<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>JUST ME</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177</link><description>open up your plans and damn you&apos;re free 
</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 RON:-). All Rights Reserved.</copyright><image><title>JUST ME</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177</link><url></url></image><item><title>START of optimistic</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12226110</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פעם ראשונה מזה הרבה זמן אני יכולה להגיד שאני מאושרת.
החלטתי להפסיק לקחת תריטלין החרטה הזה. זהו. פיניטו. עם כל הקושי אני אתמודד. אני לא צריכה את התרופות הכימיות האלו, כמו רובוט- לקום כל בוקר ולשתות כדור (או במקרה שלי לשים מדבקת ריטלין) לא צריכה את זה.
וכן, קשה לי עם ההורים שלי, אני בקושי מחליפה איתם מילה. אבל היום הייתי אצל פסיכולוגית כ&apos;כ מטומטמת שבגלל שסתם זרקתי לאוויר משפט כמו &apos;בא לי למות&apos; ובכלל לא התכוונתי אליו ברצינות, חושבת שאני באמת רצינית ומסוגלת לעשות לעצמי משהו. אז, ממ... לא.
כל הפגישה אני וההורים שלי ישבנו וצחקנו, כזאת פוסטמה. הבנתי שאני מסוגלת לשתף את ההורים שלי ואני לא צריכה להמשיך ללכת לפסיכולוגיות\יועצות או וואטאבר. יש לי חברות, יש לי הורים ויש לי אתכם (אויייייי...)
אז עם כמה שיהיה קשה (ועוד יהיה קשה) החלטתי שלא מוותרים! אין מצב!
אין יותר מצבי רוח קיצוניים!
אין יותר דיכאון!
אין יותר בכי!
&lt;span style=&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 22 Dec 2010 19:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (RON:-))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12226110</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722177&amp;blog=12226110</comments></item><item><title>דיכאון. ייאוש. מסובך.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12217350</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני באמת חושבת שיש לי דיכאון. רציני 
אלו התסמינים לדיכאון ויש לי כמעט את כולם-

*מצב רוח ירוד ומדוכדך.
*מחשבות עצובות.*דימוי עצמי והערכה עצמית נמוכים.*תחושה כאילו הסובבים אינם אוהבים אותם.*ייאוש הולך וגובר ותחושת חוסר תקווה לגבי ההווה והעתיד.*אובדן הנאה מפעולות היום-יום, כגון פעילות ספורטיבית, תחביבים, יחסי מין, בילוי עם המשפחה וכו&apos;.*קשיי ריכוז וזיכרון הפוגעים בתפקוד בעבודה. - במקרה שלי, בלימודים. כי יש לי גם הפרעת קשב.*קשיי שינה, או לחילופין שינה מופרזת.*חוסר תיאבון.*מחשבות אובדניות.*רגזנות וחוסר שקט.*חולשה כללית ומרץ מועט.

טוב עזבו, יש לי הכל.
בכל מקרה אני חושבת שיש לי מאניה דיפרסיה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 17 Dec 2010 19:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (RON:-))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12217350</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722177&amp;blog=12217350</comments></item><item><title>הגשם הראשון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12206478</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא ממש יודעת מה המצב ברחבי הארץ, אבל כאן כבר יש גשם ועוד איזה גשם :)
אני כ&apos;כ שונאת חורף. אבל שמחה שהגשם הזה בא סופסוף! למרות שהוא דפק איחור...
אני רוצה עוד שבוע חופש.. או אפילו עוד יום. בבקשה :( אין לי כוח לבית ספר, ועוד במזג אוויר הזה..
אז בנימה אופטימית שיהיה לכולנו שבוע מקסים ומלא שמחה וצחוקים קצת ההפך ממני, לא?

יצאתי לצלם קצת כשנרגע הגשם. אז הנה כמה תמונות
תהנו :)
לא יודעת למה, אבל השיר הזה מתקשר לי למזג אוויר, ובכללי הם מדהימים.






נ.ב-אני ממש ממש רוצה ללכת לקורס\סדנאת צילום. ממש. חיפשתי מלא בצפון וכמעט ואין, אולי רק בחיפה וגם זה רחוק לי. אם מישהו מכיר משהו כזה בצפון (כמה שיותר צפון) אשמח אם תעזרו לי. תודה בכל מקרה!

&lt;im&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Dec 2010 17:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (RON:-))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12206478</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722177&amp;blog=12206478</comments></item><item><title>צילומים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12195297</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי הסופ&apos;ש הנוראי של השריפות,סוף סוף אפשר קצת להירגע.
תודה לאל שזה כבר מאחורינו, ועכשיו אפשר להתחיל את החופש כמו שצריך.
אז בפוסט הזה ל-א יהיו חפירות, כמו תמיד חחח. הבטחתי להעלות תמונות נכון? אז הנה לכם תמונות. אפילו די הרבה;)
אלו תמונות שצילמתי מכל מיני מקומות שונים, ללא פוטושופ או עריכה כלשהי. תהנו 




התמונה האהובה עליי-&lt;img src=&quot;http://www.UpFile4u.Net/Files/4v2f1s.jpg&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 05 Dec 2010 23:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (RON:-))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12195297</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722177&amp;blog=12195297</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12183871</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב.
אז ברגעים אלה בא לי קצת למות, ובכל זאת אני כותבת אחרי מלא זמן.
היו לי כמה שבועות עמוסים אבל מלא חדשות טובות ורעות..
אוקי אז נסכם את זה כמו בהיסטוריה, ואז אני אחזור לבכות מכאבים-

1. אירחתי עם חברה שתי בנות רוסיות ממש מתוקות, הן בבית ספר לידינו וזו היתה משימה למי שרוצה(אל תשאלו, גם אני לא הבנתי).
בכל מקרה אירחנו אותן והיה מדהיםםם הן הכירו לנו את כל החברים החתיכים שלהם היה שווה 

2.נפלתי מ10 מדרגות בבית ספר שלי. פשוט התגלגלתי על כל המדרגות והיה לי מזל כ&apos;כ ענקיייי כי במקרה סחבתי לחברה ת&apos;תיק אז הראש שלי הגב שלי נפלו עליו, אז במזלללללללל לא קרה לי משהו רציני אבל אני מתה פה מכאבים. אני גם אשכרה בשוק שיכולתי להיות פאקינג נכה עכשיו! אני מתחילה לבכות מלחשוב על זה בכלל! היתה לי תנפילה הכי מסוכנת בארץ. וכל השכבה(אהמ, הביצפר) המסריח שלי תוך שניה ידע. התחילו להמציא גרסאות משלהם.
כואב כואב כואב :(
אז החלטתי לא ללכת מחר לביתספר כי אין לי כוח לאפס ולכל מיני שיעורים מפגרים וממש בא לי לישון עד אחת ולראות סרט במיטה עם שוקו חם ולהנות לי בבית .

3. סופסוף השקעתי במשהו שאני אוהבת! קניתי מצל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 29 Nov 2010 21:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (RON:-))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12183871</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722177&amp;blog=12183871</comments></item><item><title>אנורקסיה, הרצון המוגזם לרזות וכל מה שבין</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12171112</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היה לי הרבה דברים אחרים לשתף אתכן אבל בחרתי נושא אחד שאני פשוט מזועזעת ממנו בזמן האחרון.
הרצון הנוראי הזה של בנות בבלוג לרזות.
קודם כל, אני מבקשת, מי שלא נראה לה מה שאני כותבת שלא תאמץ את עצמה להגיב בכלל. אני באה בגישה טובה ויכול להיות שאני אהיה קצת קשה אבל זה רק כדי לפתוח לכן תעיניים. 

אז ככה, אני נערה ממש רזה, מודה. אני שוקלת בסביבות ה-40 ואני בכיתה י&apos;. אני מרגישה די רע עם עצמי, כי אני כ&apos;כ רוצה להשמין. אני מסתכלת על הידיים הדקיקות שלי ונגעלת, על העצמות הבולטות.. פשוט דוחה אותי. אבל אני לא מייחסת לזה חשיבות רבה, כי זה בסה&quot;כ גוף- מראה חיצוני. אלוהים, זה מה שקובע את הבנאדם? אז כן, להוריד כמה קילו בשביל להרגיש טוב עם עצמך זה יופי- אבל להיסחף ולחיות כל היום על פירות? ירקות? דברים שלא מכילים שומן בשיט?

אני מרגישה שהתחלתי רע. לא רציתי לפתוח בזה. אני לא באה להשוויץ בי או בגוף שלי חלילה, אני פשוט מראה לכן מה אני חושבת מהצד השני. אני מכירה הרבה בנות במצב סביר לחלוטין שרוצות לרזות. החל מהחברות הכי טובות שלי ועד לאלו שפחות.
אז נכון, יש כאלו שחייבות לטפל בעצמן כי המצב יחמיר ויגיע לבריאות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 22 Nov 2010 17:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (RON:-))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12171112</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722177&amp;blog=12171112</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12167824</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;And when I&apos;m gone, just carry on&apos;Don&apos;t mourn, rejoice Everytime you hear the sound of my voice Just know that, I&apos;m lookin&apos; down on you smilin&apos; And i didn&apos;t feel a thang So baby don&apos;t feel no pain &apos;Just smile back פשוט מלך. 

טוב אז ממש שימחתן אותי עם כמות התגובות בפוסט הראשון, נשמות אחת אחת
ממ מקווה שעבר על כולן סופ&apos;ש נעים ורגוע..
שלי היה סבבה אבל היום היה מדהים!
אני וחברה יצאנו ליום צילומים אחרה&quot;צ ככה וממש נהנתי. אולי אני אעלה תמונות בהמשך :)
תמיד אהבתי לצלם ולהצטלם (חיח, מי לא?) אבל עכשיו גיליתי שאני ממש אוהבת.

אתמול הייתי בחרא מצברוח בגלל ההורים שלי ואחותי.
לפעמים בא לי פשוט לזרוק הכל ולברוח. לברוח למקום&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 20 Nov 2010 19:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (RON:-))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12167824</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722177&amp;blog=12167824</comments></item><item><title>טוב אז כדי להכיר...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12164563</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בפוסט הקודם נורא רציתי לשתף אתכם, כי כתבתי את זה באותו הרגע, עכשיו זה קצת מידע על עצמי.
ממ אני חדשה כאן אבל כבר ביקרתי פה כמה פעמים.
קוראים לי רון. חיח&amp;gt; איי לייק מי ניים (:
אני בת 15 כיתה י&apos;, חסרת אופטמיות, דיי שורדת בלימודים, יש לי כמה חברות טובות וכמה עלאק ידידים נואשת לאהבה כרגיל וזהו.
החיים יופי לא?
חעחע. NOT! 
נורא חשוב לי שתקראו תפוסט הקודם, כתבתי אותו באמת מהלב שלי ומאיפה שאני מרגישה .
הלוואי שהוא היה עוזר לי לשנות צורת חשיבה, אך כמובן-לא. נקווה שהוא יעזור לכם. 
או לפחות יעלה לכם חיוך קטן?


&lt;span style=&quot;font-size: x&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 18 Nov 2010 23:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (RON:-))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12164563</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722177&amp;blog=12164563</comments></item><item><title>My first writing</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12164029</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא קשור זה לזה, לא קשור זה בזה, אין סדר-אין עריכה-אין כלום. פשוט כתבתי.. 

NO NAME- or just, LIFE
לכל אדם יש את הסיפור שלו, האמת שלו, הנוסטלגיות שלו, החיים שלו. 
כל אדם מאמין במשהו, אוהב משהו, שונא משהו. 
כל אדם שונה בדעתו, בהתנהגותו, בדיבורו. 
ואני שואלת את עצמי, בשביל שאדם יוציא ספר על עצמו- על עברו, על חייו, עולמו, מה צריך להיות בספר בשביל לעניין אנשים? בשביל למשוך אותם לקרוא את הספר? 
הוא צריך לספר שהיה חנון חרשן וכעת הוא סלבריטי מפורסם? 
&lt;span style=&quot;font-family: &apos;Tahoma&apos;,&apos;s&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 18 Nov 2010 19:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (RON:-))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=722177&amp;blogcode=12164029</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=722177&amp;blog=12164029</comments></item></channel></rss>