http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306החיים הם מה שאתה עושה מהםheCopyright 2026 נקודת מוצא.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12690316<div align="right" dir="rtl">מרגישה חסרת מילים. מרגישה נושמת. לא חיה. השנייה האחרונה שהרגשתי חיה הייתה בהופעה של גידי גוב. וגם זה לא היה אמיתי. כי הייתה מולי מצלמה. זיוף של רגע. של שיר, של צליל. אני נוסעת לאט .. לאט לאט. למרות שאני לא אוהבת את זה. אני אוהבת מהר. לא למצות דברים וכבר לעבור לדבר הבא. ובגלל זה כל כך קשה לי בדחיית סיפוקים. אני מרגישה נורא מבולבלת. אני מחוץ לבית כל היום. אני מבזבזת כסף וזמן. אבל לא כיף לי. אני חולמת חלומות שכבר חלמתי. אני עושה דברים שכבר עשיתי. ואני נוסעת לאט .. כמה חם בבית. בבית שלו. אצלו בחדר חם. לא חם כאן בלעדיו. וזה מרגיש לי בסדר שלא חם כאן בלעדיו. החלטתי שיש דברים שאי אפשר לפתור. הקנאה שלי זה עניין שלי. תמיד יהיו לו ידידות שהוא יגיד להן שהוא אוהב אותן. אבל הוא איתי. והוא מתקשר כל ערב אליי. והוא פותח את הטלפון ואני הדבר ראשון שהוא רוצה לדבר איתו. באמת באמת. ולא ידעתי שזה ככה. ואני בכלל מתגייסת עוד שבוע. איפה אני ואיפה צבא? כנראה במרחק נגיעה. אמא של שי נפלה. בתאילנד. אימא של שי, שדיברתי איתה לפני שבוע על זה שעמרי עכשיו בגולני והוא פאקינג עבר גיבוש. האישה הכי נחמדה שהכרתי. האמא הכי ט</div>Wed, 17 Aug 2011 14:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת מוצא.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12690316http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730306&blog=12690316http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12653776<div align="right" dir="rtl">הוא היה במדים .. והוא היה חייל והוא לא היה עמרי שלי הוא לא היה נאסיך יותר ... הוא היה עוד גולנצ'יק אחד. הוא היה מגולח. עם השעון על היד. עם המדי א' שלו. אני לא רוצה חייל. אני רוצה עמרי. ואני כבר שבוע מתאפקת מלהיות אנוכית ולהגיד את זה. אבל הוא היה שלי קודם. הוא היה שלי קודם לפני שהוא נכנס לגוף הזה והפך לעוד כומתה, לעוד חוגר ולעוד דיסקית. "אתה יודע כמה אני גאה בך? אני חושבת שאת המשפט הזה אני אומרת רק לאנשים כשאנחנו מדברים עלייך. אף פעם לא אמרתי את זה לך. אני גאה בך. בך ובדרך שעשית. אני גאה להיות חברה שלך. אני חושבת שאתה בן אדם זהב. שעושה שטויות מפגרות, מעצבנות ולפעמים בא לי לדקור אותו – אבל זהב. הסיפור בנינו ימשיך עוד הרבה. עוד הרבה מאוד .. מסתבר שקשר כמו שלנו אי אפשר לנתק. מי כמונו יודעים, ניסינו. תשמור על עצמך, גם מנטלית וגם פיזית. תיהיה גאה בעצמך ובעיקר תאמין בעצמך. ותזכור שיש לך בבית את פתיתית השמרקונית שמאמינה בך מספיק בשביל שנינו. אתה יודע כמה אני אוהבת אותך? נורא הרבה. ממש מלא .. מחכה לראות אותך ולנשק אותך. <P dir=rtl class=cont</div>Sun, 31 Jul 2011 02:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת מוצא.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12653776http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730306&blog=12653776http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12644068<div align="right" dir="rtl"> את לא מבינה בכלל איך אני משתגע,מתגעגע לא ראיתי אותך יום וחצי ואני לא מפסיק לחשוב עלייך.אני אשכרה מרגיש איך הגוף שלי צמא לך ואיך הלב שלי צריך לפגוש אותך כבר.... התחושה הזאת מלווה אותי מהרגע שיצאתי מהבית שלך ביום שלישי והיא כניראה לא תעזוב אותי לעולם.... אני אוהב אותך מכל הלב הכי בעולם בצורה שלא הכרתי בכל עד היום.שיהיה לך לילה טוב אהובתי .</div>Tue, 26 Jul 2011 03:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת מוצא.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12644068http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730306&blog=12644068http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12641701<div align="right" dir="rtl">בחיים אל תגיד לעצמך שאתה לא כוכב. אתה כוכב. אתה כוכב שלי. אתה נאסיכי. אתה מוקף באנשים שמעריכים אותך. ואוהבים אותך. ולפעמים צריך לכתוב סטטוס מצוין בשביל להבין שיש 63 אנשים שמוכנים לעשות לך לייק. אז גולני סוףסוף. כמו שרצית מהיום שאני מכירה אותך. הצלחת. בהצלחה אהוב שלי, שתדע שאני גאה בך ובדרך שלך. אני גאה במה שאתה מאמין בו, ובבנאדם שאתה. ותדע שאני מתגעגעת מלאמלא. מכל הלב. ובכלל הלכת רק אתמול. אבל זה לא נראה לי אתמול. הלכתי לישון עם השמרקון כי התגעגעתי לישון עם מישהו בלילה. שתבין כמה חברה שלך פתאטית. או פתיתית. צ'וצ'ו אמר שמהיום הוא מחליף אותך, והוא שר לי "מי פתית? מי פתיתה? מי פתיתות?" וזה לא התקרב בכלל לאיך שאתה עושה את זה. אהה ואף אחד בחבורה שלנו לא יודע לשרוק מגניב כמוך בכלל ! ואני אוהבת אותך נורא. בעיקר אוהבת ומעריכה ומתה לנשק לך את השפתיים הפתיתה שלך ששונאת שאתה לא מסמס\מתקשר כשהיא מכינה שלטים מגניבים!</div>Sun, 24 Jul 2011 23:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת מוצא.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12641701http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730306&blog=12641701http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12627551<div align="right" dir="rtl">ככה. אני אוהבת אותו.</div>Sun, 17 Jul 2011 23:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת מוצא.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12627551http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730306&blog=12627551http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12603969<div align="right" dir="rtl">אני לא כתבתי המון זמן. וזה עצוב לי כואב לי שוויתרתי על עצמי בקטע הזה אני מרגישה שאני לא כותבת טוב כמו פעם, אולי כי הפסקתי להתאמן בזה. ולנסות. ולחשוב. ולשבת על התחת. ולכתוב ים מילים גדול ולשמור. ואז לצמצם אותם לרעיון מרכזי. להוריד פה שורה, ושם מילה. פה התפספסה לי אות, ושם יש אקסטרה פסיק. עצוב כשאתה מוותר על כישרונות שלך. בשביל החיי יומיום. כותבים כשכואב בלבד, וגם זה כאב שיטחי. כאב עמרי. כי הוא זרק מילה פה ושם הוא לא הראה מספיק אהבה. זו התעסקות בזויה. וגם ממנה נמאס לי כבר. אני רוצה שקט מבנים. שקט. הכרתי אותה רק בחזרות למסיבת סיום. גבוהה, יפה, תלתלים בלונדיניים שגורמים לך לבהות, עיניים גדולות וסקרניות. והיא סיפרה לי על חיי האהבה שלה. לא קל לה. בכלל. ולמען האמת, חשבתי שהיא ילדה טובה. מסתבר שהיא עשתה המון שטויות. המון. ועכשיו מתחיל להסתדר לה, היא הכירה מישהו חדש. שגר ממש לידה, והוא יוצא טייסת. והוא מקסים ומושלם בעינייה. אז מי אני שאגיד אחרת? טוב לה, אחרי הרבה זמן שהיא הייתה בבלבלות. אני מקווה שהיא תשמור על זה.</div>Wed, 06 Jul 2011 13:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת מוצא.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12603969http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730306&blog=12603969http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12540352<div align="right" dir="rtl">הכל פה נורא זמני תפקידים מתחלפים אנשים נעלמים באים הולכים ואני מגלה כמה הגלגל מסתובב כל פעם שהוא מנשק אותי וכל פעם שאנחנו נפרדים אני בת 18 ואני כבר חצי שנה עסוקה בלהיפרד מבן אדם האהבה שלי אליו היא אינסופית זה נכון ואני לא מכירה משהו אחר זה נכון ואני רוצה לישון איתו ולעשות כפיות והלתכרבל ולא לחשוב על כלום זה נכון אבל זה לא הולך תחת הסטטוס "במערכת יחסים". זה הולך כשאנחנו נפגשים פעמים בשבוע, כשלמישהו מאיתנו ממש ממש התחשק או היה לו יום רע כשאחד ממש ממש מתגעגע והוא צריך חיבוק בהתחלה זה הרגיש לי כמו צעצוע בחדר משחקים. ועכשיו זה מרגיש טוב, כי אתמול אני הייתי צריכה אותו וישנתי אצלו. וקמנו בבוקר, והלכנו למסיבת יומולדת של חברה ואומנם לא התנשקנו מול כולם אבל לדעת שהוא רוצה אותי ואוהב אותי זו ההרגשה הכי טובה בעולם ופה ? פה הכל נורא זמני והכל צריך להיכנס לפרופורציה. כי אין לי זמן עוד חודש וחצי ב17 ביולי אני מתגייסת זה כלכך קרוב וכלכך רחוק. יש לי לונדון קודם יש לי טקס סיום נשארו עוד 3 בגרויות יש מסיבת בוקר יש מסיבת סיום כיתתית יש נשף הכל זמני ועוד ש</div>Tue, 07 Jun 2011 02:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת מוצא.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12540352http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730306&blog=12540352http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12525721<div align="right" dir="rtl">"אם תנסי לטרוק את הדלת הזו שוב, היא רק תיפתח. את צריכה לסגור אותה. דלתות נטרקות תמיד נפתחות." אין ספק שאני אוהבת אותו, אין ספק שאני אוהבת להיות איתו, אין ספק שאני לא מקבלת את אותו היחס. ואהבה לא מספיקה בשביל להחזיק מערכת יחסים. "איך בגללך, לילה לא לילה איך בגללךאני למטה למעלה איך בגללך כלום לא הולך" (אריק אינשטיין\בגללך) אני לא מקבלת את אותו היחס. וכבר עברתי את השלב הזה, כבר עברתי את הכאב לב הזה שאני מרגישה עכשיו ואני מחזיקה את הלב שלי מהתפוצצות כבר 4 ימים. זה היום הרביעי שאנחנו לא מדברים. אני לא בנויה לזה. אני אוהבת אותו. הוא אוהב אותי. אבל אני מאבדת את שיווי המשקל בגללו, אני מאבדת את עצמי. את השמחת חיים שלי. את הכיפיות שלי. הוא משפיע עליי עמוקות. אני סובלת בגללו. אני באמת מאמינה שזה התחיל מהחודש השביעי שלנו ביחד. שנפרדנו לשבוע. שהוא נפרד ממני. הוא אמר לתאו "מגיע לה מישהו שיאהב אותה באמת". ואחרי שבוע הוא חזר אליי, על ארבע. ואמר שהוא מתנצל, ושהוא שונא את ההתנהגות התיאטרוניסטית שלי. זה כאב. הוא אמר לי שאני מביכה אותו. זה כאב. הוא לא נותן לי להרגי</div>Tue, 31 May 2011 12:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת מוצא.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12525721http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730306&blog=12525721http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12502264<div align="right" dir="rtl">להפסיק לרצות להיות שלך</div>Thu, 19 May 2011 22:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת מוצא.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12502264http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730306&blog=12502264http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12498875<div align="right" dir="rtl">איך זה נהרס שוב? היה לי טוב. באמת באמת טוב. כזה טוב שיש חיוך על הפנים כל הזמן. וחשבתי שהוא השתנה. ומה עכשיו? שוב ריבים בלתי פוסקים? הוצאתי אותו מהחיים שלי לפני 5 חודשים בגלל היחס הזה. והוא הראה לי שהוא משתדל. ופתחתי את הלב שלי שוב. ופתאום אני שואלת את עצמי אם זה היה נכון לעשות. כי פתאום זה נהרס שוב. והוא עשה לי כל כך טוב .. אז מה עכשיו? "ואת חולמת על דברים שפעם הוא הבטיח ומתעוררת במיטה שפעם הוא עזב"</div>Wed, 18 May 2011 03:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת מוצא.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730306&blogcode=12498875http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730306&blog=12498875