http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734281בלוג סיפורים בהמשכים.heCopyright 2026 נקודת מפנה- סיפורים בהמשכים.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734281http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734281&blogcode=12641519<div align="right" dir="rtl">אוקיי, מצטערת על העיכוב, היה לי שבוע דיי עמוס... דבר ראשון, תודה רבה רבה רבהעל התגובות שלכן! אני ממש מעריכה את זה, אין לכן מושג אפילו כמה. ודבר שני,אין אצלי רשימת קבועים! בשביל להתעדכן או שתגיבו, או שתרשמו למנויים! אוהבת המון! פרק 3- סקרנות. עמדתי מחוץ לתחנת המשטרה וכרכתי את זרועותיי זו בזו. את הדרך חזרה הביתה הבטחתי לעצמי שאני אעבור בזהירות, ללא רשלנות או סיכונים מיותרים... לכן אחרי שיחה קצרה ולא מפורטת, או ליתר דיוק, כמעט חסרת תוכן עם השותפה שלי, גלוריה, סיכמנו שהיא תיסע לתחנת המשטרה ותאסוף אותי עם האופנוע שלה. לפחות בזמן הקרוב אני אשתדל להתרחק מרכבים... ובכדי לא ליצור חשדות או לעורר סקרנות מיותרת, דאגתי לנקות את האיפור שנמרח על פניי ולאסוף את שיערי לכדור קטן ורופף. הבעיה היחידה שדיי התקשתי להסתיר הייתה שאני יחפה. "וואו, מישהי בילתה הלילה כהוגן." גלוריה אמרה מיד אחרי שהסירה את הקסדה מראשה. "ואני חשבתי שהיית אצל אבא שלך." היא גיחכה. התאמצתי לבלוע אנחה מזלזלת שעמדה לפרוץ מגרוני. לעזאזל, אם היא הייתה יודעת איזה לילה עבר עליי.... טוב, אני איידע אותה</div>Sun, 24 Jul 2011 21:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת מפנה- סיפורים בהמשכים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734281&blogcode=12641519http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734281&blog=12641519http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734281&blogcode=12619067<div align="right" dir="rtl">תודה רבה על כל התגובות מהפרק הקודם, תודה רבה, אני ממש מעריכה את זה!! פרק 2- הגנה. נתקפתי בבהלה. לא ידעתי איך להשיב על השאלה הרטורית והמבחילה שלו. עלו במוחי דרכים יצירתיות לברוח מהפסיכופט הזה, אבל בכל רעיון זה הסתכם ב-"אין סיכוי שאני אצליח." הגוף הבוגדני שלי יקפא במקומו וישאיר אותי משותקת, נתונה בידיו של בן אדם זר שרוצה לפגוע בי. "מה את אומרת?" הוא שאל והאצבע שלו ליטפה ברכות את הלחי שלי. שוב, הרחקתי את ראשי בזהירות. "את רוצה שאני אבחר?" הוא שאל בטון סקרן שמהול בשעשוע. הדמעות זרמו במורד לחיי, ובלעתי רוק בקשיחות. הוא נאנח, כאילו התייאש ממני. "ניסע למלונית," הוא אמר והתרווח במושב שלו. "את מכירה מקום נחמד באזור?" חטפתי מבט לכיוונו והפעם הוא לא הסיט את פניי לכיוון נגדי, הוא הביט בי בשתיקה. היה חשוך מידי ולכן לא הצלחתי להבחין כל כך בתווי פניו. אחרי שנייה או שתיים סובבתי את ראשי במהירות לכיוון השמשה הקדמית וחיכיתי להזדמנות שהוא יבקש ממני לנסוע למלונית באזור. לאט נרקם במוחי רעיון טוב לברוח ממנו. אם הוא שאל אותי על מקום טוב באזור, זה אומר שהוא בעצמו לא מתמצא כאן... מה שאומר שיש לי</div>Wed, 13 Jul 2011 19:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת מפנה- סיפורים בהמשכים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734281&blogcode=12619067http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734281&blog=12619067http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734281&blogcode=12594292<div align="right" dir="rtl">היי בקצרה: סיפור חדש. השקעתי ממש ברעיון ובכתיבת הפרק, מקווה שתאהבו! פרק 1: מזל רע. "אני מה?!" שאלתי מבולבלת. "אני יודע, זה מפתיע," הוא הביט בי בעיניו הגדולות והכהות במבט מרחם. "מצטער שרק עכשיו אני מספר לך את זה." "מפתיע זה לא. תמיד היה לי מוזר שאתה אפרו- אמריקאי, אבא." אמרתי ולא ידעתי אם זה הזמן להתבדח. "זה לא הזמן." הוא אמר, כאילו קרא את מחשבותיי. "אני... אני באמת לא יודעת מה להגיד." אמרתי בשקט והשפלתי את מבטי. "מאומצת." חזרתי אחרי אבי וגיחכתי, מתקשה לעכל. "זה לא... מה עם ההורים שלי, אמא שלי?" מלמלתי, לא יודעת מאיזו שאלה להתחיל. "אמא שלך." אבא שלי גיחך. הוא נאנח ועיסה את רקותיו, ואז התיישב מולי בשולחן האוכל. "אמא שלך הייתה מכורה לכל סוג אפשרי של סמים. הייתי חייב לקחת אותך." אבא אמר והביט בי בעיניי הפחם שלו. בלעתי רוק בקשיחות, "ומה איתה עכשיו?" שאלתי, "יש ביני לבינך קשר דם בכלל?" לא הצלחתי לשלוט בפה שלי. ההפתעה הייתה גדולה מידי, והמשמעות של המילה "הפתעה" פתאום התעצמה פי 10 אחרי ששמעתי את הבשורה מאבי. "לגבי השאלה הראשונה, אין לי מושג," הוא אמר והניח את מרפקיו על השו</div>Fri, 01 Jul 2011 20:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת מפנה- סיפורים בהמשכים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=734281&blogcode=12594292http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=734281&blog=12594292