http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188heCopyright 2026 כותבת סיפורים ™. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12250265<div align="right" dir="rtl">אוף... קיוותי שאני סוף סוף יסיים סיפור. כנראה שלא.תודה לכל מי שקרא. סיפור חדש יעלה בעוד כשבועיים.D: את הסיפור החדש אני יכתוב התייחס לכל מה שהערתם לי. הסיפור הזה, יהיה ללא שגיאות כתיב! אני יוסיף תיאורים.נקודות פסיקים. אז... אני צריכה מישהו שאני ישלח לו את הפרק ויתקן לי שגיאות כתיב... אז.. D: לגבי קבועיים אני מוחקת, לפני הסיפור החדש, תירשמו בפרק הראשון. D: תודה לכל מי שהגיב. </div>Tue, 04 Jan 2011 19:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת סיפורים ™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12250265http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723188&blog=12250265http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12235221<div align="right" dir="rtl">מהפרק הקודם: "בן?" שאל טום כשנתקל בבן בסופר , "טום, אחי טוב לראות אותך" אמר בן בקול שמח "אחי כמה זמן לא שמעתי ממך" אמר טום וחיבק את בן. "מאז הבאלגן לא שמעתי כלום ממך." אמר טום, "מה קורה?" שאל טום במיהרות"אתה יודע חיים, אני גר עכשיו עם אחות של אמילי" אמר בן "לא היית צריך לעשות את זה אחי" אמר טום והסתכל על בן בוחן אותו "בסדר... אבל עשיתי!" אמר בן בקול עצבני מעט "אבל עדיין הפרצוף של אמילי היה שווה את זה!" חייך בן חיוך ערמומי. פרק שמונה. "היא תגלה." אמר טום בקרירות "מה?" שאל בן כלא מבין, "היא תגלה את האמת." אמר טום בעצב "נראה..." ענה בן באדישות. "אתה אוהב אותה?" שאל טום לפתע, בן עיווט את פרצופו ואז אמר "תאמת? כן! הרבה יותר מחשבתי שאוהב" אמר בן וחייך חיוך קטן "אז... תדבר איתה! אני בטוח שהיא תבין." אמר טום "באמת? אני לא! אני יודע שהיא לא תבין! היא פשוט תעזוב." אמר בן בקול עצוב. "מגיע לה לדעת את האמת." אמר טום ובן הנהן בהסכמה. *** ג'סיקה עזבה קצת לאחר הסרט, לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי. הרגשתי כל כך רע עם עצמי, כשג'סיקה סיפרה לי איך היא נפגעה הבנתי שאחותי נפגע פי</div>Mon, 27 Dec 2010 19:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת סיפורים ™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12235221http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723188&blog=12235221http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12230585<div align="right" dir="rtl">מצטערת על האיחור פרק שמונה יעלה ביום ראשון ופרק תשע יעלה מקסימום ביום שלישי! פרק שש "היי" אמרתי והתנפלתי עליה בחיבוק, "אמילי?" שאלתי אחרי שקלטתי, "אמילי? אחותי? מה את עושה פה?" שאלתי מתרגשת מרגישה את הדמעות עולות. פרק שביעי "אמילי?" שאלתי המומה, מצליחה בקושי להגיד את שמה,היא חייכה ונכנסה לדירה. "יפה עשיתם פה" אמרה בציניות והמשיכה להתקדם לעבר הסלון, כל כך רציתי לחבק אותה לבקש סליחה, כל כך אהבתי את אחותי, לא ידעתי מה לעשות עמדתי שם והסתכלתי עליה, לא מצליחה לומר מילה, "מה את עושה פה?" לחשתי "סתם מבקרת את אחותי" אמרה בקול מגעיל "אני מצטערת." אמרתי לבסוף והתיישבתי בכורסא הקטנה שעמדה מול הספה בסלון, "שיהיה." ענתה ," אז איך אתם מסתדרים?" שאלהבטון עצבני מאוד "בסדר." נאנחתי, "טוב, לא באתי בשבילך.תביאי לבן את זה." אמרה והוציא קופסה בינונית מהתיק שלה. "בסדר..." נאנחתי שוב, וקמתי מהכורסא, היא קמה גם והתקרבה על הדלת. "ואם אי פעם תרצי לדעת את האמת אז.. אני יספר לך." אמרה אמילי ויצאה מהדירה</span</div>Sat, 25 Dec 2010 11:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת סיפורים ™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12230585http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723188&blog=12230585http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12212594<div align="right" dir="rtl">את הפרק הזה אהבתי D: ניסתי להשתפר בכתיבה. אשמח לתגובות בונות בסוף הפרק. יאי יש 12 מנויים. XD תגיבו אחרי הקריאה D: מפרק חמש: דמעה זלגה על הלחי שלי, דיויד בא וחיבק אותי, "את זאת שבגדה בה?" שאל אחרי רגע, "מה?" הסתכלתי עליו בהתחלה לא מבינה ואז נכנעתי, כבר רציתי לספר את זה, להשתחרר מעט, "כן" אמרתי דמעות מציפות את עייני, הוא רק חיבק אותי בלי מילים, לא רציתי לעזוב אותו, רציתי מישהו לחבק, אולי בגלל זה הכול התחיל כי בסך הכול רציתי מישהו לחבק . פרק שישי: "תודה על הכול." אמרתי לא חשבתי, הרמתי את מבטי וחייכתי, "בכיף" חייך מעט "אני יספר לה היום." אמרתי וחייכתי חצי חיוך, היא הרי חייבת לדעת. אני חייבת לספר לה. "בוא." אמרתי וקמתי מהספסל שישבנו עליו , הוא קם בשקט והתקדם לעברי. "אבל לא עכשיו." אמרתי מביטה על האופק רואה את ג'סיקה מחבקת את מייקל "זה יהיה קשה." נאנחתי בשקט,"תיהיה איתה כשאתה מגלה שמישהו בגד בך זה הדבר הכי כואב בעולם!!" אמר דיויד, המילים שלו כאבו לי, נזכרתי באותו היום שאחותי תפסה אותנו, <span style="font-s</div>Tue, 14 Dec 2010 20:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת סיפורים ™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12212594http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723188&blog=12212594http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12204828<div align="right" dir="rtl">יאאאא כבר פרק חמישי. D: תאמת שאת הפרק הזה אני לא מאוד אוהבת (כמו את 2 הפרקים האחרונים) אבל הוא בסדר שכזה. בלי הרבה עלילה. מהפרק הרביעי: . "שיט!" לחשתי, מסתכל על הזוג שאפילו לא שם לב עלינו. זה היה לא אחר מאשר מייקל. החבר של ג'סיקה, וזאתי לא הייתה ג'סיקה בכלל. הפרק חמישי: מה אני הולכת לעשות? לספר לה. המשכתי להתקדם בצידו של דיויד לאט, היד שלו מחבקת אותי, "מה קרה שם?" שאל אותי כשהתרחקנו וידה שהזוג כבר לא שומע אותנו, "זה מייקל" לחשתי המומה "את מכירה אותו?" שאל דיויד, "כן, הוא מהשכבה לא זיהתה?" הסתכלתי עליו "כן בטח שאני מכיר אותו בפנים,אבל מה זה משנה?" שאל עדין לא מבין מה אני רוצה ממנו "הוא חבר של ג'סיקה" אמרתי, "אהה." נפל לו האסימון אחרי מספר שניות. "איזה בן זו..." לחש עצבני, "תירגע.. זה לא עניין שלנו." אמרתי בעדנו צועדים ברחוב הקר השערתי הייתה נכונה, באמת התחיל לטפטף גשם חלש אך זה לא הפריע לנו, "אני שונא אנשים בוגדניים אני יכול להרוג אותם פשוט." אמר בקול עצבני, "מה?" שאלתי, הרגשתי איך כל הרגשות שהדחקתי עולים למעלה, והדמעות מאיימות להתפרץ. "סתם גם אמנדה, חברה שלי בגדה בי</div>Fri, 10 Dec 2010 21:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת סיפורים ™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12204828http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723188&blog=12204828http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12197653<div align="right" dir="rtl">היי!! אני בים המלח אז בגלל זה אני לא הודעתי לכם על הפרק הוא הודעתי ממש ממש באיחור אני לא קוראת סיפורים השבוע כי אין לי מספיק זמן. נו בכל זאת חופשה בא לי בריכה D:\ יכול להיות שבפרק זה יהיו יותר שגיאות כתיב מברגיל. XD אילגת שכמוטי D: פרק רביעי D: "כמה זמן את ומייקל ביחד?"הסתכלתי על ג'סיקה מחכה לתשובה "אמ.. אנחנו שנה וחצי אבל אנחנו מכירים כבר שנתיים." חייכה כשענתה לי על שאלתי, "וואי נחמד!" אמרתי. "יש לך חבר?" עכשיו היא שאלה בחזרה, כמובן שקיוותי שהיא לא תשאל,"כה." עניתי באי נוחות מוסתרת. "כמה זמן?" חייכה ," חצי שנה" אמרתי מביטה על הקרקע, "אבל עזבי.." אמרתי במהירות. "אוקי יש פה בבית ספר מקומות מגניבים?" שאלתי קמה ממקומי על הספסל, "בטח!" אמרה וכמה גם היא "יש את הקיוסק,הקפיטריה,המחששהאמ.." אמרה במהירות ואז עצרה לחשוב," בואי לקיוסק." חייכתי והיא הובילה אותי. "זה הקיוסק?" הצבעתי על עבר מבנה לבן שעמד מאחורי מספר כיתות, "כה." ענתה בחיוך. משהו שמאוד חיבבתי בג'סיקה זה שהיא תמיד שמחה, ואת זה אפשר לראות מהשניה הראשונה שרואים אותה. "מה בא לך?" שאלה כשכבר היינו ליד הקיוסק, "אנ</div>Tue, 07 Dec 2010 09:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת סיפורים ™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12197653http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723188&blog=12197653http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12189430<div align="right" dir="rtl">אז.. תיקנתי הרבה מהטעיות שלי (אין כה רק כן ויש 3 נקודות ולא שתיים כנ"ל לגבי סימני הקריאהועוד..) הפרק הוא לא כזה מעניין סתם ניסתי לגרום לכם לאוהב את בן כמו שאני אוהבת אותו D: <P style="TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl" dir=rtl</div>Fri, 03 Dec 2010 10:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת סיפורים ™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12189430http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723188&blog=12189430http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12188492<div align="right" dir="rtl">כל כך מזעזע! עצוב יער שלם נשרף! אנשים מתים,ורובינו לא יכולים לעשות כלום. אני כל כך רוצה לעזור לעשות משהו, אבל אי אפשר. אפשר פשוט לקוות לטוב,להתפלל. עזרה מיווןקפריסין ואיטליה(כי להם יש את היכולת לעזור לנו וכלים לעזור לנו כתבו בוינט שהם ביקשנו מהם עזרה בכיבוי השרפה.) אני גרה ביוקנעם זה בכרמל אבל לא בחלק של השרפה יהיה זכרונם ברוך של הסוהרים. הלוואי שיכלנו לעשות משהו. </div>Thu, 02 Dec 2010 20:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת סיפורים ™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12188492http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723188&blog=12188492http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12185120<div align="right" dir="rtl">אז הנה הפרק השני: מהפרק הראשון: "למה לא הכרת אותי קודם?" הסתכלתי עליו,מחייכת חיוך קטן, "הלוואי." הוא הסכים. הייתי כל כך שקועה בשיחה שלנו, בחיבוק, שלא שמעתי את דלת הבית נפתחת," את יודעת? מה שאני הרגשתי לאחותך לא השוותה אף פעם למה שאני מרגיש כלפייך." לחש לי ומיד קם בבהלה, "קייט!" צרח אבי מהכניסה לחדר שלי,"מה?" הרמתי את מבטי.הלך עלי,אבי, הוא לא אדם רחמן במיוחד, הוא הולך להרוג אותי, עוד טעות לספר הטעיות שלי. פרק שני: "פאק..." לחשתי, התחשק לי לדפוק את הראש בקיר,"את מוכנה להסביר לי מה קורה כאן?!" אמר אבי בעצבנות, מנסה להרגיע את עצמו ולא לצעוק, "זה... לא מה שזה נראה?" הוצאתי משפט שרואים בכל סרט קומי, רק שלא בדיוק התחשק לי לצחוק עכשיו,בן קם במהירות, "אני מצטער אדוני." אמר בקול מתחנן לרחמים, "מה שאחותך אמרה היה נכון." אמר אבי בקול יחסית רגוע, אך ידעתי שהוא לא ככה, קמתי גם אני לובשת את החולצה הראשונה שהייתה על הרצפה, "אני לא מאמין שאת עשית את זה!" התחיל לצרוח, "את יודעת מה עשית לאחותך?, מה יהיה השם של המשפחה עכשיו ?!" המשיך לצרוח, לא חשב על מה שאמר, "אני רואה שהתחלת לארוז, יופי כבר יש</div>Tue, 30 Nov 2010 18:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת סיפורים ™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12185120http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723188&blog=12185120http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12181494<div align="right" dir="rtl">אוקי, זה הפרק הראשון מה שהעלתי פוסט קודם זה שתי הקטעים הראשונים מהפרק הראשון. שיניתי את השם של עמית לבן. "אני מצטערת." אמרתי והשפלתי את מבטי."את מצטערת?" אמרה בעצבנות אחותי, מנסה לא לקפוץ עלי ולהרוג אותי. "זה לא היה בכוונה!, אני הייתי שיכורה, וגם הוא." אמרתי דמעות מציפות את עייני." שבוע לפני החתונה?!" צרחה אחותי בוכה, "אני מצטערת." לחשתי. "אני יכול להגיד משהו?" שאל ארוסה של אחותי, יותר נכון ארוסה לשעבר, אחרי ששכבנו אתמול והיא גילתה את זה ." שתוק! אני לא רוצה לראות אותך!" צרחה אחותי וזרקה כוס לכיוונו , הכוס התנפצה על הקיר, ורסיסה התפזרו על הרצפה. " זה לא אשמתה של אחותך,היא הייתה ממש שיכורה,ואני נישקתי אותה."אמר בהיסוס, "מה זה חשוב!?" צרחה ,"תודה" סימנתי לו עם השפתיים, זה היה שקר,הכול היה שקר אחד גדול, לא היינו שיכורים, וזאת לא הייתה הפעם הראשונה, אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שנתפסנו, "תעוף .. מפה!" אמרה אחותי, "תרגיעי.." לחש בן , "אתה תירגע! צא כבר! חתיכת בן זונה, מניאק.." צרחה לעברו אך פרץ של דמעות עצר אותה מלהמשיך."אני לא רוצה לראות את אחד מכם כאן , בחיים." לחשה לא מסתכלת עלינו,ה</div>Sun, 28 Nov 2010 17:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת סיפורים ™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=723188&blogcode=12181494http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=723188&blog=12181494