http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915ואת יודעת שכואב לך זה כ"כ כ"כ שקוף... אבל את לא מבינה זו מלחמה שקטה להשתתף והמנצח לא חשוב....heCopyright 2026 DeaDsOuL. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/15/39/07/73915/misc/17729364.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=10596008<div align="right" dir="rtl">קשה לי להאמין שזה עוד שבועעעע!!!!!! =)=)=) כיף אדיר! </div>Wed, 04 Mar 2009 12:24:00 +0200daniela161@walla.com (DeaDsOuL)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=10596008http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73915&blog=10596008http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=10434611<div align="right" dir="rtl"> אהובי המדהים הוא נסע היום למילואים. וזה מרגיש לבד. ורחוק. ויום שבת נקעתי את הרגל.. אתה מדהים. איך שאתה עוזר לי דואג לי משמח אותי מרים אותי מנגב לי את הדמעות מטפל בי כשצריך אתה עושה בשבילי כל מה שלא עשו בשבילי אי פעם. וזה מרגיש מיוחד. אני מרגישה מיוחדת. אני מרגישה שווה. אני מרגישה נאהבת. בבוקר ממש לפני שנסעת.. באת וליטפת לי את השיער הסתכלת עליי כשישנתי חיבקת אותי נישקת אותי ומתוך שינה תפסי אותך הכי חזק שיכולתי. לא רציתי לתת לך ללכת. לא רציתי שתלך. כי ידעתי שכשאני אקום יכאב לי שאתה לא פה. ואני יודעת שזה רק מילואים ועוד כמה ימים אתה כבר תחזור. אבל אני לא אוהבתשאתה רחוק ממני. אני לא אוהבת שאנחנו "נפרדים" (כי זה לא באמת זה רק פיזית) אני מתגעגעת אלייך רק חושבת קצת והעיניים מתמלאות לי דמעות. אהוב יקר שלי. אני אוהבת אותך. ורוצה שתחזור בשלום שתחזור אליי מהר מהר. אתה האור שלי. האהבה הכי גדולה שלי. הכוח שלי. המלאך השומר שלי. אתה יודע.. יש לנו שיר ספציפי.. שאני אוהבת. שאתה אוהב. שהקדשת לי אותו ששרת לי אותו. וזה מדוייק כ"כ.. אז עכשיו תורי: את(ה) לי החסד ואת(ה) לי ביתואת(ה) שוכנ-ת בליבי</div>Mon, 19 Jan 2009 14:38:00 +0200daniela161@walla.com (DeaDsOuL)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=10434611http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73915&blog=10434611http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=10289207<div align="right" dir="rtl">משתפר מאוד מאוד משתפר האור המדהים שלי החיים מתקדמים התכנונים תודה על כל רגע. אני אוהבת אותך.</div>Sat, 13 Dec 2008 23:00:00 +0200daniela161@walla.com (DeaDsOuL)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=10289207http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73915&blog=10289207http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=9530381<div align="right" dir="rtl">איפה את הילה בתוך כל זה? הלכת לי לאיבוד. את כבר לא אותה הילה שחשפת בכוחות עצמך. לאן נעלמת? למה אני לא מצליחה למצוא אותך הילה? אני מחפשת נשבעת שאני מחפשת אותך בכל מקום. כל מה שאני מוצאת זה ערמות על גבי ערמות של עצב ערמות של דמעות ערמות של כאב מפנה את הערמות כמו רכב שלג אבל לא מוצאת את הסוף לזה. אני יודעת שאת שם אל תעלמי לי אני צריכה אותך. בבקשה אל תעלמי. החיים שלי התחילו להסתדר כשהיית בסביבה. והלכת לך לאנשו. בבקשה תחזרי. העולם שלי חוזר להיות אפור בלעדייך. בבקשה. את מחזירה לי את הצבע לחיים ללחיים. את נוטעת בי תקוות וחלומות את נותנת לי את האפשרות להאמין בך הילה. להאמין שאת יכולה להכל. אני אוהבת אותך הילה. למרות שרוב הזמן אני לא מראה אני מתעללת בך פיזית ונפשית אני עושה לך רע מזלזלת. תחזרי. אני צריכה אותך. בבקשה. </div>Tue, 08 Jul 2008 00:04:00 +0200daniela161@walla.com (DeaDsOuL)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=9530381http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73915&blog=9530381http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=9393727<div align="right" dir="rtl">זה כזה מציק שהוא לא רוצה לדבר איתי. הוא לא מעיר אותי כשמפריע לו משו. הוא מתקרב ומתרחק. מכאיב. מכאיב שהוא לא מרגיש מספיק בטוח איתי כנראה. באמת שכבר אין ל יכוח להסביר לו את זה שוב. להגיד את אותן המילים. לראות את אותם הפרצופים ולהקשיב לאותן מילים שהוא לא מצליח להבין מה אני אומרת. ואז. אז אני נאטמת. רוצה לברוח. </div>Wed, 18 Jun 2008 09:21:00 +0200daniela161@walla.com (DeaDsOuL)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=9393727http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73915&blog=9393727http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=8779746<div align="right" dir="rtl"> ב"ש הופעה ספונטנית לחלוטין.. יום רביעי החלטתי יום חמישי ההופעה. פלייליסט? חלומי. פלייליסט? שבחיים לא הייתי מתארת לעצמי שאני יקלע לתוכו. כמה אנרגיות כמה אהבה כמה חיבוקים כמה ידיים. הייתי שורה ראשונה בצדבצד ליד הרמקולים הבמה הייתה נמוכה נורא. החלטתי לשבת עליה. כל ההופעה בערך ישבתי עליה. אפעם לא הייתה לי זווית כזאת מעניינת של צפיה. וזה היה מדהים ת'אמת אבל לא הצלחתי להתחבר לעצמי יותר מדיי בהופעה הזאת. גם לא בקודמת אבל בקודמת התאכזבתי קצת בשירים. בזאת היו שירים שהכי רציתי. אמן מלחמה שקטה לעולם מצידי ועוד מלא כאלה שבאו טוב. הצהרתי בפניי אורית שהיא ותום פשוט מדהימים שכשראיתי אותם באזכרה של החודש של דנה זה הפתיע אותי כ"F. והיא התרגשה נורא. היא מדהימה. הייתה הופעה טובה. באמת טובה. ובהתחלה זה עשה לי תחושת אכזבה מסויימת מחשבות. משו מוזר. אבל בדיעבד. אחת ההופעות. ראיתי את תום שאחרי הרבה זמן לא ראיתי. מאורי שלי. הילה. בת אל. נוי. אלוהים נוי איזו הפתעה זו הייתה. אני חייבת תודות. נתחיל בהילה. שלקחה אותי לאורית. נמשיך במאור. כ"כ תודה. שאין לתאר. תודה על המילים החיבוקים המבטים</div>Sat, 08 Mar 2008 22:52:00 +0200daniela161@walla.com (DeaDsOuL)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=8779746http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73915&blog=8779746http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=8754960<div align="right" dir="rtl">רוצה ת'מישו הזה שיהיה שם. שיחבק שירגיע את כל השדים שמשתוללים בתוכי. שיגיד שהכל יהיה בסדר. ינשק וילטף. ללכת לאיבוד בתוך ים הרגש. ולאהוב. בלי פחד. ולאהוב כ"כ לאהוב. בלי שהצד השני יבהל. לרצות כ"F לרצות בלי שהצד השני יברח. איפה אני בתוך כל זה? הרגשה של מעין שריפה פנימית מטורפת ולא יודעת איך לעצור את זה. היפראקטיביות מטורפת שלא זוכרת אי עם שזה היה לי. ואז נפילת מתח מטורפת. כי הכל בהקצנה. די כבר אני לא עומדת בזה יותר. </div>Tue, 04 Mar 2008 22:42:00 +0200daniela161@walla.com (DeaDsOuL)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=8754960http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73915&blog=8754960http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=8748371<div align="right" dir="rtl">כרגיל. הבדידות שלי. (מתי היא הפכה להיות שלי לעזאזל) הפחד ליפול. ואני נופלת בכל זאת. הפחד לאהוב ואנ יאוהבת בכל זאת הפחד להיפתח ואני נפתחת בכל זאת הפחד להאמין בי ובאחרים. ובכל זאת להאמין קצת בי והרבה באחרים. המחשבות שלי. האוכל שלי. הגוף שלי. פשוט די.</div>Mon, 03 Mar 2008 21:10:00 +0200daniela161@walla.com (DeaDsOuL)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=8748371http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73915&blog=8748371http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=8652151<div align="right" dir="rtl">חושבת יותר מדיי. חושבת יותר מדיי על עצמי. על הגוף שלי. ואיפשו בין זה לזה אני מפסיקה לאכול פתאום. ואני יודעת שאסור אבל עד כמה אני יכולה לעמוד מול זה? אפעם לא הודיתי שישלי הפרעות אכילה. תמיד זה היה.. כמו.. "אני? מה פתאום. אין סיכוי אני סתם ל אוהבת את הגוף שלי" היום בדיוק הרגע הזה וראיתי שאני מתדרדרת. ובלי לשים לב. ואולי אפילו..... טוב לי שם. אבל הלב? עולה בלהבות. נשרף כליל.</div>Sun, 17 Feb 2008 16:30:00 +0200daniela161@walla.com (DeaDsOuL)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=8652151http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73915&blog=8652151http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=8644507<div align="right" dir="rtl">כמה דברים עברתי. על כמה דברים התגברתי. וכמה דברים עוד נשארתי תקועה עליהם. אנחנו כבר לא ביחד. אחרי שנה וחודש כמעט. אני חושבת שהגיע הזמן. הוא לא עשה לי טוב. והוא יודע שהוא לא עשה לי טוב. יותר רע מאשר טוב בניסיון הדחקה בניסיון להאמין לעצמי שהוא "עושה לי טוב" להבין ולהאמין שכנראה מגיע לי משו יותר טוב מבנאדם אגואיסט. בנאדם יותר טוב מאחד כזה שחושב רק על עצמו וכמה שאני לא עושה דברים בשבילו. (ועשיתי המון.. פשוט בשלב מסוייםהתייאשתי כי לא היה לו אכפת ממה שעשיתי אולי היה אכפת ברגעית אבל לא לאח"כ.) זה כואב לי להיות לבד. במיוחד כשדורכים לך על הלב אותם אנשים שהיו איתך קרוב קרוב. אני שונאת להיות לבד. אבל לפעמים הלבד הוא עדיף מהביחד (לפי המקרה האחרון של הביחד) הכאב הוא גדול. ואני מניחה שרבים יודעים על זה. אבל להיות במקום הזה שמכבד את עצמו. שאני מכבדת את עצמי להיות לבד על ביחד. כואב אבל גדלות פנימית. הויכוחים המתמידים ביני לבין עצמי על הלבד שלי. הבדידות זה מה שעובר עליי בזמן האחרון. בעיקר. חוסר יכולת לדבר על זה לא מביא אותי רחוק. הפחד לדבר על זה. להיפגע מזה. סוגר אותי יותר. כי בעצ</div>Sat, 16 Feb 2008 13:03:00 +0200daniela161@walla.com (DeaDsOuL)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73915&blogcode=8644507http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73915&blog=8644507