<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>הפרעת האכילה שלי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=736189</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Mדון. All Rights Reserved.</copyright><image><title>הפרעת האכילה שלי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=736189</link><url></url></image><item><title>שוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=736189&amp;blogcode=13325763</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התחלתי עם ההפרעות אכילה בגיל 12. זה התחיל עם משטר של 300 ק&apos; ליום, אבל בגלל האופי הדפוק שלי וחוסר שליטה עצמית זה התדרדר לבולמיה.
מאז היא לא עוזבת אותי, היום תקופות טובות יותר וטובות פחות אבל מעולם לא היו תקופות בלעדיה. קשה לי להגיד את זה, אבל אני אוהבת אותה. לא יכולה בלעדיה, השירותים הם מקום המפלט שלי כשאני מרגישה רע. אני מוציאה הכל ומרגישה טהורה פתאום.
פתחתי יותר מעשרה בלוגים בנושא אני מאמינה. זה הבלוג האחרון, הפכתי את הכלום ומשהו פוסטים שהיו בו לטיוטיות, והנה אני שוב כאן.
יש לי גם בעיות שינה לא פתורות, קיבלתי כדורי שינה אבל אני לא ממש מקפידה לקחת אותם והם גם לא ממש עוזרים. ברגעים אלה ממש למשל אני ערה 28 שעות, ואלוהים יודע מתי אני אצליח להירדם.
אני בסך הכל חכמה, באמת שיש לי שכל, אתם חייבים להאמין לי. כשאני משקיעה אני מסוגלת הכל. הציונים שלי נהדרים, מספר ההעדרויות בשמיים, ממרץ לא דרכתי בבצפר ואפילו לא היה לי כח ללכת לקחת את התעודה אתמול. אני עולה ליב&apos;, אגב.
יש לי בעיות קשות עם עצם קיומה של אחותי הקטנה. בת שנתיים. אני מפונקת מאוד, חסרת אחריות ויש לי בעיות אקס לא פתורות.
היה נעים מא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 21 Jun 2012 09:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mדון)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=736189&amp;blogcode=13325763</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=736189&amp;blog=13325763</comments></item></channel></rss>