http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211Don't you cry Tonight... There's a Heaven above you Baby ... heCopyright 2026 צ'אקה... All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211http://img514.imageshack.us/img514/6598/img12724xh.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=10132893<div align="right" dir="rtl">חלומות קטנים נוטים להתגשם ואנשים גדולים זוכים להתגלות. חלומות רגילים דנים לרוב בהבלים חסרי כל תרומה אישית וריגשית,לדוגמא ממון,התעשרות בין רגע בלי טיפת מחשבה קדימה. קידום,המירוץ אחר האינסוף מעגל בלתי ניגמר רדיפה אחר הדבר הבא שלמעשה לא קיים.אין אני אפילונכנסת למקומות כמו מעגל הלחימה בעולם המירוץ אחר החימוש הבלתי פוסק ושאר הדברים שהוא גורר אחריו ... ואין האדם מבין שמעבר לכל אלו ישנם גם חלומותיו הקדומים שאותם הגשים אך לא יכל להסתפק בהם ולכן זנח אותם לטובת הדבר הבא ובכך מעולם לא חש מסופק. איך איני רוצה לדון בחלומות אלו תקראו לי מיושנת וחולמנית אבל החלומות על לדעת לאהוב ולהיות נאהב מעסיקים אותי יותר. המעגל הקרוב אלי וודאי לא יסכים איתי שאלו דברים חשובים וודאי ידאג לידע אותי שעתידי חשוב פי כמה וכמה,אז אני רוצה להבהיר שאין הדבר בא על חשבון השני אלה בסמוך לו באותו הזמן ובאותו המקום בו אני דורכת כבר מספר חודשים. עד היום היית אוהב ונאהב גם יחד אהבה ללא תנאים הורים ומשפחה אך מה קורה שהדבר מגיע רחוק יותר מכך האם ישנה האפשרות שלמעשה אהבה היא רק אשליה שהאדם המציא בכדי למצוא לעצמו ריגושים וקירבה</div>Tue, 04 Nov 2008 23:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (צ'אקה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=10132893http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74211&blog=10132893http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=5781942<div align="right" dir="rtl">כבר שבועיים שלמים שהדברים לא נעים קדימה...ומוזר לחשוב שמהנקודה הכי נמוכה כבר אי אפשר לרדת... אנחנו או לפחות אני ...מגלה יכולות חדשות... מסתבר שכשמדובר באדם מתוסכל הכל יכול לקרות...הכוונה לשמנמרוני והמלאך ...וכמובן בראש ובראשונה אלי... "המשלוש הקדוש..." קיבלנו את תואר זה מעניין אם בציניות או לא...והאמת היא..שלא מעניין בכלל... דברים מאד מעורפלים עוברים עכשיו...כמו מחשבות חלוקות...והרהורים... כמו למה תמיד....אתה אשם..ולמה תמיד אתה צריך לפצות על הכל...בכל התחומים בין אם זה חברים משפחה..לימודים..לימודי הנהיגה.. הגענו למצב כל כך מעייף..כל כך הזוי..שאנחנו בעצמנו לא יודעות איך נכנסו אליו.אני והמלאך..מסתבר שכשאתה זקוק לבנאדם ברגעיך הכי קשים אתה מגלה שאתה בעצם לבד...ותמיד היית אם להסתכל על העבר ההווה ולמעשה זה משקיף גם על העתיד.. תמיד המשפט "חברייך האמיתיים יתגלו כאשר הכי תזדקק להם.." מהדהד לי..או למעשה לנו.. רק עכשיו ..אפשר ליישב אותו ורק עכשיו הוא באמת נתפס...מעניין אם זה נוגע גם לצד השני.. מעניין איפה טעינו...מעניין למה אנחנו ועוד יותר מעניין למה...כשאתה צועק כל כך חזק....וכל עולמך ר</div>Sat, 03 Feb 2007 19:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (צ'אקה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=5781942http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74211&blog=5781942http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=5379355<div align="right" dir="rtl">כשתשמעו הכל כבר יהיה מאוחר מידי... אתם לא שומעים את זה...?..איך אפשר שלא...הצעקות שלי...הצעקות הכי חזקות שלי.....שבי... חרישיות.....נבלמות..פתאום שקטות כל כך ...חס וחלילה שאף אחד לא ישמע... חזקים... חייבים להיות חזקים...חזק חזק..עד שתשבר...עד שתתמוטט..עד שתתפורר... חזק בשביל כולם...ואתה בעצמך חלש...לעמוד על הרגליים וראש מורם וחיוך מרוח על הפרצוף למען הסר ספק בפני אנשים לגבי מצב הרוח שלך.... עיינים מוצפות, מחנק עייפות והחיוך..זה כל מה שיש לך... כלום כבר לא נשאר...יהיה טוב...כן ...קילשאתי,..ידוע..אין צורך להזכיר. הצעקות מרעידות רק אותך..הצעקות הכי חזקות והכי גדולות פורצות החוצה.... עיוורים...!..חרשים...! שמים לב לדברים שנוחים, כאלה אתם..כאלה תמיד הייתם ,אטומים, אבל ששש ..כדי שתשתוק הרי אף פעם לא היית בסדר. והרי בגללך הכל מתפורר וכלום לא נשאר לא חברים, לא משפחה לא לימודים, ומצאת עצמך טובע בשחור ההוא שאף אחד לא רוצה להגיע אליו. צרורות הולמים בך ואתה לא תשבר. תאגור. תצעק....חזק....חזק יותר...כמה רעש ואף אחד לא שם לב..כמה לבד וכמה פסימי נשבר הלב, גם הוא נשבר, ונחש באשמת מי. הס</div>Sat, 02 Dec 2006 22:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (צ'אקה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=5379355http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74211&blog=5379355http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=5227792<div align="right" dir="rtl">עוד מישהו עייף.....?... עוד מישהו נחנק עכשיו ממה שנקרא דמעות...?..הן כאלו לא נחוצות... כל כך הרבה דברים נשארו פתוחים ...שלא אמרתי שלא הצלחתי להגיד ששמרתי שפחדתי לפתוח כדי שחס וחלילה משהו יהרס... ועכשיו הכל נהרס לי ..הכל מתמוטט לי בין הידיים .... עזבתי...סיימתי בלי להגיד שום דבר....כמובן בדרך הכי שגורה שיש...אבל אולי עדיף ככה ואולי לא. ולמחרת...שלא הכל נראה כל כך אפור כמו הבחוץ...ואולי אם יכולתי לראות ולו את קרן האור הכי קטנה ...... היא התנפצה לי היום... עצוב לי איך שהשארתי הכל ככה...ואיך שדברים נשארו בגדר התחום האפור...שאי אפשר לתת תשובה חד משמעית באמת... עצוב לי שתמיד הקשר הזה היה בתחום האפור ואני פשוט התפשרתי כי ממש ממש רציתי לשמור עליו או לפחות על מה שהיה ממנו... עצוב לי להיות צודקת.....ועצוב לי שכולם אותו הדבר בסופו של דבר...ועצוב לי כי פעם אחת....הבטחתי לעצמי שהדברים יהיו אחרת..והם היו...עד שהם חזרו לאותו מסלול...כזאת אני...מבטיחה...כי אני יודעת..מבטיחה ..אבל רק לעצמי...ובסוף...תמיד חוזרת לאותו המקום.לאותה נקודה..אף פעם לא לומדת...כל הכבוד...על הכנות כל הכבוד על הבגרות כל</div>Tue, 07 Nov 2006 23:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (צ'אקה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=5227792http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74211&blog=5227792http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=4800405<div align="right" dir="rtl">נתחיל בזה שמלא זמן לא כתבתי כי פשוט לא הרגשתי צורך לכתוב כאן על כל נסיעה אבל בגדול היה פשוט מעולה... את רוב החופש העברתי ברמת ישי עם אסף....ועם האנשים של גבת.... אורן ...אחד הילדים היותר מדהימים שתכירו....אסף....עוד ילד מדהים ....אוריה יאיר...והפרח.... חבורה של אנשים נפלאים....נהנתי מכל רגע....לא יכולתי לבקש חופש טוב מזה...בלהתחשב שאת כל הכסף אנחנו מקבלים ואת המלחמה העברנו בבילויים בלתי פוסקים בלילות.....ומרתונים של דיסני ..חופש בלתי נשכח...(= הייתי לאחרונה בתל אביב עם איילי ..אהבה ....הייתה פשוט נסיעה מעולה...ללא צל של ספק זה היה סיום חופש בדיוק כמו שצריך... ומשם פגשתי את אורן ...ונסענו לים פגשנו את כולם בחיפה..אני ואסף..נכנסנו למים ....אמצע הלילה...מי היה מאמין שאני אסכים לשטויות האלא...בסופו של דבר מצאנו את עצמנו מתחת לגלים אוכלים!מים...!היה מדהים..^___^ ועכשיו...עכשיו הם נסעו לשנת שירות ונורא עצוב.... ועוד יותר עצוב שאני י"ב...אני???יב..??...."שנה אדירה.." כולם דואגים ליידע אותי ...אבל אפחד לא רואה שאני יב?... זה נורא עצוב..זאת שנה אחרונה ולהיות י"בניק זה בכלל לא תענוק כשם</div>Tue, 05 Sep 2006 19:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (צ'אקה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=4800405http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74211&blog=4800405http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=4599997<div align="right" dir="rtl">"לזכר אותם כל החיילים שהקריבו הכל למעננו.... אותם הנופלים שהמוות שלהם היה לחינם.... הילדים היפים שרק לא מזמן תיכננו חיים .... ועכשיו זהו הסוף לתיכנונים......" "יהי זכרם ברוך...!!" ולכל אלה שעדין נלחמים עלינו ועל החיים עצמם.... מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבותֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל, הָעומְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלהֵינוּ מִגְּבוּל הַלְּבָנון וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם וּמִן הַיָּם הַגָּדול עַד לְבוא הָעֲרָבָה בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן ה' אֶת אויְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם. הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחְלָה וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂונְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם וִיעַטְרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבְעֲטֶרֶת נִצָּחון. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: כִּי ה' אֱלהֵיכֶם הַהלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם איבֵיכֶם לְהושִׁיעַ אֶתְכֶם: וְנאמַר אָמֵן. ועכשיו ...זה כמה תמונות</div>Thu, 10 Aug 2006 19:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (צ'אקה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=4599997http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74211&blog=4599997http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=4567956<div align="right" dir="rtl">לחיות בצל של אחותך הגדולה זה אף פעם לא מספק אף אחד.... לא משנה עד כמה אני אני אשתדל..לא משנה עד כמה אני אתאמץ..לא משנה מה אני אעשה אני אף פעם לא אהיה הבת שהוא רוצה שאני אהיה...לא משנה כמה אני אשתדל לעזור בבית....כי למעשה זה התירוץ שהוא לא מדבר איתי ... לא משנה אם הם יראו כלים נקיים ....כביסה מקופלת ותלויה...ואם איכשהו פתאום באורח פלא..אחרי שהם חוזרים מבית חולים הבית יהיה נקי וכמעט אפשר לאכול מהרצפה...אחרי שהוא נשאר הכי הפוך ומבולגן שיכול להיות לפני שהם נסעו.... זה אף פעם לא מספיק טוב..... הם רק זוכרים את הדברים הלא טובים...אלה שאני לא עושה.....אבל מה עם אלה שאני כן ??...כל כך השתדלתי כל כך התאמצתי ועכשיו הגעתי למסקנה ששום דבר שאני יעשה...זה לא משנה מה..אפילו.... אני אף פעם לא אגיע לרמה של אחותי ..אני אף פעם לא אהיה הבת המושלמת...ואני אף פעם לא אהיה טובה מספיק... כלום...שום דבר...אין אפילו למה להתאמץ...גם ככה כל האשמה נופלת עלי ..בדברים הכי קטנים.. המפתח בדלת...אז הוא לא יכל להכנס...אז זה אני ...אני נעלתי...ובכלל לא ירדתי למטה.... הדלתות של הארון פתחות ונתקעים בהם בחושך..זה אני</div>Sun, 06 Aug 2006 17:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (צ'אקה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=4567956http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74211&blog=4567956http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=4512994<div align="right" dir="rtl">הראשונים שלך: 1. החבר/ה הכי טוב/ה הראשונ/ה-וואו אני חושבת שנטע..^^ 2. החתול הראשון-החתול הראשון שלי היה תולתול...אחד היפים..!! 3. הכלב הראשון- חץ...&gt;&lt;" 4. הפירסינג הראשון- עגילים באוזן נחשב פירסינג?...אם לא..אז העגיל באוזן למעללה...בכיתה ח'... 5. שינוי הדרמטי הראשון- המעבר מהיסודי לחטיבה.. 6. התאהבות ראשונה- ורצינית...אממ עמית....באילת....(= היה יפה אז.. 7. דיסק ראשון- חיחי פאדיחות...אבל הבקסטירטבוייז...למישהו יש מושג עד איזה רמת הערצה זה הגיע?... 8. רכב ראשון- לא יודעת..אני עד היום לא יודעת איזה סוג אוטו יש לנו ..|= האחרונים שלך: 1. המשקה האלכוהולי האחרון ששתית- אממ או ייגר...אצל אורן...או וודקה רדבול..אצל אסף... 2. הנסיעה האחרונה- וואי אתמול...אחת הנסיעות היותר טובות..המלאך אלון ושניץ באו לקחו אותי לסנדוויץ בר..ומשם פסטור אורן יאיר והפרח..באו לקחו אותי לחוף הבונים...היינו שם קצת משם נסענו לזכרון בחיפוש נואש אחר גלידה..ובגלל שלא מצאנו חזרנו לגבת ...ירדנו על קופסה שלמה של גלידוניות..נשארנו לראות אצל אורן מלך האריות...ואז נסענו הביתה...ללא ספק אחד הלילות המעולים..^__^</div>Sun, 30 Jul 2006 20:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (צ'אקה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=4512994http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74211&blog=4512994http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=4454917<div align="right" dir="rtl">איך תמיד כולם מיוחדים בשבילי ... איך כולם זוהרים..... כל אחד ואחד.... אבל...גם הוא מיוחד.... כולם יודעים שהוא מיוחד...כולם מעידים על זה.....אין אחד שיחלוק איתי על זה...כמה הייתי רוצה... כמה הייתי מיחלת עכשיו...מיוחד....בצורה שאי אפשר להגדיר... אכשהו מיוחד בצורה שונה......רק שלא יפסיק להיות מיוחד כמו שהוא...עכשיו.... "מאיפה קיבלת את העיניים האלא...?!וכשתשמע את השיר הזה...תרוץ...אבל באמת תרוץ.." יש דברים שלא מאבדים מהיופי הכולל שלהם..... תחזיקו...אולי גם זה..... &gt;&lt;" </div>Sat, 22 Jul 2006 23:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (צ'אקה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=4454917http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74211&blog=4454917http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=4417098<div align="right" dir="rtl">"צ'אק...תקשרי לכולם נפגשים אצל הוד בשביל לסיים את הערב האחרון של גולן בארץ...לפני שהוא טס.." "סבבה..נדבר איתם ונחזור אליך.." סבב טלפונים רץ בינינו השעה 9 וכולנו אצל הוד...הפוייקה ((עוף..))מתבשל וכולנו מנגבים את הריר שמטפטף...רק מהריח המעולה... צוחקים נהנים הכל כל כך רגוע...עושים טיול בגבעה...וחוזרים ... מתישבים במעגל...בדיחות קרש טיפשיות...דיונים על המצב הביטחוני וכל מיני השערות...של מה היה קורה אם... השלווה הזאת....הבריחה הזאת ...של לשבת כולם ולהתעלם שרק הרגע נפלה קטיושה בחיפה..אותנו זה לא מעניין אנחנו סופרים את השניות בעינויים ע"י הריח המעולה...לפוייקה..... לאחר שהבנו שיש עוד הרבה זמן עד הפוייקה...הכיסאות החלו להפתח למעגל...יושבים כמו מקודם..אני מתרוממת בכדי לקחת משהו...ופתאום נשמע קול פיצוץ ענק נפלתי לכיסא חזרה..כולנו מסתכלים אחד על השני במבט מבוהל לגמרי...לא ברור עדין ואף אחד לא מעלה בדעתו שום דבר קיצוני..תוך שניות רצנו לכיוון פתח הבית מסתכלים אחד על השני כאילו שואלים אם זה באמת היה זה... בסופו של דבר אחד החברים הכריז על בום על קולי... שום בום על קולי...זה בחיים לא היה יכול</div>Mon, 17 Jul 2006 17:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (צ'אקה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74211&blogcode=4417098http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74211&blog=4417098