http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742704heCopyright 2026 נעמה 10. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742704http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742704&blogcode=12650648<div align="right" dir="rtl">אני אוהבת את ההכנות לפני שהיא באה לישון פה. זה תמיד מזכיר לי את התיאור המשגע של דוד גרוסמן בספר שלו "בגוף אני מבינה" של איך המאהב של כוכבת הספר מתארגן ומחפש בדיוק את התנוחה הנכונה בה יישכב במיטה כשאהובתו תיכנס. בהזדמנות אצטט פה את הפרק הזה. באופן כללי, בספר הזה יש תיאורים משגעים. אני לא מבינה איך הוא מצליח לבחור בכזו קפידה ולקבץ למסמך אחד את כל האליטה של המילים במילון העיברי. בכל מקרה, תמיד לפני שהיא באה זה אירוע שלם להפיק. זה מתחיל בבוקר- כשאני קמה עם פרפרים בבטן וחיוך מרוח על כל העיר. ארוחת הבוקר שלי דיי מצומצמת, כי אני משתדלת להשאיר תאבון לארוחה שנבשל יחד (כמובן!) אני תמיד מנגנת ושרה שעות לפני, כי אין לי דרך אחרת להעביר את הלחץ וההתרגשות, ואם לא אעשה עם עצמי משהו, בוודאי אשתגע. אח"כ אני בדרך כלל מסדרת את החדר; קודם כל מוציאה הכל, מטאטא את האבק שהצטבר מהימים בלעדייה, מחזירה הכל בסדר מופתי, מותחת את הסדינים, פעם בשבועיים גם דואגת להחליף אותם. אח"כ אני מסדרת את כל הכריות והדובים שמפוצצים את המיטה שלי באותו מיקום קבוע. אבל רק כשהיא באה אני מסדרת אותם ככה. כשאני לבד, יש להם סי</div>Fri, 29 Jul 2011 17:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (נעמה 10)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742704&blogcode=12650648http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742704&blog=12650648http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742704&blogcode=12547932<div align="right" dir="rtl">היום מתקיים מצעד הגאווה בתל-אביב. והיום, כמו בכל שנה מחדש, התלבטתי ארוכות אם אני רוצה ללכת או לא. ושוב, כמו בכל שנה, החלטתי שלא. אז מה גורם ללסבית מוצהרת לא לרצות ללכת למצעד הגאווה ולהילחם על זכויותיה? טוב.. אפשר לומר שמה שגורם לי להתנגד, זה עצם העובדה שאני נגד להילחם על זכויות. כלומר, איך אפשר לצפות שנשיג אהבה דרך מפגן שנאה? מה קרה לאותה שטיפת מוח שעברנו כולנו בשנות הגן?אותו חינוך ישן-חדש הדוגל ב "אתה לא תשיג שום דבר בצעקות או מכות"? אני מאמינה שהפיתרון שלנו הוא להפסיק להדגיש את המיוחדות שלנו. להפסיק להזכיר בכל שנייה שאנחנו בעליי נטיות מיניות לא אופייניות- בדיוק כמו שהטרוסקסואלים לא נוטים לדבר על הנטייה המינית שלהם כמשהו מיוחד. הריי המטרה שלנו היא שייתחסו אליינו כרגיל לגמריי, לא? אז הריי החדשות: חלק מלהיות "רגיל"- זה לא לדבר כל היום על המיניות שלנו. כי מה יוכל כבר לומר לי אדם שאבוא אליו עם חיוך גדול ואספר לו ברוגע ובנורמאליות שיש לי חברה חדשה? איך יוכל לצאת נגדי כשמה שאני אשדר זה שזה רגיל? אבל יש שאומרים לי שאני סתם תמימה. שהעולם לא באמת כזה פשוט ושלעולם לא אגיע למצב ש</div>Fri, 10 Jun 2011 15:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (נעמה 10)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742704&blogcode=12547932http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742704&blog=12547932http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742704&blogcode=12531310<div align="right" dir="rtl">אוקיי, אז היא גם אוהבת אותי. וואו. היא הלכה לפני 8 שעות, ועדיין אין לי אוויר. וכשהיא הייתה צריכה ללכת, חיבקתי אותה כל-כך חזק. הנחתי את השפתיים שלי על הכתף החמה שלה, ולקחתי נשימה ענקית. התענגתי על כל חלקיק ריח שלה שחדר אליי. הייתי כל-כך שלווה, וכל-כך סוערת בו זמנית. אחריי כמה דקות שעמדנו ככה, היא אמרה: "אני צריכה ללכת, האוטובוס שלי עוד דקה מגיע" חיבקתי אותה אפילו יותר חזק וביקשתי רק עוד שנייה אחת. כשהגיעה הביתה,היא שלחה לי סמס שעכשיו סוף סוף היא מאושרת. ואני הסתכלתי לשמיים עם לב רחב, והודתי לו שהקשיב לי. אפסיק עכשיו, כי שום קובץ מילים לא יצליח באמת לתאר את מה שעובר עליי.</div>Thu, 02 Jun 2011 23:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (נעמה 10)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742704&blogcode=12531310http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742704&blog=12531310http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742704&blogcode=12519473<div align="right" dir="rtl">אין לי דרך מספיק טובה לתאר את מה שעובר עליי כשאני מאוהבת. עוד לא המציאו את המילה שתמחיש מספיק טוב את ההרגשה שיש כשהדם זורם לכל פינה בגוף במין מרתון היסטרי-חסר קו סיום. ולפעמים אני בכלל לא מבינה..איך מצבור מילים קטן שנשגרו מהפה שלה יכול לשבש לי ככה את כל מערכת הנשימה? זה עניין של שניות. אני מדבר שומם עד שהיא מגיעה. וכשהיא מגיעה....וואו ואני חייבת להודות שאף פעם לא הבנתי יותר מידי אנשים שכשהם מאוהבים, כל מה שהם רוצים זה שהאהבה הזאת תספק את עצמם. איך אפשר בכלל להוציא מהרגש הזה מחשבה כמו:"הלוואי שתיהיה שלי" או "איך הייתי רוצה לנשק אותה" ? בשבילי אהבה זה לתת, לא לקבל. כלומר, בוודאי שזה לקבל. זה לקבל את המתנה הכי גדולה שהאנושות יכלה לייצר. שום מפעל הייטק בסין לא יכל לייצר לי מתנה יותר גדולה ממנה. אבל המתנה שלי היא בנתינה. כי אין דבר בעולם הזה שיכול למלא אותי ביותר אושר מאשר האושר שאני מרגישה כשאני רואה אותה מחייכת. שאני רואה שטוב לה. זה בכלל לא משנה אם היא איתי או בלעדיי. העיקר שתיהיה מאושרת. זה כל מה שאני רוצה. אלוהים, אני לא יודעת אם אתה קיים או לא. אבל זה לא משנה, כ</div>Sat, 28 May 2011 12:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (נעמה 10)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742704&blogcode=12519473http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742704&blog=12519473http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742704&blogcode=12466030<div align="right" dir="rtl">ביומולדת 6 שלי, חגגתי עם כל המשפחה המורחבת. הגיעו הדודים מכל הארץ- מירושלים, מתל-אביב, מהצפון, מאילת, ואפילו הדוד מאמריקה בדיוק הגיע לביקור בארץ והפגין נוכחות. אמא ואבא תכננו, השקיעו וטרחו, כי בנוסף למועד השמחה- ניצלנו את ההזדמנות להיפרד מכולם לפני שנטוס לשנת שבתון באנגליה. כולם היו עסוקים בהחלפת חוויות, בלברך,לאחל, לחייך, להינות, ובעיקר לאגור כמה שיותר חיבוקים-שיספיקו לשנה הקרובה בה לא נתראה. טוב..כולם חוץ ממני. אותי הטריד רק דבר אחד- מה אני אבקש כשאכבה את הנרות? מאז שאני קטנה, שאלות כאלו מטרידות אותי יותר מהנורמה. בשבילי זו לא הייתה סתם משאלה שמבקשים כי באותו הרגע זה מה שמתחשק. מבחינתי זו הייתה הצהרה חד משמעית לגביי מה הכי חשוב לי שיהיה לי בחיים. כי עכשיו זה היום המיוחד שלי, עכשיו אלוהים מקשיב לי ונותן לי הזדמנות שמקבלים רק פעם בשנה- לבקש את הדבר שהכי הייתי רוצה לשנה הקרובה. כשאבא הוציא את עוגת הפאר מהמקרר והתחיל לנעוץ את הנרות בעוגה, כולנו התיישבנו סביב השולחן- אני והעוגה באמצע. שאלתי את עצמי שוב ושוב אם אני בטוחה שזה מה שאני רוצה לבקש, ולא באמת הצלחתי להחליט. אבל </div>Mon, 02 May 2011 00:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (נעמה 10)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742704&blogcode=12466030http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=742704&blog=12466030