http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580סיפורים, שירים ומה שביניהםheCopyright 2026 Shhh. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=14833480<div align="right" dir="rtl"> היא נכנסה אל הבית, מותשת, מדמיינת את הרגע בו תשקע בשינה. היא לא שמה לב לצרור המפתחות שמקשט את ידית המגירה או לעריסה שעמדה על מתלה הכביסה החלוד.הוא עמד מחוץ לדלת ועמד לצלצל בפעמון הישן, אך היא כבר שטה בחלומותיה. "אני חייב לראות אותה," הוא לחש לעצמו, "אני חייב לראות אותה".עם דמעות בעיניו, הוא פתח בזהירות את הדלת החורקת, הביט בפניה של התינוקת השלווה, והעיף חולצת גבר דהויה מהמעקה כשעלה במדרגות אל חדר השינה. הוא הביט בה ישנה, סימן של דמעה ספוגה על לחייה הסמוקה. היא חלקה את מיטתה עם זרה בעלת תווי פנים מרשימים, ניכר שעברו דמעות רבות על הלחייה הבהירות. הוא בכלל לא ידע.הוא עזב בשקט את חדרה, ירד בזהירות, רק לא לדרוך על צעצועיה של הפעוטה שפוזרו בכל מדרגה בצורה כמעט מאורגנת, ולפני שעזב אמר חרישית: "אני לא מנסה יותר", כמו שאמר בכל פעם. </div>Tue, 06 Sep 2016 19:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shhh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=14833480http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=738580&blog=14833480http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=14273241<div align="right" dir="rtl"> "קראי לי ישמעאל," אמר המוכר מדוכן המעילים בשוק של נינווה, העיר הגדולה. "בסדר, ישמעאל. יש לי שאלה אליך. למה&hellip;" התחלתי לשאול והוא עצר אותי. "כן. 'ישמעאל, למה אתה מוכר מעילים בקיץ?'" ואני התפלאתי, "איך ידעת?" "כי זה מה שכולם שואלים," הוא ענה בביטחון ובביטול לדברי. "אז מה אתה עונה?" שאלתי, והוא ענה "אני לא עונה. ממילא המעילים האלה לא למכירה." בצדק כולם שאלו. זה היה יום חמסין בנינווה העיר המדברית וישמעאל הניח על דוכנו מעילים פרוותיים כבדים, שניכר בהם השימוש לאורך שנים. אלה היו מעילי ילדים. האיש עניין אותי. יש מאחוריו סיפור, הרגשתי זאת. המשכתי להגיע לדוכן של ישמעאל עד שיום אחד לא ראיתיו יותר. הכל בדוכן נעלם מלבד מעיל ירוק כהה אחד, מרוט וכבד מאוד, ושלט מאובק עם הכיתוב "הצטיידו נא לכבוד הצינה". הרמתי את המעיל הקטנטן ונפל ממנו פתק. "דרך השביל הקטן נתחמם." היה כתוב. חזרתי לאוהל שלי ובדרך אליו ראיתי דרך יפיפייה אותה עטפה השקיעה של סוף מאי. מצאתי שם מעיל כחול קרוע ובו פתק נוסף. את כל הפתקים מצאתי, היו עוד 14 כאלו. בכל אחד היה משהו חדש עבורי, עולם קטן שנפתח, אך הפתק שהכי זכור לי הוא ה</div>Sun, 25 Jan 2015 19:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shhh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=14273241http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=738580&blog=14273241http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=14233676<div align="right" dir="rtl">היי, אני יודעת שהייתי אמורה לכתוב את החלק האחרון בהחלט לסיפור לפני חצי שנה אבל אני מאמינה שהיה שווה לחכות... אז בפעם האחרונה לסיפור זה, תהנו! כמו שסלבדור התאהב בקאת'רין כך הוא גם הפסיק. במשך חצי שנה הוא לגמרי שכח מקאת'רין, השחקנית המשוגעת שלקחתי מתאטרון נידח בסן מרינו. אחרי שסלבדור וסילביה השתחררו מהתקיפה האמיתית של קאת'רין התגלה שהתקיפה נערכה מתוך אהבה אמיתית שלה לסלבדור, אהבה שמאוד בילבלה אותו ואותי בתור מי שרגילה לקבל את כל מה שאני רוצה, כולל מי שאני רוצה. אז בואו נחזור לסיפור, כמה ימים אחרי השחרור מבית החולים. "אני יוצא קצת, קנדי." אמר סלבדור כשעמד ליד הדלת בבית המשותף שלנו. "לאן?" שאלתי בספק רב כי ידעתי שעל סילביה הוא לא יתגבר כמו שהוא התגבר על קאת'י. "אהמ.." "לא סלבדור, אין מצב! אתה לא תשאיר אותי לבד בבית בשביל לבגוד בי עם תלמידה שלך!" "לשעבר..." "לא אכפת לי! אני צריכה את העזרה שלך פה! בזמן שגרתי בשורט איילנד לא טרחת לטפל ברגל השבורה של ג'ק, וז'נט לא יוצאת מהחדר שלה כבר שבוע! עזוב את האהבה שביננו, זה בשביל הילדים.. והילדים צריכים אבא!" "קנדי... כל מה שצריך</div>Thu, 13 Nov 2014 14:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shhh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=14233676http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=738580&blog=14233676http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=14108298<div align="right" dir="rtl">לכל התחלה יש סוף... גם לסיפור הזה, שכלל אהבות, שנאות, צעקות, לחישות, נשיקות, מכות והעיקר- קסם! קסם של בחורה- למרות שבפרק הזה תגלו... שיש עוד בחורות שקוסמות לסלבדור! אז בלי עוד חפירות- החלק הראשון של הפרק האחרון בסיפור "קסם של בחורה" תהנו סילביה וסלבדור שכבו על המיטות בבית החולים. לפתע קאת'רין נכנסה ואמרה: "מי את?" "סילביה" ענתה סילביה. "את לא סילביה. את ליבריה." הכריזה קאת'רין. "אני לחלוטין סילביה, איך הגעת לזה שאני ליבריה? תשאלי את אמא שלי" "זהו ש.... אני לא יכולה לשאול את עצמי." "מה?!" "למה את חושבת שהצלחת להתחפש אלי כל כך טוב? כי אנחנו דומות, כי אנחנו חולקות גנים יקירה." "לכי מפה אישה מטורפת! אני סילביה ואני תמיד אשאר סילביה ואני בחיים לא אהיה הבת שלך!" קאת'רין החלה לבכות. שעות מופע הבכי נמשך, שעות על גבי שעות. כך נאמר לסלבדור לפחות, כי המחלקה לחולי נפש הייתה מרוחקת מהמחלקה האורתופדית. כך אני אמרתי. "בדיקות שגרתיות" הכרזתי לחלל החדר של סילביה וסלבדור. "קנדי?! מה את עושה פה?" צעק סלבדור "אני אחות פה. סגור את הווילון ותן להיכנס." אמרתי לו ושלחתי לו את המבט ש</div>Sat, 10 May 2014 16:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shhh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=14108298http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=738580&blog=14108298http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=14030140<div align="right" dir="rtl">היי :) מעלה פרק חדש בסיפור "קסם של בחורה"! מקווה שתהנו ועכשיו לפרק היום הגורלי הגיע. ה28.12, היום בו יכול להתגשם לסילביה חלום- להתחתן עם סלבדור- או היום שבו הכל ילך לעזאזל- סלבדור יתחתן עם קאת'רין. "קרי, אני צריכה שתבואי הנה מהר ותעזרי לי להתארגן" אמרה סילביה לקרי. "אני לא מתכוונת לעזור לך בלרמות את סלבדור!" הכריזה קרי. "בסדר." "אני מכירה את הבסדר הזה." "אל תדברי איתי בכלל. במקום לעזור לי להגשים את החלום שלי את מתכוונת להגשים את החלום של קאת'רין ולהרוס לי את החיים. בסדר. כאילו שאת בחיים לא רימית אנשים." "את פותחת שוב את הסיפור הזה? אני מספרת לסלבדור הכל על התכנית שלך!" איימה קרי. "אם את מספרת לסלבדור אני מספרת הכל לג'ימי על הבגידה הזאת! ושתינו יודעות שזה לא היה חד פעמי. אותו דבר אני מספרת לאדי ושניהם זורקים אותך!" שתיהן ניתקו. * סילביה ראתה שהשעון עומד על השעה 4. היא התחילה להתארגן לקראת החתונה, ולא בתור אורחת אלא בתור הכלה. היא התאפרה ממש לפי התמונה של "השטן", כך סילביה כינתה את קאת'רין, ונראתה ממש כמוה. בחמש וחצי סילביה כבר התייצבה בפתח הכנסייה והשומרים נתנו</div>Thu, 30 Jan 2014 14:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shhh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=14030140http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=738580&blog=14030140http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=14026164<div align="right" dir="rtl">היי :) שמחה להעלות פרק חדש אחרי הרבה זמן של תהייה לגבי ההמשך מקווה שתהנו! ועכשיו לפרק היא ממש דומה לי, הקאת'רין הזאת, חשבה סילביה, היא כל כך מובנת מאליה, לא סתם על שמה הביטוי קאת'רין אוביוס. לפחות לא באופי. סילביה לא אהבה את קאת'רין, בלשון המעטה. היא שנאה אותה, היה נדמה שדמה רתח כששמעה את שמה. אבל אם סלבדור בחר בה כנראה שיש בה משהו מיוחד, אולי שווה לדבר איתה, היא חשבה. סילביה חיפשה את קאת'רין לונג, ואמרה לעצמה שאם היא לא תפעל מהר בקרוב מאוד היא תהיה קאת'רין דמינגטון, אישתו של סלבדור דמינגטון. היא חייגה את המספר. "הלו?" ענה לה קול נשי עמוק. "שלום, אני רוצה לקבוע איתך פגישה" ענתה סילביה בפזיזות, מרוב הלחץ "מי את ומה רצונך?" "אני חייבת לדבר איתך בנוגע לחתונה, לברר כמה פרטים" "מאיפה את יודעת שאני מתחתנת?" "אממ.. אני אחיינית של החתן" "אין לו אחים אז אין לו אחיינים. עכשיו תעני לי. איך את יודעת שאני מתחתנת?" ענתה קאת'רין בעצבנות. "אני לומדת קסמים עם סלבדור" "אהה. לא קוראים לך במקרה סילביה, נכון?" "מאיפה את יודעת איך קוראים לי?" "אני יודעת הכל. אני יודעת שאת גם מא</div>Sat, 25 Jan 2014 16:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shhh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=14026164http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=738580&blog=14026164http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=13993815<div align="right" dir="rtl">הייתי עמוסה בזמן האחרון אז לא יכלתי לעדכן.. סורי :(אבל! אני קצת יותר פנויה עכשיו אז יש לי זמן לעוד פרק של הסיפור "קסם של בחורה".אני לא מעלה את הפרקים ביום קבוע אז אם אתם רוצים לקבל עדכון מתי שאני מעדכנת את הבלוג פשוט תירשמו כמנויים בבלוג :)ועכשיו לפרקסילביה וילדיו של סלבדור, ז'ק וז'נט, ישבו לאכול ארוחת ערב, וקרה משהו שמאוד הפתיע את סילביה."איך את קשורה לאבא שלנו?" שאל ז'ק בן ה7."הוא מלמד אותי בבית ספר" שיקרה סילביה."מה הוא מלמד?" שאל, תוך לקיחת ביס מהחביתה שאכל."קריאת מחשבות" ענתה."את מסמיקה"- אמרה ז'נט בפרצוף רציני. למרות היותה בת 8 בלבד הייתה לה בגרות של בת 30.סילביה הסמיקה עוד יותר."את מרגישה משהו לאבא שלי? רואים עליך ישר.""בטח, אני מרגישה אליו.. אהה... הערכה. הוא מורה מצוין" -ענתה סילביה"אני יודעת, הוא מלמד גם אותי. כך אני יודעת שאת מאוהבת בו" הצהירה ז'נט בפנים רציניות אך מרוצות ורגועות.בפנים מרוגזות מעט המשיכה סילביה לאכול מן הסלט.לאחר שסיימו לאכול השכיבה את הילדים לישון."לילה טוב ז'נט," אמרה."את יודעת, לא רציתי לספר לך, אבל הרגשתי שאני חייבת. לאבא שלי יש חברה ולפי מה ששמעתי מהשיח</div>Tue, 17 Dec 2013 13:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shhh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=13993815http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=738580&blog=13993815http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=13954979<div align="right" dir="rtl">האם את יכולה לקרוא לעצמך חובבת שוקולד? באיזו מידה: נמוכה, בינונית או גבוהה?בתחום הזה אני ממש גבוהה (:מה סוג השוקולד האהוב עלייך ביותר?חלב ומריר, לבן מתוק מידיאילו תוספות את הכי אוהבת עם השוקולד שלך (קרמל, אגוזים, קרם ועוד ועוד ועוד)?הכללללל! *~* כמו לשאול את מי מהילדים שלך אתה אוהב יותר..איפה אכלת את השוקולד הכי טעים?אצלי בבית חחמה עמדתך לגבי שוקולד מריר?טעיםה5אם תגדירי שוקולד לבן כשוקולד או לא?לא זה בכלל לא שוקולד. יש בזה רק חמאת שיאה נראלי וזה הרבה פחות טעים.האם את מעדיפה את השוקולד שלך מוצק או נוזלי?הכל טובהאם קינוחים שכוללים שוקולד ינצחו אצלך קינוחים אחרים?לא בהרכח, תלוי בקינוחאם היית שוקולד איזה סוג של שוקולד היית?ערבוב של חלב ומריר, עם סוכריות קופצות. למה? כי אני יכולה להיות נחמדה ומתוקה וגם צינית מרירה. ואני כל הזמן קופצת ולא יכולה לנוח, ואף פעם אי אפשר לתפוס אותי במצב רוח מסוים.</div>Sat, 02 Nov 2013 13:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shhh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=13954979http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=738580&blog=13954979http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=13954973<div align="right" dir="rtl">לפני חודש כתבתי פרק חדש וחיכיתי המון זמן בשביל לקבל תגובות ואז להמשיך. אף אחד לא הגיב, אבל אני ממשיכה בכל מקרה. "סלבדור.. אני חייבת להגיד לך..." "ששש, תקשיבי רגע. אני ואשתי נפרדנו." סילביה שיחקה בשיערה האדמוני. "אני מצטערת בשבילך, אני רק רוצה להגיד לך ש.." "תקשיבי עד הסוף. אני צריך אותך." "בשביל מה?" אמרה סילביה תוך חיפוש משהו בתיק. "את יודעת בשביל מה." היא ידעה מה, אבל לא איזה מה. היא דמיינה אותו אומר לה שהוא אוהב אותה. "אני בסך הכל בת 16." "לא חשוב בת כמה את." "לא ידעתי שמותר לפי החוק, אבל אני אשמח לעזור. אפשר להתחיל עכשיו?" "לא. מחר תצטרכי לבוא אלי יותר מוקדם, בואי אלי בשבע בערב, כי יש המון עבודה." סילביה מצאה את מה שחיפשה בתיק. אודם אדום כמו השיער שלה. היא קישטה בו את שפתיה באלגנטיות רבה. "אבל ההורים שלי יראו שאני לא נמצאת, והם יודעים שאני הולכת לישון באחת עשרה." "תשכנעי אותם, כמו ששכנעת אותי." "במה שכנעתי אותך? איך?" היא באה לשאול את סלבדור, אבל הוא פשוט כבר לא היה שם. היא נשארה כמו פסל, מחייכת חיוך טיפשי ומאוהב. הוא תמיד כזה מסתורי, היא חשבה. * סילביה</div>Sat, 02 Nov 2013 12:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shhh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=13954973http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=738580&blog=13954973http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=13921179<div align="right" dir="rtl"> זוכרים את סילביה? גם הלילה היא שמה כריות מתחת לשמיכה ועלתה לשיעור אצל סלבדור. סלבדור היה גבר בן 30, נראה די טוב. וסילביה הייתה בת 16, נראית יפה, דומה לאלה. השיעור תמיד מתקיים מעל לענן הגבוה ביותר, שם חשוך, אבל לא חושך מאיים, אלא חושך מלטף. כבר כמה חודשים שלסילביה לא התקיים שיעור עם סלבדור והיא די התגעגעה. סילביה למדה כמה קסמים חדשים והתאמנה על קסמים ישנים. זה היה בסוף השיעור, ממש כשם באו להיפרד. לסלבדור היה מבט קצת מוזר, אבל סילביה הכירה את המבט הזה. זה המבט שהיה תמיד לברי, החבר שהיה לה לפני שנתיים. מבט קצת מאוהב. "אה ו...סילביה?" "כן?" "השמלה שלך...נחמדה." לשמלה שלה היה מעט מחשוף. "תודה" אמרה די בפליאה, כי היא רגילה ליחסים קרים בינהם. חברתה קרי דחפה אותה ללמוד קסמים דווקא אצל סלבדור. אלמלא היא, הייתה מפסיקה מזמן. "יש לי עוד שאלה.. אני יכול לרדת איתך? ללוות אותך הביתה?" "הכל בסדר היום? אתה מתנהג קצת מוזר..." "הכל בסדר סילביה, אני אסביר לך הכל בביתך." "טוב." סילביה הרגישה שמשהו מעיק עליו, אולי הוא בכל זאת מעוניין בה? השניים ירדו הביתה, סלבדור מעט הסמיק. לדעתה של סילבי</div>Thu, 26 Sep 2013 18:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shhh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=738580&blogcode=13921179http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=738580&blog=13921179