<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>The ביקיבלוג</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850</link><description>&quot; כי עם הזמן, כי עם הזמן הכל חולף.
זיכרונות מתוקים מתקלפים כמו מעץ
בקורת הספינה שטבעה במצולות
הכל נשכח ורק נשארת הדממה.
כמו כרית ישנה שאיבדה רכותה
כי עם הזמן הכל חולף. &quot;
</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 מִיקָא-אֶלָה . &amp;#9786;. All Rights Reserved.</copyright><image><title>The ביקיבלוג</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/50/38/07/73850/misc/13014266.jpg</url></image><item><title>מצב רוח בתחתת!! D:     כאילו.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=10044432</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שיואוווו כאילוווו
אני מהזהמהזה במצב רוח של שטויותתתתתת. כאילו. 
כאילו אני המצב רוח שלי בתחת. כאילו. 

אבל זה לא רעעעע המצב רוח בתחת. ניראלי. כאילו. 
זה פשוט מצב רוח של כאילוווווווו כזה כזה. 

אני ממש משדרת על אותו גל עם עצמי ~ ~ ~
שיווואווו . כאילו. 

יואווווווווו
איזה חיים מגניביםםםםםם
הא?
האא??!!!
אה.

סופחודשששש טיול פתי&apos;&apos;ק. 
איזה קול יהיה??!!! D:
לגמרי קול.

ו..ו.. איזה זין גדולישלי?!!?!?!!! נכוון??!!!
והוא פשוט עומד לו כך , מוכן ומחכהה שאני כבר אשים אותו על אנשים . D:

אז למה בדיוק אני מחכה?! O: 
יאלה! DDD:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 Oct 2008 21:19:00 +0200</pubDate><author>mickotlar@gmail.com (מִיקָא-אֶלָה . &amp;#9786;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=10044432</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73850&amp;blog=10044432</comments></item><item><title>טוב. סוף סוף טוב. D:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9967436</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אבא שלי חזר סוף סוף מארגנטינה!~@%^$#@!! D: 

אז ככה זה היה ;
ביום ראשון אחרי בית ספר |וגם אחרי שעברתי למגמת אומנות..|נסעתי לחדרה עם גלית , 
המורה שלי ללשון (אחת המורות הכי סטלניות שיש.).
זאת אומרת , היא הקפיצה אותי לשם ~ 
הסתובבתי במשך שעה לבדי בקניון מחפשת לי מכנס חאקי |ללא הצלחה| , 
אז אמא שלי אספה אותי , הלכנו לקנות כמה דברים בסופר , התקשרנו לאולפנה למחול
(אני מתחילה מחול מזרחי ביום שניDDD: ) , קנינו טייצ וחזרנו הביתה . 
בערב נסעתי להפגש עם חברה , הסתובבנו קצת,חזרנו לבית שלה,שוב יצאנו להסתובב,יצא לנו לדבר ולהכיר קצת יותר טוב |חדשה בשכבה.| , ואז פגשנו חברה ועוד כמה בנים , הלכנו למועדון שיש להם ביישוב.
אני דיי בטוחה שלבנים שם היו סיוטים באותו לילה . -.- &quot;
היה כל כך מצחיק. D: גן חיות פתחנו שם . XD
אזז,אמא שלי ואחותי הגדולה באו לאסוף אותי , נסענו לקחת את אחותי הקטנה ממסיבה ונסענו היישרר לנתב&apos;&apos;ג,
כשהגענוו היה עוד מוקדם יחסיתת אז נשאנרו לישון קצת באוטו.. 
(יותר נכון , אמא שלי ואחותי הגדולה. אחותי הקטנה ואני עשינו שטויות ובלגן.)
בשעה 2 בבוקר עלינו לשירותים |הייתי מאוד קרובה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 30 Sep 2008 23:50:00 +0200</pubDate><author>mickotlar@gmail.com (מִיקָא-אֶלָה . &amp;#9786;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9967436</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73850&amp;blog=9967436</comments></item><item><title>~</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9921856</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שאלות מטומטמות,מרגיזות . 
מחשבות טיפשיות,מעצבנות.
שלהם, שלי. 

התנהגות מרגיזה.
תכונות מעצבנות.
שלהם, שלי. 

הדברים הקטנים שמציקים לי. 

אבודה . 
מבולבלת. 
שבורה. 
כלואה.

אני לא ילדה דיכאונית.
אני לא ילדה דיכאונית . 
אני לא . אני לא ?

אני רק צריכה שהוא יחזור כבר ,
כדי שהוא יוכל להראות לי את מצב פני השטח . 

כי נימאס לי לבכות מכל דבר .
נימאס לי.
אין לי יותר כוח . 
כואב לי. כבד לי . משעמם .
רק רוצה להינות .

&apos;עזבו. אין חשק . מה הטעם?&apos; . (הפיג&apos;מות פרק 100)

רוצה כבר חיים משלי.
חיים שאני אוכל להחליט בעצמי . 
שאני אוכל לסמוך עליי,להוציא את עצמי מתסבוכות .
שאני אוכל לעשות עגיל באף אם בא לי . 
שאוכל לנסוע לאיפה שבא לי בלי אישור מאף אחד. 
מצד שני , אני כלואה בתוך עצמי.
אז מאיפה בדיוק אני אמורה לברוח?
איך ?

אני מרגישה כאילו שרשרת ענקית חונקת לי את הצוואר ולא מאפשרת לי לנוע .

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 20 Sep 2008 16:12:00 +0200</pubDate><author>mickotlar@gmail.com (מִיקָא-אֶלָה . &amp;#9786;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9921856</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73850&amp;blog=9921856</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9888566</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ושוב , היא חונקת אותי .
ושוב , היא מרתיעה אותי . 
ושוובב , שוב היא גורמת לי לבכות . 

ושוב , אני נחנקת . 
ושוב , לא מצליחה להוציא ממני .
ושוובב , שוב הדמעות יורדות . 

לא מצליחה להילחם בהם . 

והוא , רחוק ממני . 
ביבשת אחרת . 
ואני, מרגישה רע. 
מאוד רע. 

צריך לדעת לשחרר.



קיוויתי , ציפיתי , חלמתי .
שוב אותה הטעות . 
אז לא . 
לא הגיע אף אחד .
לא יקרה כלום.
לא יהיה כלום.
לא יתפתח.
לא יזוז.
ישאר.
אכזבה.


השתדלתי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 12 Sep 2008 17:13:00 +0200</pubDate><author>mickotlar@gmail.com (מִיקָא-אֶלָה . &amp;#9786;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9888566</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73850&amp;blog=9888566</comments></item><item><title>כיתה י&apos; , עד עכשיו D:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9859824</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השבוע הראשון עבר בשלום . 
ממ , בוא נראה , 
כיתה י&apos; . . . 

היה בסדר עד עכשיו ! D:
שרדתי ~ 
יש ילדים חדשים בשכבה ממש נחמדים . ^^ 
ובבית ספר. ^^
המוווןן בנים יפים! D: 
כמובן שלא בשכבת י&apos;. -.-&quot;

הבאסה הוא שבימים שנשארים עד 4 אני מגיעה רק ב4 וחצי הביתה וזה הווררגגגג אותי . 

3 יחידות מתמטיקה - בנתיים בסדר . אני אופטימית. בערך . צריכה להשתפר.השנה יש בגרות . 
5 יחידות אנגלית - אממ .... אופטימית ? צריכה להתאמץ יותר.
תיאטרון (מגמה) - נחמד . היה מצחיק עד עכשיו . |כולה 5 בנות| להנות ולנסות להוציא מעצמי את המקסימום .
מדעי החברה (מגמה) - גם נחמד. מעניין . לא משתתפת מספיק.
ספרות - המורה הייתה עד עכשיו בגדנ&apos;&apos;ע . לעלות ציונים ?
הסטוריה - מורֶהמלחיץ .חייבת להפסיק להתבייש כל פעם שהוא בוהה בי . |לא רק בי . הוא בוהה בכל מיני אבל בכל זאת מלחיץ~|
לשון - עושה יותר מדיי שטויות והמורה לא כל כך סובלת אותי .להשיג ציונים טובים כדי שתאהב אותי. וגם כי יש בגרות.
ספורט - נחמד. בנות שכבה סתומות.להנות. 

וזהו . זה כל מה שאני לומדת השנה.&amp;#9786;

זאת תהיה שנה טובה . 
ילך לי יותר טוב בבית ספר . &lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 05 Sep 2008 17:44:00 +0200</pubDate><author>mickotlar@gmail.com (מִיקָא-אֶלָה . &amp;#9786;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9859824</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73850&amp;blog=9859824</comments></item><item><title>אני וכ&apos;&apos;ו ~       מחר כיתה י&apos;.   &amp;#9786;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9833440</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עייפה. כל כך עייפה ... 



ופגועה. ומפחדת.
ממשהו ש.. אני זוכרת במעורפל . 
זה כזה טיפשי מצידי. 
אבל זה כל כך הפחיד אותי . 
אבל זה כל כך מפחיד אותי .
הוא היה ער , ישן . אני לא יודעת . 
אבל אני לא רוצה לראות אותו במשך כל יום . 
הלב שלי מזמן לא דפק ככה . במהירות כזאת. 
נלחצתי כל כך . 
אנילארוצהלבכותאנילארוצהלבכותאנילארוצהלבכות . זה לא באמת עוזר.
זה מטומטם . אבל זה כל כך קשה לעצור אותן. 
והמחשבות , והפחדים שיקרה שוב. 
משהו יותר גרוע . 

יא&apos;מעוקבת שכלית. לא הייתי צריכה לספר לה.

זאת שוב רק אני שמנפחת כל סיפור. 



מחר זה קורה . 
מחר כיתה י&apos; . 
ואני ... 
שמחה . לחוצה . אופטימית . מפחדת . מנסה לנשום נורמלי .
חוששת . מודאגת . מבינה . מפנימה . גדלה . 

תיהיה שנה פיצוץ . 
ואני אעשה הכל כדי לעזור לה להיות כזאת . 

אני לא אתן לאפחד לפגוע בי . 
אנייותר שווה מזה . 
יותר חזקה מזה . 
&lt;P&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 30 Aug 2008 19:20:00 +0200</pubDate><author>mickotlar@gmail.com (מִיקָא-אֶלָה . &amp;#9786;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9833440</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73850&amp;blog=9833440</comments></item><item><title>&apos;תנו לפיות לחיות&apos;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9813815</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קראתי קטע מקסים על פיות והייתי חייבת לכתוב ;

במקום הזה, עם הסקרנות העצומה שהניעה אותי פגשתי פיות, יצורי קסם.

יש להן כנפיים והן מדהימות בזריזותן. מהרגע שהופיעו, העניקו תחושה של קסם והלבישו על פני חיוך, בעיקר בזכות חוש ההומור שלהן והאופטימיות הטבועה בהן. הן משוחררות מדאגות, פקחיות, סקרניות ועליזות והדבר שגורם להן את התענוג הגדול ביותר, הוא לעוף מסביב, להשתובב ולהציק לבעלי החיים וליצורים קסומים אחרים. אותן זה מצחיק, אך מכיוון שחוש ההומור שלהן לא תמיד ברור לכולם, יש כאלו שלא צוחקים כלל. במקרים מסוימים הן יכולות להרגיש שהגזימו, ואפילו להצטער על כך, אך רוב הזמן הן לא ממושמעות ונהנות מאי הסדר שעוטף את ההוויה שלהן.

עוד לפני שנחשפו בפני יכולתי להרגיש את הנוכחות שלהן. מדי פעם מצאתי מעגלים קטנים של אבנים על האדמה, ולפעמים הופיעו גם מעגלים של פטריות בין העצים. בימים אחרים יכולתי להגיע בשעות הצהריים ולמצוא בינות הסבך קורי עכביש מלאים בטל, שנראה היה כאילו פוזר ממש הרגע, ונצנץ כמו יהלומים זוהרים. מדי פעם, לפנות ערב ראיתי הבזקים של אור קסום, אך ברגע שהסטתי את מבטי לכיוון ממנו הוא הגיע, הוא נע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 27 Aug 2008 00:35:00 +0200</pubDate><author>mickotlar@gmail.com (מִיקָא-אֶלָה . &amp;#9786;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9813815</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73850&amp;blog=9813815</comments></item><item><title>עצמי החדשה. (:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9813607</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לאן היא נעלמה ?
אותה הילדה הקופצנית והמלאת חיים . 
איפה היא ?
לא היא נעלמה ?
אותה הג&apos;ינג&apos;ית שלא היה איתה משעמם אפילו לרגע אחד .
איפה היא?
לאן היא נעלמה ?
אותה אחת שלא היה להבאיזה מצבהיא כשהיאיוצאת מהבית.
איפה היא ?
לאן היא נעלמה ?
אותה קטנה שלא הזיז לה איך היא נראת ומה נהיה עם כל פאק.

היא באמת נעלמה ?

ואולי זאת רק אני שמתקשה למצוא אותה .
ואולי זאת רק אני שמרוב דמעות בעיניים , עיוורת . 

נימאס לי להיות עצובה כל הזמן. 
וגם שאכפת לי כל כך מה אחרים חושבים . 
נימאס לי להעליב את עצמי . 
וגם שאני לוקחת כל דבר אישית. 

זה נגמר עכשיו . 

כיתה י&apos; הגיעה . 
שנה חדשה . 
ויחד איתה - גם מיקה חדשה . 

אני אפסיק לבחון את עצמי במראה . 
אני אפסיק לבכות על זה שאני כבר לא כמו שהייתי בגיל 3 .
אני אתחיל לשים זיןן על אנשים שמנסים לפגוע בי . 
גם אם זה לא בכוונה . 
אני לא אפגע מדברים טיפשיים. 
אני לא אחשוב יותר שעושים לי דווקא.
אני אפסיק להעליב את עצמי . 
אני אתחיל לממש את העצות של עצמי , כי אחרת זאת לא חוכמה. 
אני באמת אהיה יותר אופטימית .
אני אגיד את האמת . 
מבלי לפגוע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 26 Aug 2008 23:57:00 +0200</pubDate><author>mickotlar@gmail.com (מִיקָא-אֶלָה . &amp;#9786;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9813607</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73850&amp;blog=9813607</comments></item><item><title>החופש הגדול . מה היה עד עכשיו D:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9768214</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ושוב , מה הספקתי החוופש!!! D: 

הבטח&apos;ה. 
לונה פארק עם אור . 
לקרוע את העיר |כולה כרכור| עם נעה . 
יומולדת לטלוולייק בבת חפר.
אסיפת עצים מתישה עם סיון ונטע לכבוד המדורה. 
מדורה\לילה לבן גזעי בטירוווף.
פרדס חנה - אצל נדב . 
מסדר אחרון ואדווום . 
תמונות עם תום הכתום. 
להיות שמאלית אצל אורנ&apos;ציקולולו . 
לק ירוק אצל סיון . 
המחנה השנתי של המשפחה בחורשת טל . 
חוסר מחזור בחצי השנה האחרונה . 
הכנת דף &apos;מטלות&apos; לחודש אוגוסט עם נעה . 
בריכה במי עמי.
בריכה אצל עדן . 
הצגה של בן .
דברים חדשים על עצמי.
דברים אחרים על אחרים.
פיתוחסלידה עזה לאוטובוסים .
גילויים חדשים על עצמי ואיתאי. -.-&quot;
הסכם עם אבא. 
געגועים .
דיכאון . 
שמחה. 
אכזבה. 
הבנה. 
כעס. 
הפנמה . 
התגברות . 
פסטיבל ריקודים בכרמיאל.
3 לקים חדשים.
להפגש עם קרן.
יומולדת לרעות.
לסיים את הפעולות למחנ&apos;&apos;ק.
מחנ&apos;&apos;ק 2008.
חזרתי לא אילמת בזכות עצה טובה | לא לשתוק.XDD הרי ברור שזאת לא עצה טובה בשבילי| D:
להכיר עוד ילדים.
בית קפה .
זמן איכות עם אור ונעה.
זמן איכות עם נטע וסיון.
להרגע.
להתקרר.
להבין ממייש לי שליש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 18 Aug 2008 16:44:00 +0200</pubDate><author>mickotlar@gmail.com (מִיקָא-אֶלָה . &amp;#9786;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9768214</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73850&amp;blog=9768214</comments></item><item><title>זאת לא אני !!!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9742099</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פפאקק . 
לא נככוןן . 
זאת לא אני!
זאת מישהי אחרת . 
אני מיקה לא אכפת לי מה חושבים עליי!!! 
אבל זה כל כך מפריעע לי. 
אבל אני לא מצליחה לשנות .
אבל זה מזוויע. 

אני לא רוצה לעשות משהו שיפגע בי . 
אני מפחדת.
אבל זה נירא פשוט רע. 

עד אתמול חשבתי שכל הקטע הזה זה צומי אחד גדול. 
אבל לא. 
כשזה נכנס לך לראש זה משתלט על כולך.
זה מגעיל. 

אני לא רוצה להיות אחת הדוגמניות המכוערות האלה שרואים להם את העצמות . 
האנורקסיות המגעילות האלה . 
אלה שחושבות שזה יפה. 

אני רוצה פשוט להיות פחותממה שאני . 
פחות אבל יותר . 



אולי בגלל זה אף אחד לא שם עליי ? 




בכל מקרה , לא יקרה שומדבר. 
כי אני פחדנית מדיי .&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 13 Aug 2008 17:52:00 +0200</pubDate><author>mickotlar@gmail.com (מִיקָא-אֶלָה . &amp;#9786;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73850&amp;blogcode=9742099</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73850&amp;blog=9742099</comments></item></channel></rss>