http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420"בני אדם מאבדים את בריאותם כדי לצבור כסף ואז הם מבזבזים את כספם בניסיון להציל את בריאותם. בשל מחשבותיהם על העתיד הם שוכחים את ההווה וכך אינם חיים לא למען העתיד ולא למען ההווה, ובה בשעה בה הם חיים כאילו לעולם לא ימותו, הם מתים כאילו מעולם לא חיו" קונפheCopyright 2026 Stranger in a City. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/20/04/73/730420/misc/27006532.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13799082<div align="right" dir="rtl">אפשר לומר עליו שהוא המורה שלי לגיטרה לגמרי במקרה. לא התקדמתי בלימודי הנגינה כמעט שנה שלמה, אין לו תוכנית לימודים ברורה, הוא לא למד איך להעביר שיעורים או ללמד, אני זאת שצריכה לרכז אותו כשהוא מתחיל להראות סימנים של הפרעת קשב וריכוז חמורה, ברגעי שקט הוא נוטה לעשות פרצופים תאטרליים ולאלתר הצגות יחיד בתור דמויות קבועות שיש לו בשרוול. הממסד לא אהב אותו יותר מדי, כי הוא לא היה מורה למופת, ופלט לעיתים אמירות בעלי אופי אנטי-ממסדי באוזני תלמידים. הוא גרם לחברה טובה שלי לפרוש כבר אחרי שיעורים בודדים, היא לא יכלה לסבול אותו וטענה שרק לראות אותו הוריד לה את מצב הרוח. שמעתי ילדה אחרת קטנה שסתם ראתה אותו אומרת שהוא מפחיד אותה. גם אותי הוא נהג לעצבן עם ההתנהגות שלו. אז אפשר לומר עליו שהוא לא מורה טוב לגיטרה. אני מודעת לזה שהוא עלול להישמע פסיכי לחלק מכם, או מורה גרוע שהכסף הזה לא מגיע לו. לכן אני אפרט את הסיבה שבכל זאת נשארתי שנה שלמה. ולא, לא כדי לצחוק עליו.ככה אני רואה אותו:ברנש נחמד שמפליג לאיטו לכיוון גיל 30.שחקן מלידה.אדם עם הומור.מוזיקאי מוכשר. יודע לנגן על כל כלי שתבחרו, ולמצוא מנגינות במהי</div>Fri, 31 May 2013 17:41:00 +0200dark_tango@walla.com (Stranger in a City)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13799082http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730420&blog=13799082http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13782569<div align="right" dir="rtl">בלי לשים לב מצאתי את עצמי חלק מקבוצה קטנה של חברים. זה לא קורה בד"כ. מדברת איתם, יוצאת איתם. וכיף, ומצחיק, אפילו בלי לשתות.זה עושה לי טוב. </div>Fri, 17 May 2013 01:50:00 +0200dark_tango@walla.com (Stranger in a City)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13782569http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730420&blog=13782569http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13780082<div align="right" dir="rtl">בחודש האחרון עברתי תהליך שבעקבותיו התחלתי להעריך את עצמי על פי המראה החיצוני בלבד. כאילו הפנימיות לא קיימת. התמקדתי בקשרים החברתיים השטחיים, ולא דיברתי בכלל עם האנשים שמכירים אותי טוב ומעריכים אותי בעיקר לפי הפנימיות. זה גרם לי בעיקר תסכול. הפסקתי גם לכתוב לעצמי. חיפשתי אנשים לדבר איתם, להעביר איתם ימים. רק שכל הזמן יהיה מישהו לדבר איתו... התלות הזאת לא עשתה לי טוב. בכל פעם שלא ענו לי, או שלא ענו לי בצורה מספקת לפי דעתי, הרגשתי שאני עומדת באוויר.וממתי -אני- תלויה בצורה כזאת באנשים?מאז שהפסקתי לכתוב נכנסו לי מחשבות מטומטמות לראש. מחשבות נואשות, מחשבות טיפש-עשרה. עד שאדם יקר, שלא ראיתי שבועיים הכניס לי היגיון לראש. הוא לא היה מודע לבלאגן שהתרחש לי במוח. הוא פשוט היה הוא, והתייחס לפנימיות שלי בזמן שהייתי איתו. העריך אותי על הדברים שפיקפקתי בקיומם בי. וזה לא עניין של עזרה חברית, זה פשוט מי שהוא. אני צריכה יותר אנשים כאלה סביבי. הוא לא יודע כמה אני אוהבת אותו! הוא לא יודע! (אף עפ"י שאני אומרת לו את זה בכל פעם שאני מתראה איתו.) התחלתי לכתוב שוב לעצמי בסוף כל יום. בהמשך גם במהלך היום, בכל</div>Wed, 15 May 2013 01:42:00 +0200dark_tango@walla.com (Stranger in a City)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13780082http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730420&blog=13780082http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13766535<div align="right" dir="rtl">ביקרתי אותו בבית שלו. אותו בית ארור שהוא מתלונן עליו בלי סוף. דלת החדר הלבנה שהספיקה לצבור כתמים נסגרה מאחורינו, ולא שמענו מאף אחד. הייתה בינינו שתיקה מביכה ולא צפויה, שלדעתי באה בעיקר מכיוונו. הרי היה לנו עולם ומלואו לדבר עליו, ופתאום - כלום.היו קורי עכביש בתקרת החדר, הוא כנראה לא צחק קודם לכן. מהחלון נשקף נוף של מים הנפרשים לאופק, ומתחת לחלון המסורג היו זרוקים רהיטים שבורים וקורות עץ. היו לו שלוש גיטרות, עליהן הרבה לנגן ולאלתר. אהבת חייו.שנינו פינינו רווח בלוח הזמנים וויתרנו על משהו בשביל להיפגש. בהמשך היום צחקנו בלי סיבה, ומשהו השתחרר. היה כיף לדבר, ולטייל, ולצחוק. היה שווה לבוא. ______________________________________________ רוֹקסטאר\ מילים:Stranger in a City גִּיטָרָה חַשְׁמַלִּיתוְתַדְמִיתשֶׁל רוֹקסטאר.אֶצְבָּעוֹת רָצוֹת עַל הַמֵיתָרִים.הוּא שָׁר, וְאִם עוֹצְמִים עֵינַיִםהוּא נִשְׁמַע כְּמוֹ אָבִיב גֶּפֶן בִּצְעִירוּתוֹ.מְיֻחָד, אַךְ שׁפּוּי.בְּקַלּוּת יָכֹל לְהַצִּיל עַלְמָה,אוֹ לְדַרְדֵּר אוֹתָהּ עָמֹק.רַעְמָה עַל רֹאשׁוֹ,עָלָיו מִכְנָס גִּ'ינְס מְלֻכְלָך.בְּכָל קוֹמָתוֹ</div>Fri, 03 May 2013 18:38:00 +0200dark_tango@walla.com (Stranger in a City)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13766535http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730420&blog=13766535http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13749404<div align="right" dir="rtl">אני קצת ילדת פיטר פן. הבנתי את זה כשהיא צעקה עליי שאני לא מכבדת אותה, או שלא משתפת אותה ובקשר איתה באופן כללי. שאני לא מסתדרת עם אנשים מבוגרים. מה לי ולה? היא בת 60. אולי יש לה ניסיון, אבל המוח שלה סתום. מוחות של רוב האנשים המבוגרים שאני מכירה סתומים. תמיד התבאסתי על החיים כשחשבתי שאני בדרכי להיות כמוהם. לא רוצה להיות כמוהם, ולא חייבת. יש לי בגרות במידה מספקת, כדי לחיות בלעדיהם.</div>Fri, 19 Apr 2013 00:38:00 +0200dark_tango@walla.com (Stranger in a City)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13749404http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730420&blog=13749404http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13725399<div align="right" dir="rtl">יש לי טעם מוזר בגברים. אני לא נמשכת לכאלו שנחשבים "חתיכים". לזהות אותם אני יודעת- יופי, התנהגות, פרצוף סימטרי וכו'. גם מאלה שהם נראים לטעמי אני מתרחקת, רק כי הפנימיות איכזבה אותי כל כך הרבה פעמים. אני ישר מסיקה שמי שיפה הוא בעצם לא משהו, וזה משפיע על האופן שבו אני רואה אותו. קרה לי שהשגתי את מי שרציתי, ואז גיליתי שאני בכלל לא רוצה אותו, וחוזר חלילה. אני פוחדת להיתקע במעגל הזה, ולא למצוא מישהו שיהיה לי נוח איתו וסבבה איתו. מהניסיונות הכושלים עם גברים, אני כבר לא רוצה קשר, לפחות לא כרגע. באופן כללי אני מנסה לשמור על כל הקשרים שלי ידידותיים בלבד. לפעמים מרוב הניסיון שלי להפסיק להתעניין בגברים אני מתחילה להתעניין בנשים. וזה מחרפן אותי עד שזה עובר. חשבתי שאני לא יכולה להידלק על מישהו שאני לא מכירה, כי הפנימיות עושה את כל ההבדל. כל עוד אני לא מכירה אותו אני לא יודעת מה הוא שווה. אני לא מאוד מכירה אותו, אבל קצת נדלקתי עליו. כנראה כי ראיתי קצת מהאופי שלו, וגם כי שיער ארוך עושה לי את זה. זה קצת מוזר אבל למרות כל זאת אני לא חושבת שאני רוצה להיות איתו, או שאני אוהב את מי שהוא. בכל זאת, רג</div>Sun, 31 Mar 2013 01:15:00 +0200dark_tango@walla.com (Stranger in a City)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13725399http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730420&blog=13725399http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13722896<div align="right" dir="rtl">הבוקר יצאתי ללוות את אבא שלי לעבודה, לא ישנתי כל הלילה אז חשבתי שעדיף שלא אלך לישון גם בבוקר כשיש לי את ההזדמנות הזאת. ליד התחנה עמד כלב והתמתח לו כנראה אחרי לילה שבילה לבדו ברחוב.בהמשך הוא תפס את מקומו לידנו ונשכב. הוא נראה מתחנן לליטוף, אבל היה לי קר מדי להוציא את הידיים מהכיסים. כשהאוטובוס הגיע ליטפתי אותו, והוא היה כל כך שמח וכל כך חמוד ומוכן לעבור לחסותי לנצח. זה הטבע של הכלבים, אבא שלי אמר. הרבה פעמים נמנעתי מלהתלהב מכלבים או לרחם על חיות כי זה מטצייר כרגשני מדי. אבל זה היה טיפשי כי זה נגד את התחושות האמיתיותשלי.כאב הוא דבר שלילי בעיניי. אני לא מאמינה שמישהו צריך לסבול בעולם הזה כשיש ברירה טובה אחרת. לא משנה מה רמת האינטלגנציה שלו.בתור דוגמה בני האדםנעים על סולם שלרמות אינטלגנציה שונותורובנו נמצאים באזור הביניים. מישהו יקום ויטען שהאינטלגנטי ביותר מרגיש את הכאב בצורה הכיכואבתוהדברים ייתקבלו בברכה? כאב נמדד לפי יכולת ועוצמת החישה.דדדמממאיט נמאס לי לדאוג רק לעצמי. אולי זה בגלל העייפות וחוסר השינה בלילה, אבל מחשבה הבזיקה למוחי כשהשמש הפציעה. אני באמת ובתמים שמחה בשמחתם של אחרי</div>Fri, 29 Mar 2013 10:31:00 +0200dark_tango@walla.com (Stranger in a City)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13722896http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730420&blog=13722896http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13722595<div align="right" dir="rtl"> נועה: "אני לא רואה אוויר!" (דרכה המיוחדת להגיד שהיא לא נושמת) אורי: "אני אהיה פה אתמול" אני: "מישהו שתה לי את התה!" (מצביעה על מעט המים שנשארו בכוס. התקף אנגליות נחת עלי...) אורי: "בור מואי!" (מור בואי) נסטיה: "של מי התיק הזה?" *מצביעה על מכונית* נוסעים במכוניתנסטיה: "אבל איפה המגבת..?"אני: "איזה מגבת?"נסטיה: "אה... החגורת בטיחות..." מורה: "לא, מה פתאום... אני הומופובית, אני מפחדת מגבהים" (זה רק מעיד שהלכה לנו מערכת החינוך) ______________________________________ עדות לגילויי אלימות מצד מורים מתוסכלים מורה: "אני ארביץלך!" (זה היה ישיר...) מורה: *כותב נורא חזק על הלוח*תלמיד: "למה אתה מרביץ ללוח?"מורה: "כי אסור לי להרביץ לתלמידים." מורה עם בעיות קשב וריכוז: "עוד פעם אני שומעת סלוטייפ אני לוקחת אותו ומדביקה לכם איתו את הפה!" _______________________________________ מורה לאנגלית: "את יושבת כמו במסיבה" (באיזו מסיבה היית?) מורה לאנגלית: "מאחלת לכולכם שיישבר לכם הלב" (תודה....?) בחוץ יורד גשם זלעפות כבר שעה ויש ברקים ורעמים. כמה דקות אחרי...מורה: "נראה</div>Thu, 28 Mar 2013 23:25:00 +0200dark_tango@walla.com (Stranger in a City)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13722595http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730420&blog=13722595http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13721717<div align="right" dir="rtl">כבר מ4 לפנות בוקר הציפורים מצייצות. ואני ישנה על פי הזמנים שלי. עשיתי לי "היכל תהילה" של ציטוטים מובחרים, ומילים ומשפטים שנאמרו/נכתבו לי והייתי רוצה לזכור. לא הרגיש לי נוח לפרסם.העניין הראשון הואשזה אישי.העניין השני הוא שזה מהלל אותי בצורה לא נוחה, וצניעות היא אחת התכונותהבולטות שלי. אז בנקודות, המסקנות שאפשר להסיק מהאוסף: יש לי יכולת עללשמש "מקלט" לברוח אליו מהיום יום יש לי כישרון בכתיבה (ואני לא מפיצה מספיק את הסיפורים) יש לי יכולות בתחומים שונים, והיכולות שלי זוכות להכרה והערכה אנשים אוהבים אותי ומעריכים אותי רואים אותי בתור אדם יוצא דופן ומיוחד חלק סוברים שאני נוטה להקטין את עצמי מול העולם ולהסתיר את האישיות שלי הצלחתי לרגש אנשים עד דמעות או צמרמורת הצלחתי להיות משמעותית ומעניינת מה עוד אפשר לבקש? </div>Thu, 28 Mar 2013 04:34:00 +0200dark_tango@walla.com (Stranger in a City)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13721717http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730420&blog=13721717http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13721336<div align="right" dir="rtl">הבית שלנו, תחת הדיקטטורה שלי הוסב בשנה האחרונה לבריא. בכל אופן בכל הנוגע לאוכל. כשאנחנו הולכים לקניות אנחנו קונים מוצרים הכרחיים בעיקר. במיוחד ירקות. מלא ירקות. ההוצאות בניגוד לשנה שעברה סובבות סביב 100-300 ש"ח פחות בכל קנייה. אנחנו הפריקים היחידים בכל השכונה בנושא הזה, ונראה לי המוכר של המכולת השכונתיתחושב שאנחנו עניים ובגלל זה לא קונים כמעט מוצרים מעובדים. אבל וואט-אוור... בדרך הביתה מהקניות נזכרתי שלא קנינו את כל מה שהיינו צריכים. אני: "אבא, מה עם הבטטות?"אבא: "תעשי לך פירה ותערבבי אותו עם גזר. אותו הדבר".יש לו הברקות... כמו בפעם ההיא שהוא השתמש בסלק כצבע מאכל של עוגת יומהולדת. בעוד אני פורקת את הירקות במקרר עוברת בראשי מחשבה שהם כמו גופות שנכנסות לקירור כדי לשמור עליהן. ואז לאכול אותן! מוחעחעחע... שזה די נכון. הם לא דומים לנו פיזיולוגית אז לא אכפת, זה לא מעביר בי חלחלה כמו בשר- בשר טרי או עשוי בצורה מינימלית. זאת הדרך הכי בריאה לצרוך בשר. אבל לא! כולם מעדיפים אותו מעובד ומתובל ושרוף, בצורה הכי לא בריאה והרסנית שלו. לכן החלטתי שלא לאכול בשר. בהמשך גיליתי שכמותהבשר הנצרכת כל י</div>Wed, 27 Mar 2013 21:10:00 +0200dark_tango@walla.com (Stranger in a City)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730420&blogcode=13721336http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730420&blog=13721336