http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742793heCopyright 2026 Uranus. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742793http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742793&blogcode=12468897<div align="right" dir="rtl">"איזהו גיבור? הכובש את יצרו" &ndash; מסכת אבות, פרק ד' פסוק א' כאשר נולד בן אדם, והוא נמצא ברחם אמו; הדבר הראשון אותו הוא מקבל הוא, מן הסתם, הגוף שלו. ערום נולד הילד וההורים? שמחים על הוולד ומעניקים לו שם. לאחר מכן קונים לו בגדים, ומאכילים אותו. אני מניח שאין צורך להמשיך ברשימה הזאת, היא דיי ברורה. נחזור אחורה מעט בזמן, בערך המאה ה-18 או 19, גם טוב. הזוג המאושר היה מתחתן (ויש לציין שזאת החתונה היחידה בחיים שלהם, אין גירושין בנצרות הקתולית והיהדות מאוד שמרנית בעניין; בשונה מבימינו) והאז מגיע ליל הכלולות. לא צריך להסביר מה זה אבל בעקרון, האישה והגבר מאבדים יחדיו את בתוליהם באותו הלילה. הגבר באופן טבעי יודע שזו האישה שלו ושאף אחד אחר לא נגע בה. בעבר אם אישה נאנסה, סביר היה להניח שלא יהיה לה חתן לעולם, שכן, היא האישה של מישהו אחר. העולם התפתח, ישנן טכנולוגיות רבות והן רק מתפתחות עוד ועוד מיום ליום, מדובר בדבר מדהים למעשה. אך גם האינטרנט התפתח, ואנשים מצאו אחלה דרך לעשות כסף &ndash; להציע לאנשים שירותי הכרויות למען השגת מערכות יחסים, בליינד דייטס בקיצור. אך גם את זה לא</div>Tue, 03 May 2011 17:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (Uranus)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742793&blogcode=12468897http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742793&blog=12468897http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742793&blogcode=12468034<div align="right" dir="rtl">נתחיל מזה שהשם שלי לא חשוב, זה אינו בלוג שאני לא מתכוון לשפוך בו את הלב - מיותר מבחינתי. זה הוא בלוג בו אני מתכוון לכתוב את הדעות שלי על נושאים מסויימים, זאת אומרת; סביר להניח שלא יהיו כאן יותר מדי פוסטים. אז, אני נער בן 16 מצפון הארץ - אזור חיפה והקריות. עליתי לארץ בגיל 7 ואני אתאיסט (כפי שאני מקווה שאנשים הסיקו מהפנטגרם שמתנוסס בכותרת). יותר מדי פעמים קרה לי שרציתי להביע דעה על נושא, או שקראתי כתבה ופשוט התחרפנתי ולא הייתי מסוגל לקרוא אף לא מילה נוספת מהבולשיט שהיה רשום בה (לדעתי לפחות), ובעצם נוצר הצורך להתבטא. לספר לחברים זאת אופציה, אבל זה לא מגיע למספיק אנשים וספקטרום התגובות שאני מקבל, כתוצאה מכך, מצומצם נורא. לעת עתה, "הבלוג" (לא הייתי רוצה לקרוא לזה בלוג אבל טוב נו, לאתר קוראים ישרא-בלוג אז נתפשר על זה) הוא נסיוני לחלוטין. ייתכן ואני אסגור אותו מהר מפאת מחסור בזמן או פשוט מחוסר רצון לכתוב פה יותר. אני חושב שזה מספיק, להית' לבנתיים (;</div>Tue, 03 May 2011 00:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (Uranus)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742793&blogcode=12468034http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742793&blog=12468034