http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124Well you built up a world of magic... ...Because your real life is tragic heCopyright 2026 PeterNen. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=13909703<div align="right" dir="rtl">bfddf</div>Sun, 15 Sep 2013 19:29:00 +0200Sharonik25@walla.com (PeterNen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=13909703http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728124&blog=13909703http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12767085<div align="right" dir="rtl">http://www.youtube.com/watch?v=PvpWJhxp8m4 והרי מדוע לך לתת לו את אהבתך? מדוע לך ליפול ולשקוע בתוך עיניו הכחולות שאת כל כך אוהבת, מדוע לך לדמיין את אותו ריקוד מושחת אליו את נמשכת? ומדוע לך לראות אותו עם אותן האחרות במחתרת, גם כשהוא כותב לך מכתבי אהבה שכאלה? מדוע לך יקירתי,להושיט יד אל האשליה הנוראית,אל האדון במסיכה, אל השקר בהתגלמותו השחורה? כי את רוצה,כי את לא יכולה לראות דרך אחרת. את מעדיפה לקפוץ אל הבוץ ולשקוע מאשר לא לקפוץ בכלל, וכשהאחרים מלקים אותך על טיפשותך ומעשייך את אותם מחרישה אט-אט עד שקולם כבר לא קיים. את הרי אוהבת את הטעם המלוח והכואב של הדם,אוהבת להרגיש שזה צורב ושורף,אוהבת כשהוא מטפל בחתכים שהוא גרם לך לעשות. את אוהבת את זה שהוא בכלל לא יודע ובכלל לא מבין,את מרגישה שאת זאת המשחקת ולא זאת שמשחקים בה,למרות שאת הרי יודעת גם את האמת. את גם אוהבת לספר לי איך שמגעו גורם לך לעוף ולצעוק, את אוהבת לראות את זעמי בעיניי הכחולות שאת תמיד רוצה לגנוב. אבל את גם מעדיפה שאני אשתוק,שאני אטעה במילותיי ואשחק במשחקים החולניים שלך ואשמור את כל האש בפנים, אז אני אמנם שו</div>Mon, 26 Sep 2011 20:12:00 +0200Sharonik25@walla.com (PeterNen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12767085http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728124&blog=12767085http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12658018<div align="right" dir="rtl">אבל את הרי יודעת שאני שונאת לכתוב פה... אז למה את עדיין נכנסת? את צריכה בהזדמנות להסביר לי... אני אוהבת אותך.</div>Tue, 02 Aug 2011 01:16:00 +0200Sharonik25@walla.com (PeterNen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12658018http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728124&blog=12658018http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12544667<div align="right" dir="rtl">http://www.youtube.com/watch?v=YIN6rLnP4x4 (בנזונה של שיר) אני אחרונת הנוסעים באוטובוס, והשעה כבר כל כך מאוחרת. לחשוב שלפני שנייה הייתי איתך בגשם הכבד כששיני חורקות מקור וגופך הרועד מנסה לחמם אותי בכפור. החושך הוא הנוף,והנוף מקסים בעיניי. העייפות כבר משתלטת על הרחובות המוכרים והטעם שלך בפי כבר מתחיל להתפוגג באוויר הביתי של האוטובוס. אני לא מרכיבה את המשקפיים עכשיו, אני לא רוצה לראות,אני רוצה להרגיש כבר, שוב,כמו לפני שנייה כשחיבקת אותי. כל מה שעבר עליי בתקופה האחרונה נראה כמו נסיעה מפרכת לשומקום עם אינסוף עצירות טיפשיות בדרך. אני מניחה שכל מה שרציתי להתקדם כבר,להגיע למקום מבלי המסע, להרגיש שוב את הפרפרים והזיקוקים בכל הגוף, ואת התשישות שמחלישה את המחשבה אבל את התמונה שנתקעת בראש וצועקת בקול כדי שלא נשכח, כדי שלא נשכח את הרגעים היפים שלנו. הבטחת לי שניסע מכאן רחוק ונשכח מהלחץ ומהאחריות שלנו... זלזלתי בהסטחה הזאת ואני מתחרטת, אבל זה היה מבוסס על משהו ישן וכואב, אבל עכשיו זה נראה כמו אבק שצריך לשים כבר בפח. עוד מעט התחנה שלי וכל מה שבא לי זה להגיע הביתה ולשכב לידך במיטה, ו</div>Thu, 09 Jun 2011 01:03:00 +0200Sharonik25@walla.com (PeterNen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12544667http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728124&blog=12544667http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12535997<div align="right" dir="rtl">היא שכבה לה ככה בתוך השמיכה. מכורבלת בעצמה כאילו בורחת מהאוויר עצמו. המיטה כולה מתמלאת בדמעותיה שנוצצות מתוך עיניה כמו תכשיט בוהק בפיו של עורב. היא לא תצייר יותר. היא לא תנקה שוב את המכחולים הישנים, או תביים את אמא ואבא צוחקים אל עדשת עיניה המסונוורת, היא לעולם לא תחזור לעצמה. אמרו לה ״תנווטי את הכאב אל היצירה, אל האמנות״ וכשניסתה זאת התמלאו קירות הבית ודפנות המקרר בציורים ענקיים מלאי דם וחשיכה, פנים בוכיות וחתוכות לעשרות חתכים. אז הם אשפזו אותה. הם כבלו אותה למיטת חלודה, חפפו את ראשה במים וסבון ודחפו לה את הכדורים עמוק בגרון. ויום אחד היא הגיעה, אחת כזאת מפוקפקת, אחת כזאת מפונקת שדרשה ממנה ציור, דיוקן של הפקפוק עצמו, ללא האדום הצורב וללא השחור האלים. ומשום מה היא הסכימה, היא יושבת לה עכשיו באיזו מרפסת אחורית, לוגמת מתוך כוס פלסטיק תה מתוק וממתינה שהזאתי תתמקם על הספה. היא מציירת, ידיה עולות ויורדות בקצב מסחרר כאילו שהיא מנגנת,מנצחת על סימפונייה ענקית בעזרת מכחול טבול לבן, לשונה מבצבצת מבין שפתי השני שירשה מאמה, מצביעה על רמת הריכוז המופתי שלה, אלוהים יודע מה עובר לה שם בראש. היא עוצרת</div>Sat, 04 Jun 2011 23:58:00 +0200Sharonik25@walla.com (PeterNen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12535997http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728124&blog=12535997http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12533872<div align="right" dir="rtl">אני פשוט לא מצליחה לשפוך את המילים החוצה. איך מתמודדים עם זה עכשיו?</div>Sat, 04 Jun 2011 03:20:00 +0200Sharonik25@walla.com (PeterNen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12533872http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728124&blog=12533872http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12474011<div align="right" dir="rtl">למחוק. למחוק הכל. למחות את כל הדמעות עם היד. לשרוף את הזיכרונות, את התמונות, את המכתבים, את המתנות ואת כל החיבוקים. להוציא הכל מן המסתור, מן המחבוא. להניח הכל על השולחן ולהצית את זה. אותך. אותנו. לשכוח את המספר, לשכוח את המגע., לשכוח את מי שאת, לזכור רק את מה שאת- כלום. לחנוק את את השקרים ואת ההבטחות, ללחחוץ להם בבטן עד שיתפוצצו באוויר ויתנדפו כאילו לא היו כאן מעולם. להביט בדבר בפעם האחרונה, קודם ביופי ואחר כך בכיעור, הכל כדי לא להתגעגע. לחשוב שיש עכשיו בנאדם אחר במקומך שעובר בבית הספר ויושב במגרש כמו כולם, יושב בקיוסק כמו כולם, מדריך כמו כולם, בוכה כמו כולם ומחייך, מחייך כמו שרק הוא יודע. &quot;זאת התרופה!&quot; הם אומרים לי וטופחים לי על השכם בעדינות כאילו שהם משתתפים בצער שלא יכולתי להעלות בדעתי מהפחד שבכאב. שדים קטנים, שחורים ואדומים, חבריי הטובים ואולי גם הראשונים, הם הגיעו בהתחלה כדי לבשר לי טובות והגיעו שנית כדי להחזיר לי את נשמתי מהעבר. הם אומרים לי שוב &quot;תירגע אחי, שתה משהו, תעשן משהו, תעשה הכל כדי לא להתמלא בכעס, כי כל עוד אתה לא שורף את זה, אתה תשמור את הכעס כל פעם</div>Fri, 06 May 2011 09:10:00 +0200Sharonik25@walla.com (PeterNen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12474011http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728124&blog=12474011http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12473658<div align="right" dir="rtl">אם אל נחשב למושלם לעומת המין האנושי, האפשרות לעולם לא לאכזב בנאדם היא תכונה אלוהית. אז מצאתי אלה אמיתית סווף סוף. חבל שאת צריכה להסתיר את זה והכל..... </div>Thu, 05 May 2011 23:54:00 +0200Sharonik25@walla.com (PeterNen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12473658http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728124&blog=12473658http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12472210<div align="right" dir="rtl">אם היית מבינה אז היית גם יודעת מן הסתם. אם רק יכולתי ללנער אותך מצד לצד בתקווה שהחומרים שנמצאים בראש שלך יתחלפו ואולי אז תגיע הגאולה. אבל. בואו נהיה כנים, אים יכולתי הייתי דופקת לך שני אגרופים בעין, 3 באף ואז הייתי מחפשת את הלב כדי שאני אוכל לבעוט בו. אז כוסאמא שלך, אל תדברי איתי על חברות, או על תותים או על עגילים או על שואה. לא מגיע לך לדעת מי אני, לראות אותי נשברת או מתפרקת את כלום, את שום דבר, את חתיכת 0 עגול ושטוח, אז מזכירה לי בייגלה.</div>Thu, 05 May 2011 10:22:00 +0200Sharonik25@walla.com (PeterNen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12472210http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728124&blog=12472210http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12468906<div align="right" dir="rtl">אני פשוט אהיה כבר כנה ואפתור את זה איכשהו.... (איכס, אני שונאת כנות זה מעורר בי בחילה לפעמים;). And I don't want the world to see me coz I don't think that they understand&lt;br/&gt;-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-</div>Tue, 03 May 2011 17:23:00 +0200Sharonik25@walla.com (PeterNen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=728124&blogcode=12468906http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=728124&blog=12468906