http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148סיפור מרגש מלא אהבה,פחד,עצב,רגש ובמיוחד אושר! הסיפור מתאים לילדים שאוהבים דרמות מפחידות.. אבל גם לאלה שאוהבים לשמוח ולצחוק! תהנו... :)heCopyright 2026 עידן הכותב D:. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12432521<div align="right" dir="rtl"><P><SPAN style="FONT-SIZE: medium">תזמינו אנשים לבלוג .. רק 4 מנויים .. :/ עוד 4 ימים עד לחיזיון, זה אמור לצאת יום שבת בסיפור . טוב אז בלי הרבה חפירות .. <BR><BR><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">"הוא לא רוצה אותי וגם יש לו חברה" היא אמרה. <BR>"אל תדאגי" ענה קול "הוא נפרד ועכשיו זו ההזדמנות שלך".<BR>"אם אתה אומר.. אז, כן אדון מ' !" היא ענתה ויצאה מהמערה החשוכה.<BR><BR>~בביתו של דילן~<BR><BR>'זה בטח סתם מישהו שעובד עליי , כל עניין המ' הזה.' חשבתי ונשכבתי לישון. </SPAN></SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: medium"><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">כל הלילה רק חשבתי על החיזיון. עד ש .. טוב , אין עד ש ... , זה הפך ליותר גרוע כשקיבלתי הודעה שכל החיזיון תלוי במזוודה שהוריי שכחו בבית לפני הנסיעה. <BR>עיניי נעצמו ונרדמתי.</SPAN></SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: medium"><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">בבוקר לא היה אף אחד שיעיר אותי, והשעון המעורר שלי חירפן אותי&nbsp;אז&nbsp;הייתי חייב לקום. &nbsp;<BR>בצעדים קטנים הלכתי לסלון וגיליתי שהוריי טרחו להסיע את אחותי לגן לפני נסיעתם, אל אותי לא , ממש לא. </SPAN></SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: medium"><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">התלבשתי, צחצחתי שיניים ועמדתי לצאת מהבית ולהגיע באיחור של שעתיים לבית ספר ואז נזכרתי בהודעה שקיבלתי בלילה. </SPAN></SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"><SPAN style="FONT-SIZE: medium"><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">הסתובבתי בכל הבית וחיפששתי את המזוודה שהם שכחו. לא מצאתי אותה בשום-מקום.<BR>יצאתי מהבית והזמנתי את המעלית.. היא נפתחה ומה מצאתי ? את המזוודה הענקית .. לפעמים&nbsp;אני מתפלא כמה&nbsp;טיפשות יכולה להיות בהורים&nbsp;*שלי* ! לא של מקס&nbsp;!&nbsp;*שלי* ! <BR>החזרתי אותה מהר הביתה וכדי לא&nbsp;לאחר&nbsp;יותר משעה וחצי חיפשתי פחות מדקה מה יכול להשפיע על החיזיון שלי . כמובן לא מצאתי והתחלתי לרוץ לכיוון בית הספר.<BR>הגעתי לבית ספר והייתה הפסקה.&nbsp;ניסיתי להתרחק מאליס כמה שיותר . ברגע שעיניי נחתו עליה&nbsp;,&nbsp;הנחתתי אותם על מקס, על המורות התורניות&nbsp;, על רוברט או על .. רגע, רוברט ?&nbsp;! אני.. אני .. אני ראיתי אותו מת.. גיא רץ אליי ואמר לי "היי" והוציא מכיסו את המשקפיים החדשות שלו&nbsp;"רואה אותם ? הם חדשות! " הוא היה כל כך מאושר וחפרן "&nbsp;אני רואה שאתה מסתכל על רוברט..&nbsp;הוא&nbsp;כמעט נדרס ממכונית הוא אתמול גסס והיום הוא כבר על כסא גלגלים..&nbsp;כי זו פציעה קטנה&nbsp;.. למה איחרת ? "</SPAN></SPAN></SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"><SPAN style="FONT-SIZE: medium"><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">"כי .. עזוב .."&nbsp;אמרתי לו .<BR>הסתובבתי מהר מבולבל ונתקלתי באליס&nbsp;"אני מצטער.." אמרתי לה&nbsp;והמשכתי ללכת.&nbsp;<BR>"אני מצטערת" היא&nbsp;אמרה וישר הסתובבתי.&nbsp;<BR>"על מה ?"&nbsp;שאלתי אותה .&nbsp;<BR>"על מה שקרה..." אליס אמרה אבל הצלצול קטע אותה&nbsp;"אולי נפגש בצהריים&nbsp;ונדבר ?"<BR>התקרבתי לאוזן שלה ואמרתי "היום, חמש , בפארק שממול לבית שלי." ואז, בדיוק לידינו עברה מור . הסתכלנו אחד על השנייה והנהנו להסכם. <BR><BR>כמו כל הימים היום עבר טוב&nbsp;וכשהגעתי הביתה גיליתי שאמא של פול הביאה את אליס ופול לבית שלנו לשחק . <BR>"למה לא שאלת אותי ?" צעקתי על אליס לפני שעוד נכנסתי הביתה. <BR>"כי, אני מצטערת.." היא ביקשה רחמים.</SPAN></SPAN></SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"><SPAN style="FONT-SIZE: medium"><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">"היית צריכה לחשוב על זה לפני שהזמנת אותו !" אמרתי לה ועשיתי חיוך מזויף .. לא יודע על מה התעצבנתי.<BR></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"><BR>הגיעה שעה 5 והגעתי לפארק. התיישבתי על הספסל וראיתי את אליס מרחוק .&nbsp;קמתי .. ואמרתי " דבר ראשון, אם אני&nbsp;אתעצבן זה לא אשמתי . אני אפילו לא יודע על מה. " אליס הנהנה והתחילה לדבר "אני מצטערת בקשר למה שקרה אתמול. זה.. זה אשמתו.. של מני."<BR>מאחורי אליס&nbsp;ראיתי ילדה שמתחילה לרוץ לעברה...... או לעברי ..... או בכלל לדודה שלה שמחכה לה פה. לא התייחסתי אבל בדיוק כשחזרתי להסתכל אל אליס, הילדה דחפה את אליס, משכה אותי לעברה ונישקה אותי בכל תשוקתה. </SPAN></SPAN></SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"><SPAN style="FONT-SIZE: medium">&nbsp;</SPAN></SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">הדבר המפתיע זה שהילדה הזאת היא ... מור .. </SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">&nbsp;</SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">&nbsp;</SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: medium">איך הפרק הפעם ? <BR>שימו לב שהיום בסיפור הוא יום&nbsp;רביעי ונשארו עוד 3 ימים שזה אומר שהחיזיון הוא ביום שבת .&nbsp;</SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: medium">אנשים ! תתעוררו&nbsp;! ותזמינו אנשים ! טוב אני מחכה לתגובות&nbsp;טובות .. יאללה ביי&nbsp; :)&nbsp;</SPAN></P></div>Sat, 16 Apr 2011 17:22:00 +0200g.daniber@gmail.com (עידן הכותב D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12432521http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730148&blog=12432521http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12405416<div align="right" dir="rtl"><P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: medium">מה אתם אומרים על מהירות ההעלאה ?! <BR>היה לי קצת משעמם אז החלטתי לכתוב פרק נוסף ..</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: medium">שימו לב שהפרק הזה *לא* יהיה קשור לפרקיו הקודמים. </SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: medium">אתם תכירו&nbsp;שתי דמויות&nbsp;חדשות&nbsp;שיופיעו כנראה בסוף העונה ובעונה הבאה גם .. לפי שם הפרק, בטח הבנתם שאחד מהם הוא&nbsp;הקורבן הבא. הם&nbsp;לא יופיע ברשימות בעונה זאת.&nbsp;הפרק הזה מתרחש בסיום המקרה שקרה בסוף הפרק האחרון של העונה הראשונה והכנסתי את זה עכשיו כדי לקבל הצצה לעונה הבאה . . .</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: medium">בקשר לספויילר, זה לפרק הבא. :) אז הנה פרק 6 :</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right"><SPAN style="FONT-SIZE: medium">&nbsp;</SPAN>&nbsp;</P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">"רוז!" נשמעה צעקה. <BR>"מה קרה?" רוז רצה במהירות לחדר של מיקי ( מי שרואה דוקטור הו שישים לב לדימיון בשמות D; ).</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">"תראי מה מצאתי!" מיקי פתח חלון במחשב שלו שבו היה משחק מגניב . רוז נתנה לו מכה קטנה בראש ואמרה "טיפש .." .</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">שניהם צחקו קצת עד שלפתע עלתה למיקי הודעה במחשב. </SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">"מה זה?" שאלה רוז בעוד היא ממשיכה לצחוק. "אני לא כל כך יודע.." מיקי ענה לה, גם הוא עדיין מצחקק.</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">הוא גרר את העכבר וראה איך החץ זז יחד איתו. כשהחץ הגיע לכיוון ההודעה הוא לחץ על הכפתור השמאלי בעכבר ונפתח מסך שחור. שניהם הורידו את החיוך מיד והסתכלו ישירות במסך. </SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">אחרי כמה שניות נשמעו קולות של הקלדה ועל המסך הופיעו אות אחר אות שיצרו מילים שמהם נוצרו משפטים:</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"></SPAN>&nbsp;</P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"><EM>'אתה הקורבן הבא. כן, אתה, מיקי. בקרוב תתגלה לעולם מלא רוע. האם אתה מוכן?' <BR><BR></EM>"כן!" מיקי ענה בביטח</SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">ון.</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"><EM></EM></SPAN>&nbsp;</P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"><EM>'אז,בהצלחה' </EM>נכתב במחשב משהו נוסף.</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"><EM></EM></SPAN>&nbsp;</P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">"הוא ענה לך!" רוז אמרה בבהלה.</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">"אני לא פוחד... " מיקי ענה לה, מחייך. </SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">"רק אל תסחף אותי למה שזה לא יהיה, טוב אח ?" היא אמרה.</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">ואחיה ענה לה "טוב אחותי".</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">מיקי ורוז חייכו אחד אל השני עד שנשמע צפצוף מכיוון המסך. הם הסתכלו על המסך שוב ומשחור הוא הפך ל-צבעוני בצבעי הקשת. </SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">על המסך נכתבה בענק האות "מ".</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"></SPAN>&nbsp;</P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">"מה זה מ'?" רוז שאלה, החופרת "ראשי תיבות של משהו או.."</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">"מאיפה את חושבת שאני יודע ?!" מיקי ענה לה וגלגל עיניים.</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">"חשבתי שהמחשב יענה לי.. ו.. סליחה .." רוז ענתה במטרה שמיקי ירחם עלייה. ככה הוא תמיד . בהתחלה - הנער הכי מגניב שבעולם ! </SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">הכי אמיץ , הכי חכם , הכי חתיך והכי אוהב הרפתקאות. אבל כמו שבכל אחד יש חיסרון כך גם למיקי שהפיוז שלו באורך 2 מ"מ. </SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">"זה בסדר.."&nbsp;הוא&nbsp;ענה לה. וזה מה שטוב.. שהוא סולח מהר.&nbsp;</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">דפיקות&nbsp;קלות נשמעו.&nbsp;</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">מיקי הלך צעדים קטנים לכיוון הדלת ורוז&nbsp;אחריו. הוא פתח את המנעול ולאט לאט פתח את הדלת.&nbsp;</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small">מתחת למשקוף עמדה בחורה בלונדינית והיא&nbsp;בכתה. מיקי עמד מולה והסתכל עליה כאילו 'מה את רוצה?'. מאחוריו&nbsp;רוז הציצה כדי לראות מה קרה&nbsp;והבחורה הזאת, פירקה את השתיקה ואמרה "היי קוראים לי אליס" ...</SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"></SPAN>&nbsp;</P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"><SPAN style="FONT-SIZE: medium">מתח&nbsp;?! חכו לעונה השנייה. הפרק היה קצר אבל מקווה שתסלחו לי פשוט לא היה לי זמן ורציתי&nbsp;להעלות&nbsp;אותו מהר..&nbsp;לא יודע למה פתאום החלטתי להעלות את הפרק הזה אבל לא נורא ..</SPAN></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"><SPAN style="FONT-SIZE: medium">אני רוצה להסביר שהפרק הזה נגמר בדיוק בנקודה שנגמר הפרק האחרון של העונה הראשונה רק שמדברים שם איך בדיוק אליס עלתה ומה היא הרגישה ולמה היא בכתה וכל מיני.</SPAN></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"><SPAN style="FONT-SIZE: medium">ושיהיה ברור, העונה&nbsp;השנייה תהיה מנקודת המבט של מיקי.&nbsp;</SPAN></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" dir=rtl><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"><SPAN style="FONT-SIZE: medium">טוב אז, מקווה שנהנתם מהפרק. תגובות? ;)</SPAN>&nbsp;</SPAN></P><SPAN style="FONT-SIZE: x-small"> <P><BR>&nbsp;</P></SPAN></div>Sat, 02 Apr 2011 19:47:00 +0200g.daniber@gmail.com (עידן הכותב D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12405416http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730148&blog=12405416http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12399281<div align="right" dir="rtl"><P><SPAN style="FONT-SIZE: medium">כמה דברים:<BR>*השם של הפרק זה רק השם של הפרק.. לא לדאוג, זה לא הסוף D;<BR>*סליחה על הנטישה אבל אתם לא&nbsp;מגיבים. חשבתי הרבה והחלטתי להמשיך לעוד כמה פרקים ולראות לאן זה מתקדם.. אז.. :/&nbsp;<BR>אז בגלל שלא היו ספויילרים למנויים אני יספר רק דבר אחד-מישהו הולך למות.</SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: medium">אז נתחיל!<BR></SPAN><BR></P> <HR> <P><BR>אוי לא! זה לא קורה! אין מצב! למה?! <BR><BR>ליד השער, ממש ליד עץ הלבבות, כן, שם, עמדו אליס ומני, שניהם עיניים עצומות, שניהם מחזיקים את היד של האחר ושניהם מצמידים שפתיים. <BR>אסיפה היתה שם, כמו שאומרים. אלפי ילדים מכל רחבי הבית ספר עמדו והסתכלו מאושרים.<BR>אליס פתחה את העיניים ואני ברחתי.. אבל יש לי מזל רע אז היא שמה לב אלי.. היא דחפה את כל הילדים ורצה אחרי. <BR>"דילן!" היא צעקה "דילן!". ניסיתי להתחבא מפניה אבל היא היתה חדת ראייה, מהירה, ולא מתייאשת !</P> <P>עצרתי. "דילן.." קולה חלש. "אני מצטערת" "אין לך על מה" הסתובבתי אליה מתנשף. "הוא דחף אותי לעשות את זה ! הוא סחט ממני נשיקה! אני יכולה לתבוע אותו!" היא ענתה כמעט בוכה. "ומה הוא נתן לך תמורתה?" שאלתי. "כסף.." היא ענתה במבט מהורהר. "אם כבר צריך לתבוע מישהו זה אותך!" </P> <P>התחלתי ללכת לבית הספר ובכוונה נתקעתי באליס עם הכתף. "דילן, רגע!" היא צעקה ונגעה לי בגב. "אל תגעי בי!" צעקתי עליה. <BR>כמעט בוכה היא אמרה "אני אוהבת אותך!" "אז רק שאלה אחת.." אמרתי לה "נהנת מהנשיקה עם מני?" "אממ.. ל.. כלומר.. אא.." <BR>"תחסכי ממני את המילים!" אמרתי לה והמשכתי ללכת.&nbsp;היא נשארה שם בוכה. מסתכלת על הרגליים שלי מהלכות ובוכה. <BR><BR>כשהגעתי לכיתה שמעתי קולות בראש שאמרו "עוד&nbsp;4 ימים. עוד&nbsp;4 ימים." </P> <P>סיכום יום הלימודים : משעמם! אליס הסתכלה עליי כמה פעמים ודמעות זלגו בעיניה. </P> <P>&nbsp;</P> <P>אחר כך רוברט שאל אותי אם אפשר לבוא אליי. עניתי לו שבסדר ושנצטרך לקחת קודם את אחותי.</P> <P>כמו תמיד אחותי התחילה לספר לי שהיא ופול התנשקו ושיחקו ודיברו.. היא הלכה אחרונית שלא ראתה כלום ממה שמאחוריה. לפעמים הייתי צריך להזהיר אותה מעצים או סלעים גדולים. </P> <P>פתאום עיניה זהרו והיא חדלה ללכת ולחפור לי בראש. " מה קרה לה?" שאל רוברט. "אני חושב שהיא רואה חיזיון, רק בדרך אחרת." <BR>~פעם סיפרתי לרוברט על הכוח של מישל אז הוא יודע~ <BR>בעיניים של מישל הופיעה האות מ' וידעתי שזה הולך להיות לא טוב.&nbsp;חיזיון לא טוב. </P> <P>מישל הלכה אחורה ותוך כדי אמרה "ספויילר מספר 2-זה מה שיקרה לי, רק בדרך קצת שונה." היא נעמדה והסתכלה על השמיים. "מישל, לא!!!!!" התחלתי לרוץ לעברה.</P> <P>50 מטרים היו המרחק בין מישל לבין המכונית שנסעה.&nbsp;כך גם המרחק ביני לבין מישל. זה התחרות בין בן אדם למכונית.</P> <P>אחרי 49 מטרים שעברתי ו38 מטרים שהמכונית עברה, קפצתי לעבר מישל בזמן שלמכונית נשארו עוד&nbsp;5 מטרים. תפסתי אותה חזק, נשכבנו מהר ורעדנו. המכונית עברה ממש מעלינו. הזוהר בעיניה של מישל נעלם והיא התעוררה "מה קרה?" היא שאלה. "יש איש, שרודף אותי ו.. זה סיפור ארוך שעדיף שאני לא יספר לך" פחדתי לספר לה את זה. בכל זאת.. זה אומר שהיא מתה. </P> <P>קמנו וחיפשנו את רוברט. הסתכלתי על הכביש והבנתי שאני צריך להמציא הסבר בשביל אמא של רוברט מדוע הוא מת. הוא שכב שם, בגדיו מכוסים דם ועיניו זוהרות ועליהם כתובה האות "מ'"&nbsp; . הזוהר נכבה גם אצלו וישר התקשרתי למשטרה. היא הגיעה, לקחה מספרי טלפון וכל השטויות שאני לא רוצה להסביר בגלל האכזריות שבהם. <BR>חזרתי הביתה וראיתי שכל המזוודות ארוזות . רצתי לחדר בבכי אפילו בלי להגיד שלום לדבי ולרון. </P> <P>&nbsp;</P> <P>נכנסתי לפייסבוק והכול היה רגיל חוץ מדבר אחד.. אדם ללא תמונת פרופיל כתב לי על הקיר:"זה מה שיקרה לאחותך.. רק בדרך אכזרית יותר." ורק כדי לצמרר אתכם עוד קצת.. השם של האדם שכתב לי בפייסבוק היה: " מ' "<BR> <HR id=null> <BR><SPAN style="FONT-SIZE: medium">אני אנסה לעדכן יותר פרקים. ובקשר לרוברט.. ככה בקצרה אני יסביר, שבגלל שמ' לא הצליח לגרום לדילן לראות את החיזיון במלואו כי הוא הציל את מישל, הוא (מ') לקח מישהו אחר להראות את זה עליו.. </SPAN> <P></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: medium">אז עוד 4 ימים נשאר עד החיזיון.</SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: medium">ובפעם הראשונה בכל הסיפור, ספויילרים לכוווול הקוראים&nbsp;:) </SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: medium">*דילן נשאר לבד עם מישל ומגלה שיש בו גם צד עצבן.</SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: medium">*דילן ואליס מתנסים להתרחק אחד מהשניה אבל לא מצליח להם וקורה משהו בלתי צפוי!</SPAN></P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: medium">*הפתעה למעריצי רוברט פטינסון! רוברט פורי טינסון (רוברט פ.טינסון-&gt;רוברט פטינסון), החבר של דילן שמת, לא מת! XD אבל הוא גוסס.<BR>טוב, מקווה שנהנתם מהפרק הקצר הזה.. פרק הבא פי 2 יותר ארוך. <BR>תגובות בונות והרבה .. כן? DD:<BR></SPAN></P></div>Wed, 30 Mar 2011 14:38:00 +0200g.daniber@gmail.com (עידן הכותב D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12399281http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730148&blog=12399281http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12323210<div align="right" dir="rtl"><P><SPAN style="FONT-SIZE: medium">החלטתי להעלות פרק היום, במקום לחכות כמה ימים כדי שאני יראה אם באמת יש לי קוראים. <BR>אני לא יקרא לזה פרק. אני יקרא לזה פרק סיכום לבינתיים, בגלל העיכוב הפרק האמיתי נדחה לעוד שבוע. אבל בינתיים תהנו מהסיכום המהנה P:<BR><BR></SPAN></P> <P>זה היה יום יפה. השמש זרחה, הציפורים צייצו ו- רגע,&nbsp;עכשיו חורף...<BR>זה היה יום גשום, אפור כיסה את השמיים והציפורים נשרו אחד אחד. קמתי בבוקר, התמתחתי, הלכתי לאכול וחזרתי לחדר. השעה היתה 6:01 בדיוק. </P> <P>הבית היה שקט ונחירות נשמעו מקצה הבית לקצה השני. עוד 4 ימים זה קורה, הסיוט הכי גדול מתגשם. <BR><BR>הרגשתי כמו בבית קברות.. לא נשמעו קולות , רק דפיקות לב.<BR>ישבתי על הכסא בחדר שלי כמה דקות אז החלטתי לכתוב ליומן.<BR><BR>כשהייתי קטן היו לי הרבה יומנים. כתבתי בהם מה קרה בכל יום. הם היו מקושטים יפה מאוד, מעוצבים וחמודים כאלה, כמו ילד רגיל שאוהב לצייר. <BR>לפני שנתיים ההורים שלי קנו לי יומן אבל החלטתי לוותר כי זה נשמע משעמם. ולפני שנה הם בכל זאת ניסו לשכנע אותי, שוב, וקנו לי ספר עם&nbsp;ציורים של&nbsp;דברים&nbsp;שאני אוהב. ניסיתי לכתוב בהם אבל המקום היחיד שמקומם עכשיו הוא עמוק עמוק במגירה. <BR>גם השנה ההורים שלי לא התייאשו וקנו לי כל מה שאני רוצה בתנאי שאני יכתוב ביומן. כמובן שהסכמתי, אבל כשהם נכנסו לחדר וראו אותי כותב הם לא ידעו שאני סתם מקשקש. <BR><BR>בעקבות המצב הקשה שאני חווה עכשיו החלטתי לכתוב, כדי לשמח את ההורים שלי. לגרום להם להסתדר... אז ניגשתי אל המגירות שלי ופתחתי את הראשונה. היו שם מלא מחברות וכלי כתיבה. <BR>בטריקה סגרתי אותי ועברתי להבאה. את ההבאה לא הייתי צריך לפתוח, כי זו של מישל, עם מלא ברביות ובגדים לבובות. <BR>בשמחה פתחתי את המגירה השלישית ובה היו יומנים, יומנים, יומנים, ותנחשו מה עוד? יומנים. <BR><BR>חיפשתי את יומן שנת 2010-2011 ופתחתי אותו בתאריך של היום. יום שלישי. <BR>לקחתי עיפרון, חידדתי אותו והתחלתי לכתוב:<BR><EM>' יומני היקר,<BR>רציתי להגיד לך שאני שמח שנפגשנו שוב. <BR>באתי לספר לך הרבה חוויות שחוויתי השבוע. <BR>דבר ראשון אני ואליס כמעט התנשקנו לראשונה, דבר שני פול ומישל אחותי התנשקו לראשונה והפכו לזוג רשמי! אני כל כך שמח בשבילם.<BR>אבל דבר אחד ממש מפריע לי, החיזיון. <BR>אני יודע שאתה יומן סודי ולא מגלה סודות לאף אחד, אבל אני פוחד שמישהו יציץ ויהיה חזק יותר ממך. אז בבקשה, לא לספר!<BR>בחיזיון שראיתי זה קרה, בדיוק כשההורים נוסעים מישל נשארת לבד בבית כי אני הלכתי לחברים. לפי מה שהבנתי מהחיזיון היא ראתה פרפר ורצה אחריו. בזמן שרצה ראתה אותה דרך החלון של הבית של חבר שלי ורצתי אחריה. זהו, אני לא יודע יותר כלום, אבל אני יודע שזה לא יהיה טוב. <BR>קיבלתי פתק ממ', אדם שרודף אותי ויש לו שם חסוי. בינתיים אני חושב שזה הגנב הזה, מן רוגל. בקיצור, בפתק כתוב שההורים שלי ואליס יהיו מעורבים ואני ממש מפחד. <BR>גם מני מאיים עליי והוא גם אחת האפשרויות שהוא מ' כי האות הראשונה בשם שלו היא מ'. קראתי על מ', באינטרנט והוא בן 21 ולכן זה מוזר.<BR>בקיצור אני פוחד מהחיים ומקווה לעבור את השבוע מהר.<BR>להתראות, דילן. '<BR><BR></EM>סגרתי את היומן, נעלתי נעליים והלכתי לכיוון בית הספר. אוי לא, זה לא קורה! <BR><BR><SPAN style="FONT-SIZE: medium">פרק סיכום, מוזר, מצחיק, קצר, לא יודע, אתם תחליטו. מחכה לתגובות.<BR>ספויילרים לפרק הבא יהיו הפעם! תהנו ( :</SPAN></P></div>Mon, 14 Feb 2011 20:21:00 +0200g.daniber@gmail.com (עידן הכותב D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12323210http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730148&blog=12323210http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12323072<div align="right" dir="rtl"><p>קרתה בבלוג שלי זניחה דו צדדית. אתם, לא מגיבים. אני? לא כותב עד שיהיו תגובות.<br />החלטתי שרק כל שבועיים או שבוע יהיה פרק ואני מקווה שיהיו הרבה תגובות. &gt;&lt; פרק בקרוב. </p></div>Mon, 14 Feb 2011 19:40:00 +0200g.daniber@gmail.com (עידן הכותב D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12323072http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730148&blog=12323072http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12307199<div align="right" dir="rtl"><SPAN style="FONT-SIZE: medium">פרק 3!!!!!!!! סליחה על העיכוב. והעיצוב? חדש! קרדיט לבלוג הסיפורים <A class=blog href="../blogread.asp?blog=624729" target=newWin>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624729</A>. הפעם לא היה ספויילר גם בגלל שרק הרגע סיימתי את הסיפור ולא רציתי לעכב. וגם בגלל שאין בקושי מנויים. אז בשבוע הבא תקבלו ספויילר רציני כולל הצצה לספיישל! מוכנים לפרק? יאללה!<SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; COLOR: #333333; FONT-SIZE: 11pt; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE>ידעתי שזה מתישהו יקרה. זה היה ברור. הלכתי לאט לאט לכיוון הסלון וממש לפני שהגעתי עצרתי,חיכיתי למשיל,תפסנו ידיים וביחד עברנו את קו הגיהנום והתיישבנו מסביב לשולחן. <BR>השולחן היה עגול וכל אחד ישב בחלק אחר של העיגול. הייתה דקת שקט והחלטתי שאני זה שישבור את השתיקה ואמרתי "אז... מה רציתם?" <BR>"ילדים שלי.." דבי התחילה לדבר ואני לא יודע אבל הבחנתי בחיוך על פניה. <BR>"זכינו במיליון ₪!" רון צעק. מה? מי? איך? למה? הם לא נפרדים? לא הבנתי!<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN><BR>הסתכלתי על דבי,הסתכלתי על רון ופי היה פעור. עברתי להסתכל במישל ולפי דעתי היא הייתה בטראנס. וואו!<BR>"זוכרים את הגנב ששדד אותנו?" שאלה דבי שכנראה הבינה שאנחנו לא מבינים. <BR>"כן" אני ומישל ענינו פה אחד.<BR>"אז בזכות מישל, שסיפרה לי שהיא חזתה את הפריצה של הגנבים, השוטרים הצליחו לעצור את אחד הגנבים ושמו 'מיכאל קרוני', הוא במאסר שנתיים." אמר רון, השלים את דבי. <BR>"לעומתו, יש עוד גנב, ששניהם תיאמו ביניהם תוכניות, אבל הגנב השני ברח דרך החלון. שמו הוא-" אמרה דבי, וכמו חידון ניסיתי להשלים אותה "מ'!"<BR>"האמת היא שקוראים לו 'מן רוגל' ששמו גם מתחיל ב-מ' אבל אני לא חושבת שזה אותו אדם שאתה מתכוון אליו." אמרה אמא. "ומי זה מ'?" <BR>מה לעשות? האם לספר לה מה שקרה בדרך לבית ספר? או שזה סוד? האם האיש המסתורי על שם האות מ' יגרום לפגיעה אם ידע שסיפרתי למישהו? "זה סתם איזה מישהו שקראתי עליו במאקו, גנב כזה, לא מישהו חשוב." ניסיתי לשקר. <BR>"אוקיי, רק תדעו שבזכותכם אנחנו עשירים. " רון אמר וחייך.<BR>"זה כל מה שרציתם להגיד?" שאלה מישל החכמה.<BR>"כן, אא ועוד דבר." אמר רון.<BR>"מה קרה?" שאלתי.<BR>"אני ואבא" אמרה אמא "נוסעים לסופ"ש! כפי ששמתם לב אנחנו צועקים הרבה אז החלטנו ככה לנוח לשלושה ימים. מסכימים?" <BR>"הסתכלתי על מישל,עשינו תנועות ברורות עם העיניים ובמקהלה ענינו "כן!".<BR><BR>היום עבר מהר ונשכבתי לישון. נשיקת לילה טוב מההורים וממישל ויאללה עצמתי עיניים. פקחתי אותם תוך כמה דקות וניסיתי שוב לסגור אותם. והם שוב נפתחו. אני לא מצליח להרדם. ובשעה<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>23:57 עצמתי עיניים ונרדמתי.. השעון תקתק.. 23:58 .. הסתובבתי במיטה לתנוחה נוחה ומשכתי את השמיכה עוד למעלה. 23:59. העפתי את השמיכה עם הרגליים ושמתי את הראש על הידיים שלי. 10,9,8,7,6,5,4,3,2,1. 00:00. בשניות קמתי, כולי מתנשם. השיער שלי היה מבולגן ואני? מבולבל. עוד 5 ימים בדיוק הסיוט מתגשם, עוד 5 ימים מגיע סוף השבוע. זה אומר שאני אצטרך להתמודד לבד ולבכות לבד בזמן שזה קורה. <BR><BR>כולי רועד הנחתי את ראשי על הכרית שוב והפעם נרדמתי בשניות קלילות. בבוקר קמתי במהירות, שתיתי שוקו, שמתי את התיק על הגב ורצתי לבית ספר. רצתי,שתיתי תוך כדי. לא הסתכלתי על השעון. נמאס לי מפחדים. רצתי ופניתי בפנייה שליד הבית ספר. עצמתי עיניים ו-</SPAN><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; COLOR: #333333; FONT-SIZE: 18pt; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE>בום! </SPAN><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; COLOR: #333333; FONT-SIZE: 11pt; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE>התנגשתי באליס. <BR>"אני כל כך מצטער! אליס! סליחה! זאת כל כך אשמתי!"<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>התחננתי אליה. <BR>"דילן!" היא צחקה. "זה בסדר!" <BR>התקרבנו ביחד לבית ספר ודיברנו. הנחנו את התיק ליד המושב שלנו בכיתה ויצאנו החוצה. מצאנו ספסל לשבת עליו והתחלנו להסתכל אחד על השני. חייכנו וצחקנו... התחבקנו וסיפרנו. ואז שאלתי אותה "מה לדעתך זה זוג רשמי?" <BR>"לדעתי, זוג רשמי הוא זוג שהייתה ביניהם נשיקה ראשונה." היא ענתה.<BR>הסתכלתי עליה בחיוך וחשבתי, שכנראה מעכשיו מישל ופול הם זוג רשמי. "זה אומר שאח שלך ואחות שלי הם זוג רשמי?" שאלתי.<BR>"בדיוק!" היא ענתה בחיוך. עכשיו הגיע הזמן לטפל בזוגיות שלי ושל אליס. <BR>חייכתי אליה שוב והתקרבתי אליה. התקרבתי עוד. לנסות לגעת בשפתייה עם שפתיי. ואז נשמע צלצול.<BR><BR>התבאסתי שבגלל הבית ספר הזה לא התנשקתי. הלכנו שנינו לכיסא שלנו והתחלנו לעבוד. <BR>המורה כתבה לנו כמה תרגילים והתחלתי להעתיק.<BR>לחצתי על העיפרון כדי שיכתוב והוא לא כתב, לחצתי על הלחצן כדי שהשפיץ יצא, המשכתי לכתוב. הוא לא כתב. עזבתי את העיפרון ונשענתי אחורה על הכסא במטרה למצוא פיתרון. לפתע, בלי שום אזהרה העיפרון כמו קם והתחיל לרקוד על השולחן. הוא קפץ על המחברת שלי ואני נסוגתי לאחור. הוא כתב משהו בכתב עדין. לא הצלחתי לראות מה הוא כתב. הוא סיים אחרי דקה לכתוב את מה שרצה לכתוב. הזזתי את הכסא שלי קדימה ובדקתי מה הוא כתב.<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>הרמתי גבה והסתכלתי על העיפרון שרק לפני שנייה ריקד על השולחן ועכשיו שוכב לו במיטתו מלאת לכלוכי המחק. <BR>וכמו פלא, יותר מפתיע מהקודם נתלש דף מהמחברת, ככה בלי לגעת ובדף היה כתוב <BR><I>קח את העט/פנס שלך מהקלמר'</I> (עט שאיתו כותבים ומצידו השני פנס מאיר) <I>'האר את הדף בו העיפרון כתב מכתב ושם תמצא מכתב נוסף מאת מ' '<BR><BR></I>הוצאתי את העט מהקלמר שלי והארתי את הדף.<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>ובו היה כתוב בכתב מוסתר מיוחד <I>'בעוד 5 ימים החלום שלך קורה. אבל עומד לקרות עוד משהו. ההורים שלך ואליס. הם עומדים...... '</I> לפתע המורה עברה, לקחה לי את המחברת ותלשה לי את הדף. היא כנראה הבינה שאני לא עובד והלכה לזרוק את הנייר לפח. אני חשבתי שהיא עומדת לחזור למקומה אבל לא, היא חזרה למושב שלי, הסתכלה עליי במבט של: <I>היי חבר, רוצה למות במקום הערה? </I><BR>העיניים שלה&nbsp;גדלו וגדלו&nbsp;עד שיצאו מהמקום. ציפורניי הידיים שלה גדלו והפכו לבלתי רגילות, ואחרי חצי שנייה פתחה את הפה מלא הניבים שלה. קמתי מהכסא בבהלה כי לפתע הופיעה עלייה גלימה מוזרה שעלייה סימן של ליקוי חמה ו... רגע אחד. החלום! על הגלימה של האיש שראיתי בחלום היה כזה סימן בדיוק! זה לא יהיה טוב.<BR>המורה התקרבה אליי, עם פייה לצווארי, ניסיתי להתרחק אבל היא הייתה מהירה יותר ממני. הסתכלתי עלייה שוב ולא היה לי לאן לברוח ומיד..... קמתי , רועד. הסתכלתי מסביב, כל הכיתה הייתה שקטה, המורה במקומה. הדף לא אצלי. כנראה שלראות מורה זקנה הולכת לזרוק דף לפח זה דיי משעמם. אחרי הלימודים חיפשתי את אליס והחלטתי שהגיע הזמן לספר לה את האמת. סיפרתי לה על המשפחה שלי, החזיונות, על מה שחלמתי ומה שראיתי בדף. "אני מבטיח לך שאני יגן עלייך, בכל ליבי!" <SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN>אמרתי לה בשקט. היא חייכה ונפרדנו בחיבוק אוהב.<BR>רצתי הביתה, פתחתי את הדלת, ורצתי לחדרה של מישל. היא היתה שם, שמחה מתמיד. " את ופול זוג רשמי, ברכותיי!"&nbsp;<I><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN></I><BR style="mso-special-character: line-break"><BR style="mso-special-character: line-break"></SPAN></SPAN>&nbsp;<SPAN style="FONT-SIZE: medium">הסוף לא כזה מרגש או משהו &gt;&lt; אבל הפרק הבא יהיה יותר בקטע של רומנס XD. אז מנויים, אני מחכה! תגובות? בונות!</SPAN></div>Sat, 05 Feb 2011 19:00:00 +0200g.daniber@gmail.com (עידן הכותב D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12307199http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730148&blog=12307199http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12293919<div align="right" dir="rtl"><P style="MARGIN: 0in 0in 10pt" class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: RU; mso-bidi-language: HE" dir=rtl lang=HE><?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0in 0in 10pt" class=MsoNormal align=right><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; FONT-SIZE: 16pt; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: RU; mso-bidi-language: HE" dir=rtl lang=HE>אז...מה אתם אומרים היום על הפרק? כפי שאתם רואים הוא התארך פי 3! וכמובן שפירטתי יותר. אמרתי שזה פרק שכיף לקרוא... צדקתי? שימו לב... שימו לב! מיד אחרי שישודר פרק 3 (פרק שממש שווה לקרוא, פלאשבקים יש הרבה) יעלה העיצוב החדש כולל קרדיטים. (: כנראה גם שמתם לב לפוסט הדמויות שהתעדכן במיוחד לפרק! הצצה לפרק ספיישל בהסבר למטה. אני רוצה להמליץ על בלוג של ידידה שלי.. שגם מעריצה את דמי. היא כתבה סיפור עליה ואני מקווה שתאהבו:<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN></SPAN><SPAN dir=rtl><a target='newWin' class=blog href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731301"><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; FONT-SIZE: 16pt; mso-ansi-language: RU; mso-bidi-language: HE" dir=ltr lang=RU>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=731301</SPAN></A></SPAN><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; FONT-SIZE: 16pt; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: RU; mso-bidi-language: HE" dir=rtl lang=HE> <SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN>היא ממש מתחילה אז בבקשה תגובות ראויות. ועכשיו לעניין העיקרי.. פיו.. לפרק:<BR style="mso-special-character: line-break"><BR style="mso-special-character: line-break"><o:p></o:p></SPAN></P><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; FONT-SIZE: 11pt; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: RU; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE>אז ככה.. אני עומד בין שני קירות ושני שודדים שאחד מהם מכוון לי לראש אקדח. אחותי ישנה בחדר. ואמא ואבא שלי קשורים לשולחן בחדר העבודה. מה לעשות?! עברו כמה שניות.. ועוד כמה ואני כבר חושב לעצמי שאולי כדאי להגיד לו לירות בי וזהו. לפתע ראיתי שהאצבע של השודד לוחצת על ההדק. עוד קצת.. ועוד קצת.. ולפתע נשמעה דפיקה בדלת</SPAN><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; FONT-SIZE: 11pt; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE>. <BR>הגנב הרפה מההדק ועמד בלי לזוז. "משטרת ישראל כאן! נא לפתוח את הדלת!" נשמעה צעקה מכיוון הדלת. איכשהו,ידעתי שמישל קשורה לזה. הגנב הגמד <B>כנראה</B> הבין שזו המשטרה, כי ברגע ששמע את הקול שלה אני,הסתובבתי אחורה וראיתי אותו פותח את החלון וקופץ 2 קומות למטה. <SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN> הסתובבתי חזרה,מפוחד,כי אני יודע שאם הגנב ברח הוא יחזור מתישהו לשדוד אותנו.</SPAN><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Calibri','sans-serif'; FONT-SIZE: 11pt; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-fareast-language: EN-US"> <BR></SPAN><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; FONT-SIZE: 11pt; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE>לאט לאט עקפתי את הגנב ופתחתי את הדלת והמשטרה קפצה פנימה.</SPAN><SPAN dir=ltr></SPAN><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Calibri','sans-serif'; FONT-SIZE: 11pt; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-fareast-language: EN-US"><SPAN dir=ltr></SPAN> <BR><BR></SPAN><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; FONT-SIZE: 11pt; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE>כל הבית שלי פונה החוצה. חיפשתי את מישל.. ואז ראיתי אותה. היא נשענה על מכונית המשטרה. רצתי אליה וחיבקתי אותה.אמרתי לה "מישל,מה את עושה?" "אני ראיתי בחיזיון שהיית בצרות, בזמן שיצאת מהחדר. אז התקשרתי למשטרה והיא הגיעה מיד." היא ענתה בנעימות שכזו. "את יודעת שהיית יכולה להסתבך בצרות?!" אמרתי לה בקול כועס. היא עשתה פרצוף ריחום, אז חייכתי אלייה ואמרתי לה "תודה,מישל!" שמתי לב לחיוך קטן שעלה על פניה. כל כך שמחתי שסוף סוף היא חייכה. <BR>ראיתי את אמא ואבא שדיברו בצד. הלכתי אליהם ומשכתי את מישל שלא רצתה ללכת אחריי. באנו אל ההורים והתחבקנו חיבוק משפחתי. "אני חושבת שלא כדאי לעשות את זה הרבה" אמרה דבי, אמא שלי. הבנתי למה. ואני מאוד מאוד בטוח שמחר כבר לא נזכה לראות את גברת רוזן ומר קוויזר ביחד.<BR> אני ומישל הרפנו מרון ודבי והלכנו לעבר כיוון הבית. בדרך שמעתי את המשטרה "אדון קרוני, אתה עצור בשם החוק. אני חושב ש2 שנות מעצר יספיקו לך". וככה לאט לאט התרחקנו.<BR> אחרי כמה שעות, השמש החליטה&nbsp;לשחק מחבואים, אז מה יותר טוב מלבקש מהירח להסתיר אותה?... והערב מיד נוצר. מישל נכנסה לחדר בריצה, חצי חיוך, חצי עצב. נישקתי אותה במצח ואמרתי לה "אם יש חלום רע...בואי אליי. אוקיי חמודה?" <SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN>"טוב" היא ענתה במתיקות. "לילה טוב". "לילה טוב, מישל". בצעדים שקטים היא&nbsp;עזבה את החדר והבית נשמע ריק. הרגשתי שהגבות מרגישות צרות מדי והחליטו להתרחב, אז חבריהם ה</SPAN><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; FONT-SIZE: 11pt; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE>עפעפיים החליטו לעזור. לא יכולתי להתנגד ותוך כמה דקות נרדמתי. לא חלמתי שום דבר. ראיתי את מישל כל החלום,עומדת עם הדובי שלה. וניזכרתי באותו החלום שחזה את מה שיקרה עוד שבוע. <BR><BR>בוקר.. לא התעוררתי... "מה קורה לכם?! הבית ספר חשוב מאוד למוח!" צעקה אמא שלי, שחשבה שזה בגלל שאנחנו לא רוצים לבית ספר..<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>"יש לך היום מדעים חומד,אתה לומד על התנין,זוכר?" כל כך לא רציתי לקום! אבל קמתי.. התלבשתי,צחצחתי שיניים ועפתי לבית ספר. לא היתה לנו מכונית,כי היא בתיקון, ולכן רצתי לבית ספר. תוך כדי ריצה הסתכלתי בשעון ונעצרתי. השעון רץ קדימה במהירות איומה. לפי המוח שלי, שדרך אגב מפותח מאוד, עברה יממה.. ואז עוד אחת,ועוד אחת ועוד אחת.. ועוד אחת ועוד אחת ופתאום כמו סיוט.. נייט-מאר מטורף.. מתוך השעון יצאה גולגולת. נרתעתי לאחור, ואני חושב שפלטתי גם צרחה ככה משולב. התקרבתי אל הגולגולת ושמתי לב לפתק שהיה מוכנס בתוכה. הוצאתי אותו והתחלתי לקרוא:<BR><BR> <I>"זה קורה עוד שישה ימים,כדאי שתתכוננן. הסיוט שהושתל אצלך במוח קורה במציאות. היא יודעת את זה. היא רק פוחדת להגיד לך. אם היא היתה אמינה היא לפחות היתה רומזת. </I></SPAN><I><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; FONT-SIZE: 11pt; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </SPAN><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;<BR></SPAN>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; ממני,<B>מ</B>'." <BR><BR></SPAN></I><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; FONT-SIZE: 11pt; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE>סיימתי לקרוא והסתכלתי בפחד בפתק. רצתי לפח הקרוב שהיה במרחק מטר וחצי בערך ממני. הסתכלתי לתוכו... ומיד התחרטתי. סובבתי את הראש ולאט לאט קרעתי את הפתק והוא נפל לדבר הזה.. פיו.. הצצתי עוד פעם.. ואז לא האמנתי. הדף הזה שיצא מראש של גולגולת שיצא משעון,זה שקרעתי אותו נשרף! אין לי מושג מי זה ה-מ' הזה אבל הוא מאוד מפחיד! <BR>הגעתי לבית ספר. כמו תמיד <B>רוברט</B> הפתיע אותי עם שיני ערפד מזויפות ושלט שעליו מצויר שום ועליו חרוט הסימן איקס. כיתה ח' זאת כיתה מאוד מסובכת, מבחנים, שיעורים, חברים ו-אהבות?! התיק שלי נפל,הפה שלי נפער והתחלתי להזיע. לכיתה נכנסה נערה, היה לה שיער בלונדיני פזור. היא לבשה גופיית טי-שירט ושורט קצר. היתה לה מדבקה על החולצה שעליה היה כתוב "אליס". המורה נכנסה לכיתה וכולם התיישבו. <BR>היא הציגה את <B>אליס ויסלי</B>, שהיא ילדה חדשה, עולה מארה"ב. המורה גם נתנה לה לבחור מקום שבו היא תשב. מיד התבאסתי, כי לידי ישב רוברט. היא הסתובבה בכיתה ואז התיישבה בכיסא שליד <B>מני מוריסון</B>, מלך הכיתה, מלך הבנות.היו הרבה פעמיים שבאמת קינאתי בו, בגלל הרבה סיבות.<BR> שתי השיעורים הראשונים עברו בהצלחה רבה,בכיף ובאושר.. טוב נו ,על מי אני צוחק, שתי השיעורים הראשונים עברו בשיעמום, בכי והרבה מאוד שיעורים. יצאנו להפסקה וישבתי על הספסל. לפתע שמעתי הודעה. זאת היתה אמא שלי (כן,אני מביא פלא לבי"ס..). היא כתבה לי: <I>"הסתכלתי במערכת שעות אצלך בבית וראיתי שיש לך 5 שעות. אתה יכול לקחת את מישל מהגן? בבקשה?" <BR></I>עניתי לה שאני יכול לקחת אותה ומיד הכנסתי את הפלאפון לכיס, לפני שהמנהלת תראה. <B>גיא</B> התיישב לידי. הוא אמר לי שהוא יעזור לי בשיעורים אם אני רוצה, ברור ש.... לא הסכמתי! אני מכיר אותו, הוא כל כך יתלהב שהוא עוזר <B>לי </B>שיתחיל לחפור לי על כמה מדעים ומתמטיקה זה כיף וכדאי לי לקחת אצלו שיעורים במבצע לחברים '50 ₪'. <BR><BR>וכמו בתור לשיחה איתי התיישב <B>מקס</B>. הפעם הוא הראה לי בלון שיכול להתנפח בעזרת רעש שאנשים שומעים! 'וואו!' , הראיתי אי התלהבות.<BR><BR> ומי שקיבל כרטיס שלישי לתור הארוך היה כמובן רוברט,שהציע לי להצטרף להפגנה נגד שום. מיד התעצבנתי עליו "אתה רציני?! אני חיי על השום! שום דבר לא יחליף את השום (הא.. ראיתן איזה משחק מילים עשיתי פה? כן? כן?)! אני יגרום לפתיחה של הפגנה בעד שום!" רוברט כל כך היה עצוב שברח משם בעצב. את האמת? שום זה חרא.. <BR><BR>חיכיתי כמה דקות ואף אחד לא הגיע אליי, פיו.. הספיק לי. ואז הגיעה מור. "לא! אין יותר שיחות!"<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>צעקתי עליה,ובטעות כולם שמעו. "כולם חופרים, ולא שמתם לב שיש לי מצב רוח רע? לא שמתם לב שאני כבר אוהב את אליס?!" אופסי? בדיוק באותו הרגע אליס עברה ליד הספסל שעליו ישבתי. היא החזיקה ידיים עם מני והם דיברו, אבל כששמעו אותי צועק הם מיד השתתקו... האמת? כולם השתתקו. פתאום שמתי לב שאני לא סתם צועק אלא גם עומד על הספסל! אחרי כמה שניות של שקט אליס אמרה בתימהון "אותי?" . ירדתי לאט לאט מהספסל וניגשתי לאליס. חתכתי אם היד שלי את מפגש הידיים של מני ואליס ואני והיא ניגשנו הצידה. "אתה באמת מתכוון לזה?" היא שאלה. "אאא.. כן.." אמרתי מושפל. <BR>"אני גם צריכה להתוודות על משהו" היא אמרה משהו שהפתיע אותי מאוד. <BR>"על מה?" שאלתי בחצי חיוך חצי השפלה.<BR> "כשנכנסתי לכיתה הסתכלתי רק עלייך. אבל ראיתי שיושב לידך מישהו. אז הייתי צריכה להתיישב במקום היחיד הריק בכיתה." הסתכלתי עליה כמה שניות לא מבין מה קרה ואז התעוררתי חזרה "מה? מה? אא.. כן... אא.. ראיתי אותך ואת מני מחזיקים ידיים." אמרתי במבט שואל.<BR> "כן.. בקשר לזה.. אני חושבת שהוא ילד מגעיל מאוד. שיקרתי לו שאני אוהבת אותו כי אני לא אוהבת לפגוע באנשים" היא אמרה,בקול מתוק כזה.<BR> "אז את מי את אוהבת?" שאלתי, מחכה לתשובה מתאימה.<BR> "דילן,אני אוהבת אותך!" </SPAN><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; COLOR: #333333; FONT-SIZE: 11pt; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE>היא אמרה. ולאט לאט שפתינו התקרבו והתקרבו. "ידעתי שתבגדי בי!" ברגע הכי לא נכון, הממוצ'מק הזה הופיע,מני... "אני עוד יקנום בך! אני עוד ינקום!"<BR> "אז מתי הדייט הראשון שלנו?" שאלתי, בזמן הכי לא נכון,אולי כדי להעלות את המצב רוח?<BR><BR> קבענו דייט? עוד לא.. אנחנו חושבים שכשיגיע הזמן,נדע! חזרנו לכיתה וכל היום עבר משעמם ובלה בלה.. <SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN>אני ואליס החלפנו מבטים בשיעור ותוך כדי ראיתי את מני עושה תנועות של: 'הלך עלייך!' או 'הבחורה שלי,תחזיר לי אותה!'.<BR> הלכתי הביתה כולי מאושר! חיוך עלה על פניי. ואז ניזכרתי שאני צריך לקחת את מישל. כמה צעדים וכבר הגעתי אל הגן חובה. פתחתי את הדלת והיתה שם סוג של אסיפת ילדים כולל גננות. נידחסתי ביניהם והחיוך שלי גדל פי 10! בין כל הצווחות והשמחות נראו שני ילדים קטנים מתנשקים. ומי הם? מישל קוויזר ועוד ילד בלונדיני קטן. הם סיימו להתנשק והאסיפה התפזרה במחיאות כפיים וצעקות. ולקחתי את מישל לצד. "מישל! הוא מהגן שלך?" שאלתי אותה בקול שמח. "איך לא שמעתי עליו?" <BR>" הוא הגיע רק היום!" היא שמחה. מחשבות התרוצצו בראשי. התאהבתי בילדה חדשה.&nbsp;מישל התאהבה בילד חדש. שנינו מאושרים, דייט כפול! חיבקתי אותה חזק וביחד הלכנו הביתה.<BR> בדרך היא סיפרה לי שהוא עולה חדש מאמריקה והיא התאהבה בו ישר כשהוא הגיע וממש בסוף היום היא אמרה לו מה היא מרגישה אליו והם התנשקו. " אה.. שכחתי להגיד לך שקוראים לו <B>פול ויסלי</B>. " היא אמרה פתאום. <BR>רגע רגע רגע.. תזכירו לי רגע איך המורה אמרה שקוראים לאליס? יעני,שם המשפחה? ויסלי?! "מישל!!!!!!!!! " יצאתי מדעתי –קוקו- "החברה שלי,החבר שלך,הם אחים!!!" נישקתי אותה אלף פעם בלחי,במצח,באף,בסנטר,ובכל מקום אפשרי! כן.. כן.. כולל הפה.. תפסנו יד ביד והלכנו כשחיוך מאוזן לאוזן.. רגע.. יותר גדול.. מעין לעין עלה על פנינו.. הגענו הביתה בלי להגיד שלום לדבי ולרון , וממש לפני שנכנסתי לחדר שלי צעקתי " היי אמא,היי אבא,אל תפריעו!" וסגרתי את הדלת. מישל רצה לחדר שלה ותוך כדי צעקה להורים שלום וגם היא,סגרה את הדלת. כתבתי בפייסבוק שיש לי חברה. מישל כתבה בפייסבוק (כן, יש לה..) שיש לה חבר. ושנינו כתבנו בפייסבוק שהם אחים.. וכמובן שתייגנו אחד את השני. שמחנו שמחנו שמחנו... עד שנשמעה קריאה&nbsp;. "מישל,דילן,יש לנו הודעה בשבילכם."</SPAN><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Tahoma','sans-serif'; COLOR: #333333; FONT-SIZE: 16pt; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE> </SPAN><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; COLOR: #333333; FONT-SIZE: 11pt; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE>צעקה אמא מכיוון הסלון.</SPAN><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Tahoma','sans-serif'; COLOR: #333333; FONT-SIZE: 16pt; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE> </SPAN><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; COLOR: #333333; FONT-SIZE: 11pt; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE>'או..או..' חשבתי לעצמי. <BR><BR></SPAN><B><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; COLOR: #333333; FONT-SIZE: 18pt; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE>תגובות בונות מקווה מאוד לשמוע.. תוכלו גם לנחש מה עומד לקרות... ואני מודיע שבקרוב עומד להיות פרק ספיישל מיוחד במינו שאני לא חושב שהופיע באחד הבלוגים. תתכוננו ^^&nbsp; רק שתדעו שמנויים מקבלים הצצה לספיישל המרתק. בעביי...</SPAN></B><SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; COLOR: #333333; FONT-SIZE: 11pt; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-fareast-language: EN-US" dir=rtl lang=HE><BR style="mso-special-character: line-break"><BR style="mso-special-character: line-break"></SPAN></div>Sat, 29 Jan 2011 12:51:00 +0200g.daniber@gmail.com (עידן הכותב D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12293919http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730148&blog=12293919http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12285846<div align="right" dir="rtl"><h1><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: medium;">אז.. פרק 1! השקעתי בו הרבה מאוד. בדקתי קצת וגיליתי שאין מנויים. אממ.. אם אתם רוצים תעשו מנוי ותקבלו מחרותיים הצצה לפרק הבא :) <br />בקשר לעיצוב,אני יודע שהוא חרא.. אבל מפרק 4 עד פרק 10 תתכוננו לעיצוב שחבל"ז! קרדיט מיד כשיעלה. P: אחרי פרק 10 ישתנה העיצוב בהתאם לפרק.. <br />וכן,אני יודע שהפרק קצר.. אבל לא נורא D: אז תהנו ^^<br /><br /><br /></span></span></h1> <p><span style="font-size: x-small;">נשענתי על אדן החלון. בציפייה למצוא משהו לעשות חוץ מלהשתעמם. <br />וזה שוב קרה.. כמו כל יום נשמעו עוד צעקות מרעידות עולם מכיוון הסלון,קולות שבר ובכי זיעזעו את הבית. אחותי הקטנה &ndash;מישל- בת ה-7 דפקה על דלת חדרי. וידעתי שזו היא,תמיד ידעתי שזו היא. הנעימות בה היא דופקת. וקריאת העצב מפחד שההורים יתגרשו.</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">הכנסתי אותה וכולה היתה דמעות. דמעה אחת זלגה לה ולא נעלמה. ונכנסה לתוך ליבה הקטין. היא רצה אליי וחיבקה אותי. בקול חלוש ומפוחד אמרה "ראיתי את זה.. החיזיון עומד להתגשם". <br />~~~מישל הייתה בעלת כוח מיוחד-לראות את העתיד. בלידה בדקו את זה וזה לא בעיה. זו מתנה שקיבלה,שינוי בד.נ.א. ~~~<br />"אל תדאגי,אני תמיד ישאר לצידך. אם אמא ואבא יפרדו או לא תמיד יהיה לך אותי.", אמרתי לה כדי שתרגע. נשקתי לה בלחי וראשה סובב אליי. התחבקנו חיבוק אחים והיא מיהרה לנגב את דמעותיה. השכבתי אותה על הספה שלי והדלקתי לה שתראה פיניאס ופרב... וכמו שמישל ערה ולא רוצה ללכת לישון, כך היא גם נרדמת בדקה, ובבוקר? לא מתעוררת.<br />ישבתי על הכסא שליד המחשב. שיחקתי קצת במחשב והצעקות לאט לאט התגברו. ניסיתי להנמיך את הרמקולים.. אבל צעקות של הורים אף פעם לא ירגעו. אחרי 5 דקות של משחק הסתכלתי על מישל והרגשתי כאב ראש. כנראה מהצעקות. הזזתי קצת את מישל כדי שיהיה לי מקום ושכבתי. נרדמתי.וחלמתי חלום. ראיתי את מישל. היא החזיקה את הדובי שלה-ברי ואמרה: "דילן,תעזור לי. תעצור את הצעקות של אמא ואבא. אני לא יכולה יותר!" התקרבתי אל מישל,החזקתי לה את הידיים ואמרתי "אל תדאגי,אני יעשה הכול!". ואז. נפער חור באמצע החלום ומישל התחילה להשאב לתוכו. החזקתי אותה חזק אבל כנראה פרשתי יותר מדי מוקדם מחוג משיכות ואחיזות. מישל נסחפה לחור והוא נסגר. וכמו בבית קולנוע נפתח מסך ענק ושם הוקרן סירטון בן 5 דקות. וכשהוא נגמר,מישל לא חזרה. <br />תוך כמה שניות התעוררתי וכולי מתנשם. "זה קורה בדיוק עוד שבוע. לא יכול להיות!"<br /><br /></span></p> <p><span style="font-size: x-small;">כולי מתנשם ומפחד ואז שמתי לב למשהו מוזר... הצעקות,אלו שהשכנים לפני רגע זרקו על המרפסת שלנו ביצים בגללם, הופסקו וכל הבית היה שקט. צעדים שקטים נשמעו מכיוון חדר ההורים. פתחתי את דלת חדרי ולאט לאט,על קצות האצבעות התקרבתי. לא ידעתי מה אני עומד לראות... אבל אז שמתי לב מה אני לא יכול לראות. "אמא?.. אבא?... אתם פה?..." הצעדים המשיכו להשמע באוזני. יצאתי מחדר ההורים בשקט,בשקט. קולות הצעדים התחזקו. "מי פה?" צעקתי. <br />אני לא ילד פחדן. אבל זה בגלל שלא היה לי ממה לפחד.. אבל אז הבנתי שכן.. אני ילד פחדן,מניאק ולוזר. רצתי לכיוון חדרי כשכולי מתנשם. "דילן? איך הפסקת את הצעקות של אמא ואבא?" מישל אמרה כמעט תוך שינה. דקה של שקט ומישל קמה בשניות. "מה קרה?" <br />"תישארי פה.." אמרתי לה.</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">"אני רוצה לדעת מה קרה אבל!" היא ענתה לי.<br />"מסוכן מאוד אם תלכי,אני בעצמי לא יודע מה קרה!" הזהרתי אותה.<br />"בבקשה" היא אמרה בפאפי פייס. איך אפשר להכנע לפנים המתוקות האלה שלה?! <br />אבל מה לעשות שכדי להמשיך לראות יום יום את המאמי פייס האלה צריכים כן להכנע לדברים הקשים מכל?!<br />"לא!!" צעקתי עליה.<br />דמעה אחת זלגה על לחייה ומהר היא התכסתה בשמיכה,וכיסתה את ראשה........ השמעתי קול אנחה ויצאתי מהחדר שוב.<br /><br />לאט לאט התקרבתי לכיוון חדר העבודה. וראיתי אותם. אמא ואבא היו קשורים לפינת החדר. הפה סגור,הידיים קשורות והרגליים מודבקות לגלגל השולחן. ומתוך השירותים.. יצא לו בנאדם נמוך קומה כשעל ראשו כובע שודדים ובידו שק כסף.. ובידו השנייה שק שמפו.. (?!) ובכיס גם רובה קטן.. <br />פניו התעוותו כשראה אותי. והכול קרה מהר מדי ומסובך.. הייתי צריך להחליט האם להשאיר את אמא ואבא בחדר ולברוח,או לשחרר אותם ולעכב את הגנב. <br />את מה שעשיתי לא עשיתי בכוונה. הלב הכריח אותי.. אבל אולי זה כדי לנקום באמא ואבא על כל המריבות?<br />יצאתי מהחדר ורצתי בכל כוחותיי. הגנב רדף אחרי. הסתובבנו בכל הבית,עברנו בשירותים,בחדר ההורים,שמטבח ובסלון עד שלבסוף הגעתי לדלת הכניסה. <br />סובבתי את המפתח,והגנב התקרב אליי. ובשנייה האחרונה הדלת כמו נפתחה מעצמה, ומתחת למשקוף.. ההפך הגמור מהגנב השני עמד בחור גבוה קומה כשבידו רובה ענק. כיוון אותו לראשי ואמר "תגיד לי איפה הכסף או שלא תזכה לראות את הורייך משלימים!" </span><br /><br /><br /><br /><br />פרק הבא יהיה ממש מרגש! תתכוננו לפרק אימה בחלקו.. מצחיק ודרמטי בשאר חלקיו. <br />אא כן.. תגובה לא תזיק&nbsp;&nbsp; ^^</p></div>Mon, 24 Jan 2011 16:12:00 +0200g.daniber@gmail.com (עידן הכותב D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12285846http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730148&blog=12285846http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12284758<div align="right" dir="rtl"><object width="425" height="344" data="http://www.youtube-nocookie.com/v/y3c4pPHo-tc?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="allowFullScreen" value="true" /> <param name="allowscriptaccess" value="always" /> <param name="src" value="http://www.youtube-nocookie.com/v/y3c4pPHo-tc?fs=1&amp;hl=en_US" /> <param name="allowfullscreen" value="true" /> </object> <br /><br />שיר הנושא של הסדרה D: דמיינו שהוא קצר יותר XD</div>Sun, 23 Jan 2011 21:07:00 +0200g.daniber@gmail.com (עידן הכותב D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12284758http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730148&blog=12284758http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12284469<div align="right" dir="rtl"><p>הבלוג מוכן להתחיל לעבוד..! רקע-יש!<br />תמונה-יש!<br />רשימות-יש!<br />פרק 1-מוכן להעלאה!<br />מנויים-אין.. :(<br />כל מי שרוצה כבר היום בערב או מחר בצהריים הצצה לפרק 1 שיועלה יום רביעי שיעשה מנוי לבלוג.. תאמינו לי.. ששווה לעשות! D: </p></div>Sun, 23 Jan 2011 18:58:00 +0200g.daniber@gmail.com (עידן הכותב D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=730148&blogcode=12284469http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=730148&blog=12284469