<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>not going  anywhere</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731858</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Just special ;). All Rights Reserved.</copyright><image><title>not going  anywhere</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731858</link><url></url></image><item><title>תובנות אליהן הגעתי לאחר שהותי בבית חולים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731858&amp;blogcode=12400864</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בית החולים: 
אחרי אשפוז לא פשוט אחרי שהסכמתי שידחפו לתוך עמוד השידרה מחט באורך של 15-20 מילימטר עדיין אין להם תשובות,אף אחד לא יודע מימה נובעים הכאבים שלי אז מה עשו? דחפו לי עוד סמים לרשימה (כדורים נגד דיכאון).לרופאים יש מין תכונה כזו,לא מוצאים מימה הסיבה אז היא מדיכאון. לא יחפשו יבדקו מה קורה זה לא מעניין אותם הפיתרון שלהם לזה זה דיכאון שדרך אגב אצלי הוא לא כל כך דיכאוני הוא שונה.
אז אני סובלת מציקלומניה אבל זה לא אומר שאני צריכה עוד כדורים לרשימה.מספיק לי הכדור הגדול הזה עם המינון הגבוה למה להוסיף עוד?כדי לגרום לי להיות עוד יותר תלויה בכדורים?,כדי שאני לא אוכל לתפקד בלעדיהם?אז כן אולי אני בעייתית אבל אני לא מבינה למה לכל דבר לדעת הרופאים צריך כדורים אני לא מבינה למה לדחוף לי עוד כדורים עוד כדורים שיגרמו לי להיות מטושטשת זו לא אני, אני לא כזו אני לא אוהבת את כל העניין של הכדורים זה מתסכל לקחת כל כך הרבה כדורים שיחליטו בשבילי מה אני עושה ואיך.
אני נמצאת בצומת של אין לי תשובות הכל כואב ואי אפשר לטפל. אני אפילו לא יכולה להסביר במילים כמה זה מייאש כמה הכאבים האלה חזקים ממני וכמה אני לא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 31 Mar 2011 14:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Just special ;))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731858&amp;blogcode=12400864</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=731858&amp;blog=12400864</comments></item><item><title>השבוע שהיה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731858&amp;blogcode=12342511</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
הגיע השבוע הזה,השבוע הנורא בחיי,חוץ מהעובדה של כל השבוע הייתי איתו.
יום ראשון 
הבנתי כמה החיים שלי במסגרת בית הספר נגמרו.
אומנם אני עדיין תלמידה אבל לא בין כותלי בית הספרי,אני מתחילה ללמוד בבית. 
ולמה? כי המצב לא טוב..ככה אפשר לפרש את זה.
המון בדיקות בעתיד,רופאים ענייניםהמון כאבים ומה יהיה?מוות?וויתור?
לא אני לא חושבת שאני מסוגלת לוותר לעצמי ולהשאיר אותו לבד.
הוא לא יסתדר בלעדי,כך לפחות הוא אומר.,אז כך שכנראה בגלל בית הספר גם את החברים אני די מאבדת.
אז זה דיכא אותי קצת-הרבה...

ואז בא לו יום שני.
קודם טיפול לכאבים בתל אביב שגרם לי קצת לבלבול
והייתי לבד,והרגשתי נורא מוזר...הלכתי בתל אביב לבד,עם המון מחשבות 
ואז פתאום רכב על ידי ועבר על פני דתי עצר את אופניו מולי,
התנפל עלי דחף אותי הרים את ידו לאגרוףוהתחיל לצעוק ולאיים להרוג אותי
צעק משו לא ברור הוא רצהאת הארנק שלי והסתכל עלי במבט מאיים 
היה לו קול מפחיד,אמרתי לו משושאני לא זוכרת מההוא,
אמרתי משו בלי קול כזה וזה כאב לי,המילה הזו שניסתי להגיד,היא חנקה אותי.
הוא כנראה ראה מרחוק אנשים הסתובב עלה על אופניו,ונסע לו.
ראית&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 26 Feb 2011 02:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Just special ;))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731858&amp;blogcode=12342511</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=731858&amp;blog=12342511</comments></item><item><title>יום אהבה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731858&amp;blogcode=12321905</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני רוצה לדעת שזה אמיתי.
אני רוצה להאמין שזה לא ילך וישכח.
אני רוצה להרגיש אותך ולדעת שאתה כאן 
לא קם והולך.
אז מה עושים?איך ממשיכים?
אני פותחת את החלון בחדר
הרוח נושבת חזק
והווילון כאילו משחק עם עצמו תופסת 
גלים גלים.בשמיים ישנם עננים וטיפות קטנות של גשם 
ראשון מתחילות לטפטף לי על הפנים.
אני יושבת על הכיסא
קצת עצובה קצת שמחה
לא בטוחה.
וחושבת עלייך
על מה שיכול להיותשאתה עושה ברגע זה
אולי אתה חושב עלי,ואולי אתה מתגעגע
אני רוצה להאמיןשאולי גם אתה משתגע
רוצה להאמין שלא רק אני דומעת.
לא רק אני נפגעת.
ולפעמים זה כל כך קשה לי
להבין ולהפנים.
לדעת שגם לי מגיע הטוב ביותר 
ולא רק לאחרים.
ואתה,הטוב ביותר בשבילי אז
אולי תבוא אולי תחבק
תתן לי חום ואהבה
תדע שאני רק שלך.
וקר לי עכשיו והרוח רק מתחזקת
היא קרה ונושבת.
ואיפה אתה?,למה אתה לא כאן?
למה אתה לא כורח את זרועותיך סביבי?
אולי אם אני יעשה את הצעד אולי אם אני אתקשר
אני אוכל לדעת אם אתה מתעניין,ושואל.
מצטערת אולי אני טועה.
אבל להגיד את זה אני יכולה
אני אוהבת ומקווה שאתה מבין שלצידי אני רוצה רק אחד 
והאחד הזה הוא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 13 Feb 2011 23:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Just special ;))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731858&amp;blogcode=12321905</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=731858&amp;blog=12321905</comments></item><item><title>ככה זה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731858&amp;blogcode=12299544</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
&quot;אל תחפש רחוק,תישאר קרוב כי ככה זה,לאהוב את עצמך
לא מול המראה תיכנס לתוך כן זה יכול להאיר אותך&quot;


לאחרונה הבנתי שאני חייבת להתחיל להשתנות
חייבת להתחיל לקבל את עצמי כמו שאני
כי הרי בסך הכל אני לא יותר גרוע מאף אחד אחר.
&lt;span style=&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Feb 2011 14:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Just special ;))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731858&amp;blogcode=12299544</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=731858&amp;blog=12299544</comments></item></channel></rss>