http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113רק על עצמי לספר לא ידעתי, צר עולמי כעולם נמלה.... רחל מתהפכת בוודאי כעת בקברה על השיבוש המכוון בשירה. כאן אכתוב לפרקים את שעולה על ליבי לא יותר ולא פחות מקווה שתהנוheCopyright 2026 דולפין. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/13/71/71/717113/misc/21118428.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12186478<div align="right" dir="rtl">שלום שמי מוטי ויש לי בן זוג נשא. כך הצגתי את עצמי בפני קוראי פורטל גוגיי לפני שנים רבות מאד.בסיפור זה גוללתי את סיפור חיי כיצד מאדם נשוי אב ל-3 ילדים חציתי את המתרס יצאתי מהארון ועברתילחיות עם בן זוגי הראשון נשא איידס במשך 4.5 שנים רצופות.אהבתי אותו מאד עמדתי לצידו בכל תלאותיו כי מלבד הנשאות הוא סבל מבעיות לב. הוא עמד לצידי בעיתותמצוקותי וחשבתי לתומי שאנו מנהלים חיי זוגיות מקסימים אך לבסוף הסתבר שלא כך היה ועל כך נפרדנו.בזכותו למדתי להכיר את עולם נשאי האיידס רכשתי חברים רבים נשאים ולא נשאים, התנדבתי בועד למלחמהבאיידס תקופה לא קצרה. לא בצניעות אומר שבזכותי יש כיום זוג מעורב בארץ החי באושר רב שנים רבות וזוגשני בהתהוות.למדתי להכיר בעובדה כי נשא או כפי שמכנים זאת אנשי הועד "אדם החי עם הנגיף" הינו אדם בעל חובות וזכויותבעל רגש ונשמה. גם הוא כואב שפוגעים בו וגם הוא שמח שאוהבים אותו כמו כל אחד ואחד מאיתנו. איש לא יכוללזהות נשא ברחוב, אין לנשאים קרניים, זנב או כל סממן חיצוני אחר.כאבתי לאבד חבר שנפטר מאיידס כמו שכאבתי בכל יום זכרון לשמוע את שמות הנפטרים האחרים ושאת סיפורחייהם סיפרו חבריהם ובני ז</div>Wed, 01 Dec 2010 17:14:00 +0200moticr1956@gmail.com (דולפין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12186478http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717113&blog=12186478http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12142651<div align="right" dir="rtl">ותודה שטסתם ורונה מועדון לילה.רומאו ויוליה בתל אביב זאת ההצגה שצפיתי בה אמש עם חברי ולצערי הרב היא לא הצליחה להתרומם ולו במעט.הפתיח להצגה היה מבטיח מאד אל הקהל שחיכה לכניסה לאולם יאת עלם חמודות ופתח במונולוג משובץ במילות רחוב מהסוג הנמוך ביותר דבר שרמז על יחודיות ההצגה ויצר אצלי לפחות צפיה חזקה להמשך. בדקות הראשונות הכניסה לאולם בוצעה בשיטת סלקציית המועדונים המכורת לרביםמאיתנו שרק העצימה את הצפיה אצלי אולם כגודל הצפיה כך גודל שברון הלב.ההצגה ארוכה מידי לא מגובשת ולא מתרוממת לשום מקום. השילוב ביןוויליאם שקספיר, תוכניות ראליטי והמחזה סיפור הפרברים פשוט לא היה אפוי טוב. אינני יודע מה חשב הבמאי ששלח הצגה שכזו לאוויר. השחקנים היו מצויינים ועשו את המקסימום האפשרי אולם עם הטקסט ששמו בפיהם הם לא היו משכנעים כלל ועיקר.שחקן אחד שלו ציפיתי בדריכות איכזב אותי מאד היות ועד לרגע זה אינני מבין מה היה תפקידו בהצגה למעט להזיז זרטים אודמים או לזרוק צמיגים על הבמה. אודה לך מאד בלתזר אם תאיר את עיני.לצערי לא אמליץ לחברי לצפות בהצגה זו ולבטח לא אלך לראותה פעם נוספת.</div>Sat, 06 Nov 2010 10:27:00 +0200moticr1956@gmail.com (דולפין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12142651http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717113&blog=12142651http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12136175<div align="right" dir="rtl">היום בדרך מקרה הסתבר לי כי אדם שאותו אני מעריך מאד ומוקיר עד בלי די ושאת סיפוריו אני קורא בלא לאות ויותר מפעם אחת חוגג את יום הולדתו. לכן ידידי היקר מאחל אני לך את כל הטוב שבעולם, המשך להיות מי שאתה וכמו שאתה למרות שמעולם לא נפגשנו. המשך לכתוב ולשמח את קוראיך הגלויים והנסתרים גם יחד המון בריאות אושר אושר ושוב אושר וכן גם מעט עושר לא היה מזיק. שהיקום וכל שריו יחייכו אליך בשנה הזאת ויעניקו לך את מלוא משאלותיך. </div>Tue, 02 Nov 2010 16:54:00 +0200moticr1956@gmail.com (דולפין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12136175http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717113&blog=12136175http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12130575<div align="right" dir="rtl">מאז שעמדתי על דעתי אהבתי פרחים. השתדלתי לחזר באמצעות פרחים ושלחתי בכל סוף שבוע פרחים לחברותי וכן לאימי בכל חג ומועד. גם כיום אני משתדל כי בכל יום שישי יהיו פרחים בביתי על מנת שהלב יואר וישמח. אולם קיים פרח אחד או ליתר דיוק משפחה שלמה של פרחים הנקראת בשם אחד אשר אותו אוהב יותר מכל ואשר איתו גם נישאתי והוא הסחלב. פרק אקזוטי אצילי ויפה במיוחד. פרח יקר מאד ועדין עד למאד המחייב את הרוכש אותו לטפל בו במסירות אין קץ ובאמצעים מיוחדים. לא בכדי אני מספר על פרח זה. באתר הזה הופנתי על ידי בלוגר שאותו אני מעריך ומעריץ עד למאד </div>Sat, 30 Oct 2010 15:52:00 +0200moticr1956@gmail.com (דולפין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12130575http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717113&blog=12130575http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12126646<div align="right" dir="rtl">לאהובי אישי בעלי ואלופי צועדים אנו כברת דרך יחד וכלל שמתארכת לה הדרך כן נדמה כי דבר אל השתנה. נדמה כי רק אתמול חזו עינינו איש ברעהו נדמה כי רק אתמול החלפנו לראשונה את מילות ההיכרות נדמה כי רק אתמול נפגשנו בראשונה ומיד ניצתה בנו ההכרה כי זה לזה נועדנו מתחילת הבריאה אהבתנו שפרחה מיידית רק</div>Thu, 28 Oct 2010 16:32:00 +0200moticr1956@gmail.com (דולפין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12126646http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717113&blog=12126646http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12120213<div align="right" dir="rtl">בפסטיבל הזמר והפזמון לשנת תשל"ד עולה לבמה שלמה ארצי ומבצע שיר, שלימים עורר סערה ומחלוקת עזה, אודות חייל עלום שם, פלמחניק שלחם על הסרת המצור מירושלים שכתב גרפיטי להנצחת שמו טרם היציאה לקרב. למזלו יצא אותו פלמחניק בחיים ושם העיר פ"ת נשארה ללא כל שינוי על גבי הקיר (במקור אם היה נהרג בקרב היתה מוסרת האות "ר" ובמקום שם העיר היה נכתב פ"נ דהיינו פה נקבר. ככולם גם אני תמהתי מה הטעם להלל גרפיטי ועוד במעמד כה חגיגי כמו פסטיבל הזמר דאז. מה שלא ידעתי הוא שהגורל יעד לי פגישה לא תאמן וברוך ג'מילי העלום דאז יהייה בעבורי סרן ברוך ג'מילי מפקד מחנה פיקוד מרחב שלמה (דהיינו שארם א-שייך בסיני). אינני מכיר את חייו הפרטיים של האדם וזה גם לא מענייני, אינני מתכוון להכנס לפולמוס שהיה בעיתונות בגינו האם האיש ביגמיסט אם לאו. אני כחייל זכיתי להכיר אדם אצילי משכמו ומעלה אדם צבעוני מאין כמותו יציר המשמעת הצבא הבריטי אדם חם שהיה מתהלך בשבילי המחנה עם מקל הליכה מעוטר בכל סמלי חילות צה"ל ועוד סמלים שברבבות השנים אינני זוכר אותם. שנים התגאתי על כי זכיתי לשרת בפיקודו, להתחכך בו ובהחלט גם לריב איתו מריבות מקצו</div>Sun, 24 Oct 2010 20:04:00 +0200moticr1956@gmail.com (דולפין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12120213http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717113&blog=12120213http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12115401<div align="right" dir="rtl">מפאת חוסר זמן ושינויים במערך התקשורת שערכנו לא יצא לי לכתוב דבר מה. מאחל אני לכולם שבת שלום וסף שבוע מקסים וקסום לכל אחד ואחת בכל אשר תמצאו. </div>Fri, 22 Oct 2010 13:51:00 +0200moticr1956@gmail.com (דולפין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12115401http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717113&blog=12115401http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12104900<div align="right" dir="rtl">היום כשסידרתי את קבצי שירי בדיסק הגיבוי נתקפתי בפרץ של נוסטלגיה לשירים ישנים שהיו בגדר אולדיס כשאני הייתי בגיל 18. אחד מהשירים האלה שזמן רב לא היה נגיש עבורי היות והוא היה מאוחסן בדיסק גיבוי שלא יכולתי להפעילו היה השיר המצורף מטה שיר הודי מתוק הלקוח מתוך סרט שנקרא הנווד (גירסה הודית לצ'רלי צ'פלין). עד היו לא הבנתי את מילות השיר היות והסרט נוצר בתחילת שנות השישים ואני הייתי ילד קטן אז ולכשבגרתי לא ניתן היה להשיג סרט זה. הגיום כשהכנתי שיר זה כקובץ והעלתי ליוטיוב גיליתי דרך מקרה, ותודה להשגחה העליונה על כך, שהשיר המקורי מתוך הסרט הועלה גם הוא ליוטיוב ובזמנו כל מאמצי לאתרו עלו בתוהו. יתכן וכעת לאחר שהשקעתי זמן ומאמץ הורשתי על ידי הכח העליון לראות כי השיר קיים בגירסתו המלאה. אני תקווה כי תהנו כמוני משיר זה ואם אתם לא מכירים אותו הוריכם לבטח מכירים וכדאי להשמיע להם. השיר מזכיר תקופה שהיתה ולא תהייה שוב. <</div>Sat, 16 Oct 2010 19:34:00 +0200moticr1956@gmail.com (דולפין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12104900http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717113&blog=12104900http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12101990<div align="right" dir="rtl">אין לי כל הסבר הגיוני מדוע ולמה מכל בעלי החיים הקיימים בעולם אהבתי נתונה לדולפינים. הרי לא ניתן לגדל יונקים אלה בבית, לטייל עימם ברחוב או לישון עימם במיטה. יתכן כי תבונתם הרבה עשתה זאת או עליצותם הטבעית בהיותם בים החופשי בבית גידולם. יתכן כי נאמנותם הרבה לחבריהם ללהקה ויתכן כי אנרגיות התיקשור הסמויות שלהם עשו זאת. יונקים אצילים אלה סיכנו לא אחת את עצמם ובאו לעזרת אדם במצוקה, ויש הרבה מאד עדויות בעולם כל כך, הם מרצונם מלווים אוניות ומשמחים במשחקיהם ובבצליליהם את הנוסעים ע"ג אוניות אלו. ואילו אנו גומלים לאהבתם ברעה כמו לכל החי והטבע הסובב אותנו. הופכים אותם לליציני קירס, כולאים אותם ועושים בהם ניסויים, הורגים בהם סתם בעת דיג טונה, מאמנים אותם למות במקומנו בעת הנחת מוקדים ימיים או הצמדת פצצות לכלי שיט אחרים. היקום אינו שלנו, שימרו על כל הקיים בו ובמיוחד שימרו על היונקיים הימיים שבשל עדינותם אנו פוגעים בהם כ"כ באכזריות. <img style="width: 556px; height: 355px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/13/71/71/717113/pos</div>Fri, 15 Oct 2010 13:26:00 +0200moticr1956@gmail.com (דולפין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12101990http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717113&blog=12101990http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12095426<div align="right" dir="rtl">אהוב יקר אייכך? בדרכים פתלתלות נצרבו עקבותיך איכה זנחת את משכנות האור והחלפתם בפיתויי מלכות החושך? במסירות יתרה מסרת גופך ונשמתך לתאוות הבילויים הרייקנות והבריחה מאחור השארת את משכנות החום והתום והחוכמה. אהוב יקר חזור מדרכי הפתאים ומזוהר האין כלום חזור לחיק המצפים לשובך בטרם תאבד דרכך לעד.</div>Mon, 11 Oct 2010 17:05:00 +0200moticr1956@gmail.com (דולפין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=717113&blogcode=12095426http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=717113&blog=12095426