http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723heCopyright 2026 מוזרה בדרך מיוחדת... All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723http://f.nanafiles.co.il/upload/122004/IsraBlog/73723/misc/1056169.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=2218682<div align="right" dir="rtl">כמו שאתם רואים נמאס לי מהבלוג.. יהיו שלום.. מוזרה בדרך מיוחדת..</div>Wed, 03 Aug 2005 15:00:00 +0200ortlattar@walla.co.il (מוזרה בדרך מיוחדת..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=2218682http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73723&blog=2218682http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1973214<div align="right" dir="rtl">האתר לא נתן לי לעדכן...גררר... ראש העיר שלנו איש נבון... ציטוט: "וכמו שאומרים באנגלית, השמיים הם הגבול.." יופי גאון.. אני לא אוהבת שזה קורה... אבל כשזה קורה זה מעצבן... אני מרגישה רע במקום שאני נמצאת בו... אבל עוד קצת יהיה לי חופש מהמקום ומהאנשים האלה... מחר יש לנו פגישת היכרות עם הפרחים שהולכים לקורס... ספוקייי... מחלקה 8 שולטים..:) יש לי מחלקה משלי...:) אני אצטרך להדריך ארבע פעילויות.. אלא אם חי (האיש המצחיק שאני עובדת איתו) יפיל עליי עוד משימות... טוב אני עפה להכין למושלמים שלי כל מיני דברים... אוהבת ומפוחדת, מוזרה בדרך מיוחדת.. </div>Wed, 22 Jun 2005 11:25:00 +0200ortlattar@walla.co.il (מוזרה בדרך מיוחדת..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1973214http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73723&blog=1973214http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1932617<div align="right" dir="rtl">עדכון שני היום.. אבל קפצו לי... הן זורמות בפניי.. הן צורמות.. הן מחלחלות בהשכבה האטימה.. לא.. הן מנפצות את המסכה.. הן זולגות לאט.. משאירות שביל מלח עדין מאחוריהן... הן נופלות.. למטה למטה.. משאירות אותי חשופה... פגיעה ואבודה.. ללא המסכה.. הן ניפצו אותי.. לאלפי רסיסים..</o:</div>Tue, 14 Jun 2005 22:02:00 +0200ortlattar@walla.co.il (מוזרה בדרך מיוחדת..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1932617http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73723&blog=1932617http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1930832<div align="right" dir="rtl">קקה.. אני שונאת שזה קורה... אוף נמאס לי.. זה כל פעם קורה מחדש... והקטע.. שזה כבר קרה איתו!! למה אני חוזרת על עצמי?! היה מוי כיף במפגש... היינו יותר מ-10 אנשים!! אני גאה בנו.. אבל לא לשם כך אני מעדכנת.. אני רוצה לספר לכם מה שקרה אחרי המפגש... נתחיל מזה שישבתי במעבר ברכבת אבל זה לא כזה נורא.. אני יורדת מהרכבת יוצאת מהתחנה והולכת לכיון התחנת אוטובוס לתפוס תפוזית (מונית שרות) עוברת אחת.. מלאה.. טוב נו תהיה עוד אחת.. מגיעה עוד אחת.. יופי, אני כבר מתחילה לתכנן מה נעשה עכשיו.. אין מקום... טוב שיהיה.. עוד אחת... מלאה... טוב מה קורה פה?! אוטובוס.. יופי הקו שלי.. אבל לא.. שהוא יעצור?! מה פתאום!! ואז עברו עוד 4 מוניות בהפרש של 10 דקות אחת אחרי השנייה.. וכולן מלאות!!!!!!!!!!!!! עצבים חטפתי!!!!!!!!!!!!! מה אני בסך הכל רוצה!? להגיע הביתה?!?!!?! בינתיים התרחקתי מהתחנה כדי לתפוס את התפוזית לפני וככה יהיה מקום.. ואז אני רואה באופק אוטובוס.. קו 53 ישש סוף סוף... רצה רצה רצה קולטת שאני עוד שנייה עפה עם הכפכפים.. מורידה אותם ורצה רצה רצה רצההההההה בסוף אני קולטת ליד את הדס הבת שירות ש</div>Tue, 14 Jun 2005 16:40:00 +0200ortlattar@walla.co.il (מוזרה בדרך מיוחדת..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1930832http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73723&blog=1930832http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1926057<div align="right" dir="rtl">שבועות היה בסדר.. העוגת גבינה הצליחה לי בפעם הראשונה..(בהתחשב בפעמים קודמות זה היה נוראי).. וכולם אהבו את הכל והיה נחמד שאמא מקבלת את המחמאות למרות שהיא לא עשתה כלום... אבל חפיף.. אני נטשתי את הבלוג... כלומר.. הזנחתי אותו במקצת.. כי קשה לי לתאר מה שקורה לי כשיש כאן יותר מידי אנשים שמכירים אותי.. אולי אני אפתח בלוג חדש.. בעילום שם.. נראה אולי... שבוע הספר מתקרב..:) אמא חייבת לי שני ספרים.. היא הבטיחה.. ואני מתכוונת לקנות עוד כמה מהכסף שלי.. מקווה שזאת תהיה קנייה מוצלחת כמו שנה שעברה..:) אוהבת, מוזרה בדרך מיוחדת..</div>Mon, 13 Jun 2005 20:02:00 +0200ortlattar@walla.co.il (מוזרה בדרך מיוחדת..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1926057http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73723&blog=1926057http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1913075<div align="right" dir="rtl">אני מקנאה.. מאוד מקנאה.. בכל מי שנמצא לידו.. כי אני לא.. וקשה לי.. אבל אני אוהבת אותו... הוא נסע לישון אצל חברה שלו.. :( אוף.. מוזרה בדרך מיוחדת..</div>Sat, 11 Jun 2005 14:26:00 +0200ortlattar@walla.co.il (מוזרה בדרך מיוחדת..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1913075http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73723&blog=1913075http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1858060<div align="right" dir="rtl">Look at me You may think you see Who I really am But you'll never know me Every day It's as if I play a part Now I see If I wear a mask I can fool the world But I cannot fool my heart Who is that girl I see Staring straight back at me? When will my reflection show Who I am inside? I am now In a world where I Have to hide my heart And what I believe in But somehow I will show the world What's inside my heart And be loved for who I am Who is that girl I see Staring straight back at me? Why is my reflection Someone I don't know? Must I pretend that I'm Someone else for all time? When will my reflection show Who I am inside? There's a heart that must be Free to fly That burns with a need to know The reason why Why must we all conceal What we think, how we feel? Must there be a secret me I'm forced to hide? I won't pretend that I'm Someone else for all time When will my reflection show Who I am inside? When will my reflection show Who I am inside? מתחברת לשיר הזה... אוהבת אותכם</div>Tue, 31 May 2005 18:18:00 +0200ortlattar@walla.co.il (מוזרה בדרך מיוחדת..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1858060http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73723&blog=1858060http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1845570<div align="right" dir="rtl">בכל אהבה טמון זרע צימחתנו. ככל שאנו אוהבים יותר, כך אנו מתקרבים לחוויה רוחנית. אלו שאכן זכו להארה, אלו שנשמתם מוארת באור באהבה, הצליחו להתגבר על כל העכבות והדעות הקדומות של תקופתם.. אהבת אמת היא מעשה של התמסרות מוחלטת. במוקדם או במאוחר עלינו להתגבר על פחדינו, כי אנו יכולים ללכת בדרכנו הרוחנית רק באמצעות חוויית האהבה היומיומית. פאולו קואלו- על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי</div>Sun, 29 May 2005 08:28:00 +0200ortlattar@walla.co.il (מוזרה בדרך מיוחדת..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1845570http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73723&blog=1845570http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1826099<div align="right" dir="rtl">מתי יחול יום הולדתך?8 לפברוארמה המתנה שקיבלת ליום ההולדת, שהכי אהבת אי פעם?אממ... מדודה שלי לבת מצווה.. היא לקחה אות שבוע לפריז.. איתה והיה ממש ממש ממש כיף!!וגם את הטיול לארה&quot;ב עם כל המשפחה מההורים... היה כל כך מצחיקקמה המתנה שאת הכי רוצה לקבל, אך מעולם לא קיבלת?שכל האנשים שאני אוהבת יבואו אליי עם בלונים...:)איך חגגת את יום הולדתך האחרון? איך את מתכננת לחגוג את יום ההולדת הבא?אממ.. מורנה פיצית אורדו לירון ובוביק היו אצלי... אהה וגם זביקה..ואז מורנה פיצית לירון ואורדו (אם אני לא טועה) נשארו אצלי ואכלנו דברימים טעמים והיה ממש מצחיק.. תכננתי לעשות מסיבה אבל זה לא יצא לפועל..מאיזה יום הולדת הכי התאכזבת? מדוע?האחרון.. כי רציתי מסיבה.. וזה לא יצא..האם יש גיל, שממנו לא צריך לחגוג יותר ימי הולדת?ברור שלא!!!!!יומולדת זה הדבר הכי שולט שקיים!!!וחוץ מזה אם יש סיבה לחגוג למה לא לעשות את זה?!וכמובן, איזה יום הולדת היה השמח ביותר אי פעם?אני חושבת שיומולדת 5..כי חגגתי עם מורן.. (למרות שהיא חודש אחרי) וזה היה אצלי.. והיו ילדים.. ואני חושבת שאז הכי נהנתי מכל דבר...:P</div>Wed, 25 May 2005 08:27:00 +0200ortlattar@walla.co.il (מוזרה בדרך מיוחדת..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1826099http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73723&blog=1826099http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1795173<div align="right" dir="rtl"> שיער שחור, עיניים כחולות וגדולות, אף סולד, שפתיים גדולות שמזכירות לב, ואדומות מטבען. גוון פניה היה בהיר, אך לחייה תמיד סמקו באופן מקסים, ילדותי ומתאים כל כך לבת האדם שהייתה. אבל היא לא רצתה את תשומת הלב הזאת. בעצם, היא לא רצתה יותר מידי בכלל. חייה היו המוזיקה, הים והדמיון. כל ערב היא נהגה ללכת לנמל, היה משהו מיוחד באופן בו התנפצו הגלים על החומה בה נהגה לשבת. הים הפנט אותה, עיניה לא זזו אף לא לרגע מהגלים, מהירח או מהשמיים שהעריצו אותה כל כך. באותה שמלה שחורה שהגיעה כמעט עד כפות רגליה, מקומטת טיפה, שמדגישה את גזרתה המושלמת, הגיעה כל ערב.עד כמה שקטה שהייתה, שם מאחוריי עיניה הכחולות והמטעות צלילים רבים חלפו.וכמה פואמות ולחנים שהיו מדהימות כל משורר עברו בראשה, וגם נקברו שם. היא לא כתבה אותם, היא שמרה אותם במחסן הזיכרון העמוס שלה.היא לא אפשרה לאף אחד אחר ליהנות מחוכמת החיים הנסתרת שהייתה בה. וכך, על החומה בנמל, היא ישבה בוהה בחושך, מחייכת בסתר מרעיונות ואגדות שתמיד חלמה להגשים. בשעות האלו לא נהגו לעבור הרבה אנשים, אבל מידי פעם נשמע רחש הצעדים של העוברים, הם לא יכלו לעצור את עצמם מלהתפעל מי</div>Wed, 18 May 2005 21:06:00 +0200ortlattar@walla.co.il (מוזרה בדרך מיוחדת..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73723&blogcode=1795173http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73723&blog=1795173