http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277heCopyright 2026 Lonely Day. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=9433496<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן לא כתבתי. כמעט כבר ששכחתי איזה שחרור יש בזה. לא שזה טוב לכתוב,אבל בהחלט עדיף מלשתוק. אביב גפן. נוסטלגיות.. גורם לך להאמין שאין לך מקום טוב בעולם הזה, אבל עדיין הקול שלו היה מרגיע אותך, כאילו שאתה לא היחיד בעולם אז, תתעודד ותחייך. אתה יודע, אף פעם לא דימיינתי איך זה להיות לבד. תמיד צחקתי על הביטוי הזה וגרמתי לו להישמע במוחי כמופרך לחלוטין. הרי זה ברור, שכולם לידך תמיד. מתי שאין לך חשק להיות בבית אתה מרים טלפון לחבר והוא ישר מגיע, או שאתה הולך אליו. הרי שהוא פה הכל שונה. הכל נעלם. כאילו לא הייתה ולא תהיה בדידות לעולם. כן אני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי אף אחד בחיים שלי. אז תחשוב "אם אני פה איתך אז איך זה שאת מרגישה בודדה?" זה לא כך. הרי, הייתי במצב הזה,והייתי גם במצב ההפוך. לא רוצה לראות אף אחד, לא רוצה לשמוע אףאחד. רק להירקב בתוך עצמך. בגוף הכחוש והשבוז שבמילא בקושי מושך עוד יום אחד וסובל את המרירות המגוחכת הזאת. שבקושי אפשר להבין שלנער כה צעיר היא הגיעה בבת אחת, והוא מרגיש כבן זקונים? הבדידות הזאת. העובש והריקבון שאוכל את הנפש.. כמו שאני לא הבנתי, וגםלא</div>Mon, 23 Jun 2008 23:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lonely Day)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=9433496http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74277&blog=9433496http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=9224196<div align="right" dir="rtl">יש בי מין פחד. פחד איום. מצמרר. פחד בלי סיבה..</div>Wed, 21 May 2008 12:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lonely Day)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=9224196http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74277&blog=9224196http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=7515132<div align="right" dir="rtl">"אני חושב שהבנתי למה רק האדם לבדו צוחק; הוא לבדו סובל כה עמוק שהוא היה חייב להמציא את הצחוק" אולי השתגעתי. אבל אולי אני הוזה מה שלא קיים... הלוואי היית מבין את כל מה ששורף לי. הלוואי היית בא באותה שעה שהייתי זקוקה לך. כל כך כואב לי לא לסמוך עלייך,אתה, הבנאדם היחידי שפה. כולם שרפו אותי. אני כבר לא בנאדם. אני משתנה מיום ליום. אני צריכה אותך כאן איתי. אם רק הייתי בטוחה ... ועוד פעם שלא באת, אולי עוד פעם שלא דאגת לשאול מספיק. אולי זה היה משנה משהו בי.. אבל אולי לא. אני רוצה כל כך לדבר.. אני מפחדת. אולי מזה שכמו כולם, אתה תעזוב ולא תסתובב לשנייה לראות איך אני נשברת לרסיסים....</div>Tue, 25 Sep 2007 03:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lonely Day)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=7515132http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74277&blog=7515132http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=7162075<div align="right" dir="rtl">כל כך הרבה נשמר בפנים לא מתפרק נדחס לאוויר צפוף איך אפשר לסבול את כל זה איך האמונה נשמרת בכל הבועה שהכול יהיה טוב שהנחמה תבוא מלמעלה אנשים חזקים נמצאים בכל מקום. עד רגע צער אתה לא יכול לראות את זה. אני מצטערת על הכול במיוחד על זה שאני לא יכולה לדבר, להוסיף כלום.</div>Wed, 08 Aug 2007 22:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lonely Day)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=7162075http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74277&blog=7162075http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=7023514<div align="right" dir="rtl">כל כך הרבה חרא צף... ודווקא ברגעים הלא צפויים.</div>Sun, 22 Jul 2007 05:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lonely Day)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=7023514http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74277&blog=7023514http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=6748918<div align="right" dir="rtl">דווקא השבת. שהכי הייתי מוכנה לזה.. לא היה. וזה לא שלא חיפשתי, זה שאפחד לא שאל. זה שאף אחד לא התעניין. זה שאף אחד פשוט לא פה יותר. כולם נעלמו לי כולם נעלמו רק (כמעט) נשארת אתה.</div>Sun, 17 Jun 2007 01:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lonely Day)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=6748918http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74277&blog=6748918http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=6546372<div align="right" dir="rtl">יום שבת גשוםואת במרפסתרואים משם את היםילדים משחקים תופסתאני מכין קפהאת עדיין שותקתרואים שלא ישנתאז מה את אומרתתגידי שחם תגידי שקרתגידי שאין בי שום דברתגיד שטוב תגידי שרעתגידי תלך וזה לא נורא כל כך הרבה הצפות בחרא. אבל כמו תמיד שורדים. כל כך הרבה מילים נעלמות לאופק, וכל כך הרבה שתיקות חוזרות. בא לי לבקש את מה שחסר. גם מה שאסור, או מה שחוזר. אני חייבת הפסקה. (מעצמי............) </div>Mon, 21 May 2007 00:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lonely Day)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=6546372http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74277&blog=6546372http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=6389414<div align="right" dir="rtl">תמיד כשאתה באאני טיפה יותר יודעת שאסוראבל זה לא עוזר לילא עוזרכשאתה באאני שומרת מחזיקה עד שהכל עובראני יודעת למה באתומה אסור שיאמרתמיד כשאתה באאני טיפה פחות מרוקנת מעצמיאבל שומרת עוד כוחותכשאתה בא אני נופלת בגללךאני רוצה לבכותאני יודעת למה באת ומה אסור לי לצפותאולי אצליח יום אחד לצאתאולי תראה בי מה שאני באמתאולי אצליח יום אחד לצאתאולי תראה בי מה שאני באמתתמיד כשאתה באאני כאילו קצת יודעת שאסוראבל כבר לא אכפת לילא אכפתכשאתה באאני כאילו מוכנה לקום להיעלםאני יודעת למה באת ומה אסור לי לדמיין כל מילה ומילה. כאילו, אבל לא באמת. אם רק היית יודע כמה פעמים שניסיתי.. אלו היית סופראת הפחדים, כבר לא היה נשאר מקום לכלום. וגם אם היית יודע, בחיים לא יכלת לתאר עד כמה זה נורא. איך אני מרגישה את זה, אוכל את הגוף שלי כל יום. אוכל אותי מבפנים עד שנשאר רק כלום. אני כל יום שומעת כלום. רואה כלום. מדברת הבלים. אילו הייתי יכולה לבכות כל פעם שהרגשתי צורך, כבר לפני זמן רב שלא היו נוזלים בגופי. לפעמים אני רוצה לבכות את ליבי החוצה אלייך, אבל אותו דבר ארור עוצר אותי. ואולי אתה לא? וגם, עם כל המסיכות,</div>Sun, 29 Apr 2007 23:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lonely Day)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=6389414http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74277&blog=6389414http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=6358937<div align="right" dir="rtl">יש פעמים שאתה לא יוצא אפילו לשניה. אחרי כל השנים.. אני אוהבת אותך. (ועדין אין לי מושג איך) משהו בך תמיד ימשוך אותי חזרה. ישאוב אותי אלייך. אתה יודע, שמתי לב שאנחנו דומים,כלומר, קצת. במוזיקה... בתוכניות טלויזיה.... חבל על כל זה. חבל על כל הפעמים שיכלנו לשבת לשמוע את הpink floyd בתקליטורים הישנים האלה, ולהנות. חבל שיוצא לי לדבר איתך על דברים כאלה, רק שאתה כמעט וגמור. אחרי כל הפעמים שחשבתי את כל מה שאני רוצה להגיד לך. על כל הפעמים שאני אדע שהתבאסתי שלא אמרתי. שאם אתה כבר לא תהיה פה, אני כבר לא אוכל לנשום כי ידעתי שיכלתי אבל לא רציתי. </div>Wed, 25 Apr 2007 23:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lonely Day)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=6358937http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74277&blog=6358937http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=6354659<div align="right" dir="rtl">זה סימן שאיבדתי אותךליבי אומר לי זאתתחושה ארורה..זה סימן שאיבדתי אותךכבר עשרה ימים שהשמש לא זורחתוהקור לא עוזב.אני כבר לא יודע בידיוק לאן ללכתאני אבוד ללא אהבתךהימים חולפים ללא תכליתאני נמלט מן הכאב.לאן את הולכתהרחק ממני?לאן את הולכתועוזבת אותי כך?לאן תלך אהבתך לתמידותותיר בי חלל ריק?לאן את הולכת זה סימן שאיבדתי אותךכשהבדידות מציפה אותיזו האמת האכזרית.זה סימן שאיבדתי אותךיש רמזים לכך בקוליבמשיבון שלך.ואני כבר לא יודע בידיוק לאן ללכתאנ אבוד ללא אהבתךוהימים חולפים ללא תכליתאני נמלט מהכאב לאן את הולכתהרחק ממני?לאן את הולכתועוזבת אותי כך?לאן תלך אהבתך לתמידותותיר בי חלל ריק. לאן את הולכת?אני כאן.מבכה את עזיבתךאת לא יכולה ללכתהרי את יודעת היטב שאהבתנולעולם לא תגווע בלבךלאן את הולכת?לאן את הולכת.</div>Wed, 25 Apr 2007 16:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lonely Day)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74277&blogcode=6354659http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74277&blog=6354659