http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738740הרפתקאות בעיר הגדולה (18+)heCopyright 2026 The Shamrock. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738740http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738740&blogcode=13396649<div align="right" dir="rtl">צליל טריקת הדלת הדהד בחדר המדרגות של הבניין הישן. רעשן של נעלי הספורט נחבטות בעוצמה אל מול כל מדרגה נשמע היטב. הוא דהר וקפץ מטה 2-3 מדרגות כל פעם. ממהר. עצבני. הקלה גדולה הורגשה כשיצא מהבניין אל הרחוב. נושם לרווחה. "נמאס, נשבר הזין מהזונה הזאת" הוא חשב לעצמו כשהתחיל בריצה הלילית שלו לכיוון הפארק. הם גרו ביחד איזו תקופה, אחרי לא מעט זמן שהיו בקשר. אף אחד לא האמין שזה יחזיק בינהם כל כך הרבה זמן, בעיקר בגלל המקום והדרך שבהם הכירו. הוא גר באותו הזמן בנורדאו פינת דיזנגוף, היה יוצא הרבה לבלות. היא גרה עם שותפות לא רחוק ממנו, אהבה את הסצינה של חיי הלילה. את הריגוש. לילה אחד יצאו במקרה שניהם לאותו המקום, לאיזה בר חדש שנפתח, על ירמיהו. היא ישבה על הבר, הוא ניגש להזמין לו חצי גודלסטאר. עד שהגיעה הבירה התיישב על הכסא הפנוי שלידה. הוא מבט ימינה אליה - ג'ינסים קצרים קצרים, גופייה דקה צמודה וחשופת גב. כולה שזופה. היא מבט שמאלה אליו - גבר נאה. זיפים. חולצה מכופתרת עם כמה כפתורים פתוחים. רחב כתפיים. קליק. לפעמים לא צריך יותר משניה כדי להרגיש את המשיכה. ובאופן טבעי אפשר לומר, בעודו ממתין, התחילה</div>Thu, 02 Aug 2012 17:44:00 +0200shamrockss@hotmail.com (The Shamrock)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738740&blogcode=13396649http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=738740&blog=13396649http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738740&blogcode=12651927<div align="right" dir="rtl">יש בחור אחד שתמיד לוקח את קו 5 ממקום העבודה שלו באמצע ת"א לדירה שלו בקצה השני של העיר. הוא בחור מסודר - חולצה מכופתרת (שתמיד מגוהצת למופת) בתוך המכנס, חגורה, מכנס מחוייט. הוא כנראה עובד במשרד חשוב, אבל העבודה מתישה, וחיוך לא תראו על פניו כשהוא יושב על אחד הספסלים האחרונים בדרך הביתה. יש בחורה אחת שמדריכה בחוג פילאטיס באזור של נווה צדק. מעבר לזה, בשעות היום, אולי תוכלו למצוא אותה משתזפת בים או יושבת בבתי קפה. ובלילה... יש דברים שהשתיקה יפה להם. אפשר לומר שהיא אוהבת את מה שיש לתל-אביב להציע. באותו יום חמישי היא שוב עלתה לקו 5, תחנה אחת אחרי זו שעולה בה אותו בחור מותש, אל עבר הדירה שלה איפושהו בסוף דיזנגוף, אחרי שסיימה עוד שיעור פילאטיס. האוטובוס היה מעט מלא, והמקום הפנוי היחיד עבורה היה בספסל שמופנה נגד כיוון הנסיעה. תמיד יוצא שזה הספסל היחיד שפנוי, וכמעט תמיד, יוצא שמולה יושב הבחור המותש בדרך הביתה. היא תמיד מזהה אותו מכל הפעמים הקודמות, אבל הוא לא באמת מעניין אותה. לשבריר שניה כשהיא מזהה אותו, היא מדמיינת את החיים האפורים והמייגעים שלו, של עבודה ועבודה ב</div>Sat, 30 Jul 2011 10:59:00 +0200shamrockss@hotmail.com (The Shamrock)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738740&blogcode=12651927http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=738740&blog=12651927http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738740&blogcode=12431065<div align="right" dir="rtl">הוא ישב ישיבה מרושלת על כיסא הסטודנט כשזוג ידיים נשיות עברו את כתפיו, וחיבקו אותו מאחור. אחרי רגע כבר הרגיש את שפתיה על לחיו, עוברות דרך קו הלסת שלו, ומנשקות אותו עד לאמצע הצוואר. צופה מן הצד, שהיה רואה את האופן בו עינייה קרנו כשהיא חייכה אליו והתיישבה על כיסא הסטודנט שלידו, היה אומר שהיא בטח מאוהבת. היא כל-כך שמחה לגלות בתחילת הסמסטר שהם לומדים יחד באותה כיתה. אחרי הלימודים הוא והיא ישבו בבית הקפה הקבוע שלהם, אותו אחד שקרוב לאוניברסיטה. זה היה נדמה שהוא והיא כמעט התנשקו, כשהמלצרית ניגשה לשולחנם ושאלה מה יירצו להזמין. בפעמים האחרונות הוא תמיד היה מזמין עבורה, רק בגלל שכבר למד מה היא הכי אוהבת. הוא לא ידע, אולי לפעמים קצת הרגיש, שמה שהיא באמת הכי אוהבת זה פשוט אותו. לפתע מכונית מבריקה עצרה בחזית בית הקפה, ומתוכה יצא בחור שהחל צועד ללא היסוס היישר לשולחן שלו ושלה. היא דחפה אחורה את הכסא שישבה עליו כשרגליו חורקות בצליל מתכתי, נעמדה במהירות, וצפתה במבט דרוך בבחור הזר מתקדם ישירות אליה. ידיו של אותו בחור זר נכרכו סביב גופה שלה, כפות ידיו נחו קצת מעל ישבנה, וה</div>Fri, 15 Apr 2011 22:21:00 +0200shamrockss@hotmail.com (The Shamrock)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738740&blogcode=12431065http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=738740&blog=12431065http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738740&blogcode=12408148<div align="right" dir="rtl">היא הכירה אותו. אולי לא הכרות אישית, אבל היא ידעה עליו כמה דברים. הוא היה נראה לה בן 20 ומשהו. היא הניחה שהוא גר בקרבת מקום בגלל שתמיד היתה רואה אותו מבעד לחלון חדרה רץ עם בגדי הספורט שלו במעלה השדרה התל-אביבית. "הוא בחור ספורטיבי", חשבה לעצמה. הוא גם מצא-חן בעינייה, כשהיתה נתקלת בדמותו ברחבי העיר, גם מבלי שראתה את תווי פניו המדוייקים. כך היתה חולפת לה השגרה היומיומית שלה, כשהייתה רואה אותו מרחוק בבר השכונתי, במסיבות, בים. יום שישי אחד, קצת לפני שכל החנויות נסגרות, רצה למכולת השכונתית כדי לקנות כמה דברים לה ולשותפות הדירה שלה. אותו יום שישי היה בין הימים החמים של אוגוסט, והבגדים הקצרים שלבשה לגופה לא הקלו עליה את החום. כשנכנסה למכולת הסתבר שהיא לא היחידה ששכחה לעשות קניות לסופ"ש. תור ארוך השתרך אל עבר הקופה. לאחר שאספה כמה מוצרים נעמדה בתור מאחורי בחור גבוה. מבנה הגוף שלו, הכתפיים הרחבות שנגלו דרך הגופיה הלבנה שלבש, נראו לה מוכרים. כשהתקדם התור קדימה, היא הביטה לצד, חושבת לעצמה האם שכחה משהו. התמונה הבאה שהיא זוכרת זה האופן בו היא מתנגשת קלות בגבו של אותו ג</div>Mon, 04 Apr 2011 08:39:00 +0200shamrockss@hotmail.com (The Shamrock)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738740&blogcode=12408148http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=738740&blog=12408148