http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312BECAUSE MIRROR HURTS MORE than STARVINGheCopyright 2026 somewhere over the rainbow. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13674146<div align="right" dir="rtl">אני עוברת לתל אביב. למרכז תל אביב. דירה נחמדה עם עוד 2 שותפים- שותפה ושותף (ממש חמודים, השותף דווקא קצת מוצא חן בעיניי). מוזר לי לכתוב כאן שוב, אחרי שכלכך הרבה זמן לא עדכנתי. אבל הנה חזרתי שוב אני כל הזמן חוזרת. דירה משלי, בלי שינסו לדחוף לי אוכל. אני פשוט לא אקנה, או שאני אקנה לי כמה יוגורטים, פרכיות, כמה מלפפונים, תפוחי עץ קפה ודיאט קולה. that's it! אני אוכל לרדת במשקל בשקט, אני רק אצטרך להלחם בדחף העז של הבולמוסים, וכמה שקל לרשום את זה, זה פי מליון יותר קשה במציאות לעשות את זה.. אבל אין מה לעשות. ירדתי קילו וקצת. היו לי כמה נפילות. פעם אחרונה הייתה אתמול. חיסלתי חבילה של שוקולד פרה ביסקוויט ואחרכך עוד גלידה עם בסקוויטים. בקיצור זוועה. זוועה. זוועה. היום היה נחמד, היה יכול להיות טוב יותר. אכלתי בבוקר קוראסון שקדים ובערב צ'יפס. לא להיט. ממחר, חזרה למשטר. בא לי להיות רזה, כמו פעם. די, ובא לי להצליח כבר. חרא לי בזוגיות. אם אפשר לקרוא לזה ככה, בעצם אי אפשר לקרוא לזה ככה. יצאתי עם מישהו שגדול ממני ב15 שנה. ברור שלא יצא מזה משהו, פגישה אחת ואז הוא התהפך על עצמו. אין לי מושג מה זה ה</div>Fri, 15 Feb 2013 21:21:00 +0200flyaway46@walla.com (somewhere over the rainbow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13674146http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720312&blog=13674146http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13604280<div align="right" dir="rtl">העלתי המון, המון דברים קרו מאז הפעם האחרונה שעדכנתי פה המון זמן עבר, המון דברים השתנו, עליתי המון במשקל... מה זה המון... בוא נגיד שפעם אחרונה שנשקלתי לפני 4-5 ימים בבוקר הייתי כמעט 58 (!) תמיד אני חוזרת, תמיד הקול הזה שאומר לי- למה? למה את באמת צריכה עוד את הפרוסת עוגה הזו? למה? המון זמן לא הייתה לי שליטה, המון זמן לא חשבתי על ההפרעה, הנחתי אותה בצד, הנחתי אותה עד שהיא תפסה אותי שוב ברור שהיא הייתה שם כל הזמן, די רדומה, בתת מודע היא שם, לא מתפרצת, עד הגבול, עד קצת גבול היכולת שלה להכיל להכיל את השינויים, כמה שינויים... 2 גברים אוהבים, ואני במחשבות על האקס, רוצה לחזור, שולחת הודעה, כמו סמרטוט, סמרטוט רצפה ואוכלת המון ואז מגיע הרגע הזה... ההבנה, מעין אור בהיר לבן כזה, שרוצה לעשות ריסט על הכל להתחיל מחדש, לסדר דברים, להעיף הכל ולהתחיל מחדש, את 2 הקשרים הלא מובנים האלה מצחיק שככל שהם מחמיאים, ככה אני רואה את עצמי שמנה יותר וכלכך לא מאמינה להם העבודה שכלכך רציתי... מצחיק, כאילו נכון רב הזמן סבבה לי שם ואני אוהבת, עד אותם רגעים שבא לי לארוז את עצמי ולנסוע, ללכת אבל על מי אני עובד</div>Sat, 22 Dec 2012 23:55:00 +0200flyaway46@walla.com (somewhere over the rainbow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13604280http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720312&blog=13604280http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13527729<div align="right" dir="rtl">אתמול בערב, כמה שעות אחרי שדיברנו ואמרתי לו שאני לא יכולה ואני עובדת בראשון הוא שאל אותי אם אני עובדת במהלך השבוע, ואמרתי לו שכן, אז הוא שלח לי- אולי בכל זאת אני יוכל להחליף עם מישהי או משהו כזה ושיהיה ממש כיף, אמרתי שאני אבדוק ומקסימום נעשה משהו היום והוא רשם לי שאני אעדכן אותו. היום בצהריים שלחתי לו שאני לא חושבת שזה יצא, כי בינתיים זה אותו מצב, אז הוא רשם לי שהוא אופטימי... עכשיו, זה הכי מוזר לי בעולם מה ההתעקשות הזו.. כאילו מה המהירות? מה קרה..? מה יש לו פתאום... שבוע שלם דיברנו פעם אחת בטלפון ועוד פעם אחת הסתמסנו ועכשיו הוא כבר רוצה שאני יבוא אליו.. אני באמת לא מבינה מה הלחץ לא יודעת.. אני עדיין חושבת על זה, מצד אחד בא לי, מצד שני, כל המהירות הזו, אני לא מבינה מאיפה זה נחת עליו פתאום, באמת שאני לא יודעת מאיפה זה בא... ואני לא יודעת עם כל העניין הזה יהיה נכון.. בכל זאת פתאום לבלות איתו יום שלם, לישון איתי, לקום איתו.. כאילו מה..?!? לא יודעת..... זה מה זה מוזר לי, ממש "הידיד", אין לי כוח אליו כבר, הוא משגע אותי שאני לא מדברת איתו וכל הזמן הוא מסמס ומתקשר (ממש מתקשר...) ואני ל</div>Sat, 27 Oct 2012 16:40:00 +0200flyaway46@walla.com (somewhere over the rainbow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13527729http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720312&blog=13527729http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13526371<div align="right" dir="rtl">לא יודעת מה קרה לי דיברנו כמה פעמים השבוע, אתמול הוא התקשר אלי ושאל אותי אם בא לי לבוא אליו בשבת בערב שנצא קצת, נשב איפשהו (אני אשאר אצלו בצפון) וביום ראשון נעשה איזה טיול באזור, אמר לי שאני אחשוב על זה ושאני אחזיר לו תשובה מחר (כאילו היום...) הוא התקשר אליי לפני חצי שעה, ולא עניתי לו, ואמרתי לעצמי שזה הכי לא יפה להתעלם ממנו, לא מגיע לו ואני לא אוהבת שמתנהגים ככה, אז התקשרתי כאילו מצד אחד, אני לא יודעת מה הוא חשב לעצמו, כאילו נפגשנו רק פעם אחת ודיברנו קצת, אבל כאילו כבר מפה ועד לישון אצלו.. כאילו הוא לא רץ קצת יותר מדי מהר... אפילו בשבילי זה מהר... אם פעם הייתי ישר קופצת על ההזדמנות, הפעם קיבלתי רגליים קרות אמרתי לו שאני חייבת לעבוד ביום ראשון בבוקר, כי מישהי מהעבודה דפקה להם ברז ו... תירוצים תירוצים תירוצים, אמרתי לו שנעשה את זה שבוע הבא או בהזדמנות אחרת הרגשת בטן שלי, שזהו... אני לא חושבת שנדבר יותר ואולי זה טוב יותר, קשר כזה מרחוק הוא לא הכי טוב, הוא שם אני פה (חחחח כמה אירוני אה....) כבר הייתי בסרט הרע הזה ושום דבר טוב לא יצא מזה... אז בסדר, היה קראש עבר אני רוצה להאמין</div>Fri, 26 Oct 2012 17:32:00 +0200flyaway46@walla.com (somewhere over the rainbow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13526371http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720312&blog=13526371http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13518765<div align="right" dir="rtl">וזורקים אותי מהדלת, אולי יקח קצת זמן אבל אני אכנס דרך החלון על כל מי שזלזל, מרח אותי, לא התייחס ולא יודעת מה... לפחות במשהו אחד הצלחתי מתחילה עבודה חדשה, שווה יותר, יוקרתית יותר, ממותגת יותר וז*ן לכל מי שלא רצה אותי, אני אראה עכשיו לכולם, אני אהיה הכי טובה שם, עם הכי אמביציה להצליח, הכי נחמדה והכי מתוקה אנשים ירצו רק אותי אני אוכיח לכולם שאני שווה, שהיה שווה לקחת אותי עד שהגעתי למקום שאני עושה את מה שאני אוהבת, אני לא אתן לאף אחד להרוס לי, בטח לא לי עצמי אסור לי להרוס את זה, את ההזדמנות הזו שקיבלתי, פשוט הכל צריך להיות מושלם, חייב להיות מושלם, עד שהגעתי לשם... ורק אני עוד לא בתחילת הדרך, אבל אני יוכיח לכולם כמה שאני טובה בזה, אני חייבת, חייבת לעצמי בעיקר, לדעת שיש משהו אחד לפחות שאני טובה בו עד שמצאתי את זה אני חייבת לשמור על זה חזק, הכי חזק שאפשר ויותר</div>Sat, 20 Oct 2012 23:18:00 +0200flyaway46@walla.com (somewhere over the rainbow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13518765http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720312&blog=13518765http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13517302<div align="right" dir="rtl">אתמול אכלתי סלט כף טחינה וחצי חזה עוף קטן וזהו הייתי כלכך מאושרת שלא אכלתי הרבה אבל אני, כמובן, עם היצר ההרסני שלי הייתי חייבת לטחון היום יואו, מה לא אכלתי.... מבייש לספר בכלל איזה מבאס זה מקווה מחר לאזן את זה ושיהיה יום טוב מבחינת אוכל איזה נוראי זה ללכת לישון בכזו הרגשה :( פשוט באסה אין יותר מדי חדש עם ה"חדש"... הסתמסנו קצת אתמול, אבל לא משהו מיוחד אמרנו שאולי נקבע איזה יום אחד שאני אבוא והוא יעשה לי "סיור" באיזור שלו אבל לא קבענו מתי... אני שונאת סתם שאומרים לי דברים.. אוף... מה זה נדבר ונקבע, בוא נקבע עכשיו... אין לי כוח לזה כבר כאילו הוא ממש מתוק כזה, אבל אין מה לעשות, המרחק עושה את שלו (מזכיר לי משהו.....) יהיה מה שיהיה וזהו, כמו שאמרתי, אם הוא רוצה-הוא יעשה.. ואם לא כלכך אז אני אדע לפי ההתנהגות שלו אני לא כופה את עצמי על אף אחד, לא מנג'סת, מי שרוצה סבבה - מי שלא בעיה שלו, שלא יטריד אותי סתם בשטויות ויבלבל אותי... ה"ידיד", נפגשנו אתמול, היה כיף, כאילו סבבה כזה נחמד לי איתו, הוא מעביר לי את הזמן, מקשקשים מלא אין, אתמול הבנתי לגמרי שאני לא נמשכת אליו, אני פשוט א</div>Sat, 20 Oct 2012 02:45:00 +0200flyaway46@walla.com (somewhere over the rainbow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13517302http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720312&blog=13517302http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13511718<div align="right" dir="rtl">שהוא לא התקשר היום, למרות... אתמול בערב, ראיתי שהוא רשם איזה סטטוס עצבני כזה שהוא לא אוהב את המרכז.. ניצלתי את ההזדמנות ושלחתי לו הודעה- שהיה לי ממש כיף היום שנפגשו ושאני מקווה שהכל בסדר איתו אז הוא החזיר לי- שהוא בסדר, ושזה לא היה מכוון אליי ושאני עשיתי לו את היום ליום מקסים. בסוף רשם לילה טוב ושנדבר. עכשיו, אני שונאת שאומרים לי- נדבר כאילו, קודם כל, כל מי שאמר לי- נדבר, אף פעם לא דיברנו אחרכך, באמת, אז יש לי כבר הרגשה רעה עם המילה הזו- נדבר. והנה לא דיברנו היום כל היום חשבתי עליו, כל הודעה שקיבלתי התפללתי שזה ממנו, וזה לא היה.... עכשיו, אוקיי, החזקתי את עצמי ולא התקשרתי ולא סימסתי אבל מה עם גם לא נדבר מחר?? וגם שאני חושבת על זה, זה בעייתי, כי אם לא קובעים להפגש אז כאילו למה להתקשר, לא יודעת ככה אני חושבת... בכל מקרה, כן, זה שהוא גר בצפון עושה את העסק ליותר מסובך אם הוא היה גר במרכז זה היה הרבה יותר פשוט להפגש, בלי יותר מדי תכנונים... מה, אני כאילו מפגרת שזה מפריע לי???? זה משהו קריטי, נראה לי.... לא יודעת, בכל מקרה, אוף, אני ממש מקווה שהוא יתקשר מחר ונפגש עוד פעם...</div>Mon, 15 Oct 2012 23:58:00 +0200flyaway46@walla.com (somewhere over the rainbow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13511718http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720312&blog=13511718http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13509703<div align="right" dir="rtl">לא חשבתי שאני מסוגלת להרגיש ככה עוד פעם לרצות מישהו ממש ולהרגיש שהוא גם לא חשבתי שזה יקרה לי כבר הייתי בטוחה שאני הולכת להשאר לבד עוד הרבה זמן אז נכון, זה רק הרגע התחיל, ורק השניה קרה משהו- או שלא באמת קרה אבל הרגשתי וראיתי את שפת הגוף שלו. עבדנו יחד שם, בחו"ל. כשאני עם האקס והוא עם חברה צמודה גם כן שעבדה איתנו ביחד. הם נפרדו לפני כמעט חודשיים, קצת פחות... טרי... אולי אני ריבאונד שלו?? לא יודעת הוא חזר לארץ, לתמיד שלחתי לו הודעה בפייס, קשקשנו קצת ואמרנו שאנחנו חייבים להפגש, נפגשנו היום בצהריים היה כלכך כיף, דיברנו מלא, על הפרידות שלנו- כל אחד והפרידה שלו, זה ממש טרי אצלו... ואני כבר לא שם, למרות שנראה שהוא די עבר, אבל ת'כלס אי אפשר לדעת, הוא אמר שהם כבר לא בקשר בכלל... ואם זה באמת אז זה מעולה, לא צריכה שהיא תרדוף אחריו ותציק לו, מי כמוני יודעת איזה נורא זה כשהאקס מופיע פתאום בכל מיני סיטואציות....... תמיד אהבנו אחד את השני, היה לנו קשר מיוחד, כייפי כזה כזה שהיה ברור שאם היינו לבד באותה תקופה אז, אז היה בינינו משהו הוא מתוק כזה, ילד טוב.. הוא קטן ממני בשנה וקצת (חסרון</div>Sun, 14 Oct 2012 18:22:00 +0200flyaway46@walla.com (somewhere over the rainbow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13509703http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720312&blog=13509703http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13502414<div align="right" dir="rtl">הרגע הזה שאני לובשת מכנס ומרגישה אותו צמוד מדי, צמוד כמו שהוא לא היה פעם שעברה שלבשתי אותו איזה באסה לא סתם ברחתי מהמשקל בימים האחרונים, הרגשתי שהשמנתי, אני לא יודעת כמה, אולי עדיף לא לדעת חוזרים לשגרה- על קפה עד אחה"צ ובערב יוגורט עם פרי. לפחות יומיים עד יום שישי שבערב יש ארוחה שבת אני מקווה שיעבור כרגיל... בטוח עליתי 2 קילו... אני חייבת להוריד אותם מהר, את הנפיחות הזו הרבה זמן לא הייתה לי כזו עלייה, שממש הרגשתי אותה בבגדים, איזו הרגשה מסריחה זו! צריכה לניעור ולחזור לשגרה, אין ברירה אחרת אולי אני אהיה קצת פחות עצלנית ואתחיל לעשות קצת ספורט... אולי הבנתי שתמיד האקס יהיה שם, לא משנה מה אני אעשה, יתמודד או לא, הוא יהיה שם, תמיד, נקודה כואבת שתשאר שם תמיד. ואני רק צריכה להשלים עם העובדה הזו, להיות "עמידה" יותר (אם זה אפשרי בכלל). כאילו ביום-יום אני לא חושבת עליו או משהו, או רק לפעמים, אבל ממש לא כמו פעם. לא יודעת מה היה יום שישי שריסק אותי, נגע בפצע כואב, במשהו שלא חשבתי שאני אחזור לשם. ממש ראיתי אותו בראש שלי, ראיתי את הסיטואציה בברור, ממש אמיתי, כאילו זה היה עכשיו, ולא הייתי</div>Tue, 09 Oct 2012 21:49:00 +0200flyaway46@walla.com (somewhere over the rainbow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13502414http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720312&blog=13502414http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13495637<div align="right" dir="rtl">ופתאום יום שישי אחה"צ שומעת את השיר שהוא הכי אהב נזכרת בקול שלו שר את השיר, על הכיסא השחור מול המחשב, בבית שלנו רק שנינו וחשבת שזהו, מחקת הכל כל חשבון פייסבוק משותף, כל מייל, כל תמונות, כל טלפון, כל התמונות... ואז זה חוזר אלייך, פוף.. בבת אחת כאילו נחתתי משם רק לפני שעה.. ולא כאילו עברה כמעט שנה (!!!!) והרגש משתלט, ואפילו שהבטחת לעצמך לא לעשות את זה יותר אף פעם, אף פעם לעולם נכנסת לאיזה תמונה, 2 תמונות שלו מפעם, פעם שהכרת כל תו בפנים שלו, כל זיף, כל הבעה, את הפרופיל המושלם והידיים שלו וכל המחשבות מציפות שוב מי היה מאמין, שהדמעות שחשבת שכבר לא יגיעו- עולות שוב. זה היה ברור שמתישהו משהו יצית את זה בפנים.. ברור... איך אפשר להתמודד עם משהו כזה בכלל עד הסוף ולשים את זה בעבר? אני רוצה בכלל לשים את זה שם? כל פעם מחדש אין לי כוח אין לי כוח לזה ונמאס לי נמאס לי להיות תלושה</div>Fri, 05 Oct 2012 21:26:00 +0200flyaway46@walla.com (somewhere over the rainbow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720312&blogcode=13495637http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720312&blog=13495637