http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109heCopyright 2026 לחיות. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12960347<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת מה גרם לי פתאום לחזור, ולכתוב.זה לא שלא ניסיתי בכל התקופה הקשה הזו לכתוב, אבל בכל פעם מחדש נסגתי לאחור.כנראה שפחדתי, כמו תמיד. פחדתי שאף אחד לא יתייחס, פחדתי שזה לא יצא כמו שאני רוצה, פחדתי מעצמי ומכולם .. כרגיל.לא משנה כמה שנים עברו, זה עדיין לא עובר. זה רק עולה ויורד. זה פשוט לא נגמר ולא נעלם לשום מקום. וגם לפעמים לפעמים, כשאולי רק נדמה לי שיש סיכוי שזה איכשהו נעלם, אני מגלה שזה לא רק שלא נעלם - אלא תבוע בי הרבה יותר ממה שפחדתי ורציתי.אז מה עושים במצב כזה, שתקועים בהתקפי חרדה ומחשבות טורדניות במשך כל כך הרבה שנים ולהמשיך לפחד מהם ?או כשיש לך בת זוג מושלמת, באמת מושלמת, והכי טוב לך בעולם איתה כבר 9 וחצי חודשים, אבל את מרגישה שאת בעיקר הרס בשבילה ?או שאת פשוט אובססיבית; שפעם זה היה מתחלף מאחד לאחד, והורג אותך בכל פעם מחדש, ועכשיו כשמדובר בה את כבר לא יודעת מה לעשות? או שאת פחדנית, פשוט ילדה פחדנית, שמגלה כל יום מחדש כמה היא פחדנית יותר, אפילו מהצל של עצמה? ומה עושים כשנמצאים במצב שפשוט כבר אין כח יותר, אין כח יותר לבכות או להסביר, או ללכת לבית הספר או לשום מקום אחר?ואם כ</div>Tue, 27 Dec 2011 16:15:00 +0200shaharxd@walla.com (לחיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12960347http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741109&blog=12960347http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12865949<div align="right" dir="rtl">שונאת להתאכזב. או שמא אני יותר מפחדת להתאכזב הרבה יותר ממה שאני שונאת .. (?)</div>Fri, 11 Nov 2011 19:23:00 +0200shaharxd@walla.com (לחיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12865949http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741109&blog=12865949http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12822337<div align="right" dir="rtl">לכל דבר בעולם יש השוואה למשהו אחר.כל אירוע ומקרה שיקרו, תוכלו לדמות אותו לאיזה מקרה שכבר קרה בעבר, כל אדם תוכלו לתת תיאור שתמתאר אותו טוב בדיוק באופן שבו יתאר חפץ או מקרה מסויים.ולפני כמה זמן ששאלת מי החברה שאני הכי מאוכזבת ממנה, גיליתי שאני לא מאוכזבת מאף אחת מהן. ואולי בעצם התשובה לשאלה הייתה את. ומאז זה מהדהד לי בראש, ואולי התשובה היא גם אני. כמה שאני אוהבת ומעריכה את עצמי, ככה אני שונאת ומתאכזבת. אני כמו התפוח האדום-ירוק ההוא שאכלתי היום בצהריים כשהייתי בים. לפני שיצאנו, אמא אמרה לי לקחת איתי תפוח, תגובתי הראשונה הייתה "איכס", אבל אז הסתכלתי על שלל התפוחים שהיו בקערה ודווקא היו נראים טובים למדי. בחרתי את הטוב מכולם; עגול כמעט באופן מושלם, צבעיי האדום-ירוק משתלבים אחד בשני בצורה יפה, ולאחר שגם טפחתי עליו הופק ממנו קול שאהבתי. לאחר שהגענו לים, הוצאתי את התפוח מן השקית, וכבר בנגיסה הראשונה התאכזבתי ממנו, הוא לא היה טעים כלל, ואפילו גילתי בו נקודה חומה ושקועה-רקובה. וחשבתי לעצמי כמה שאני פתטית. כמה שאני לא כזו טובה כמו שאני. יש בתוך תוכי המון נקודות שקועות שכאלו, רקובות. אני</div>Fri, 21 Oct 2011 18:01:00 +0200shaharxd@walla.com (לחיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12822337http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741109&blog=12822337http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12763620<div align="right" dir="rtl">את בגוף שלי את בין הקירות שליאת בין השתיקות השירים והעצבאת הגבול שלי לחיות או למות שליאת המחוג שמכתיב לי את הקצבהיית בגשם איתי בשמיכותובימים שאהבנו פחותאני לא עזבתי אותך לשנייהאת הסתיו שלי את כל העונות שליושכבלילות לפעמים את הולכתהמנגינות שלי וכל המילים שלינופלות מגופי כמו עלים בשלכתואמרו כל דבר על חיי שירדה דעתי מעליאולי קצת שכחתי גבולות הגיון בזמן האחרון אני קצת אחרת, נהיית שונה מידי פעם. גם במראה, וגם מנטלית ונפשית. גם מחשבתית. דברים משתלטים עליי, או שמא אני נותנת להם להשתלט עליי. אני מתחילה לחשוב טיפה אחרת, וזה מפחיד. לפעמים אני חוזרת למחשבות של פעם, ופתאום מוצאת את עצמי חסרת אונים, לא יודעת כיצד להתמודד. ואולי הפכתי תלותית מידי, אולי את היחידה שיכולה לעזור לי. וקשה לי עם עצמי, ומפחיד יותר זה שמתחיל להיות לי קשה עם דברים שאני כל-כך אוהבת ואז אני מתחילה לכעוס על עצמי שהמחשבות האלו בכלל גולשות בצורה כזו אל תוך הראש שלי. מדוע את לא מתקשרת ? למה את לא מגיעה כבר ? ולמה אכפת לי כל-כך מה כולם חושבים, מה ההורים שלי חושבים באותם רגעים ? ולמה אני תמיד מנסה לרצות את כולם ? מתפללת</div>Sat, 24 Sep 2011 19:47:00 +0200shaharxd@walla.com (לחיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12763620http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741109&blog=12763620http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12750659<div align="right" dir="rtl">סליחה אמא. סליחה גם לך אבא. על כך שאני 'נאלצת' "לשקר" .. על הפחד הזה שאני חושבת שתחשדו. שאולי אני לא סומכת עליכם עד הסוף, ואולי בכלל בלי סיבה. אני מתפללת שתקבלו אותי תמיד כמו שאני, ואני יודעת שאתם כן. אז למה אני עדיין שומרת הכל בסוד ? מדוע אני צריכה לעשות הכל בעקיפין ? אני מצטערת אמא. אני מצטערת אבא. אני אוהבת אתכם ומקווה שבקרוב מאוד יהיה לי האומץ לספר לכם, ושאתם תשמחו בשמחתי ותקבלו אותי כפי שתמיד הייתי ואהיה ...</div>Sat, 17 Sep 2011 14:12:00 +0200shaharxd@walla.com (לחיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12750659http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741109&blog=12750659http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12723497<div align="right" dir="rtl">רק היום הראשון עבר, וכמובן שאני מתגעגעת לחופש.ולאוו דווקא חופש מבצפר, זה היה חופש נפשי .. היה לי שקט.אני רוצה אותך איתי כל היום, לעשות מה שאני רוצה במהלך היום, לראות רק אנשים שבאמת בא לי.אני שונאת את השגרה הזו, ואת כל הדברים האלו שאני מרגישה שאני חייבת לעשותאבל אני בעצם לא.אני מתגעגעת אלייך יותר מידי והבצפר לא עוזר לי במצב הזה,מה הייתי עושה לך אם רק היית פה ..</div>Thu, 01 Sep 2011 23:04:00 +0200shaharxd@walla.com (לחיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12723497http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741109&blog=12723497http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12709455<div align="right" dir="rtl">תחושת מחוייבות ומועקה יושבות אצלי כבד מאוד על הלב. מאז ומתמיד, בערך. אני אף פעם לא עושה דבר שאני שלמה איתו לגמרי. חוץ מדברים שקשורים אלייך .. ואני באמת לא מבינה איך ואין לי מה לעשות עם זה, או עם מי לדבר על זה אפילו איתכן אני לא מרגישה שלמה ב100%, אל תשאלו אותי למה .. אני רק תוהה האם זה יפסק מתישהו ? אני תמיד מחכה שדברים יגמרו כבר, גם אם אני מחייכת ונהנת אני תמיד מחכה לך קשה לי עם עצמי, וקשה לי עם זה.</div>Fri, 26 Aug 2011 18:01:00 +0200shaharxd@walla.com (לחיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12709455http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741109&blog=12709455http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12698959<div align="right" dir="rtl">אין לי כח לכלום. אני לא רוצה להתחיל את השנה, אני רוצה שהחופש הזה ימשך לנצח .. רע לי רק מלחשוב על כל המסגרת והשגרה הזו שוב. אפילו לאנשים שאני כלכך אוהבת אין לי יותר מידי כח .. אני רוצה רק שקט. לפעמים בא לי לברוח מהבית, לעזוב את בצפר, לשכוח מהצופים, לנתק קשרים ולגור רק איתך באי בודד. בלי כסף, בלי לימודים, בלי בעיות, בלי מחשבות, בלי דאגות רק את ואני, על אי בודד, רחוק מהכל ומכולם ..</div>Sun, 21 Aug 2011 18:48:00 +0200shaharxd@walla.com (לחיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12698959http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741109&blog=12698959http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12683559<div align="right" dir="rtl">אחרי לילה של שיחה ארוכה ובכי מתמשך. כאבים בלב וללא הצלחה לנשום כראוי. געגועים חוזרים ושוטפים את כולי. הרצון לגעת בך ושתחבקי ולא תעזבי. וכמובן, אין סוף חרטות וכעסים על עצמי מתי זה יגמר ? אני מטומטמת .. או שאולי עדיף לתת לעצמי להיות כמו שאני ?</div>Sun, 14 Aug 2011 10:13:00 +0200shaharxd@walla.com (לחיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12683559http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741109&blog=12683559http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12682407<div align="right" dir="rtl">יותר מידי מחשבות עברו לי בראש בימים האלו שלא היית פה. ואת עדיין לא פה .. אפילו רעיון לאיזה שיר לשמוע ברקע אין לי. אני לא יודעת מתי תחזרי, הבטחת שזה יעבור מהר ושתחזרי מוקדם, אני כבר לא יודעת למי או למה להאמין. גם לעצמי לא. אני מפחדת מהמחשבות האלה, התחלתי להיות חצופה אפילו לעצמי ולהלחם במחשבות שלי, ועדיין לא ברור לי מה אני רוצה. או שאולי כן, כי אני יודעת שאני אוהבת אותך.. ואני מודה, בימים האלה היה קשה לי להגיד את זה לעצמי בראש כל הזמן יש פעמים ששיכנעתי את עצמי שאני פשוט לא רוצה שתתקשרי, למרות שבפועל מצאתי את עצמי כל שניה מציצה בפלאפון אולי .. איכשהו .. במקרה התקשרת. אני לא יודעת אם המרחק הזה עשה טוב מידי, מה שלא נראה לי, או רע מידי .. אני לא מכירה את עצמי ככה. וגם אותך לא ממש. אני לא יודעת מה נפל עליי ככה פתאום. בהסתכלות לתוך תוכי, אני מודה שאני נשברת, עוזבת את המסכה "החזקה" הזו שלא נותנת לי כלום בתכלס, ואני רק משקרת לעצמי שוב ושוב, לא יודעת מה אני רוצה מעצמי ובטח שלא ממך, שלא עשית כלום אפילו לכתוב את המילים האלו קשה לי, לא עשית כלום ..מאיפה האגו הזה הגיע אליי, הוא מעולם לא ה</div>Sat, 13 Aug 2011 20:19:00 +0200shaharxd@walla.com (לחיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=741109&blogcode=12682407http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=741109&blog=12682407