<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>הדרך אל האושר במרחק ירידה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734743</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 wanna&apos; be. All Rights Reserved.</copyright><image><title>הדרך אל האושר במרחק ירידה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734743</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/43/47/73/734743/misc/22006730.jpg</url></image><item><title>צום, צום, צום :)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734743&amp;blogcode=12345972</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;1,2,3,4,5,6,7,8,9,10,11,12,13,14,15,16,17,18,19,20,21,22,23,24,25,26
כבר 26 שעות צום, כמה שאני גאה בעצמי באמת !
כל היום רק שתיתי תה וקולה ועבר מעולה, עכשיו אמא מכינה ארוחת ערב ואני יאכל רק סלט ובזה יסיים את היום :)
אני לא יודעת למה אבל אני כל כך גאה בעצמי, הוכחתי לעצמי שאני מסוגלת עם רק יש לי כוח רצון ואין דבר יותר טוב מזה
וחוץ מהצום ...
היום היה לנו המשך על הסמינר לפני כמה ימים, זה של הפערים בחברה רק שהפעם טיילנו בשכונת התקווה, שכונת הארגזים, תחנה מרכזית וכיכר המדינה
באמת שאני הרגשתי נבוכה כל כך... פשוט עמדנו בכניסה לבתים בשכונת התקווה ואנשים התחילו לריב עם זה נראה בית של עניים או לא, כאילו מה נסגר ?! חשבתי על עצמי במקומם, עם אנשים מסביון או קיסריה היו באים ועומדים לי בכניסה לבית ורבים עם הוא נראה בית מוזנח או לא, או חוקרים את האוטו של ההורים שלי ולפי זה קובעים את המעמד שלי
באמת שהרגשתי בושה עם עצמי ברמות שרציתי לצאת באמצע הסיור ולחזור לאוטובוס, מה הם קופים?! כאילו אנשים בכללי נבוכים מהמצבים האלה אז אני בטוחה שזה לא חלום חיייהם שאנשים יבואו וכל היום יסתכלו עליהם.
באמצע הסיור ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Feb 2011 20:44:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (wanna&apos; be)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734743&amp;blogcode=12345972</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734743&amp;blog=12345972</comments></item><item><title>סופ&amp;quot;ש בבלומוס מטורף ...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734743&amp;blogcode=12344357</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עם יש דבר שרע במשפחה מגובשת זה הסופי שבוע ! גם שישי בצהריים, ובערב וגם שבת בוקר וצהריים אוכלים וכל זה עם כל הסבתות, דודים, אחים וכו&apos; ...
היה לי יומיים של בולמוס מטורף, כל יום לפחות 1500 קלוריות עם לא יותר. אבל עכשיו אני פותחת בצום, משבע בערב היום עד מחר בשבע בערב, מותר לשתות דייט קולה או תה בלי סוכר וזהו ! שיהיה לי בהצלחה :)
ובכללי שבוע טוב וחסר קלוריות לכולם &amp;hearts;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 26 Feb 2011 22:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (wanna&apos; be)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734743&amp;blogcode=12344357</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734743&amp;blog=12344357</comments></item><item><title>סדנאת פערים בחברה ועוד כמה דברים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734743&amp;blogcode=12339682</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היה לנו היום סדנא במקיף על פערים בחברה, והיה שלב ששיחקנו סוג של מונופול רק של הוצאת חודשיות וכאלה, כל קבוצה קיבלה סכום מסויים שזה &apos;המשכורות החודשית של המשפחה&apos; , הקבוצה שלי הייתה הכי ענייה וקיבלה 6500 שקל בחודש, כולם שיחקו וקנו דברים ואנחנו ויתרנו על הכל ועזבו את הדברים הקטנים כמו מערכת קולנוע או טלוויזה ויתרנו על דברים כמו לימודים ודברים הכי בסיסיים בעולם כי כל הזמן חשבנו על האוכל שקנינו בסוף ועל התשלומים לחברת חשמל ומים... שסיימנו את המשחק המנחה דיבר איתנו על הפערים, על מה שיצא מהילדים של המשפחה הכי עשירה שקנו הכל הכי יקר והכי טוב ומה יצא מהילדים של המשפחה שלנו, שההורים שלהם לא יכלו לממן להם השכלה בסיסית ואפילו פחות מזה ובדקה הראשונה עלתה בי התשובה שאין מה לעשות, שכנראה אנחנו נפלנו לחיים טובים יותר ואז חשבתי על זה לעומק, חשבתי על הילדים שנולדים בידיעה שאין להם עתיד, על ההורים שיודעים מההתחלה שהילדים שלהם יגמרו מסוממים מתחת בניין הייטק שכל אחד שם יוצא בוקר צהריים וערב לאכול בחוץ ושהוא מגיע הביתה באוטו היוקרתי שלו.
אני לא ממש יודעת מה אני רוצה להביע בפוסט הזה אבל הייתי צריכה לפרוק מחשב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Feb 2011 17:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (wanna&apos; be)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734743&amp;blogcode=12339682</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734743&amp;blog=12339682</comments></item><item><title>הייתי, הלכתי, חזרתי ונעלמתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734743&amp;blogcode=12337906</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פעם שלישית שלי, בפעם הראשונה הלך טוב, מאוד טוב אפילו... החזקתי שבועיים אולי שלוש וירדתי 7 קילו, בלי לעשות ספורט ובלי כלום ! פעם שניה החזקתי יומייים, &apos;הרבה כוח רצון&apos; ועכשיו אני שוב פה, מקווה להצליח הפעם עד הסוף, יש לי כוח רצון ואני יודעת שיש לי את היכולות... אני יכולה לעשות את זה ואני יצליח !
התחלתי בתחילת השבוע, ומאז כל יום הייתי בחדר כושר ואני שומרת, אני חושבת שאני בדרך הנכונה הפעם.
יעד ראשון : פורים - 10 קילו פחות
שיהיה בהצלחה &amp;hearts;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 23 Feb 2011 16:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (wanna&apos; be)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734743&amp;blogcode=12337906</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734743&amp;blog=12337906</comments></item></channel></rss>