<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>התחדשות האביב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 karie. All Rights Reserved.</copyright><image><title>התחדשות האביב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318</link><url></url></image><item><title>הרהורים קטנים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12570699</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא בטוחה מה לעשות עם הסיפור החדש שלקחתי על עצמי.
הוא לא קל, וכך גם הדמות הראשית. קל מאוד לטעות בה וקל מאוד לשפוט אותה, קל מאוד לרדת עליה וקל מאוד להתיימר להיות מעליה.
אני לא בטוחה אם לפרסם אותו פה, כי אני לא רוצה לטעות בו.
אני מנסה לעשות אותו ללא טעויות אך זה קשה בלי ביקורית בונה מאחרים.

אז..מי מאלה שרוצים לקרוא משהו חדש?



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 20 Jun 2011 21:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (karie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12570699</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722318&amp;blog=12570699</comments></item><item><title>סיפור קצר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12390699</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה הערות לפני הקריאה: אני לא בטוחה איך יצא לי לכתוב דבר כזה, כי זה באמת לא הסגנון שאני בדרך כלל כותבת. ואזהרה קטנה, זה קצת מטורף, אמ אז מי שזה מפריע לו, לא חייב לקרוא. ^.^ קריאה נעימה.

אני אדמונד, לא בטוח איך חיי, אבל הם כמו כל חיים. אני בן 17 . אני יודע שאני מיוחד רק בגלל שאני יודע. אבל יש לי רגעים כאלה שאני לא יכול לשלוט בעצמי, ובאים כל מיני תגובות לא רציניות אצלי. אני לומד בתיכון רגיל, לפחות לאחרים למרות שלי הוא לגמרי לא רגיל. יש בו כוחות, ואני היחיד שיודע את זה.
הרבה נמשכים אליי והרבה לא, והרבה אני פשוט זורק, כי אני יודע שהם לעולם לא יוכלו להבין אותי. חוץ מכמה בודדים שאני משאיר בצד. אני טוב בלזרוק די מהר אנשים, אבל יש דבר אחד שתמיד חוזר אצלי, סוג של יציאה מוזרה. לפעמים נדמה לי שהחדר נפתח, לא אני די בטוח שהוא נפתח, אבל מה אף אחד לא מאמין לי. אומרים לי השתגעתי, על מה הם מדברים?! והם לא משוגעים?!! איך הם יכולים לשבת כל היום על התחת כאשר משהו נפתח מולם?!! איך הם לא רואים, מניאקים?!!. זה לא הדבר היחיד שמפריע לי, אלה החוקים הדפוקים האלה של לשבת כל הזמן, לשתוק כל הזמן, מי לא יצא מדעת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 25 Mar 2011 16:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (karie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12390699</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722318&amp;blog=12390699</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12327850</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עניינים חדשים XD פורסם במומלצים בלוג שעוסק בערוץ הילדים של פעם וכמה פעם היו יותר תוכניות חינוכיות של היום זה 
אלה שמתנגדים, מהצד של ההורים, לדעתי זה ברור שהטלווזיה היא המחנכת הראשית בחיי הילדים של היום אבל אפשר לחיות בהכחשה שלהורים יש איזה שהיא &quot;סמכות&quot;.
בקשר למה שהיא טענה, אני לא יודעת, לדעתי יש יתרונות וחסרונות בכך שהם נפטרו מכל התוכניות שפעם היו חינוכיות יותר.
זה מזכיר לי את הוויכוח הענק שעדיין מתקיים בין חינוך מסורתי לחינוך יותר מודרני.
שזה המסורתי לתת מכות לילד, לגרום לו לפחד ממך כי רק כך הוא יעריך אותך. והחינוך המודרני לתת לו כל מה שהוא רוצה, בלי גבולות בכלל.
אני לא חושבת שאף אחד ממסורות החינוך האלה זכה או יזכה אי פעם, ולדעתי זה דומה לערוץ הילדים.
למרות שאני נוטה לחשוב שפעם היו יותר מסרים ויותר תוכניות מוסריות בלי סקס או אהבה בכל פינה לילדים בני חמש! &amp;gt;_&amp;lt;
יש גם יתרונות. אבל זה תלוי מאיפה מסתכלים על זה, איזה נקודת מבט.
למשל, אם נסתכל על החינוך המסורתי בהשוואה לחינוך של היום, ברור שהחינוך המסורתי יש יותר יתרונות ואידיאלי. אבל אם נסתכל עליו בתור מה שלמעשה הילד עובר בחינו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 17 Feb 2011 19:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (karie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12327850</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722318&amp;blog=12327850</comments></item><item><title>המשך 3</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12319285</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אותם הערות:1.בבקשה לא להפנות את דעות הדוברת אליי, מאחר שיש לה כמה דעות שהם לא שלי.2. כמו הראשון, רק שכאן זה אומר, שלא תוכלו לשפוט, כי היא שונה בתכלית מהאופי שלי.3. כתבתי כפי שנראה לי זרם התודעה(גוף ראשון) נראה. אם הוא יראה קצת מבולגן, מסורבל וכ&quot;ו..זה הכל חלק מהעניין שבחרתי לעסוק בגוף הזה. ודבר אחרון, תהנו. ומקווה שתאהבו מודה שוב לכל אלה שהגיבו לפרק הקודם! היום קצת הגזמתי, אבל נהניתי מאוד בזמן הכתיבה. אני מקווה שתהנו גם ^^

עבר הרבה זמן מאז שהתחלנו להעמיס את הדברים, מאמא שלי אמרה לכולם כהרגלה הדפוק מה לעשות כמו איזה מפקד גרמני בצבא, זה היה מצחיק. הבטתי בה כמה רגעים ואז נכנסתי לאחור, להסתיר את עצמי ואת העור השחור שלי כמו שאני תמיד עושה, כמו שאני תמיד יעשה. למה? כי ככה אנשים רוצים, הם לא אוהבים דברים שלא נכנסים להם לתוך איזה מסגרת של היפה הדפוקה במוח שלהם, אבל זה בסדר. כל עוד בני המיעוט שהם הערבים, יהודים ושבט האינדאנים יכולים להידחס למסגרת אחרת במוח הדפוק שלהם, מאיפה בכלל התחלנו עם זה? בלדחוף אותי לצד האחורי, אבל אני יגיד את האמת, לא מפריע לי להיות בצד האחורי. גם אם אני שנואה, גם שנואה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 12 Feb 2011 17:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (karie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12319285</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722318&amp;blog=12319285</comments></item><item><title>דברים אחרונים בחיי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12302802</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בגלל בלוג שאני לא אזכיר את שמו, אני אגיד רק מסקנה אחת שהגעתי אליה:זה רק מראה שבעולם, הרוב סובב על כסף, סקס ואינטראסים, ולא אהבה.עצוב =.= מאוד עצוב!


עריכה..
בקשר לזה,בגללבלוג נוסףשראיתי במומלצים על &quot;אידיאל היופי&quot; שטוען שנשים שמנות לא יפות,אבל תוך כדי סותר את עצמו, בגלל ש&quot;יפה&quot; משתנה מתרבות לתרבות. החלטתי להציע דבר ביניים. במקום לחשוב על המונחים שאינם יציביםמתרבות לתרבות &quot;יפה&quot;,&quot;מכוער&quot;&quot;רזה&quot;,&quot;שמן&quot;. לדעתי מה שבאמת יכול להיחשב כערך של &quot;יפה&quot; אמיתי הוא היכולת של האדם לקבל את הגוף שניתן לו כאשר נולד, ולחיות איתו באהבה יחד עם כל המגרעות והחולשות שהוא נולד איתם, זה היופי האמיתי באדם ובחיים לדעתי.


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 03 Feb 2011 14:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (karie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12302802</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722318&amp;blog=12302802</comments></item><item><title>המשך 2 לסיפור החדש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12268047</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;-לפני שאתחיל בפרק, אני אגיד רק דבר אחד קטן, תודה לכל המגיבים שהגיבו בהתחלה של הסיפור הזה.
אני אוהבת אתכם. 

הכי מעצבנת אותי זו מאמא שלי. במיוחד עם הקטע של הנעליים. מכירים את הקטע הזה? שאת קונה נעליים, ואת רוצה את הכי הכי אופנתיות, אבל את לא יכולה לקבל אותם כי הם הכי יקרות. לעזאזל עם החנויות סוחטי הכסף האלה! ואיך אנשים ישר מביטים בנעליים שלך וחושבים ואוו איזה נעליים יפות וכאלה..עזבו לא משנה, אז בכל אופן מאמא שלי, לא מוכנה להתפשר. היא תמיד מכריחה אותי לבוא איתה לחנויות מוצצי הדם האלה, הם יותר גרועים מהדרקולה בקולנוע!! ותמיד אני מסתכלת על המוכרים ומאחלת שיפשטו את הרגל, פשוט ככה. ואז מאמא שלי קונה לי כאילו בכוונה מידה שקטנה עליי! אוף!! למה היא חייבת לעשות לי את זה?!. אבל היום היא החליטה סוף סוף לקחת אותי לשוק, שם אני אראה אותו שוב. הבחור הזה, או האיש הזה עם הזיפים, השיער המקורזל והשחור והעיניים המהפנטות האלה. אני לא טיפשה, זה ברור שהוא לא יראה אותי גם הפעם אבל..לא אכפת לי! וזה לא שאני סתם איזה מפגרת שמאוהבת באיזה פוסטר של כוכב רוק שעומד ברחוב, לא שאני חושבת שהוא כוכב רוק, אבל זה לא אהבה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 14 Jan 2011 16:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (karie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12268047</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722318&amp;blog=12268047</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12258908</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סרטון שמומלץ לראות ולהקשיב :


 



חלק 2 שלו







עריכה: אני יודעת שהתרגום עזר, אבל אני לא יכולה להפסיק לצפות בקליפ הזה
אני לא מבינה למה אנשים שאומרים להם לצפות במשהו, מסרבים בכל הכוח
ואז אחרי שהם צופים, הם נדהמים ואומרים בעצמם כמה זה יפה.
במקום להיאבק במשהו שממליצים לך, למה לא פשוט לנסות ?. במקום להחזיק בדעות הקדומות שלך ולפסול,
למה לא לתת הזדמנות ולהתעלם מהם??
אני אסיים במילים תמשיכו לחיות, תעשו מה שתרצו, ואשמח עם תגיבו.

אוקי קליפ נוסף מאוד מצחיק וגםבו יש רעיון ומסר חשובים^_^
מוזמנים גם להגיב עליו.

&lt;object width=&quot;425&quot; height=&quot;350&quot; data=&quot;http://www.youtube.com/v/yONwvIhQb8o&amp;am&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 09 Jan 2011 13:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (karie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12258908</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722318&amp;blog=12258908</comments></item><item><title>סיפור חדש- ללא שם.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12254175</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה הערות חשובות לפני הסיפור החדש, שגם לו אין שם! 1. לא להפנותאת דעות הגיבורה כלפיי, כי יש דעות שהם לא שלי.2. כמו הראשון, רק שכאן זה אומר, שלא תוכלו לשפוט, כי היא שונה בתכלית מהאופי שלי.3. כתבתי כפי שנראה לי זרם התודעה(גוף ראשון) נראה. אם הוא יראה קצת מבולגן, מסורבל וכ&quot;ו..זה הכל חלק מהעניין שבחרתי לעסוק בגוף הזה. ודבר אחרון, תהנו. ומקווה שתאהבו . 



כשנולדתי, לא הייתי אומרת שהרגשתי משהו משמעותי, או שכן הרגשתי אני לא זוכרת. אני רק יודעת שאני כאן, ורק יודעת שאני שם. וכל שניה צריכה לעשות אלף דברים בו זמנית. אבל למה לקפוץ לדברים האלה? למה בכלל אני מתחילה לספר למישהו על זה, או לכתוב על זה או להתחיל בכלל?! מה הטעם אם בכל מקרה אלה שישר יראו אותי ברחוב יגידו כמו תמיד &quot;אהה הנה השחורה.&quot; אוקי, אז אנשים לא באמת אומרים לי את זה ברחוב, אולי פעם ילד פה ושם אבל זה לא כזה &quot;ביג דיל&quot;. אמא שלו תמיד אומרת לו שזה לא יפה למרות שרוב האנשים חושבים את זה איך שהם רואים אותי. ולמה שלא יחשבו?! הרי הם רואים עור...עור שחור...או חום..לא יודעת האמת, אף פעם לא חשבתי על זה. אולי יום אחד היו אנשים ירוקים שירגישו כמע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 06 Jan 2011 22:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (karie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12254175</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722318&amp;blog=12254175</comments></item><item><title>לקוראים!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12252809</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אמ תהיתי מי קורא כאן או נכנס לכאן. למרות שלי זה נראה שאף אחד.
רק רציתי להודיע לפני פרסום אם בכלל אפרסם, הלכתי על משהו חדש.
אוקי לא חדש, הרי מלא נערות כתבו על זרם התודעה האינסופי, רק שאני בחרתי בדמות ראשית שאני לא יודעת איך יגיבו כלפיה.
שוב זה די עלה מעצמו ובאקראי, לא יודעת מאיפה בשם &quot;השראה&quot; אבל..
היא עלולה להביא כמה תכנים לא ראויים או לגרום אי נוחות לכמה..אז אשמח לדעת אם אתם מעוניינים שאפרסם אותו וכמה יקראו.
זה די חשוב..אז בבקשה

תגיבו 
עריכה...דרך אגב, מכירים את הקטע הזה שאתה כותב פוסט, ואז מגלה שיש לך טעויות הקלדה, ואז אתה מתקן אותם. אבל אחרי שאתה חוזר, אתה מגלה שאותם טעויות הקלדה חזרו לקטע, למרות שתיקנת אותו, מכירים?

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 06 Jan 2011 03:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (karie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12252809</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722318&amp;blog=12252809</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12239091</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עכשיו ברור לי למה קפקא הוא סופר הטוב ביותר בכל הזמנים..


עריכה:
גם איןלי מצב רוח לכתיבה וגם אין לי מגיבים - שני דברים שהורסים את ההשראה.
אבל זה לא הסיבה על ההחלטה שלי. החלטתי להקפיא את הסיפור עד להודעה חדשה.
אלא אם כן יקפצו לפחות שלושה קוראים או יותר וירצו המשך.

זה סילבטאר וכבר יש לי הרגשה קשה יותר מהרגיל בקשר לחיים בכללי.
למרות שיש כמה סיפורים שעושים לי טוב, עדיין ההרגשה הכללית שלי מאוד קשה.
~_~ אולי בגלל מזג האוויר או קפקא. רוב הסיכוי, קפקא.


הערה חדשה: התחלתי לכתוב סתם הערות לעצמי, זה כל כך אירוני. הגעתי להבנה היוםשלא 
רק אני חשתי את הדיכאון של סיפורי קפקא, מסתבר שגם בשנים קודמות ושנים רבות לפני,
בני הנוער שקראו בו נכנסו לדיכאון של החיים גם. ומשום מה, זה מעודד אותי קצת. 

לדעת שאני לא היחידה שהאפקט שלו הקסים אותה לרדת לקרשים.



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 29 Dec 2010 22:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (karie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722318&amp;blogcode=12239091</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722318&amp;blog=12239091</comments></item></channel></rss>