http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924heCopyright 2026 JustSisi. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13779957<div align="right" dir="rtl">תודה שגרמת לי לוותר על עצמי, על השאיפות שלי, על החלומות שלי, על העתיד שלי. תודה שגרמת לי לריב עם חברות שלי אין-ספור פעמים, ותודה ששיקרת לשלך לא מעט פעמים... תודה לך על זה שהתאשפזת במיון והפחדת אותי למוות, ותודה על זה שגרמת לי לבטוח בך כאילו אין מחר. תודה על כל הפעמים שכעסת עלי, וגרמת לי להרגיש רע, ותודה על כל הפעמים שהדגשת לי כמה נפגעת. תודה על זה שגרמת לי לחשוב שהכל זה רעיונות שלי, ותודה על זה שלא נקטת עמדה ברורה בשום עניין. תודה שעזרת לי לגרום לאמא שלך להרגיש רע, ותודה שגרמת לי להרגיש שאני לא מספיק טובה בשבילה. באמת תודה על הכל, אתה לא מבין כמה עזרת לי - בזכותך למדתי שתמיד יש לאן להשתפר, ובזכותך גיליתי שלכל המעשים שלי יש השלכה. בזכותך למדתי לפתח עמדה משלי, ובזכותך הבנתי כמה קל לשלוט במוחו של אדם אחר. בזכותך הצלחתי לבנות לעצמי קשיחות מסויימת, ובזכותך הפנמתי שלפעמים אני פוגעת באנשים גם בלי כוונה. בזכותך למדתי לא לסמוך על כל אחד בעיניים עצומות, ובזכותך אני יודעת מה הסכנות שבשתייה מוגזמת. בזכותך למדתי את החשיבות של האמון בכל מערכת יחסים, ובזכותך אני מבינה את חשיבו</div>Tue, 14 May 2013 23:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustSisi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13779957http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=724924&blog=13779957http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13767524<div align="right" dir="rtl">אני לא מאמינה שכבר עברו 7 חודשים... 7 חודשים ארוכים ומהנים, שנגמרו בצורה הכי כואבת. אני ממש מצטערת שכמו דברים רבים אחרים, גם את הכתיבה שלי זנחתי ב7 החודשים האלו שהייתי עם הבחור מהמסיבה. ולא, לא טעיתי ולא התבלבלתי, אני מודעת לזה שכתבתי "הייתי". נפרדנו ביום רביעי האחרון, ביום של ה7 חודשים שלנו. זה לא שרבנו או משהו, להפך! היינו הכי באותו ראש... זה לא שאני חייה בסרט ואפעם לא התווכחנו, אבל תמיד זה נגמר בהתפשרות, ואחריה חיבוק, ונשיקה, ועוד אחת ועוד אחת... ואת ההמשך של ההתפייסויות נשאיר לדמיונכם (רק אל תתפרעו לי פה!) בכל אופן, בשבוע שלפני הפרידה היינו ב"הפסקה" - הוא אמר שהוא ממש לחוץ בעבודה ושהוא לא רוצה להגיע למצב שאני מרגישה שהוא מזניח אותי ושהוא לא רוצה להפרד כי הוא אוהב אותי. ביום רביעי האחרון דיברנו, והוא אמר שהוא מצטער, אבל הוא לא רוצה לשקר לי, ושהאהבה שלו כבר פחות ממה שהיא הייתה. מאוד נפגעתי לשמוע את כל זה, אבל הבנתי... אני לא יכולה לקשור אותו לכיסא ולהכריח אותו לאהוב אותי. נפרדנו, והחלטנו להעביר אחד לשנייה את הדברים דרך חברים (דנה יוצאת עם אחד החברים שלו) וככה זה</div>Sat, 04 May 2013 15:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustSisi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13767524http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=724924&blog=13767524http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13530404<div align="right" dir="rtl">"כשאתה מסתכל עלי,מרגישה את החום בגופי עולה. כשאני מביטה בך,מנגן את חיי אני לא אני. אין לי יום מאמי,אין לי לילה. איך התאהבתי מאמי,בוא ונתרגש. השמים שרו, רק לשנינו, התחברנו,ונגענו באהבה. כשאתה מדבר אלי,מאבדת את כל הפחדים שבי. כשאני מרגישה אותך,איך הכל מסתדר לי עם עצמי." (כשאתה - מנור שבת) עידן ודנה תמיד אמרו לי שאין לי סיכוי למצוא חבר במסיבה, שכל הבנים שמתחילים עם בנות במסיבות הם חרמנים בטירוף, ושכל קשר עם בחור שהכרתי במסיבה ישאר קשר של מסיבות... וכרגיל - אני שמחה להוכיח להן שהן טעו בגדול! הבחור שהכרתי במסיבה בערב חג? אנחנו ביחד כבר כמעט חודש. הוא מצחיק וחמוד וכנה ואיכפתי... וכשהוא מחייך כל החדר מתמלא באור, והוא לא מתבייש להגיד את מה שהוא מרגיש וחושב. לא חשבתי שגברים שאיכפת להם ממה שההורים והחברים חושבים קיימים... הוא משתוקק שהמשפחה והחברים שלי יאהבו אותו, וגם אני מקווה כל פעם מחדש שהמשפחה שלו מבינה כמה הוא חשוב לי. אם להודות באמת, אני לא מצליחה להבין למה הוא בחר דווקא אותי. לא שאני ממעיטה בערכי או משהו, אבל הוא באמת מדהים, ואני לא הבחורה הכי יפה, מצחיקה או חכמה</div>Mon, 29 Oct 2012 15:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustSisi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13530404http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=724924&blog=13530404http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13488215<div align="right" dir="rtl">אמאא אני כזו פושעת! אני לא מאמינה שעשינו את זה אתמול... פשוט אמרתי להורים שלי שאני ועידן הולכות לישון אצל דנה, הגענו אליה, התקלחנו, התאפרנו, התלבשנו וכל זה, ויצאנו למועדון שאבא שלי אסר עלי לצאת אליו אתמול. פגשנו שם את האקס של דנה וחברים שלו וחברות שלנו מהעבודה והבי"ס, והכרתי מישהו ממש ממש חמוד... ודוד שלי היה שם עם חברים שלו ^^" באמת שזה בדיוק המזל המחורבן שלי! רק לי יכול לקרות שבדיוק בפעם הראשונה שדוד שלי יוצא לשם, זה היום שבו אני אתגנב מהבית מאחורי הגב של אבא שלי ואכיר מישהו. שלא לדבר על זה שגם לירן היה שם עם הידידה שלו וחברים... מזל שאחד החברים של דוד שלי הוא הטבח בבסיס שלי אז הוא עזר לי - הוא שיכנע אותו לוותר לי, אבל התנאי היה שאני אתנהג יפה ובלי שטויות. באמת שהשתדלתי להיות ילדה טובה, אבל הבחור שהכרתי היה ממש חמוד! ישבנו איזה שעה ורק דיברנו וצחקנו, והוא דיבר עם עידן ודנה, ומסתבר שהוא והאקס של דנה (שהוא כבר לא ממש האקס שלה) גרים באותו מקום, ושהם למדו באותו בי"ס רק שהוא היה שכבה מתחת לאקס שלה, ובאמת באמת באמת שהתאפקתי לא לנשק אותו אבל בסוף נשברתי, ואם להודות באמת - א</div>Mon, 01 Oct 2012 15:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustSisi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13488215http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=724924&blog=13488215http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13486875<div align="right" dir="rtl">מדהים איך ברגע שמשהו הופך לאסור פשוט רוצים אותו יותר... אבא שלי ממש לא היה צריך להגיד לי שהוא לא מוכן שאני אצא היום למועדון! עכשיו ממש בא לי לצאת עם הבנות ולהתפרע, למרות שבצהריים רציתי שנצא לפאב ברגוע... אוי אבא אבא... אתה פשוט לא יודע איך להתנהל עם ילדה בת 20!</div>Sun, 30 Sep 2012 17:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustSisi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13486875http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=724924&blog=13486875http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13482528<div align="right" dir="rtl">"אני לא יודעת מה איתך אבל לי בהחלט יצא לחשוב על הכל ביום כיפור, והבנתי שזה לא מה שאני רוצה. באמת שכיף לי לדבר ולצחוק איתך, אבל יש הרבה דברים שמקשים עלי ועושים לי רע. אתה יכול לצחוק או לכעוס או להגיד שאני ילדה קטנה שלא מבינה, ואני באמת לא מבינה. אני לא אשקר ואגיד שלא היה לי כיף להתנשק איתך, כי זה היה, אבל זה עדיין לא שווה לי את הבכי של יום שני. אז שיהיה לך טוב, באמת, ותמצא מישהי שתקבל אותך עם כל המגרעות, ותאהב אותך יותר ממה שאני אוהבת את עצמי, כי אני לא יכולה. ואני מצטערת שאני אומרת לך הכל בהודעה אבל אני באמת לא יכולה לדבר איתך כרגע" "מקובל עליי. בהצלחה" וככה זה נגמר... 7 חודשים של הרבה אושר, שמחה, אכזבה וכאב. מאמי, באמת שהיית הדינוזאור הנסיך שלי, וחבל לי שזה כבר לא, אבל הגיע הזמן ששנינו נפרח, כל אחד לעתיד שמצפה לו.</div>Fri, 28 Sep 2012 01:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustSisi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13482528http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=724924&blog=13482528http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13479948<div align="right" dir="rtl"> כל הזמן הפנוי הזה ביום כיפור ממש לא עושה לי טוב... זה אשכרה מכריח אותי לחשוב על כל מה שעידן אמרה לי השבוע, ובאמת לעשות חשבון נפש עם ההחלטות שלי לגבי העתיד. אבל אני רצה מהר מדי, אולי כדאי שאני אתחיל ממהתחלה: אני ולירן החלטנו להיות רק ידידים, מהסוג שמדבר על הכל. אז כחלק מזה שאנחנו מדברים וצוחקים על הכל, הגענו יום אחד למצב שבו אנחנו צוחקים על זה שאני כמו "האחות הקטנה והמציקה שמעולם לא הייתה לו". ובחמישי האחרון סיפרתי לו שהקדימו את הקורס שלי, ואני יוצאת מיד אחרי סוכות ב'... המשכנו לדבר ולצחוק אחרי זה. ביום שישי פגשתי אותו במועדון שבו קבעתי עם חברים מהבסיס לעשות מסיבת פרידה. כמובן שעידן ודנה היו שם איתי, בכל זאת אנחנו לא ניתנות להפרדה :) בהתחלה לא ידעתי שהוא שם במועדון, ורקדתי עם אחד הידידים שלי מהבסיס. אחרי שהוא הלך להביא לנו משהו לשתות, פתאום ראיתי את לירן מאחוריו. התקרבתי אליו כדי להגיד לו שלום, וראיתי שהוא נמצא במועדון עם הידידה שלו, זו שהייתה איתו אז בפאב שיצאתי עם דנה, שיש לה רגשות אליו והיה ביניהם קטע... פשוט עשיתי "אחורה פנה" וחתכתי בחזרה לבנות כי לא רציתי שתהיה</div>Wed, 26 Sep 2012 19:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustSisi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13479948http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=724924&blog=13479948http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13416492<div align="right" dir="rtl">נשיקה אחת. זה כל מה שצריך כדי להפציץ או לפוצץ דייט. בהתחלה חשבתי שזו הפרעה נפשית רק שלי, אבל ככל שדיברתי על זה עם חברות הבנתי שזה לא רק אני - דייט מעפן יכול להנצל על ידי נשיקה מדהימה, בעוד שדייט מדהים עלול לאהרס אם לא יודעים להתנשק. מה נזכרתי בזה עכשיו? האמת שאני חושבת על זה משבת, פשוט עם כל העבודה והשעות הארוכות בבסיס לא זכיתי להביא את זה לכאן. לפני שבועיים וחצי ביום שישי יצאתי עם חברות למסיבה, ופשוט מישהו שם פשוט התחיל איתי, והוא היה ממש חמוד, אז נתתי לו את המספר שלי והתחלנו לדבר כל יום. הוא סגר שבת, ואמר שכשהוא חוזר הבייתה הוא רוצה שנפגש. שאלתי את עצמי מה כבר יכול להיות... אז קבענו להפגש בחוף בשבת בצהריים. טיילנו קצת ודיברנו וצחקנו ובאמת שהיה דייט מאוד מהנה. כשהייתי צריכה ללכת הוא ליווה אותי לאוטו, וחיבק אותי... ונתן לי נשיקה קטנה על השפתיים... ועוד אחת... ועוד אחת... ואז הוא פשוט עמד שם עם פה פתוח, וכל מה שעבר לי בראש היה "באמא שלך אח שלו?!" ניסיתי לזרום עם זה... חשבתי שאולי הוא לחוץ.. אז נגסתי לו בשפה התחתונה. הוא בהחלט נהנה מזה, אבל הוא פשוט חזר לאותו מצב... </div>Tue, 14 Aug 2012 22:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustSisi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13416492http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=724924&blog=13416492http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13321981<div align="right" dir="rtl">"אבל מכל החברים והאוהבים הללו, אין אף אחד שמשתווה לך. והזכרונות האלו מאבדים את משמעותם, כשאני חושב על אהבה כמשהו חדש. למרות שאני יודע שלעולם לא אאבד חיבה לאנשים ודברים שהיו מקודם, אני יודע שלעיתים קרובות אעצור ואחשוב עליהם, בחיי שאני אוהב אותך יותר" (In My Life - The Beatles) אני לא מבינה מה אני מופתעת. בסה"כ סגירת מעגל צריכה לקרות מתישהו, ואיזה זמן יותר טוב מהימים הללו בזמן ההוא. היום לפני 4 שנים ליבי נשבר בפעם הראשונה ע"י החבר שלי אז, והיום ממש לפני כמה שעות זה קרה לי שוב ע"י הבחור האחרון שיצאתי איתו. החלק הכי עצוב הוא ששני האירועים האלו קרו לי באותה נקודה בדיוק על הדשא בתיכון שלי, הראשון במסיבת סיום ט' שלי, והשני במסיבת סיום כיתה ט' של אחותי הקטנה. נמאס לי ונשבר לי ואני רוצה לברוח מהכל... ובזמן ההוא באמת עשיתי את זה: יצאתי לקורס הדרכה וטסתי עם חברים לשבועיים של מחנה קיץ בחו"ל, והיום אני לא יכולה לעשות את זה. אין לי לאן לברוח, ואיפה לשכוח את הכל. אני יכולה ללכת לזו שעמדה לצידי אז מחר בבוקר ולבכות לה - אנחנו משרתות משרד ליד משרד, אבל אנחנו כבר לא כאלו חברות כמו</div>Mon, 18 Jun 2012 22:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustSisi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13321981http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=724924&blog=13321981http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13317101<div align="right" dir="rtl"> ״ועכשיו כשאין ירח ואין כוכבים ועכשיו כששמך נמחק מהזירה ועכשיו כשכדי להרגיע את כאבי את כל הדברים שחווינו אני משאירה באיזו פינה״ אני שוב עומדת בצומת דרכים, ואין לי מושג מה אני הולכת לעשות. מצד אחד אני רוצה לשכוח אותו באמת ולהוציא אותו מהלב שלי ומהחיים שלי, אבל מצד שני קשה וכואב לי לוותר עליו ועל מה שאני מרגישה אליו. למה זה לא יכל להיות יותר פשוט? למה הוא לא יכל לגור פה בשכונה? ולמה, לכל הרוחות הוא היה פשוט חייב להתקשר דווקא אלי אתמול, בזמן שהוא היה במסיבת רווקים של חבר שלו, ואני סוגרת שבת בבסיס..? למה זה היה טוב שהוא יתקשר אלי עכשיו, אחרי חודש שלא דיברנו? אני רוצה את אמא שלי ואת החברות שלי... אני רוצה להיות מסוגלת להתמודד עם זה. מה אני עושה? איך אני סולחת לו על כל מה שהוא העביר אותי? בכלל מגיע לו שאני אסלח לו ואוהב אותו? אוף השמירות האלה לא עושות לי טוב - יש פה יותר מדי זמן למחשבות. אני צריכה פשוט... זה לא בהכרח טוב, אבל זה כן מאוד קל. </div>Sat, 16 Jun 2012 08:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustSisi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=724924&blogcode=13317101http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=724924&blog=13317101