<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>כלוא באהבה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941</link><description>איש חרדי שאוהב את השם ואוהב בני אדם, רגיש ורגשני שונא עוולות ומעל הכול שונא את האפטרופסות של שליחיו המזוייפים של אלוקים בעולם הזה. כן, אני לבוש &quot;שחורים&quot; ונראה כלפי חוץ כמו כל חרדי אני גם מתפלל וירא את ה&apos;. אבל.... את השאר תקראו בבלוג.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 מלא אהבה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>כלוא באהבה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941</link><url></url></image><item><title>חולה חנגינה....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12366174</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה קורה לי תמיד בכל ערב חג, ואפילו בערב פורים. לכאורה חג שכולו שמחה... אבל הקטע של המחויבויות של משלוחי מנות לזה לא שלחנו הוא יפגע וגאת תיפגע גם כן ומה נשלח למורה? ולרב של הבן בחיידר? ואיך נספיק ליסוע גם לפורים של פרזים וגם למחרת לירושלים ומי ייפגע ומי לא ייפגע. ואין לך זמן לעצמך להנות מהחג הקדוש הזה בצורה שאתה הייתה רוצה, כי אשתך לא מרשה לך להשתכר ואמא שלך מסתכלת עליך בעין לא יפה אם אתה מחקה מרוקאי... ואם ואם ומה נשאר לך מכול זה? כלום!!!!!
אז האם אני חי כדי לתת לכול אלה שמסביבי למצוץ את כל מעלותי ולהנות מהן? ומה נשאר לי???
בחיי היום יום זה פחות בולט אבל בתקופת החגים עם המחויבויות המשפחתיות הבלתי נגמרות זה פשוט הופך לי כל חג לקטסטרופה ובמקום להנות מהחג אני רק סובל.
למה לא אוכל בגיל שלי להיות קצת פחות טיפש ולראות את עולמי בחיי להגיד עד כאן חבר&apos;ה?
מי שרוצה שיבוא אליי אני ילד גדול עם ארבעה ילדים יותר קטני םמני, שסמוכים על שולחני ומי שרוצה להנות מזה וממני, וישש מה להנות ממני בפורים כי אני חי תוסס ומרענן, אז במחילה מכבודו שיטריח עצמו אליי!!!!
נראה איך יעבור החג הזה....
זוכרים את אתי ח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 11 Mar 2011 14:09:00 +0200</pubDate><author>fgfg45@walla.com (מלא אהבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12366174</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734941&amp;blog=12366174</comments></item><item><title>רימו אותי-אכזבה כל פעם מחדש!!!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12360533</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זו לא הפעם הראשונה בחיי שמרמים אותי אני תמים מעט נאיבי אולי. ולא, אני לא שונא את זה שאני כזה, זה חלק מהאישיות שלי ואפילו אני כמעט אוהב את החלק הזה. ובכול זאת כל פעם שאני טועם מהטעם המריר של איש שנתת בו את אמונך והוא, מסיבות כספיות או אחרות הפנה לך את העורף, יחד עם הכיס המלא שלו כמובן..... אתה מרגיש... פארש.
ככה הרגשתי אתמול כאשר התברר לי שאדם עימו אני עומד בקשרי עבודה מזה חמש שנים,רימה אותי לגבי סכום כסף מסוים שנתתי לו שהוא מגיע למטרה מסוימת ואתמול התברר לי שבאחד המחסומים... ידידי עמד ו...חמס את הכסף להנאתו, איכס!!!!
אני שונא את אלו שסוגדים לאולהי הכסף והזהב ומתהדרים בזקן ענק ועבות ומעליו כיפה ענקית!!!! שחורה. אגב, הזקן לטעמי הוא לפעמים תוצאה של חוסר התגלחות תמידית.... וממש שום דבר מעבר לזה. כל אדם שיש בו את התכונה הטבעית ששערו גודל על פניו יכול להשתמש בטריק הזה חחחח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 08 Mar 2011 08:25:00 +0200</pubDate><author>fgfg45@walla.com (מלא אהבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12360533</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734941&amp;blog=12360533</comments></item><item><title>ליום האישה- יהלום או תות?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12357306</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהי אישה בעיניו של גבר? האם היא יהלום יקר? או תות מתוק להנאתו?
הפוסט הזה יהיה מאוד פמיניסטי למרות שגבר שגבר כותב אותו, אני לא מעונין לערב את דתיותי כאן אלא דוקא את דעתי החופשית!!!!. יש שתי אפשרויות להסתכל במבט גברי על אישה, או לראות בה מקור להנאות ולדעתי רוב הגברים בעולם מסתכלים עליה כך. מזה נגזר גם יחסן של הנשים לגברים והרצון שלהם למצוא חן בעיניהם בהתאמה.
מדוע אנחנו לא רואים גבר הולך עם חולצת בטן ברחוב? או עם מחשוף עמוק בגב או מקדימה? לגברים לא חם בקיץ כמו לנשים? אלא שישנה מוסכמה שאישה יפה צריכה להראות את מכמני גופה לכולם כדי למצוא חן עיני הגברים. ואני שואל האם את החושפת את חלקי גופך הנאה לא חושבת ששדייך גם יפים? אז למה אותם את מסתירה? וישבנך אינו ראוי לחשיפה כמו כתפייך הנאות? ולא רק הישבן, עוד מקומות כמוסים.... אלא מה? את רוצה למצוא חם בעיני הגברים בשוק הבשר שנקרא יופי האישה. אבל האם את לא מרגישה כמו תות הנמכר בשוק שכולם מועכים אותו ודנים בקולי קולות בגודלו וביפי צורתו וטעמו? העיסוק האובסיסיבי בגוף האישה בפומבי הפך לדבר לגיטימי אבל איפה כבוד האישה בזה?
נסעתי ברכבת לפני כמה שבועות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 06 Mar 2011 13:03:00 +0200</pubDate><author>fgfg45@walla.com (מלא אהבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12357306</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734941&amp;blog=12357306</comments></item><item><title>תקוות ואכזבות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12353045</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החיים הם מלאי תקוות ואכזבות ומעל הכול ישנן תקוות מורכבות ואכזבות מורכבות. כלומר ישנן תקוות שבעצם מובילות בסופו של דבר לאכזבות. ומה שנראה כאכזבות שמביא בסוף לתקוות גדולות.
לפעמים אנחנו כל כך מחכים למשהו או למישהו או למישהי, מפתחים ציפיות כל כך גדולות ובסוף טופחת האכבזה על פנינו כאשר המציאות כל כך רחוקה ממה שדימיינו חלמנו פינטזנו.
ולפעמים ההיפך הוא הנכון, אנחנו כל כך מאוכזבים ממישהו או ממשהו או ממישהי ורק היכרות או בחינה יותר מעמיקה של האדם או המצב, מובילה להכרה שכאן טמון דוקא המנוע לצמיחה ולגידול.
גם גרעין שניטע באדמה ,בתחילתו הוא מרקיב ונסרח ורק אז צומחת ממנו עלווה חדשה המביאה חיים חדשים ועץ חדש שמביא פירות וחיות חדשה.
גם האדם עצמו נוצר מטיפה סרוחה, מהפרשה לא הכי נעימה.... והנה ממנה דוקא צומחת חיות של עולם שלם של אדם!!!!
אז לא נתייאש מהאכזבות וננסה לראות בהן את גרעין הצמיחה, ולא נתלהב בקלות יתר מהתקוות שלא יחזרו אלינו כבומרנג עצוב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 04 Mar 2011 00:13:00 +0200</pubDate><author>fgfg45@walla.com (מלא אהבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12353045</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734941&amp;blog=12353045</comments></item><item><title>סופ&amp;quot;ש נעים- או לקראת שבת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12352462</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשפתחתי את הבלוג הוא לא היה אמור ליגוע בנושאי דת בעיקר. אבל התייחסותה של אחת המגיבות, להסתכלות על חרדים בעיני חילוניים גירתה את חושיי להתייחס לכך יותר. מנקודת מבט אחרת ממה שתקראו בתקשורת.
הכותרת שנתתי למאמרי זה היא מאוד ממחישה את ההתייחסות השונה למאורעות ודברים שקורים בחיים, בין חילוניים לדתיים ואו חרדיים. הברכה המקובלת בתקשורת או יותר מדויק האיחול, לקראת סופו של השבוע. היא: סופ&quot;ש נעים. בציבור הדתי ואולי בעיקר החרדי, האיחול הנורמטיבי החל מיום חמישי בצהריים הוא: שבת שלום. או בהטיה יידישאית: גוט שאבעס-גיט שאבעס.
זו אותה שאבעס שהחילוניים מכירים אותה מהצעקות עם האבנים המתגלגלות על ראשם כשהם נוסעים בבר אילן בשבת. אבל כאן הכוונה היא להכנה ליום של שביתה מעניני העולם הזה או בשפה יותר מובנת עניני החולין הרגילים. לא פון לא פייס ולא נסיעה וכו&apos;. אלא מנוחה כללית ואיסוף מצברים לקראת עוד שבוע סוער או פחות סוער.
אז הנה מינוח קטן שמקפל בתוכו הסתכלות אחרת על כל הימים האלו שבין חמישי לשבת. סופ&quot;ש או גוט שאבעס????
נלך האחד לקראת השני ונבין אלו את אלו אני לא אכפה את הגוט שאבעס עליך החילוני ואתה לא תכפה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 03 Mar 2011 19:49:00 +0200</pubDate><author>fgfg45@walla.com (מלא אהבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12352462</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734941&amp;blog=12352462</comments></item><item><title>תואר או טוהר?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12350110</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יצא לי לקרוא את הספר החדש של דן מרגלית ורונן ברגמן &quot;הבור&quot; על השחיתות במטכ&quot;ל הצהל&quot;י, ואחרי שסיימתי את הספר המגולל יחסים עכורים הפקרות בטחונית וכלכלית. עשיית כספים במערכת הצבאית כאילו הייתה ירושת סבתתם הזקינה של החבר&apos;ה. שאלתי את עצמי מי מהקוראים מהין אחר כך לשלוח את ילדיו לצבא??? שבו ההחלטות הגורליות נשקלות,גם החלטות גורליות לחיים, אגב. על ידי אנשים שעושים את החשבון האישי שלהם בראש וראשונה!!!!
וכדרכי לאחרונה נדדו מחשבותיי מיד אל פח ה&quot;זבל&quot; הביתי שלנו החרדים. האם כשאני שולח את בני לישיבה אני יכול להיות בטוח שהוא בחברה מהוגנת? האם בישיבה בה ראש הישיבה התפקיד שלו הוא תואר שהוא הגיע אליו אחרי דחיפת מרפקים רבה? ודריכה על &quot;גוויות&quot; חיות של רבים מחביריו. היא המקום בו יוכל בני לגדול בתורה? והרי דרך ארץ קדמה לתורה? זכיתי ואני עצמי למדתי בכמה ישיבות שרבניהן חלקם נוחם בגנזי מרומים והאחרים יבדלו לחיים טובים וארוכים, היוו בשבילי מעבר לגדולתם בתורה דמות ערכית הראויה להערכה הערצה וחיקוי.
אבל כיום כאשר אני מסתכל סביבי אני רואה גם בתוככי הישיבות לצערי הסתאבות נוראה של חיכוכי פראק הפראק, זריקות לבנים על ר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 02 Mar 2011 11:01:00 +0200</pubDate><author>fgfg45@walla.com (מלא אהבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12350110</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734941&amp;blog=12350110</comments></item><item><title>מעשה בטבעת המלך והיועץ היהודי החכם-ומוסר בצידו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12348061</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מעשה במלך שהיה לו יועץ יהודי חכם , וכדרכם של יועצים יהודים חכמים,היו לו שונאים ומקנאים בבית המלך. עד שיום אחד נכנסה דיבתם הרעה של שונאיו, בלב המלך. החליט המלך לשלחו מאיתו. קודם לכך ביקש היועץ לתת למלך מתנה לבל ישכחהו, העניק היועץ למלך טבעת זהב נאה. המלך משום שעדיין עהב את יועצו לא אבה להכלימו ולקח את הטבעת וענדה לאצבעו. ביקש היועץ מהמלך, אל נא תסיר טבעת זו ותמיד תסתכל בה בכל מצב שתהיה נתון בו.
הממלכה עברה ימים קשים אחר עזיבתו של היועץ החכם והמלך שם עינו בטבעת וראה כי חרוטות בה שלוש אותיות :ג.ז.י. עברו ימים ושנים ומצב הממלכה הוטב, והיא פרחה חזרה, התבונן שוב המלך בטבעת וראה כי חקוק בה: ג.ז.י. גברו געגועיו של המלך ליועץ היהודי וגם תמיהה עלתה בו לדעת מה הם ראשי התיבות הנ&quot;ל.
שלח המלך שליחים שיחפשו לו את היועץ ואכן היועץ הובא לפני המלך. הרשה נא לי לשאול אותך יועצי לשעבר מה הם ראשי התיבות האלו? שאל המלך את היועץ.
ענה היועץ החכם: גם זה יעבור!!!!!
כוונתי אדוני המלך הייתה להזכיר לך הן בעיתות שמחה וחלילה בעיתות עצב כי: גם זה יעבור. הכול עובר חביבי. מצבי רוח חולפים ומשתנים מעת לעת וכן מצבים אמ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 28 Feb 2011 23:42:00 +0200</pubDate><author>fgfg45@walla.com (מלא אהבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12348061</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734941&amp;blog=12348061</comments></item><item><title>לא תגנוב, או :לא, תגנוב!!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12346927</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דומה שה&quot;היתר&quot; המפוקפק שפשה בקרב החרדים, ל&quot;גנוב&quot; מהמדינה הציונית שכבר כמעט והפך למצוה ולא להיתר. עלה דרגא לאחרונה והפך מלא, תגנוב. ללא, תרצח.
פרשיית ההעלמות והגניבות האחרונה מבית מדרשם של &quot;המתמידים&quot; (ואני חשבתי שמתמידים הם אלו שיושבים בבית המדרש ולומדים הרבה!!!!) כאשר המוני עמך בית ישראל הצהירו הצהרות כוזבות ,ולקחו שלא כדין כספים בשם לומדי תורה שלא היו ולא נבראו. הפכה את הגנבים האלו לרודפים אמיתיים של אברכים תמימים וישרים שאכן לומדים תורה ומקבלים מילגה צנועה של 880 ש&quot;ח מממשלת ישראל. 
בהערת אגב בית המדרש-כולל &quot;ממשלת ישראל&quot;, מקבל מהדוד סם-אובאמה, כשלושה מליארד דולר ארה&quot;ב מענק על התמדתו בשמירת האינטרסים של הדוד הכושי אפריקני החמוד עד זוועה, במזרח התיכון.
אגב לאחרונה הדוד חושב לאמץ אחיינים חדשים בצבע עורו!!!! זהירות!!!!
מכול מקום הוראת ההיתר המופקרת של הגנבים מבית מדרשם של המתמידים, תפשה את אברכי הכוללים עם המכנסיים למטה כאשר פקידוני המדינה עטים עליהם כאילו הם אלו שמכספם הגזול בנה הגנרל גלנט את קרית מגוריו..... שהמושב עמיקם ממוקם לידה...
סוף דבר תפשו את הכבשה בגניבתה ואברכי כוללים נאלצ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 28 Feb 2011 15:15:00 +0200</pubDate><author>fgfg45@walla.com (מלא אהבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12346927</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734941&amp;blog=12346927</comments></item><item><title>המשך לקטע למה כלוא ולמה באהבה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12345667</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ארבעים שנה חייתי תחת מסך ברזל כבד של אילוצים חיצוניים ותחת קודים התנהגותיים ש&quot;בישלו&quot; עבורי והנה הגיחה מולי מישהי שגילתה לי בתוך עצמי המון. היא הקפידה במומחיות מיוחדת עם המון רגישות אמפטיה וחן יהודי מקסים לנתח את נשמתי בלי להשאיר צלקות ובלי לגמד אותי, גם לא הוסיפה סיליקון לא אמיתי לשיפוץ הקוסמטי שעשתה לי, אלא הכול מחומרים טבעיים שהיו בתוכי. היא העמידה מולי ראי והראתה לי כמה יש בי יופי גם אם היופי הזה הוא לא תמיד לפי הקודים של החברה שבה אני חי. כמה יש בי דברים חיוביים למרות תופעות לוואי לא חיוביות שיש בי כמו בכול אחד אחר כמובן!!! אבל למה לעזאזל אף אחד לא טרח להראות לי את זה למה הייתי צריך לחכות עד גיל ארבעים?!!!!!!ולמה דוקא אתי (שם בדוי כמובן) שהיא חסידה הייתה צריכה לגלות את העולם הזה לי הליטאי? היא באה מחסידות פתוחה ומיוחדת שאבות אבותיי נמנו עליה. יש משהו מקשר ומענין בהצטלבות של חיינו של אתי ושלי. אולי היא לא תודה בזה אבל יש לנו המון מן המשותף.יש לי קרוב מדרגה ראשונה אהוב עליי מאוד שחבר בחסידות הזו, וגם אני למרות שאמורה לשרור איבה בין המחנה &quot;שלי&quot; כביכול, ל&quot;מחנה&quot; שלה , אוהד ומעריך מאוד ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Feb 2011 18:52:00 +0200</pubDate><author>fgfg45@walla.com (מלא אהבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12345667</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734941&amp;blog=12345667</comments></item><item><title>למה כלוא ולמה באהבה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12345149</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכתיבה שלי היא לא כתיבת בוסר כי אינני בתול כתיבה כתבתי בחיי הרבה. אבל..... לא כתבתי את אשר על ליבי מעולם ולכן קראתי לזה כלוא באהבה . כלוא, כי הייתי כלוא בכל מיני מחסומים. וכן, בלשון עבר כי כנראה אני בתהליך של היפתחות ודילוג מעבר למחסום או שבירת המחסום, ואלו שתי הגדרות שונות!!!! אני עצמי איני יודע עדיין אלו מהן נכונה ומדוייקת יותר למצבי.
ולמה באהבה? כי כך נולדתי!!! אדם מלא אהבה. אהבה לטוב שבבריאה אהבה לנוף לאדם לאלוקים, ו...כן, מיום שתהבגרתי גם אהבה לנשים. אני אוהב נשים על רכותן ולפעמים גם על קשיות עורפן!!! אבל אני חושב שבמהלך חיי לא יצא לי לאהוב באמת אישה וזהו אחד הגילויים שאותו אני חווה בימים אלו.

איך בכלל נכנסתי כאן לבלוג?

תמצית הסיפור הזה היא... שאין לו תמצית כי איך אפשר לתמצת משהו שהוא עצמו התמצית שבתמצית?
האם מישהו ניסה פעם לכמת (מלשון כמות) רגשות? אפשר למכור אהבה או שנאה בקילו או מטר??

שוטטויותיי ברחבי הנט, הביאו אותי גם לפתוח פייס לעצמי כמובן בשם בדוי כמו צל או חטטורת מיחקו את המיותר או אל תמחקו!!!
יום אחד נתקלתי במישהי בפייס. שהבעת פניה הכילה רוך ונוקשות כאחד, אולי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Feb 2011 14:04:00 +0200</pubDate><author>fgfg45@walla.com (מלא אהבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734941&amp;blogcode=12345149</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734941&amp;blog=12345149</comments></item></channel></rss>