<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>™It&apos;s Tali Bitch&apos;s</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ™It&apos;s Tali Bitch&apos;s. All Rights Reserved.</copyright><image><title>™It&apos;s Tali Bitch&apos;s</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679</link><url></url></image><item><title>חתכתי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12635388</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האמת, שזה מרגיע.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 21 Jul 2011 21:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™It&apos;s Tali Bitch&apos;s)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12635388</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=731679&amp;blog=12635388</comments></item><item><title>מוזר...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12588352</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בדרך כלל אני מרגישה אחת הילדות השמנות, למרות שאני יודעת שאני בינונית.
והקטע שאתמול בכלל לא היה לי תיאבון אז לא אכלתי כלום משעה 10 בבוקר עד שנרדמתי (3 בלילה).
והיום בכלל לא היה לי תיאבון אבל אימא שלי דחפה לי אוכל לפה.
אני מרגישה רזה פתאום, עכשיו קמתי והרגשתי את הצלעות שלי והרגשתי באמת רזה.
למרות שאני יודעת שאני לא רזה, אני מרגישה ככה.
אני צריכה לעשות את זה יותר .&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 28 Jun 2011 21:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™It&apos;s Tali Bitch&apos;s)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12588352</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=731679&amp;blog=12588352</comments></item><item><title>הסוף.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12579152</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זהו, כיתה ו&apos; מסתיימת בעוד פחות משבוע...
אני לא מאמינה שזה קורה... זה לא ניקלט אצלי... זה לא ניקלט אצלי שיותר אני לא אזרוק &quot;בוקר טוב אשר&quot; לשומר הנחמד שלנו, אני לא אכנס לכיתה מלווה בחיוכים של ליאור רז שיר וענבר... אני לא אקפוץ על נועה ודאשה בחיוך... דאשה לא תשתגע יותר בהפסקות... ליאל לא ינגן על הדרבוקות יותר... הקטעים המצחיקים בהברזות שלנו ייפסקו, שפר וגיא לא יצחיקו אותי עד דמעות יותר...
הכל הולך להיגמר.

הטקס סיום היה הדבר הכי מרגש שקרה לי אי-פעם. שיר הסיום היה &quot;אולי עוד קיץ&quot; ואני יכולה להגיד לכם, שכולם, פרצו בבכי.
אנחנו הכיתה, לא, השכבה הכי מגובשת שהייתה אי-פעם.

הם היחידים שלא שפטו אותי אף-פעם, אהבו אותי, כיבדו אותי והצחיקו אותי...
אני לא קולטת את זה פשוט... אני בוכה פה כמו מטורפת...
זה פשוט לא ניקלט...



&apos;וגם עם נתרחק, תמיד נרגיש ליד.
גם עם נהיה לחוד, לא נרגיש לבד.
גם עם נשאר לנו-רק עוד קיץ אחד.&apos;
מחזור ל&quot;ג אתם אהבת חיי &amp;hearts;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 24 Jun 2011 16:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™It&apos;s Tali Bitch&apos;s)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12579152</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=731679&amp;blog=12579152</comments></item><item><title>חזרתי לעצמי [:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12507813</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&amp;lt;iframe width=&quot;200&quot; height=&quot;25&quot; src=&quot;http://www.youtube.com/embed/k-ImCpNqbJw?rel=0&quot; frameborder=&quot;0&quot; allowfullscreen&amp;gt;&amp;lt;/iframe&amp;gt;
שלום בלוגרים 
וחזרתי לטלי האופטימית, המצחיקה, הקופצנית והמשוגעת. (:
דיברתי עם חברה שלי שיחה ארוכה ומעמיקה.
דיברנו על הכל, על הדיכאון הפתאומי ששרר עליי בזמנים האחרונים, השינוי הפתאומי שחל בי, הריבים והאהבה הנכזבת.
והבנתי דבר אחד.
שאני צריכה פשוט לשים זין על כולם ולעשות מה שטוב לי, מי שרוצה שיקבל אותי איך שאני, אני לא הולכת להשתנות לטובת אף אחד אחר. (:

בילוי נחמד בים.
אוקיי, אז לא מזמן הלכתי עם חברתי הטובה לים לטייל קצת, יצא שטיילנו קצת בטיילת, לאורך הים וישבנו קצת באחד מבתי-הקפה שעל החוף.
באמת שנהנתי והיה מאוד כיף, קופצני במיוחד.
ותפסתי אחלה צבע. (:

ל&quot;ג בעומר.
היה כל כך כיף, הצלחנו סוף כל סוף להתשחרר. אני והחבר&apos;ה הדלקנו מדורה נחמדה וגדולה ליד הבית שלי, אני לא יודעת עם הזכרתי זאת אבל אני גרה באיזור די כפרי, רובו עדיין טבע.
ערכנו את המדורה באיזור הדיונות הגדול ליד עוד כמה מדורות של אנשי שכונה מוכרים. (:
הבאנו מוזיקה ומגבר גדול, בשרים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 22 May 2011 17:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™It&apos;s Tali Bitch&apos;s)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12507813</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=731679&amp;blog=12507813</comments></item><item><title>מאוהבת.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12502116</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
שלום בלוגרים, כמו שהבנתם חזרתי אחרי נטישה בת חודשיים 
ונחשו מה, חזרתי מאוהבת. מפתיע, הא? (;
מה שמפחיד הוא, שהוא גדול ממני בשלוש שנים, ובהתחלה באמת חשבתי שהוא סתם עוד אחד וכל השטויות האלה.
אבל אני פשוט לא מפסיקה לחשוב עליו.
הוא כל כך יפה, אני זוכרת איך במסיבה הזאת הוא הסתכל עליי, מלמעלה, מעמדת הדי-ג&apos;יי.
זאת הייתה מסיבת הפתעה שהכנו לחברה טובה מאוד שלי, במועדון.
אני זוכרת איך הוא הביט עליי, חודר אל תוך עיניי, גורם לי לטבוע עמוק בשלו.
אני עדיין זוכרת את ריח הבושם החזק שליפף אותו, ואני הולכת לראות אותו שוב, באותו מועדון, קבענו ללכת לשם לסופ&quot;ש.
אף אחד לא יודע איך אני מרגישה, אף אחד.
כולם שאלו אותי מה אני חושבת על הדי-ג&apos;יי החדש, ומה יכולתי להגיד? אמרתי בסדר, הוא בסדר.
אבל הוא לא בסדר, הוא יותר מידי מושלם.
ואני יודעת שכלום לא יכול לקרות, הרי זה שלוש שנים הפרש, וזה לא סתם.
אבל מותר לי לחלום ולפנטז, לא?
צא לי כבר מהראש!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 19 May 2011 21:37:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™It&apos;s Tali Bitch&apos;s)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12502116</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=731679&amp;blog=12502116</comments></item><item><title>מוזר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12497905</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני זוכרת,שבתחילת השנה קראתי בלוג, בלוג של ילדה שחולה בסרטן.
ואני לא הכרתי אותה בכלל.
וזה היה כל כך מרגש, והיום נודה לי שהיא מתה.
ואני בוכה פה כמו מטורפת, ואני אפילו לא מכירה אותה.
יש למישהו הסבר?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 17 May 2011 19:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™It&apos;s Tali Bitch&apos;s)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12497905</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=731679&amp;blog=12497905</comments></item><item><title>פרק שני :)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12348553</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוקיי,אז די נטשתי (;
אבל חזרתי XD
אז הממ בלי הרבה דיבורים מיותרים הינה הפרק השני...



פרק שני

&quot;יסמין קומי כבר!&quot; צעקה מאי.לפתע פקחתי את עיניי בהפתעה &quot;סוף סוף!&quot; צעקה &quot;מה השעה?!&quot; לפתע נלחצתי &quot;כבר שמונה&quot; אמרה &quot;מה?!?!&quot; צעקתי וקמתי במהירות מהמיטה.&quot;כן לא שמעת את השעון המעורר שלך&quot; אמרה &quot;דרך אגב את צריכה שעון חדש...&quot; חייכה חיוך מצטער והבטתי עליה במבט כועס &quot;מאי מה עשית עכשיו?!&quot; היא רק פזלה אל פינת החדר ורצה לסלון.&quot;מאי!!!!!!!!!!&quot; צרחתי בכל כוחי למראה השעון המרוסק ונאנחתי. &apos;לא משנה&apos; חשבתי ונכנסתי לחדר-האמבטיה מצחצחת שיניים,מסתרקת ומתאפרת.
חזרתי לחדר והוצאתי מהארון חולצת בית-ספר כחולה,מכנס ג&apos;ינס צמוד ושחור שהגיע עד ברכי,גרביים נמוכות שחורות וג&apos;קט בית-ספר תכול.לבשתי הכל ונעלתי הולסטאר שחורות.לקחתי את הילקוט והלכתי במהירות למטבח,מסיימת שקית שוקו בפחות מדקה.
&quot;מאי איפה ההורים?&quot; שאלתי והתיישבתי על הספה בסלון &quot;יצאו לעבודה ביחד&quot; אמרה &quot;אוקיי...&quot; מלמלתי והעלתי את מבטי כלפי מעלה אל השעון &apos;שמונה ועשרה&apos; קראתי את השעה &apos;יש הספקתי!&apos; צהלתי בתוכי והעברתי את מבטי למאי.&quot;מה?&quot; שאלה &quot;למה ריסקת אותו?&quot; שאלתי ב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Mar 2011 14:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™It&apos;s Tali Bitch&apos;s)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12348553</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=731679&amp;blog=12348553</comments></item><item><title>MUSIC</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12298290</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;I like music .

יושבת ומקשיבה למוזיקה. מתעמקת ומפרשת לעצמי כל מילה ומילה. איזה דבר נפלא זה מוזיקה?
זה פשוט להוציא מבפנים רגשות ומחשבות. אבל אצלי זה לא ככה. אני לא מוציאה הכל במוזיקה,אני לא כל כך כישרונית.
אבל אני מוציאה את זה במשהו אחר, סיפורים (:
אבל זהו נושא אחר לגמרי, נדבר עליו בפעם הבאה, או יותר נכון בפוסט הבא...
מוזיקה? זה ה-חיים. בלי מוזיקה אני לא יכולה לדמיין את חיי.
אני לא יכולה לדמיין את עצמי כמה בבוקר עם שיר שלא נתקע בראש. אני לא יכולה לדמיין את עצמי מכינה אוכל ולא מזמזמת לעצמי מנגינה.
אפילו מנגינה,ולא שיר הוא מקור מצוין להוצאה. פעם למדתי פסנתר אך הפסקתי. עצלנית שכמותי XD .

Dont You Like Music...?


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 31 Jan 2011 17:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™It&apos;s Tali Bitch&apos;s)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12298290</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=731679&amp;blog=12298290</comments></item><item><title>גשם :]</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12296983</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
וואו .
התגעגעתי לתחושה הממכרת הזאת של לשבת בבית מתחת לפוך ולקרוא אחד מספרי דמדומים עם כוס תה ביד.
אולי תגידו שאני נשמעת מבוגרת מידי לגילי,אבל לא. אני הכי אוהבת להירדם עם הגשם. יש שיגידו שאני מוזרה,אבל התחושה של להירדם למשמע קולות טיפות המים המתנפצות על החלון היא פשוט תענוג.
מאז ומתמיד אהבתי גשם,אהבתי להקשיב לו,אהבתי את הקור שהוא מביא איתו. אהבתי את השלוליות הגדולות על המדרכה.
כשהייתי קטנה אהבתי לקפץ בשלוליות ולרוץ בגשם. או כן, אני זוכרת שתמיד כששמעתי גשם רצתי פשוט לצאת ולקפץ לי בגשם ללא מטרייה. אמא תמיד הטיפה &quot;טלי את תיהי חולה בסוף!&quot; אך מעולם לא הקשבתי לה. פשוט,המשכתי לרוץ ולהתענג על המים הנוטפים על פניי.
אבל לא כמו כולם,לא אהבתי לשבת עם חברים בהפסקות חשמל כאלו או כשיורד מבול בחוץ ורואים סרט. אהבתי לעשות את זה לבד. ובקשר להפסקות חשמל אהבתי לשבת עם אימא ולדבר ולצחוק קצת עד שהאור חוזר.
אני כל כך אוהבת את זה,
גאד.



התגעגעתי לגשם





עריכה:
כל כך כיף לרוץ בגשם כמו ילדים קטנים :)
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 30 Jan 2011 21:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™It&apos;s Tali Bitch&apos;s)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12296983</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=731679&amp;blog=12296983</comments></item><item><title>פרק ראשון :)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12296659</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הממ מקווה שתאהבו &amp;hearts; :)



פרק ראשון

התעוררתי בבוקר מוקדם משציפיתי. סרקתי את השעה הכתובה על השעון הדיגיטלי שלי. &quot;רק שש ורבע..&quot; מלמלתי לעצמי בניסיון לחזור לישון עוד כמה דקות מתוקות. אך לאחר ניסיון נואש של חמש דקות החלטתי לקום. &apos;כניראה קמתי מוקדם בגלל המעבר&apos; שיערתי. כן,עברתי לפה לפני יומיים. אפילו לסדר את כל המזוודות לא הספקתי. החלטתי להיכנס לחדר האמבטיה הפרטי שלי ולהתרענן קצת. &apos;איזה כיף&apos; חשבתי, בבית הקודם חדר אמבטיה פרטי לא היה לי והייתי צריכה לחלוק חדר עם אחותי הקטנה. כעת,עקב המעבר, לאחותי יש חדר נפרד וגם כן כמו שלי יש, חדר אמבטיה פרטי. שטפתי את פניי וצחצחתי שיניים. הסתרקתי בהקפדה מנסה למשוך את הזמן עד שכל שיערי היה חלק,והשארתי אותו פזור. העברתי פס איילנר שחור ודק מעל לריסיי וניפחתי אותם מעט בעזרת מסקרה. הברקתי את שפתיי עם גלוס כמעט שקוף,השפרצתי עליי בושם ויצאתי מהחדר. הוצאתי מהארון חולצת בית-ספר אדומה וסקיני אפור. התלבשתי וגרבתי גם גרביים נמוכות. נעלתי אדידס לבנות וג&apos;קט בית-ספר לבן. לקחתי את התיק והלכתי למטבח. &quot;בוקר טוב&quot; אמרתי לאימא &quot;בוקר טוב&quot; אמרתי גם לאחותי,שתיהן החזירו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 30 Jan 2011 18:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™It&apos;s Tali Bitch&apos;s)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731679&amp;blogcode=12296659</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=731679&amp;blog=12296659</comments></item></channel></rss>