http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922heCopyright 2026 Crazy Angel. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435588<div align="right" dir="rtl">אהוב יקר שלי, אני יושבת כאן עכשיו הרוח הקרה מפזרת את שיערותי, הדמעות המלוחות שורפות לי את הפנים והשמש מסנוורת את עיני. זה השבוע הראשון שלי לבד מזה שנתיים. החושך מגיע מהר מדי וכבר אין כוכבים בשמיים. כנראה שכאשר הכאב גדול מנשוא אפילו אלוהים מתייאש. הייתי רוצה להיות עכשיו בין זרועותייך הארוכות, להניח את הראש על החזה שלך ולשמוע את פעימות ליבך. איבדתי את זה, לעולם לא אזכה לחוש את מגע גופך יותר, את שפתייך הורודות קרובות אלי,מנשקות כל חלק בגופי ברעב. למה אתה לא אוהב אותי? יש בי כל כך הרבה אהבה לתת לך, כל כך הרבה רגשות להוציא ולעטוף אותך. מה עשיתי שגרם לך להפסיק לאהוב אותי? נתתי לך הכל, הייתי שלך פעם ועוד פעם, הייתי שם בשבילך תמיד, שמחתי איתך, כאבתי איתך, רקמתי מליון חלומות איתך , רצתי איתך, הייתי האישה שלך, חברה שלך, אשת הסוד שלך, הפסיכולוגית שלך. נשבעתי שלעולם אהיה שלך. יש בי כל כך הרבה כאב, יש לי חור בלב , פצע פתוח, מכה שלא תחלים. כואב לי פיזית וכואב לי נפשית , יש בי ים של דמעות ללא מעצור, וכבר אין לי בשביל מי להתעורר בבוקר. כל כך רציתי שתאהב אותי, כל כך השתדלתי, נתת</div>Sun, 17 Apr 2011 23:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (Crazy Angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435588http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740922&blog=12435588http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435573<div align="right" dir="rtl">קטע קצר מתוך הספר שאני כותבת : שלמות ... מי לא שואף להגיע להגדרה הזו? אומרים שאין בן אדם מושלם בכלהעולם הצבעוני הזה, אבל יש אנשים שמתעקשים ומנסים להשיג זאת בכוח, כמוני למשל. יש אנשים ששוחים תמיד נגד הזרם, שדוחפים את הקיר בכל הכוח ומנסים לעוף בלי כנפיים. יש אנשים שקופצים מהגג, או סתם אנשים שאוכלים מהפח, ויש אנשים שרוצחים בגלל כסף, ואנשים ששודדים את הזקנה בשביל לחם, ויש מדינה דמוקרטית ללא גבולות, המון אנשים מכל הסוגים ששואפים לדברים רחוקים, ואנרכיה שחוגגת ברחובות הריקים, ובכל העולם הזה אין אפילו בן אדם אחד שהוא מושלם, כמו שאין עלה זהה לרעהו, ואין ענן בצורת האחר. אבל מה שיש בכל העולם הגדול הזה זה אותי, הצל הבלתי נראה הזה שתיעד את החיים שלו ושל אחרים בתוך יומן קטן, קובץ דפים שבו החיים נראים מוחשיים פתאום,את החיים של אותם אנשים שמבודדים מכולם רק כי הם לא כמו כולם. מה שאתם לא יודעים, הוא שלכל הקבוצה המבודדת הזו יש מטרה אחת משותפת שבסה"כ נכשלה, שבעצם מובילה אותנו להתחלה ומסתכמת ברעב הזה לשלמות. כל אחד מהם מפעיל את קסמיו האישיים והיחודיים ומנסה כנגד כל הסיכויים להשיג את מטרתו,</div>Sun, 17 Apr 2011 23:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Crazy Angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435573http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740922&blog=12435573http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435569<div align="right" dir="rtl">כשהייתי קטנה , אמא לימדה אותי לבקש משאלהמכל כוכב קטן שזוהר בשמייםתבקשי מה שאת רוצה, היתה אומרת לישלל צעצועים ובובות , נסיך או סוכריות אז ביקשתי אמא , שתישארי איתי לעד שתתני לי את היד וביחד בעולם נצעד וביקשתי לי אמא שתאהבי אותי לתמידגם כשכבר אגדל ואחפש את העתידואת הבטחת לי אמא, שמשאלות מתגשמות הבטחת שהכוכבים עושים ניסים ונפלאות אף פעם לא אמרת שהכוכבים מתחלפיםשאת מקומם תופסים מלאכים לבנים אף פעם לא גילית לי מי מסתתר מאחורי היהלומים שמביטים אלי מלמעלה בשלוות עולמים אף פעם לא חשבתי שאצטרך לחפש אותך בין כל הנוצציםנשבעת שתשמרי עלי תמיד, גם כשכולם כבר יהיו אבודים והנה אני אמא, השארת אותי לבד ועלית גבוה לעננים אפילו הגשם לא שוטף את הדמעות מהפנים הגשם כבר פסק, השמש זורחת, אך מהי השמש לעומת חמימותך הנשכחת בלעדייך השמיים קטנים והרוח צורחת האדמה כבר יבשה, אני עומדת מעליך אבל את לא מגיבהתעני לי אמא , אני עדיין ילדה טובה?תלטפי לי את השיער, תנגבי לי את העיניים תאמרי שזה רק חלום , או שתיקחי אותי אליך לשמיים תחבקי אותי חזק , הביטי בפני תחייכי אלי , תאמרי שהתגעגעת שבלעדי את כבר תכף משתגעת כי גם אני מתגע</div>Sun, 17 Apr 2011 23:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (Crazy Angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435569http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740922&blog=12435569http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435560<div align="right" dir="rtl">מה זה בעצם להיות משוגע? האם זה מונחל מהחברה? או שמא מועבר בתורשה? בן אדם משוגע הוא בן אדם שיוצר מציאות נפרדת , בן אדם שעוצם את העיניים ובורר את הדברים שצריכים להיות בעולם שלו . בן אדם משוגע אינו מפחד , לא ממחשבות של אחרים, ולא ממחשבותיו שלו עצמו , כי העצמו שלו מדמיין עכשיו . בן אדם משוגע הוא אמן לעצמו, החושף את כל פנימיותו לעצמו, את הפנימיות האמיתית המצטיירת בעיני הסובבים כפנימיות חריגה. בן אדם משוגע לא עוצר את עצמו, גבולותיו אין סופיים והדחפים המקבלים פקודות מהמוח הולכים לפניו בראש מורם. בן אדם משוגע אוהב ומקבל, מבלי לדאוג ליום שבו יצטרך להחזיר בחזרה. בן אדם משוגע לא מתבייש, הפרנויות השונות עוזרות לו לעצב את הפרט שלו כמו שהוא חולם להיות . בלילות קרים לאור הירח בן אדם משוגע לא חושש להביט למעלה, להרעיד את מיתרי קולו ברעשים מוזרים, לרקוד למרגלות השמיים זרועי הכוכבים ולנסות לגעת בהם, כי רק בעיני המשוגע אפילו השמיים הם לא הגבול.</div>Sun, 17 Apr 2011 23:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (Crazy Angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435560http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740922&blog=12435560http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435555<div align="right" dir="rtl">פעם אמא סיפרה לי על בובה בחלון ראוה, בחנות מזכרות ממוסגרת בחיים מזכוכית, גדלה על סיפורי סינדרלה וליכלוכית . בובה יפהפיה, עם אף קטן ועיניים זוהרות חוטי משי ארוכים נטוו לראשה וזר פרחים קטן שמשך הערות . כולן רצובובהכזו , קינאו בה ורצו לגעת , חשבו שהיא מושלמת , משגעת. בחנו אותה מבחוץ , מבעד לזכוכית המצוחצחת כמה יפה היא , ופורחת. אמא אף פעם לא המשיכה את הסיפור , "היא רק בובה"היתה אומרת, אין לה רגשות , היא לא יכולה לדבר, אסור לה להתנגד והיא לא יודעת לשקר. האמנתי לאמא , והפכתי להיות אותה בובה, אסורלגעת- רק להסתכל ,לא לשחק- שמשהו לא יתקלקל, לא לבכות- רק לחייך , להיות כדוגמא בלבד בלי להתרכך , אז איפהאת היום , אמא יקרה ? צעדייך במסדרון הם המזכרת שנותרה , איפה טעיתי, אמא יקרה? הרי עיצבת אותי להיות בובה מופנמת וקרה . הייתי מבקשת ממך לחבק אותי אמא יקרה , אבל אני לא יכולה , כי בובות לא יודעות לדבר ואמרת שאסור להן לשקר , מותר רק להסתכל מהשמשה מותר רק לנקות את אדי הטלוהדמעות , לחכות לסוף החורף, תחילת החסרונות. אז עזבתי אותך אמא יקרה, ואני לא יכולה לחזור, אמרת שבוב</div>Sun, 17 Apr 2011 22:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (Crazy Angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435555http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740922&blog=12435555http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435534<div align="right" dir="rtl">היה היתה , בארץ רחוקה של חלומות , ממלכה גדולה של נסיכים ונסיכות . ובתוך הממלכה היתה נסיכה קטנה תמימה , שקופה ולהרס חשופה . הנסיכה היתה שמחה ומאושרת מלקטת פרחים ואת העצב ממזערת עד שיום אחד היא פגשה בנסיך מצוייר , נראה מושלם אך עשוי מנייר הנסיכה הקטנה אהבה את הנסיך היא נתנה וקיבלה ורצתה להמשיך, אך איך תמשיך הנסיכה הקטנה אם גנב הנסיך את עולמה ועף כמו יונה וכיצד תתמודד הנסיכה הסדוקה , אם את כל חייה הוא שינה בדקה ומי זאת הנסיכה האחרת שקיבלה את עולמה והפכה למאושרת . הנסיכה הקטנה נדחקה לפינה וליבה נשבר בעטו בה וגילגלו כמו כדור מפונצ'ר היא הפכה לרואה ובלתי נראת , ואת עולמה החדש היא תיקנה לבד וכעת : הדביקה חיוכים חדשים , ציירה שמש בחוץ ואנשים שהולכים , גזרה חברים חדשים ונתנה לכל אחד שם ומקום בחיים , והיא צובעת וטורחת ואת עולמה הקטן מטפחת ואת כתרה החלוד היא לוקחת ומצחצחת ומחזירה לקודקוד ראשה , והיא שוב נסיכה יציבה ולא שבירה ואת הזכרונות הישנים היא כבר לא מחזירה . ואת הנסיך הישן היא קושרת בשקית , עם הנסיכה שלו והכעס שלה והעצב שלהם שמצית , רצה למרפסת הארמון , </div>Sun, 17 Apr 2011 22:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (Crazy Angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435534http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740922&blog=12435534http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435530<div align="right" dir="rtl">מתעוררת בלילה מחלומות בכל מיני צבעים , ראיתי שם חיוכים וראיתי דמעות של מלאכים ראיתי ילד וילדה יד ביד הולכים וראיתי אנשים שבתוך שקיות עטופים . טעמתי סיפור שמורכב מחלקים , הסתרתי עולם של סודות והעמדות פנים , בית קברות לאנשים חיים . מתעוררת מבוהלת , יורקת את הזכרונות הרעים מדליקה אור קטן ושומעת צעדים ניגשת לדלת ועומדת על קצות העקבים נקודת אור קטנה בתוך גוף לבוש בגדים. הדלת נפתחת והאישונים מתרחבים , וזכרונות של ילדות את הדם מנגבים ופתאום את לא קיימת , את בורחת לך רחוק והדמעות בעיניים כמו מתינוק נשפכות והעיניים נעצמות , ושוב את רואה אבירים ונסיכות האבן שבפנים דברים רבים שוכחת והפרח שנבל בתוכך פורח והשמש זורחת הוא נשאר , הוא לא בא לבקר ובורח חלום טוב או רצון מתלקח ? לא חלמתי , הוא חזר ועכשיו הכל שמח .</div>Sun, 17 Apr 2011 22:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (Crazy Angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435530http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740922&blog=12435530http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435322<div align="right" dir="rtl">יש רגעים בהם את עוצרת מביטה אחורה ושוב ממהרת יוצרת צל קטן בחשכה מתיישבת בקצה ומורידה את המסכה מנקה אותה לאט לאט יושבת בשקט בלי לנשום כמעט מקלפת שכבה אחר שכבה של זכרונות עוטפת את הרגשות ומחביאה בארונות , את השנאה את פורסת מולך מדברת אל הרוע ומסלקת מקרבך את הקנאה את מושכת בסערה שתלך שתעלם שלא תשוב בחזרה את הגעגוע את מחבקת חזק ומדמיינת איך הוא יגיע עוד מעט את החיוכים את ממסגרת ותולה על הקיר מביטה בהם כשבחוץ אפל וקריר את הדמעות את זורקת לפח טיפה אחר טיפה , כל אחת היא חלום שלא ישכח את הסודות את מחביאה מתחת לארון שישארו שם עד היום האחרון את הכאב את קושרת וזורקת רחוק מנפצת כל רסיס מר והופכת אותו למתוק את הזכרונות את סוגרת בתוך תיק קטן יוצאת החוצה ביום חשוך ומעונן מחלקת לילדים קטנים , מתנות בצבעים שונים כל זיכרון צבוע בצבע אחר כל טעם בצבע שונה וממכר ואת נותנת ומחלקת וידיים קטנות מספקת וכשנגמר את רצה הביתה משותקת מביטה לצדדים מביטה מלפנים ומוצאת את הרגש שרצית להשלים מרימה אותו לאט עומדת בשקט בלי לנשום כמעט הולכת בקו ישר כמו סרגל ומכניסה אותו למקרר , שיק</div>Sun, 17 Apr 2011 21:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (Crazy Angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740922&blogcode=12435322http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740922&blog=12435322