http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628נכון, יש לי את הרגש והוא אומר לי מתי שזה טוב, ויש לי אותי לפעמים, יש לי אותי לאהוב...heCopyright 2026 dodo :). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628http://www.2send.us/uploads/213fce3a25.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=11126773<div align="right" dir="rtl">איך אפשר בכלל להתחיל לכתוב ולסכם. לסכם תקופה כזאת. שנתיים כאלה. אולי אני פשוט אגיד את שעל לבי. השעון מצפצף. יום השחרור שלי הגיע. מחר אני אהיה בבקו"ם, איפה שהייתי לפני קצת פחות משנתיים, ילדה בת 18 שמסתכלת סביבה ולא מבינה למה היא עומדת להיכנס. מחייכת, צוחקת, אולי קצת דואגת. לא יותר מדי. אז מחר אני אחזור לשם, עם הקיטבג ההוא שאז קיבלתי שם, בתוכו המדים, הנעליים ושאר הציוד, ובעיקר- הריח. הריח של הבקו"ם, של הטירונות, של הימים הצעירים. אני אחזיר את הקיטבג, יגזרו לי את החוגר שאז קיבלתי כשצולמתי עם חיוך מרוח על הפרצוף כאילו נכנסתי לממלכה. קצת יכאב לי לראות את החוגר גזור, שאי אפשר לגהץ אותו ברכבת, להציג אותו באוטובוס, לעקוף איתו את כולם בתורים, להראות בפאב, לפחד שהוא אולי נאבד בסופשבוע כי לא ראיתי אותו הרבה זמן, לקנות לו כיסוי של שוקו יטבתה (אופייני משהו) ולהתגאות בו. קצת יכאב לי, אני מודה, אבל אז, אני אקבל תעודת שחרור. תעודת שחרור מצה"ל. ובזה אני אתגאה עוד יותר. על שסיימתי שירות בצבא ההגנה לישראל. לא בתור לוחמת, נכון,אבל זה לא מה שמשנה. סיימתי שירות צבאי של תרומה לקהילה שכל כך צריכה את ה</div>Tue, 04 Aug 2009 23:54:00 +0200benny_sabba@bezeqint.net (dodo :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=11126773http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73628&blog=11126773http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=10780129<div align="right" dir="rtl">הילדה הכי יפה בגןיש לה עיניים הכי יפות בגןוצמה הכי יפה בגןופה הכי יפה בגןוכמה שמביטים בה יותררואים שאין מה לדברוהיא הילדההכי יפה, יפה בגןכשהיא מחייכתגם אני מחייכתוכשהיא עצובהאני לא מבינהאיך אפשר להיות עצובהכשאת הילדה הכי יפה בגן...</div>Fri, 24 Apr 2009 18:41:00 +0200benny_sabba@bezeqint.net (dodo :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=10780129http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73628&blog=10780129http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=10695891<div align="right" dir="rtl">ושואל מה את עושה, והם אומרים שהם לא יודעים,ומחפש תירוץ לדבר עלייך,ואחד מציע שאסע, בעקבות הידועים, ולוקח תמכונית ונוסע אחרייך. בכניסה לכביש המהיר שסוללים כל החייםהמכונית היא בית בעולם של קוקה קולה,קונה לך ממתקים שאהבת למצוץ, כי זה טעים,בשביל כוס קפה איתך, הייתי שם גם אלף דולר.אני נוסע, לא יודע,לאן, לאן, לאן,את היית בשבילי הכל,וזה לא היה מזמן.ושומע את קולך כמו אז, בין הדלת והחוץ,צועקת "אלוהים, רחם עלי, שים לי קצת יוד",חצי חיים עברו, ואיפה הם, מחשב בזהירות,כמה עוד נשאר לבנאדם לחיות.על דרך עפר ספוגת גשמים, עולה כדי לקצר את המסלול,המכונית היא לפעמים כמו גונדולה.חושב על כל המיואשים, שהתאהבו והתחתנו,בשביל כוס קפה איתך הייתי שם גם אלף דולר.אני נוסע, לא יודע,לאן, לאן, לאן,פעם היית בשבילי הכל,וזה לא היה מזמן. מזמן... ושואל אם ראו אותך, אף אחד כבר לא ראה,ומחפש תרוץ לדבר עלייך.מטח יריות של מטורף אחד על ראש הממשלה,אני בוכה עליו כשאני בוכה עלייך.מכל החרא בעולם, תראי איך אני נראה,הולך עם כאב בצד מרוב אהבה שלא עוברת,ולאט לאט נרדם במכונית, כי לפעמים היא גם מיטה,וחולם על כוס קפה איתך, על מה את חולמת?</div>Thu, 02 Apr 2009 20:53:00 +0200benny_sabba@bezeqint.net (dodo :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=10695891http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73628&blog=10695891http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=10548458<div align="right" dir="rtl"> תתארו לכם עולם יפהפחות עצוב ממה שהוא ככהואנחנו שם הולכים עם שמש בכיסיםומעל גגות, הכוכביםוהזמן עובר בלי פחדואני הולך לפגוש אותה בגן העדןתתארו לכם קצת אושר כי הוא כל כך כל כך נדיר כאןעיר מגניבה בתוך החושך ושנינו בשמיכה והיא מלטפת אותי ואומרת לימחר יקרה מה שרציתוהיא מלאה השתקפויות של עצב ושמחהתתארו לכם באמצע יום יפה שמיים מעליכם, האהבה איתכםכן, ככה זה קרה, לפתע היא אמרהאני עוד זוכר אותה, כמו בסערהתתארו לכם אותי נופל לתוך זרועותיהתתארו לכם עולם פשוט, חדר ללילה, בית בגשם ריחות עצים מלאים בתות, ושנינו שיכורים "אם נפרד אני אמות", היא לוחשת וגועשתתתארו לכם עוד הזדמנות לחזור פתאום לנעוריםתתארו לכם את החיים, זזים אחורה וקדימהמה שחסר שוב מיתמלא, מה שהיה פתאום ישנוואני מביט לתוך עיניה ונגנב בכוח פנימה תתארו לכם אותנו מגשימים את כל החלומותתתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה ואנחנו שם הולכים, עם שמש בכיסיםתתארו לכם עולם יפה, עיר בתוך החושךעולם פשוט, תתארו לכם קצת אושר</div>Wed, 18 Feb 2009 13:11:00 +0200benny_sabba@bezeqint.net (dodo :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=10548458http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73628&blog=10548458http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=10254570<div align="right" dir="rtl">בימים האחרונים למדתי כמה דברים חדשים שפתחו לי את העיניים. בכוח. הבנתי שאני כל כך קטנה ביחס למערכת הזאת.. אי אפשר לתאר. לא משנה מה התפקיד שלי, המילה שלי שווה לקיר. חבל שאני מבינה את זה אחרי יותר משנה, אבל כבר ידוע שאני תמימה. לא משנה מה אני, יש את ה"אנשים הגדולים" שמחליטים החלטות וקובעים עובדות על סמך כלום. כל כך בטוחים בעצמם, מרגישים מינימום אלוהים ועושים ים של טעויות. האנשים ה"גדולים" האלה מבחינתי קטנים. קטנים מאוד. הכוח הזה שלהם גורם להם לעשות דברים כל כך שליליים ולא נכונים, הם מנסים לייפות את המציאות במקום לטפל בה. במקום לפתור פה ושם בעיות קטנות-הם מעדיפים למחוק אותן. להתעלם מהן. כאילו זה לא קיים, ולעשות את הכל דבש. שזה תכלס, להפחית להם עבודה. וכל זה- על חשבון אנשים אחרים, "קטנים" כמובן. גועל נפש. הכל מכור מראש, הכל פוליטיקה. הם חושבים שלטאטא מתחת לשטיח זה הפתרון. עאלק חיל חינוך. ואני לעזאזל חלק מזה. כנראה שצדק זה באמת רק כוכב. לא רק צדק... אני מקווה שאופטימיות אולי תפתור את הבעיה... כבר אי אפשר לדעת. אולי עדיף פשוט לא לדעת. ולחיות בבועה.</div>Fri, 05 Dec 2008 16:56:00 +0200benny_sabba@bezeqint.net (dodo :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=10254570http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73628&blog=10254570http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=10192330<div align="right" dir="rtl">קשה להאמין שעבר כבר עשור שלם מאז היום הקשה הזה...הוא כל כך חסר לי. איך הייתי רוצה שהוא יהיה פה כדי לראות אותי, גדולה, חיילת. ולראות את הנכדה השניה שלו, נהפכת לבוגרת. ולראות את הנכדה החדשה הקטנטנה והמקסימה שלו, שעוד מעט כבר בת שנה.בטח הואהיה מטפל בה ודואג לה, כמו שהוא ידע לעשות הכי הכי טוב בעולם. איך הייתי רוצה שהוא יהיה פה כדי לייעץ לי כמו שרק הוא ידע, כדי לדאוג לי, כדי לשמור עלי. אבל הוא שומר עלי מלמעלה. עלי ועל כולנו. עברו 10 שנים של געגוע... וכשכולנו ישבנו מסביב למיטה שלו ושרנו לו את השיר הזה, הצטמררנו מהמילים הכל כך מתאימות. כאילו השיר נכתב בשבילו לרגעים הארורים האלה. ואיך המחלה הנוראה הזאת, בסופו של דבר שברה אותו ולקחה אותו מאיתנו. "דברים קטנים, דברים פשוטיםוקצת הפתעות באמצע הדרךזמנים חולפים ומשתניםאתמול אתה היית מלךלאן הלכו הציפיותואיך נשארת בלי תשובהעוד לא התחלת לעשותומה נשאר מכל האהבההכל תלוי בך חברהיה חזק אל תישבראל תיתן לעצבות בך לפגועהיה חזק ותתגברקשה לראות אך לפעמיםגלגל נשבר באמצע הסיפורואין כבר כח לגופך יותר למשוךלהם מותר לוותר, לך אסורהמסקנה חבראסוף את כל הכחק</div>Wed, 19 Nov 2008 18:04:00 +0200benny_sabba@bezeqint.net (dodo :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=10192330http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73628&blog=10192330http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=10055497<div align="right" dir="rtl">פתאום נפלה עלי תחושה מוזרה כזאת.. שילוב של כל מיני הרגשות מהזמן האחרון.. עוד מעט אני מתחילה תקופה חדשה שאמורה להיות חווייה מדהימה כמו הקודמת. התקופת ביניים הזאת אוטוטו נגמרת, ובסופו של דבר היא עשתה לי רק טוב. נחתי הרבה מאוד זמן בבית וביליתי זמן איכות עם המשפחה היקרה שלי ועם חברות שלי, ובעיקר עם עצמי, כמו שאני אוהבת :) אבל תכף הכל חוזר להיות אינטנסיבי, לחוץ, מעייף, מתיש, אבל אני מקווה שזה ישתלם. אני בטוחה שזה ישתלם. חוצמזה אני בסדר, אבל קצת ריק לי. מרגיש לי יותר מדי לבד. יותר מדי עם עצמי. אני רוצה שיהיה עוד משהו שימלא לי את הזמן. לא עוד משהו, עוד מישהו. כי זה חסר לי. יאללה די, מיציתי. הבנתי את הפואנטה של להיות לבד. אבל למרות הכל, אני עדיין סבלנית. ויחד עם זאת מקווה לא להתאכזב שוב. פשוט לפעמים מרגיש לי כאילו זה לא יכול להיות אמיתי. ואני לא רוצה משהו סתמי רק בשביל להעביר את הזמן ולמלא את הרזומה. זה לא שווה את זה. אבל למרות שאני יודעת שמגיע לי, אני מאוד מפקפקת בזה. טוב נו, בסופו של דבר, כולו מן אללה.</div>Sat, 18 Oct 2008 22:46:00 +0200benny_sabba@bezeqint.net (dodo :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=10055497http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73628&blog=10055497http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=10012241<div align="right" dir="rtl">:(</div>Fri, 10 Oct 2008 19:10:00 +0200benny_sabba@bezeqint.net (dodo :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=10012241http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73628&blog=10012241http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=9972769<div align="right" dir="rtl">"מה יש בה באמת, שכל כך מושך וכמו פרפר לאש, אני עיוור.. אולי עכשיו ואולי אחרי שהכל ייגמר נוכל להיפגש, נרצה להיזכר..." :)</div>Wed, 01 Oct 2008 23:22:00 +0200benny_sabba@bezeqint.net (dodo :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=9972769http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73628&blog=9972769http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=9757906<div align="right" dir="rtl">כל מקום מלא בלבבות פרחים ונשיקות מלא זוגות מסביבי והכל נורא רומנטי... "מה את מנסה לומר, לא אכפת לי מה מאוחר כל כך עכשיו ואין כאן אהבה מבטים נפגשים, ואנחנו שני זרים את היית יפה כל כך אז במסיבה בעינייך השתויות הצעת לי אהבה האורות עמומים, ואנחנו כבר עוזבים רוח בשדרה, את כאן לצידי לילה יעבור בביתך או בביתי ובנגיעה, יש בה גם תקווה שאת האחת שחיפשתי בדרכי אבל זה סיפור נוסף של אהבה קצרה והאש שבערה כמעט מיד כבתה בלי כאב, בלי דמעות, כאן דרכינו נפרדות... שוב למעגל, בו אני לכוד בן לוקח בת ורוקד איתה ריקוד שוב מהתחלה, דלת תיפתח וכשאכנס, להיכן אני נכנס? בלי כאב, בלי דמעות, כאן דרכינו נפרדות כאן דרכינו נפרדות כאן דרכינו נפרדות..." חג אהבה שמח לכולם ושלא נפסיק לאהוב :) </div>Sat, 16 Aug 2008 19:10:00 +0200benny_sabba@bezeqint.net (dodo :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=73628&blogcode=9757906http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=73628&blog=9757906