http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150heCopyright 2026 SnowFalls. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12130554<div align="right" dir="rtl">כי אני שמנהאני יתחיל את השבוע בשבוע מרקים/וואט אברוספורט..מה? מה מה אכפת לכם? אל תגיבי כאילו שכןשוש, אני עושה מה שטוב ליואני רוצה להיות רזה כי כולם מעדיפים רזותאפילו אימא שלי יורדת עליי וחברה שלה אומרת לי לאכול קצתתעזרו לי בבקשה, אני משתגעת</div>Sat, 30 Oct 2010 15:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (SnowFalls)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12130554http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717150&blog=12130554http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12127156<div align="right" dir="rtl">אני שקטה ליידו ומדברת מעטואני חושבת עליו לפעמיםאבל אני לא ממש מרגישה רגשות כלפיווהוא חתיך,לפעמים אני מרגישה מוזרכשה חברה שלי קוראת לו (הוא מהמשפחה שלה)מן תחושת רייקנות כזו וקריקות בכול הגוףשאני מרגישה את העור רועדולפעמים פרפריםאבל אני לא מרגישה עליו רגשות אז איך זה יכול להיותזו התאהבות?</div>Thu, 28 Oct 2010 20:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (SnowFalls)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12127156http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717150&blog=12127156http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12118961<div align="right" dir="rtl">הצלחתי להבין ממה הדיכאונות הזו כול השניםמאז גיל קטן אני חושבת שאני מכוערת, ויופי עכשיו אני גם שמנהואם אני יחזור להרעיב את עצמי אני כן הצליח לרדת במשקל ואז אני יעלה הכול כיאני ירצה לאכול, אין לי כוח לאכול אין לי כוח בכלל לרדת בצורה נכונהאני עייפה מהחיים האלו הערכה העצמית שלי כזאת נמוכהאני המצא לכם עוד אלף ואחת סיבות למה שאני שונאת את עצמיגם כשה אני מוקפת בהרבה אנשים שאוהבים אותי אני בטוחה שהם שונאים אותיאני כזאת מטומטמת ובכיינית הא וגם נמאס לי לזייף חיוכייםולהזיל דמעות מכול מחשבה שלילית</div>Sun, 24 Oct 2010 01:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (SnowFalls)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12118961http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717150&blog=12118961http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12116049<div align="right" dir="rtl">אני רוצה לסגור את העניים ולשכב על המיטהולא להתעורר, כי נמאס לי להיות דכאוניתקשה לי להיות אופטימית, ולמות זו הדרך הטובה מלהיפטר מבעיות</div>Fri, 22 Oct 2010 18:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (SnowFalls)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12116049http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717150&blog=12116049http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12110996<div align="right" dir="rtl">קשה לי מאוד, להשלים עם עצמי והגוף שלי ועדין ממשיכה להילחם בהפרעות אכילה</div>Tue, 19 Oct 2010 22:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (SnowFalls)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12110996http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717150&blog=12110996http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12108994<div align="right" dir="rtl">איך אני מתחילה לחיות?להתגבר על כול הדיכאונות הזו,הפרנויה,המחשבות ולהיות תמיד שמחה?פשוט להיות אופטימית ולחיות את החיים?בנוגע להפרעות אכילה שלי, אני עדין מנסה להבריא לבד,אני עדין שואפת להיות רזה כמו במגזיניםוהרבה אנשים אומרים לי שזה לא יפה. שזה עור ועצמות ובנים אוהבים מלאותאבל משומה זה לא נכון, הם אוהבים רזות עם ציצי ענקקשה לי כול כך...לברוח מעצמי כבר לא יעזור</div>Mon, 18 Oct 2010 20:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (SnowFalls)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12108994http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717150&blog=12108994http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12103324<div align="right" dir="rtl">אני אפילו לא ידעתי את זה, שהפרעות אכילה יכולות לבוא גם גנטיתאני חשבתי שזה סתם בא מרצון לשלמות, להיות רזה והכי יפה שישאני כבר לא יודעת איך לתאר את זה, אימא שלי אוהבת רזון ובטור ילדה היא השמינה והתחילה לעשות דיאטה ולרזותכיום היא 53 על 1.64 ומתלוננת שבעבודה כול השמנות אומרות לה עד כמה שהיא רזה וצריכה להשמין ואז אומרת לילמה כולם מעדיפים שמנים ואני כמובן במצב של "החלמה מהמחלה" אומרת לה . עדיף להיות נורמלי ומלא אפילו טיפונת<div style="te</div>Sat, 16 Oct 2010 00:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (SnowFalls)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12103324http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717150&blog=12103324http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12092195<div align="right" dir="rtl">במיוחד עכשיו, שאני רוצה להיות אופטימיתאבל אני לא מצליחה כי אני מפחדת מכול כך הרבה דברים,מהחיים בעיקרמלאבד חברים ואת עצמי,מלאבד תקווה ולהתייאש, כול כך קשה לי לחשוב חיובילמה זה ככה?..ועוד אני מנסה ומנסה לדפוק את ראש בקיר כדי למצוא סיבה מספיק טובהמאיפה באים כול הפחדים האלהאולי בגלל...שאני פוחדת להשתנות, שהכול פשוט לא ילך לי?</div>Sat, 09 Oct 2010 20:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (SnowFalls)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717150&blogcode=12092195http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717150&blog=12092195