<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>בלמ&quot;ס</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873</link><description>בלתי מסווג</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 אני אחשוב על אחד.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>בלמ&quot;ס</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873</link><url></url></image><item><title>לקחת סיכון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=14003976</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ולקפוץ.
אם אני אתרסק, לפחות נהניתי מהדרך..

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 29 Dec 2013 20:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אני אחשוב על אחד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=14003976</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=739873&amp;blog=14003976</comments></item><item><title>צעד אחרי צעד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=14003316</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כבר בדקתי רכבות, עוד מעט אני אחליט מה ללבושמחר אני באה לבקר אותך.אחרי פעמיים שאתה באת עד העיר שלי.. אני מרגישה כאילו אנחנו כבר ביחד. מתנהגים כמו זוג, אתה לא מפסיק להרעיף עלי אהבהלפעמים אני פשוט לא מבינה איך אתה יכול לרצות אותי כל כך. זה מוזר לי שאתה חושב עלי הרבה ומתגעגע.ואני מנסה לא לתת לעצמי ליפול לזה אבל כל המחוות האלה שלך עושות לי צביטות בלב. כאלה של שמחה.. וחיוכים ענקיים שחשבתי שכבר אין ליאני פוחדת מכמה שנתתי לעצמי להתקרב אליךעוד רגע אני אחליט שאני סומכת עליךואולי זאת תהיה הטעות הכי גדולה שליאני לא יכולה לתת לזה לקרות.. אני חייבת לעצור את הכל לרגע ולהבין מה אני עושהאנחנו לוקחים את הזמן. עדיין לא במערכת יחסים. אבל אתה מתנהג כאילו אני הדבר שהכי חשוב לך בעולם..אני לא רוצה שתתלה בי כל כך הרבה תקוות בסוף אני גם אאכזב אותךאני אאכזב אותך לפני שאתה תספיק לאכזב אותי. מקדימה תרופה למכה..איך להגיד לך את זה? אני צריכה להגיד לך שאני מפחדת.. שיום אחד ימאס לך ותבגוד כמו שבגדת באקסית שלךשיש לי את ההתקפים שלי של הדיכאון ואתה תשתגע מהםשאתה פלרטטן מידי ואני לא אוכל לסבול את זהאתה לא יכול לאהוב אותי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 28 Dec 2013 23:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אני אחשוב על אחד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=14003316</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=739873&amp;blog=14003316</comments></item><item><title>הוא יפגע בי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=14000818</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יודעת את זה..
אני לא יכולה לתת לעצמי ליפול

אתה אומר שמחשבה יוצרת מציאות
אבל אני לא רוצה לחשוב על כלום עכשיו
דברים קטנים שמפילים אותי על הברכיים בשניות וגורמים לי רק לרצות לברוח הכי רחוק שאפשר

אני שונאת אותך אתה קרוב מידי
אתה תפגע בי בסוף כמו כל אלה שבאו לפניך

היה יום כל כך טוב איתך. ופתאום העצב מגיע ועוטף אותי מכל כיוון

לפעמים אני חושבת שזאת לא אני שחיה דרך הגוף והמחשבות שלי
זאת מישהי אחרת שנמצאת שם בטעות...
אני לא יודעת מה לעשות כדי להציל את עצמי ממך

-
00:44 - כשהכל מתבלגן לי בראש אני לוקחת &apos;המשבצת&apos; ומתחילה לפתור תשחצים על גבי תשחצים.
כל המילים שכואבות לי מתרוקנות מהראש ומתחלפות במילים שנכתבות על הדף בתוך ריבועים מסודרים
והכל נראה הגיוני&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 25 Dec 2013 23:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אני אחשוב על אחד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=14000818</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=739873&amp;blog=14000818</comments></item><item><title>רק דבר אחד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=13998575</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אויש אני פשוט נעל בית.


-
מחר הוא בא לבקר. אני בלחץ אטומי.
אבל עם חיוך מרוח על הפרצוף&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 23 Dec 2013 00:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אני אחשוב על אחד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=13998575</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=739873&amp;blog=13998575</comments></item><item><title>צוכה בוחקת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=13992804</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מילים יפות בלי משמעות אתה קורא אלי...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 16 Dec 2013 05:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אני אחשוב על אחד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=13992804</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=739873&amp;blog=13992804</comments></item><item><title>נפלתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=13990759</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ללכת לישון עם טלוויזיה דלוקה, כאב בחזה וטעם של סיגריות בפה.
כן, חזרתי.. אחת שלשום, עוד שתיים עכשיו. הטעם המתוק מריר של האכזבה
היום אמרתי שאין בעיה שסיגריה לא יכולה לפתור וצחקתי. אם אני לא אצחק אני אבכה
אני בעצם נעה בשניות מאופוריה לדיכאון מוחלט. הייתי אומרת שאני צריכה להיבדק ומהר
כמה &apos;כדורים שמחים&apos; בהחלט יוכלו לעזור לי להתייצב.
משגע אותי שדברים כל כך קטנים יכולים לרסק לי את מצב הרוח בשניות בודדות.
בחדר המזגן על חימום ובחוץ קפוא. וגם אצלי בפנים קפוא.
נו טוב, נלך לעשן עוד סיגריה ולישון.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 13 Dec 2013 22:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אני אחשוב על אחד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=13990759</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=739873&amp;blog=13990759</comments></item><item><title>אוף די כבר אלוהים די</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=13990060</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפעמים יש רגעים כאלה בצבא שכל מה שיכול להשתבש, משתבשועוד לפני שהשתבש המצב גם ככה היה על הפנים..ברגעים כאלה אני פשוט רוצה לצרוח-עד מתי????במקום זה אני כמעט בוכה את שתי המילים האלה..עד מתי....?קשים הם חיי הוותיק... כל כך קשים ומעייפים..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 13 Dec 2013 05:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אני אחשוב על אחד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=13990060</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=739873&amp;blog=13990060</comments></item><item><title>גשם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=13983167</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בזמן האחרון יורד גשם בכל הארץ
טוב כמעט בכל הארץ
אני נמצאת בערבה על גבול ירדן
וממש רוצה גשם
ורק לכאן הוא לא מגע..

אפילו אם אני ארטב כולי ואחטוף הצטננות למחרת
אני רק רוצה לעמוד לבד בגשם ולבכות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 05 Dec 2013 13:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אני אחשוב על אחד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=13983167</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=739873&amp;blog=13983167</comments></item><item><title>מגיע לי יותר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=13977673</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אפשר לחיות חיים שלמים על יד
אבל אני מגיע לי יותר..

-

אני מוציאה פוסטים בקצב מסחרר..
כנראה זה כי נגמרו לי האנשים לדבר איתם
זאת אומרת, עדיין יש סביבי חברים- אני פשוט לא משתפת אף אחד
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 29 Nov 2013 14:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אני אחשוב על אחד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=13977673</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=739873&amp;blog=13977673</comments></item><item><title>שני פוסטים ביום אחד?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=13976465</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא רגיל אצלי.

אני מוצאת את עצמי במצב שאני מרגישה בתוכי מועקה, קושי כזה, כאב, עצב.. אני לא יודעת איך לקרוא לזה
הלוואי שהייתי יודעת בדיוק מה המילה להגדיר את הגוש הזה שתקוע לי איפושהו מעל החזה, קצת מתחת לעצמות הבריח.
ופעם חשבתי שאני יכולה להוציא אותו, או לפחות חלק ממנו דרך האמנות
אז ציירתי כדי להתנקות
ובימים של חוסר יכולת או רצון לצייר, או כשכבר הגעתי לשלב שב יכולת הציור שלי לא מספיקה כדי לבטא את הרגשות שלי-
חשבתי שאני אוכל להוציא הכל בנגינה
אז לקחתי גיטרה וניגנתי. לפעמים ימים שלמים
כשהגיעו זמנים שכבר לא מצאתי שירים שיביעו את מה שאני רוצה להגיד, וכששוב, יכולת הנגינה שלי לא הספיקה
כתבתי. כתבתי כאן בבלוג, כתבתי בפלאפון ושמרתי בתיקיה עם סיסמה, כתבתי על דפי נייר, כתבתי וכתבתי וכתבתי
עד שהמילים איבדו משמעות
גם עכשיו, אני כותבת ועדיין לא מצליחה להתרוקן
פניתי לכל כיוון, שרתי את נשמתי, אפילו עשיתי ריצות, כשלא היה לי כבר לאן לברוח גם חתכתי את עצמי
חשבתי שזה ישפר את הכאב שבפנים אם אני ארגיש כאב מבחוץ. וזה אולי עזר זמנית
אבל עדיין, אני מוצאת את עצמי באותו מצב, אפילו יותר גרוע
כי עם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 27 Nov 2013 22:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אני אחשוב על אחד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=739873&amp;blogcode=13976465</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=739873&amp;blog=13976465</comments></item></channel></rss>