http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975heCopyright 2026 Yula *-*. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13530135<div align="right" dir="rtl">זה מוזר כל כך..הכרתי אותה.. אבל לא מספיק.דיברתי איתה, הקשבתי לה, לפחות עד שהמחלה המטומטמת הזאת הגיעה.מחלה דמוית אלצהיימר..ואז, שהמחלה התחילה להידרדר, ולשכוח לאט לאט ובהדרגה הכל, העבירו אותה לבית חולים.התחילה לשכוח הכל: שמות, מקומות, זכרונות, הכל.לא יאומן איך הצ'רנוביל הזה דפק לאנשים את המוח, ובין האנשים האילו נמצאת סבתא שלי ז"ל, אחות של סבא.היא הייתה נורא חולה, היא כבר הפסיקה לדבר, ורק שכבה במיטה, רגליים חלשות..נראה לי שאיפשהוא בתת מודע שלה היא בכל זאת הבינה שהיא חולה.המוות הזה, פשוט גאל אותה מייסוריה-פשוט ככה!אני באמת מקווה שמה שכל האנשים אומרים, הוא באמת נכון וששם למעלה..הרבה יותר טוב מיפה למטה..לפחות אמא שלי זכתה לראות אותה אתמול פעם אחרונה..היא ודוד שלי היו מבקרים אותה, בעיקר אמא שלי, מידי יום, או לפחות אם לא כל יום אז כמה פעמים בשבוע..וזה הכי כואב, שאמא שלי שדאגה לה הכי הרבה בעולם, אותה היא לא זכרה כלל, לא שם, לא מראה, לא זיכרון.לפני כחודש וחצי נפטר גם סבא של בת דודה שלי ז"ל ואז הייתה גם הפעם הראשונה שהייתי בהלוויה.אני לא מאמינה שהכל חוזר על עצמו עכשיו.יהי זכרם ברוך.היא תהיה חסרה</div>Mon, 29 Oct 2012 08:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (Yula *-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13530135http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742975&blog=13530135http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13403015<div align="right" dir="rtl">הסיבות לגבי "למה שונאים אותנו בעולם" אולי לא כמו שאתם חושבים.לא, הסיבות הן לא מסיבות פוליטיות, אלא מסיבות של התנהגות גועלית.אני לא רוצה לכלול את כל הישראלים, כי אני יודעת שיש כמה מנומסים, עם דרך ארץ נאותה ולא התנהגות ברברית.אני אדבר בעיקר על אישה בחנות שיצא לי סוג של "להיפגש" איתה.להלן המקרה:ביום שישי ה3.8.12, אני ואמא שלי הלכנו לחפש מתנה לסבתא ולאחותי שיש להם במקרה יום הולדת באותו יום ב7.8.נכנסנו לחנות מסויימת של נעליים, והייתה שם אישה עם עגלה כזאת (לא של תינוק), זה סתם פרט שולי לתיאור קצר.האישה הייתה בשנות ה50 שלה, כך אני מאמינה..היו עוד לקוחות בחנות מן הסתם והיא לא הייתה היחידה.האישה הייתה תקועה יותר משעה בחנות, לא צוחקת.כשאני באתי לחנות היא כבר הייתה עם התמקחות על המחיר של איזה תיק מעור שעלה בסביבות ה300 ש"ח.האישה עמדה והסתובבה בחנות המון זמן, בינתיים, היו לקוחות שרצו את הנעל הזו, עזרה במציאת מידה וכו', אתם יודעים, דברים רגילים.אמא שלי ביקשה מידה מסויימת בשביל נעל לסבתא שמצאנו, וישר האישה מתפרצת ושואלת משהו לגבי נעל שרצתה.אמא שלי חיכתה בסבלנות, כי השיחה אחר כך של האישה והעוזרת בחנו</div>Mon, 06 Aug 2012 13:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (Yula *-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13403015http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742975&blog=13403015http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13365646<div align="right" dir="rtl">מידי יום ויום, הפחד מהמוות הולך ופוחת..אני לא פוחדת ממנו כמו פעם.מגיע לי למות, אני מרגישה כמו איזו טפילה, קרצייה למשפחה שלי, לאמא שלי במיוחד,לא עושה כלום, וכמו שאח שלי אומר לפעמים "ילדה מיותרת" (אמנם הוא אומר זאת בצחוק, אבל כבר מתחילה לקחת את זה ברצינות)לא מגיע לאדם מגעיל כמוני לחיות, ה' פשוט בוחן אותי וצוחק בטח "נו מתי היא תמות, אני מתערב איתך ישו על 100 ש"ח שנשאר לה עוד קצת זמן"כמה זמן היא תחזיק מעמד.אני גם חושבת שלא הרבה.אני באמת מרגישה, שכאשר אני לא אהיה כאן, אף אחד לא יזדקק לי וירגיש אולי אפילו הרגשה קלה של הקלה, אני פשוט נטל, זה מה שאני.כולם יהיו שמחים יותר, אני לא אעצבן יותר אף אחד עם ההתחכמויות שלי, עם העצבים שאני מבזבזת לאמא שלי על הבריאות שלה, על הבריאות של כל המשפחה שלי.אני אמות ואז הכל יהיה יותר טוב-עולם שמח!ואפילו לכם יהיה יותר אוויר לנשום.אם הייתה אפשרות כזאת, שמישהו היה בא ומציע לי למות בדרך לא כואבת מידי, בלי להסס הייתי אומרת כן.*אשמח להצעות למוות קל ובלי כאבים.</div>Sat, 14 Jul 2012 19:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (Yula *-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13365646http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742975&blog=13365646http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13360499<div align="right" dir="rtl">שאלה די מטומטמת, שנשמעת כל כך פרחית, אבל אין לי ברירה כי אני עושה את זה מחר ואני רוצה קצת רקע על הדבר חחחח[אני עושה בנייה כי אני מתה על ציפורניים אבל מכורה לכסיסות והוצאתי ממוצע 75 במתמטיקה (כי אני גאון שמודה לאמא שלו על השיעורים הפרטיים) אז אמא שלי הרשתה לי כי היה לנו הסכם בין היתר] בנייה-כואב?</div>Wed, 11 Jul 2012 15:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Yula *-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13360499http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742975&blog=13360499http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13343445<div align="right" dir="rtl">Happiness-I need it now</div>Sun, 01 Jul 2012 12:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (Yula *-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13343445http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742975&blog=13343445http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13323146<div align="right" dir="rtl">אחרי הדברים המזעזעים שאני רואה כל יום בחדשות, ובמיוחד מה שקרה אתמול\שילשום עם ה"מיני" פיגוע של המחבלים,שנהרג שם מישהו שעבד בגדר ונהג מונית שהיה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.זה פשוט מפחיד אותי הדרום.כל יום, כל שעה, כל דקה, כל שנייה יכול לקרות עוד משהו מחריד ומפחיד!אני פשוט פוחדת גם להיות במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון (חס וחלילה טפו טפו טפו), זה מפחיד אותי כל המחבלים האילו שמסתנניםממצריים או מעוד איזה מדינה ערבית מזדיינת.איפה גורמי הביטחון לעזאזל?!זה פשוט מפחיד אותי, לנסוע לנפוש עכשיו זה כמו סיכון בזמן הזה, כאילו "על החיים ועל המוות"אני שונאת את ההרגשה הזאת!אני נוסעת שבוע הבא בע"ה ואני פשוט לא יודעת מה לעשות. כולי בפחד, משקשקת. ובכלל מההסלמה בדרום, עם הרקטות האילו, בהתחלה זה מתחיל בעוטף עזה ואז מתרחב לשאר הדרום, ואני גרה באשדוד.אם אנחנו ניסע ופתאום תהיה אזעקה? מה יהיה?ומה יהיה עם סבא וסבתא שלי שנשארים פה? אני רק מקווה שיספיקו להגיע למקלטים או שיישמעו את האזעקה אם זה יהיה בלילה.זה פשוט מפחיד מידי, התקופה המטומטמת הזאת פשוט בלתי נסבלת!הצילו! </div>Tue, 19 Jun 2012 17:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (Yula *-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13323146http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742975&blog=13323146http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13292935<div align="right" dir="rtl">מי שעשה.. יכול להגיד לי אם כאב לו?וכמה עלה?אני ממש רוצה לעשות, אני קצת חוששת אבל אני בכל זאת יעשה, אבל זה טוב לשמוע חוויות של אנשים שבאמת עברו את זה &lt;:</div>Fri, 01 Jun 2012 23:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Yula *-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13292935http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742975&blog=13292935http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13281971<div align="right" dir="rtl">לדעתי, עם כל החוקים שמכריחים אותנו ליישם בבית הספר, בסוף עוד נהפוך לבית סוהר בלי שנשים לב:אסור לנעול כפכפים.אסור ללבוש שורטים.אסור להסתובב עם עגילי חישוק גדולים.אסור ללבוש מכנסיים מקושקשים.אסור ללבוש חצאיות.אסור ללבוש חולצת בטן.אסור ללבוש גופיות.אסור לאחר, אבל למורה? קחי את הזמן!אסור ללכת עם נזם, או כל עגיל אחר שהוא על הפנים (מלבד אוזניים).אסור לקים זוהרים מידי (תכלס, כולם הולכים עם לק זוהר אצלי)ואני בטוחה שהרשימה רק נמשכת ונמשכת, פשוט לא עולה לי כלום בראש עכשיו, ולא שהרשימה הזאת היא גם קצרה,היא די ארוכה יחסית.אי אפשר כבר עם כל החוקים האלה, יש כמה שהם מובנים, אולי בשביל שיהיה שיוויון בין הילדים, נגיד עם החולצת בית ספר,אבל לפחות תנו ללכת עם שורטים, עכשיו בכלל! כשקבעו לנו את תחילת הלימודים מוקדם יותר, בשיא החום!תנו ללכת עם מכנסי מקושקשים, מה זה מפריע?!תנו ללכת עם עגילים-תנו לתלמיד להתבטא איך שבא לו בלי שיגידו לו מה לעשות. זה נמאס כבר. כל דבר קטן המורים מעירים, זה לא בסדר, וזה לא ככה, וזה לא יפה, וזה לא מכבד וזה וזה וזה - דיייייייייייייייייזה הגיע למצב שבודקים אותנו בכניסה (לבוש) של השער</div>Sat, 26 May 2012 21:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (Yula *-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13281971http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742975&blog=13281971http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13253626<div align="right" dir="rtl">סוף סוף, אחרי כל זמני הביישנות שלי!יצאתי עם חבורה ענקית של ילדים, והכרתי ילדים חמודים ונחמדים והאמת? גם נהניתי!כן הייתי ביישנית בהתחלה אבל אחרי כמה זמן מתרגלים ניהיים פתוחים יותר :)אני לא מאמינה שעשיתי את זה בכלל!!!!!!!!!!!!!!!!פאקינג ניסיתי להכיר אנשים, גם אם לא רציתי בהתחלה וחברות שלי באו עד אליי לבית (&hearts;) והשכנעתי בסוף ובאתי,והיה ממש כיף האמת!וגם הכרתי מישהו חתיך עם אופי טוב לא שייצא מיזה משהו כי הוא בטח חושב שאני מכוערת ודפוקה אבל בכל מקרה DDD: גם אם אני מריחה מנרגילות וסיגריות ואלכוהול אני גאה בעצמי!!! בקיצור אנשים, תצאו, תכירו אנשים, לא תאהבו, לא צריך שוב!חייב לנסות. אם אני ניסיתי (ואני הבן אדם הכי ביישני בפלנטה) אתם תצליחו גם! like a BOSS</div>Thu, 10 May 2012 00:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (Yula *-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13253626http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742975&blog=13253626http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13247184<div align="right" dir="rtl">אנחנו דור מזויין במלוא מובן המילה.כולנו יודעים איך הכל מתנהל אצל הנוער היום, סדר היום האופייני לצעירה:1.קמה בבוקר.2. מצחצחת שיניים,פיפי,אוכל, הדברים הרגילים.3. טיפה בפייסבוק4. מתלבשת5. עוד קצת בפייסבוק6. נועלת נעליים ויוצאת לבצפר. 7. מגיעה לבצפר, מתחילה להקשיב ב5 דקות הראשונות של השיעור. 8. הפלא והפלא, משתעממת, שולפת את האייפון מהכיס ונכנסת לפייסבוק. 9. רואה כמה בנות בבגד ים באילת, קוראת להם זונות וממשיכה לעידכון סטטוס הבא של אותה בחורה וכותבת:"וואי סטטוס מעלף חיייייים שלי" 10. שבה הביתה מבית הספר11. שמה את הנעליים בכניסה לבית וטסה לפייסבוק12. רואה כמה תמונות חדשות, כמה הצעות חברות והתראות, מגיבה להכל והולכת להצטלם.13. מעלה לפייסבוק 30 לייקים בדקה, מעלה חיוך על הפנים. 14. הולכת להכין אוכל, לוקחת את הצלחת לחדר ושוב נכנסת לפרופיל של איזו "זונה" ומגיבה לה בתמונה:"אחותי המדהיייימה מתהה עלייך חיים יפים שלי" 15. ככה כל היום עד השעה 23:00 שהיא נזכרת שיש לה שיעורים בספרות למחר ומבקשת מכמה חבר'ה מהכיתה תשובות 16. מצחצחת שיניים, פיפי, קקי, אולי עוד קצת פייסבוק ולישון. כן זאת השגרה בערך</div>Sat, 05 May 2012 21:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (Yula *-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742975&blogcode=13247184http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742975&blog=13247184