http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399פעם הייתה לי שליטה על החיים. עכשיו הם שולטים בי. חוזרת לעדכן אחרי המון זמן..heCopyright 2026 אבודה בהפרעה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/99/03/73/730399/misc/21789224.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14369224<div align="right" dir="rtl">וואט דה פאק. למה לעזאזל ילדות בנות 10-18 משתמשות באינסטגרם כדי לצלם כל איבר רזה בגוף שלהן, ולכתוב שהן שמנות??????????? אוף זה נורא קשה לראות את זה. קצת קנאה כן? גם אני הייתי רזה פעםםםםםםםםם כמוהן אני עדיין רזה כן? לא מודעת כן? אבל לא כמו אז</div>Tue, 18 Aug 2015 00:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (אבודה בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14369224http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730399&blog=14369224http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14369193<div align="right" dir="rtl">אנורקסיה כן בולמיה לא. תנו לי רק להפסיק להקיא. להמשיך לרדת במשקל. רק קצת כן קצת. להזכיר לאנשים מה הייתי מסוגלת פעם. איזה רזון קיצוני. הייתי... פעם הייתי... זה כבר מתיש, שום דבר לא מעניין אותי בחיים. אני פוגעת בעצמי ומי שסביבי. מתחילה לפתח קלפטומניה. אני נהייתי שקרנית פתלוגית. חייבת לברוח מזה מהר. לפני שבועיים הייתי בתל השומר בוגרות, אינטיק. אתמול בבוקר התקשרו להודיע לי שהתפנה מקום לאשפוז מחר. נבהלתי וניתקתי את הטלפון... פעם כשאמא הייתה מחליטה בשבילי זה היה הרבה יותר קל. מנהרת את עצמי מדי פעם ונזכרת שאני כבר לא הילדה של אמא. אז ממש עכשיו באמצע הלילה, צלצלתי לדיאטנית.. חברה נתנה לי את המספר שלה. האם זה מה שיעזור לי? אפילו סמים כבר לא כלכך בא לי. בא לי רק לטפל בבולמיה. להפסיק להוציא אלפי שקלים !!!!!!!!! כן כן זה מגיע לאלפי שקלים. בחודש על אוכל. ואז לאסלה. וכואב הגרון. והעייפות. והכאבי ראש והסחרחורות. חוסר ריכוז. מה יהיה?</div>Mon, 17 Aug 2015 23:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (אבודה בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14369193http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730399&blog=14369193http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14344269<div align="right" dir="rtl">אבל על אמת. אני נרקומנית. של קיא וסמים. כן.</div>Tue, 23 Jun 2015 02:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (אבודה בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14344269http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730399&blog=14344269http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14343746<div align="right" dir="rtl">וטוב לי. זה לא עזר להחלים, אבל זה עזר לעשות צעד בדרך לשם. ביום רביעי בבוקר איכילוב.... </div>Mon, 22 Jun 2015 00:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (אבודה בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14343746http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730399&blog=14343746http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14343369<div align="right" dir="rtl">שוב סופש שוב מלא סמים נשברת עד הסוף לא ישנים מביכה קצת את עצמי ליידו אמאלה כמה זמן עבר מאז שרציתי מישהו זה נראה לי כל כך לא הגיוני כל כך רחוק וכל כך לא הולך לקרות אני מתרחקת כי כי פשוט לא רוצה להפגע אבל היה לי כיף לרדוף אחריו ליומיים כזה עכשיו מתחיל השבוע עוזבת את זה לנצח וברור שאכלתי והקאתי מלא איכס ומלא סמים היה לי כיף אני אוהבת סמים מאוד אבל עכשיו אני לא נרדמת כי עשיתי מלא סמים לחתי את הכדורי שינה לא עוזר בנתיים. אוף ממש בא לי עליו אני פשוט יודעת שהוא לא ישים עלי ולא רוצה אז לאמדברת לא עושה לא יוזמת מתרחקת </div>Sun, 21 Jun 2015 05:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (אבודה בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14343369http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730399&blog=14343369http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14342034<div align="right" dir="rtl">הלוואי שמישהו ער בשביל להגיד לי שיהיה בסדר. אני צריכה את זה. אני צמאה לזה. כל התשומת לב הזו. היא כל כך חסרה לי. אם נשחק משחק, שבו אסור להאשים אנשים ,אלא רק פעולות, אז התשומת לב הייתה האשמה שלי. כל מה שהיה לי חסר, וככל הנראה עדיין, זה תשומת לב. הדבר היחיד שכנראה הייתי צריכה, תשומת לב. אוף.</div>Thu, 18 Jun 2015 02:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (אבודה בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14342034http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730399&blog=14342034http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14341844<div align="right" dir="rtl">ערה משעה 12:00 זה אומר חמש שעות וחמישים דק' חמש שעות וחמישים דק'. אוכלת, חושבת על אוכל, מקיאה מה שאני אוכלת. חושבת על כמה רע לי. 15:09- שיחה מרוויטל הבטחת הכנסה ביטוח לאומי. דיווחה שהתביעה התקבלה אבל יש פרטים לקויים. שאלה איפה הייתי במשך שנה וחצי אחרי האשפוז. סיפרתי לה את הדברים. היא אמרה שאני צריכה להגיש תביעה מחדש. יש! 15:37- משוטטת ברחובות בדרכי לשוק. פתאום בוכה. 15:38- מצלצלת לאמא - אמא לא עונה. 15:38- מצלצלת לחברה- היא גם לא עונה. 15:39- מנסה את מזלי עם עוד חברה. היא לא עונה.. עומדת ברחוב שחור בעיניים. 15:42- נדלק האור. יושבת על ספסל. סיגריה. 15:50- הלב נחלש צריכה להכניס סוכר. קמה לקיוסק ממול. 15:56- מצאתי סוף סוף משהו מתוק שאני מוכנה לא להקיא! (משקה כמובן) 15:57- מגלה שהארנק נשאר בבית. דיס הולכת מהר הביתה לפני שאתמוטט מקישה את הקוד לבניין נשענת על הדלת של המעלית עד שהיא תגיעה נשענת על המראה של המעלית פוזלת הצידה לראות את עצמי. לא אוהבת.. בכלל לא.. 16:07- קובעת תור למרפאה בפלורנטין כדי להביא מסמכים ומרשמים. התור לשעה פאקינג 22:30- מרגישה בה</div>Wed, 17 Jun 2015 17:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (אבודה בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14341844http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730399&blog=14341844http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14341802<div align="right" dir="rtl">לחזור לכתוב פה מחזיר אותי קצת אחורה, לא יותר מדי, אבל לתקופה שכבר עברתי. לא תקופת התיכון.. אני לא הייתי בתיכון אני הייתי במחלקות סגורות. אז היה תמיד קטע כזה במחלקות נוער של תחרות. מי הכי רזה ומסכנה ותזכה בתואר - מלכתאנורקסיות- ? אני מצליחה לחוש את זה פה ולהרגיש את הרצון של כולן למסכנות. אבל זאת לא מסכנות, שום רצון לעורר רחמים. רק קצת תשומת לב. מעניין אותי, אם אצל הבוגרות זה גם ככה? אני בתחרות, עם עצמי ועם הסביבה. על כל קילו שאחרת מורידה אני חייבת שנייים. חייבת להיות קיצונית. חייבת להיות הכי. אבל פחות. אני מתחילה להרגיש שזה משתלט עוד יותר החברים קצת מתרחקים, או שאולי זו אני? כי כבר אף אחד לא מבין אותי? יותר כיף להיות בבית ולבכות? כמה כיף לגור לבד. אין מי ששם לב לדיכאון אני יכולה לתת לו להשתלט עליי ולעטוף אותי. כמו שאני אוהבת. שיחת טלפון אחת. אין שם תשובה? תשתלט עליי עכשיו! דמעות רדו מייד! סחרחורות היכון צא. תיחנקי. הכל שחור. תשכבי. על המיטה, אבל עם הראש בתוך המיטה. לא על הכרית. הכרית נוחה מדי בשבילך. תהיי ישרה על הבטן. תחושי בכאב, תחושי בגופך. תזכרי</div>Wed, 17 Jun 2015 12:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (אבודה בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14341802http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730399&blog=14341802http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14341687<div align="right" dir="rtl">את הפוסט הקודם יש לקרוא ברגישות וחסד.אני אף פעם לא החלמתי. אולי חלמתי.כדורי שינה תעבדו טוב פליז.</div>Wed, 17 Jun 2015 04:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (אבודה בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14341687http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730399&blog=14341687http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14341684<div align="right" dir="rtl">אני קצת מופתעת מעצמי שברחתי לפה שוב. היה טוב. אולי? זה היה נראה לפחות ככה.. טוב זה היה נראה. כלכך רע לי. הייתי חייבת לכתוב את זה ולפרוק את זה איפשהו, לא מצאתי דף ועט. אפילו הOFFICE שלי בלי רישיון אז גם שם לא יכלתי לכתוב. חזרתי לכתוב פה המומה מעצמי תוך כדי שאני עוברת על הפוסטים הישנים. איך כל כך הרבה השתנה אבל נשאר אותו הדבר? ואולי יותר גרוע. אז השתחררתי מהאשפוז האחרון לפני שנה וחצי. טסתי במאי 2014 לחצי שנה לארצות הברית. היה לי חרא- ניסיתי לברוח מעצמי. כל האוכל שם הטריף אותי. זה משתלט על המוח. אני כבר לא חושבת בדעה צלולה. כל מה שמעניין אותי כל היום זה לאכול ולאכול ולאכול ולהקיא ולהקיא ולהקיא. וככה זה. ככה זה היה בארצות הברית. כל הכסף שלי התבזבז על תענוגות החיים הנפלאות שיש שם. מלא ג'אנק פוד טראש נוצץ וטהור. טוב מילא.. נרוץ קצת קדימה, חזרתי לארץ הייתי בשמיים כיף לראות את כולם ווהו וואו. התחלתי לעבוד, ברחתי מהעבודה כי אני רק אוכלת!!!!!!!!!!! דא. כל מה שבראש שלי זה אוכל. עזבתי את הבית, שכרתי לי דירה נחמדה במרכז תל אביב. מצאתי לי אחלה עבודה. עם מלא אוכל טעים חינם. הדבר הכי</div>Wed, 17 Jun 2015 03:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (אבודה בהפרעה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730399&blogcode=14341684http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730399&blog=14341684