http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523heCopyright 2026 Alexandra (;. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12659115<div align="right" dir="rtl">המחסום נשבר, המוזה נפלה עליי! (:פשוט ראיתי חופשיות על הבר.. אני מאוהבת, אגב, בקווין הזה (;פרק 12-השעות עברו מהר, אשלי ולוק צפו בשני סרטים עד שאשלי נרדמה בחיקו של לוק, הוא הוריד את מבטו אליה והסתכל עליה, כאשר ניסה לעצום את עיניו ראה אנשים מדממים, סיוטים, דברים שגרמו לו להעדיף להישאר ער לשארית חייו. הוא ניסה לקום בלי להעיר אותה אך היא התעוררה בכל זאת והרימה את מבטה אליו, "אה..היי?" מלמלה בעייפות והתהפכה לשכב על הבטן, "שמעי.. אני יוצא קצת לבר פה למטה, אני אחזור מאוחר יותר." אשלי רק הנהנה וקמה אל חדר השינה.***ירדתי במדרגות הבניין אל הרחוב, כשיצאתי התחלתי ללכת עד שהגעתי לבר הפינתי, פתחתי דלת שקופה שעליה נתלה שלט 'פתוח' ונכנסתי אל תוך בר קטן ולא מואר במיוחד. "היי." אמרתי אל ג'ו, הברמן בחצי חיוך, הוא הניף את המגבת שאיתה ניגב כוס בירה גבוהה על כתפו וחייך אליי, "היי, לוק, מה נשמע?" שאל ולקח כוס אחרת ומזג בה כמות של שליש ליטר בירה, והגיש לי, חוזר אל מלאכת הניגוב.חייכתי חיוך קטן והתיישבתי על כיסא גבוה ליד הבר, מושך את הכוס אליי, הבר לא היה מלא מדי, ליד שולחן של שניים ישב גבר רזה וממושקף שקרא עיתו</div>Tue, 02 Aug 2011 16:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alexandra (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12659115http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741523&blog=12659115http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12639488<div align="right" dir="rtl">אוקיי, אז זה לא פרק ולא כלום. רק רציתי להגיד שאני ממש מצטערת שאני לא מעלה פרק. זה לא קשור לזמן ולשום דבר.. פשוט אין לי רעיונות בשיט.חחח ... קצת מבאס, אבל זה בא לי בתקופות, אז אני ממש מקווה שעוד קצת זמן.. שבוע-שבוע וחצי כזה אני אצליח להוציא מעצמי איזה פרק הגון (:אוהבת, אלכס (;</div>Sat, 23 Jul 2011 22:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alexandra (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12639488http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741523&blog=12639488http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12612557<div align="right" dir="rtl">אוקיי- אז אני אמשיך את הסיפור הזה כמה שאני אוכל, באמת שאני אוהבת אותו, אז לא ממש אכפת לי (;אגב, אני ממש ממש מצטערת על הזמן שלקח לי להגיב ולהעלות פרק, התחלתי לעבוד ככה שברוב זמני הפנוי אני עסוקה בלגזור קרטוני ביצוע ולצבוע גמדיםמצוירים. אני מאוד מקווה שהפרק הבא יעלה בשישי או שבת הקרובים.ועוד הודעה קטנה- בראשון הבא- כלומר, 17.7 יש לי יומולדת, אז תתחילו להכין נאומים וברכות מרגשים עד דמעות!פרק 11 -כשלוק התעורר בבוקר הוא הריח את ריח השמפו של אשלי, פקח את עיניו והבין שהוא עדיין מחבק אותה בין ידיו, למה היא איתו- הוא עדיין אל הצליח להבין. אבל היא איתו, וזה מה שחשוב.הוא הידק את אחיזתו סביבה והצמיד אותה אליו, מדביק נשיקה חמימה על צווארה.עינייה של אשלי נפקחו עכשיובאטיותכשחיוך גדול נפרש על שפתיה, "בוקר טוב." היא הצליחה למלמל לבסוף. לוק גיחך ונתן לה להשתחרר מהחיבוק שלו, מתמתח. הוא קם מהמיטה אל השירותים כשאשלי לוקחת את כל השמיכה לעצמה."איזה יום היום?" הוא זרק לעברה מהמקלחת כשמברשת שיניים תלויה מפיו."שבת." אמרה אשלי אחרי מבט חטוף בפלאפון שהיה על המדף שליד המיטה."שבת!" אמרה אחרי שתי שניות בערך וקפצה מה</div>Sun, 10 Jul 2011 16:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alexandra (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12612557http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741523&blog=12612557http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12598056<div align="right" dir="rtl">פרק 10 -זה היה לילה של יום שישי, לוק השתחרר אתמול בערב מבית החולים. השעה הייתה בערך 2 וחצי בלילה, אולי קצת אחרי.אשלי התעוררה ממשהו שנפל במטבח בדירה של לוק, כשפקחה את עינייה היא הבינה שהוא לא לידה, דבר שהרגיע אותה מעט, אחרי שהוריד את אפשרות הפורץ חמוש מרשימת התשובות ל'מה-לעזאזל-זה-היה?!'היא קמה מהמיטה, סוגרת עוד כפתור אחד בחולצה המכופרת שלבשה שהייתה שייכת ללוק, הוא ישב מול הטלוויזיה עם כוס קפה בידו ובהה בדמויות שבמסך, אופרת סבון משנות השמונים.היא התיישבה לידו, גורמת לו להעביר את המבט אליה בעייפות, "את לא ישנה?" שאל בעייפות, לוגם מהספל שלו.אשלי גיחכה, "ישנתי, מה אתה עושה ער?" שאלה ונשענה על המשענת של הספה, מניחה עליה את כל האמה ועליה את הראש.הוא הסיט את מבטו בחזרה לטלוויזיה, "סתם, לא נרדם." אמר.אשלי עקבה אחרי מבטו וחקרה את ההבעה שלו, "בטוח?" שאלה."כן," מלמל, "או לא.. לא בטוח." אמר וניתק את מבטו מהטלוויזיה ונשען אל המשענת, מרים את מבטו אל התקרה.באשלי התחילו לבצבץ רגשות דאגה, "אה.. מה קרה?" היא שאלה אותו, בוחנת כל תנועה שלו ביתר תשומת לב.חיוך קטן ומעט עצוב הופיע על שפתיו, "אני לא..." הוא ה</div>Sun, 03 Jul 2011 16:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alexandra (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12598056http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741523&blog=12598056http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12592535<div align="right" dir="rtl"></div>Thu, 30 Jun 2011 23:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alexandra (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12592535http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741523&blog=12592535http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12591454<div align="right" dir="rtl">אני מצטערת על הפרק הזה. הרווח במחשב קצת התחרפןוהוא עובד רק כשבא לו. מקווה שתאהבו (: הוא הסתכל ברשימה שלו, שתיקה ארוכה.אשלי הסתכלה על הרופא, "נו.. איפה הוא?!" היא תקפה אותו, הרופא הסתכל עליה, "אני מצטער.. הוא, הוא לא הצליח." הוא אמר, "את בת משפחה?" שאלאשלי הנידה בראשה, מחפשת משהו לשבת עליו, או להשען עליו. משהו שיתמוך בה.לוק. פרק 9 - אשלי התיישבה על ספסל ברזל קריר מאחוריה, יותרנופלת עליו מאשר מתיישבת. הרופא הסתכל עליה. "הוא.. הוא מת?" היא שאלה. הרופא העביר מבט מהיר ברשימה והסתכל עליה, "אה...כן, אני מצטער אשלי."<div style="text-align:</div>Thu, 30 Jun 2011 13:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alexandra (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12591454http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741523&blog=12591454http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12589044<div align="right" dir="rtl"></div>Wed, 29 Jun 2011 04:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alexandra (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12589044http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741523&blog=12589044http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12587663<div align="right" dir="rtl">הפרק הקודם היה ממש קצר, אבל אם קראתם הוא משמעותי (:מקווה שתיהנו גם מזה ~פרק 8 -אשלי נכנסה לבניין של חדרי המגורים, ההפרעות בשיחה, הלחשושים האלה שנכנסו אולי לתדר הפריעו לה. היא הייתה עייפה מדי מכדי לחשוב על זה, אבל היא דאגה לו, היא נרדמה בקושי, ישנה שינה חסרת חלומות ומלאת דאגות. כשקמה ליום רביעי, יום חופשי בשעה 7 וחצי בבוקר היא התקלחה, התלבשה במהירות והלכה לכיוון חדרי הטלוויזיה. הם היו מלאים, יותר ממה שהיו תמיד, וזה הדאיג אותה. השדרן בטלוויזיה בדיוק הודיע על ברייקינג ניוז "יחידה מהצבא האמריקאי הותקפה באפגניסטן, חמישה פצועים והרוג אחד הוחזרו לארצות המאוחדות של אמריקה, השמות לא הותרו לפרסום." היה כל מה שהספיק לחדור להכרתה של אשלי לפני שהיא התיישבה על אחד הספות והפסיקה לשמוע את מה שקורה סביבה.אשלי יצאה מחדר הטלוויזיה והתחילה ללכת לכיוון המדשאות, לא בטוחה לגמרי מה היא עושה, רק לעשות משהו, לצאת מהמצב הזה של חוסר ידיעה ולקבל איזו שהיא פיסת מידע לגבי לוק. ההפרעות האלה בשיחה אתמול עם לוק לא היו סתם, הם הדאיגו אותה מההתחלה.היא התיישבה על הדשא, היו עוד הרבה סטודנטים על הדשא, אלה שקמו לפני השיעור ה</div>Tue, 28 Jun 2011 15:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alexandra (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12587663http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741523&blog=12587663http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12586736<div align="right" dir="rtl">אוקיי- אנשים, יש לי עיצוב חדש ומהמם של פוקימון!הקפצה אלגנטית (;</div>Tue, 28 Jun 2011 00:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alexandra (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12586736http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741523&blog=12586736http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12574901<div align="right" dir="rtl">מצטערת שנטשתי לכל כך הרבה זמן, המחשב מת, זה המחשב של אמא (: מקווה שתיהנו ושלא תזכרו לי את הנטישה הזאת :P פרק 7 - עבר שבוע וחצי מאז היום שבו אשלי נפגשה עם אמא שלה, הן סיכמו להיפגש ביום שבת בערב אצלה בבית, ארוחת ערב 'משפחתית', או 'שאריות של משפחה', משהו בסגנון הזה. עבר גם שבוע וחצי מאז היום שבו לוק נסע. הוא אמר שאולי יתנו להם להתקשר כשתהיה קצת הפוגה, או לשלוח מכתב. היא חיכתה למשהו, רק לדעת שהוא חי. היא הבינה שבטוח, שם, הוא לא יהיה. היה יום שבת ואשלי ישבה בספרייה הציבורית של ניו יורק, מבנה עתיק וענק. היא ישבה ליד שולחן בחדר הקריאה, קוראת וממרקרת בספר הביולוגיה שלה. הפלאפון שלה היה מונח על השולחן, ליד מפתחות המכונית, כוס קפה הפוך עם 'שתי-כפיות-סוכר-אחת-חום-אחת-לבן-בלי-קצף-מעורבב-היטב' וארנק שכל מה שהיה בו היה רשיון נהיגה, כרטיס אשראי עם 100 דולר בקושי, שני שטרות של עשרים וקבלה על איזה פיצה, כנראה. הפלאפון שלה התחיל לזמר את השיר המוכר הזה, איזה שיר אלקטרו שנייט העביר אליה כשהיו בני 16 והחליט שיהיה נחמד לשים לה אותו בתור רינגטון, מאז היא לא החליפה אותו. מספר חסוי. היא החליקה את הס</div>Wed, 22 Jun 2011 18:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alexandra (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741523&blogcode=12574901http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741523&blog=12574901