<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>big girls dont cry</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 big girl.. dont cry. All Rights Reserved.</copyright><image><title>big girls dont cry</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343</link><url></url></image><item><title>כלכך כלכך.. די.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12076557</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני כרגע אצל חברה והכותרת זה כל מה שאני יכולה להגיד כרגע, עדכונים מאוחר יותר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 02 Oct 2010 00:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (big girl.. dont cry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12076557</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716343&amp;blog=12076557</comments></item><item><title>OMFG! בנות באמת עושות לי את זה! עכשיו אני בטוחה!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12076052</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פעם ראשונה שראיתי בספין צ&apos;אט חבורת בנות כוסיות אחת אחת שרצו לזרום איתי, וכמעט התפתיתי, אבל בכל יש לי עקרונות, ואני לא התפתיתי.
והן היו כל כך, כל כך, כוסיות!!!
כל החברים שלי שקוראים פה, בבקשה אל תיגעלו ממני.
וואו. זו הייתה חוויה מטלטלת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 01 Oct 2010 21:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (big girl.. dont cry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12076052</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716343&amp;blog=12076052</comments></item><item><title>איחורים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12069857</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שונאת שמאחרים לי. פשוט שונאת!!
אני הכי דייקנית בעולם, ודווקא החברות שלי הכי לא.
וכל פעם אני מוכנה בזמן, בדיוק בשעה שקבעתי איתם, וכל פעם אני מחכה להן חצי שעה.
והיום זה הכי מעצבן.
כי היום אני אמורה ללכת עם אורטל לעשות נזם, ואני ממש מתרגשת ובאלי כבר להיות שם, וגם היום סוגרים מוקדם בגלל החג, ואני חייבת להיות בבית עד 3-4 בצהריים כי אני נוסעת לאבא.
אז דווקא היום היא מאחרת לי במלא זמן.
היא עכשיו נמצאת במרחק 50 דקות מהבית שלי בערך, כשהיא אמרה שהיא תהיה אצלי ב10:30 ועכשיו כבר 11:30.
זה מטריף אותי.
מטריף!
כמה שאני אוהבת אותה, ככה היא מטריפה אותי.



יש שאלה שרציתי לשאול כבר המון זמן. שאלה אחת.
האם הכל לשווא?
ובתוכה יש עוד המון שאלות קטנות.
האם אני אוהבת אותה כל השנים סתם?
האם יש סיכוי שהיא אי פעם תסכים לנסות משהו אחר?
האם כדאי לי להספיק עם זה? (כן, כאילו שאני יכולה)
האם היא תהיה האחת?
אני.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 29 Sep 2010 11:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (big girl.. dont cry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12069857</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716343&amp;blog=12069857</comments></item><item><title>פתחתי את הבלוג מחדש. למה לעזאזל?! התשובות בפנים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12061186</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן, אז הבנתי שאין טעם להשאיר את הבלוג פרטי, כי אף אחד לא באמת מבקש את הסיסמא, ובסופו של דבר אני רוצה לכתוב, אבל אין לי מי שייקרא אם אני משאירה את הבלוג פרטי.
וכן, אני רוצה שייקראו, אני לא אשקר. אני לא כותבת רק כדי להוציא קיטור, בעיקר בשביל להוציא קיטור, אבל אם לא הייתי רוצה שייקראו את זה, הייתי כותבת את זה ביומן.
אז אני רוצה שייקראו, פשוט לא האנשים המסוימים שקראו פה.
אבל בכל זאת פתחתי מחדש את הבלוג כי הגעתי למסקנה חשובה,
שייקראו!
אני שמה זין. מי שרוצה שייקרא. אומנם כתובים פה דברים שלא הייתי רוצה שהם ייקראו, אבל זו בחירה שלהם אם לקרוא או לא, כשהם יודעים שזה מעצבן אותי.



במעבר חד,
כל החברים שלי נסעו לטיול של שלושה ימים עם הנוער העובד,
ואני לא יכולתי לצאת כי יש לי חתונה של בן דודי ההומו על היום האחרון של הטיול, ואני בחיים לא אפספס את זה.
אם לא הייתה את החתונה, בטוח הייתי יוצאת לטיול, ועכשיו אני מקנאה בהם. אבל לא מתחרטת.
שלושה ימים של שיעמום ובדידות. יאיייי!
אני.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 25 Sep 2010 14:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (big girl.. dont cry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12061186</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716343&amp;blog=12061186</comments></item><item><title>לריב עם אמא כשאבא על מטוס</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12050392</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן, הבוקר שוב רבתי עם אמא שלי, איזה הפתעה.
הפעם רבנו על זה שלא הלכתי לביצפר כי אני לא מרגישה טוב.
והיא חפרה על זה שכבר שבוע היא אומרת לי להפסיק לישון עם מאוורר, ואני לא הפסקתי, ועכשיו אני חולה.
מה היא רצתה? שאני אלך לביצפר עם נזלת וכאב גרון?
לפחות הריב הזה היה בטלפון, ככה שבכל זאת נשארתי בבית עם מינימום כאב ראש.
תמיד אחרי ריבים כאלה אני מתקשרת לאבא שלי, כי מכל החברות שלי ומכל האנשים סביבי, איתו אני מרגישה הכי בנוח לדבר על הריבים שלי עם אמא שלי.
אבל מה? אבל שלי עכשיו על מטוס.
הוא בדרך לטיול בת מצווה עם אחותי הקטנה.
מה שמצחיק שניסיתי להתקשר אליו דקה אחרי שהוא עלה על המטוס והפלאפון שלו כבר היה כבוי.
איזה טיימיניג יש לך אדוה.
אה ואמא שלי איימה שאני לא אלך לחתונה של בן דוד שלי (ב27.9), וזה דבר שאני באמת לא יכולה לפספס. חתונה של הומואים!
בדרך כלל היא לא מקיימת את האיומים שלה, אבל הפעם יש לי הרגשה רעה.
וויתרתי על טיול של הנוער העובד עם כל החברים שלי בשביל החתונה הזאת.. אין מצב שאני לא הולכת. אין מצב פשוט.
טוב, עכשיו יש לי 10 ימים לריב עם אמא שלי, בלי שאני אוכל לבכות לאבא שלי אחר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 20 Sep 2010 09:44:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (big girl.. dont cry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12050392</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716343&amp;blog=12050392</comments></item><item><title>אל תורידו שיער במכונה!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12049275</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אנשים יגידו לכם שזה בכלל לא כואב, ושזה שטויות.
אל תאמינו להם!!
זה כן כואב!!!!!
אל תורידו שיער במכונה!!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 19 Sep 2010 19:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (big girl.. dont cry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12049275</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716343&amp;blog=12049275</comments></item><item><title>יום כיפור ראשון כתאיסטית</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12047007</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בכל הימי כיפור הקודמים, ניסיתי לשכנע את עצמי שאני מאמינה באלוהים וזה, ותמיד ניסיתי לצום (ולא הצלחתי) והכל, אבל זהו.
זה היום כיפור הראשון שאני שלמה עם עצמי שאני לא צמה, שאני נמצאת על המחשב, רואה טלוויזיה, ומדברת בטלפון.
כל החברים שלי כמובן התביישו ללכת איתי ברחוב כשדיברתי בטלפון. אבל על הזין שלי.
אבל בכל זאת זה היה אחד הימי כיפור הגרועים.
החברים שלי הבריזו לי ולעוד שלוש בנות, והכל נגמר כבר ברבע ל11. היה כל כך מעפן.







סתם שיר חמוד וכל כך נכון למה שאני מרגישה..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 Sep 2010 17:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (big girl.. dont cry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12047007</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716343&amp;blog=12047007</comments></item><item><title>הקנאה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12039848</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוח. נמאס לי להיות כזאת.
נמוכה, שמנה, שטוחה, עקומה.
כל החברות שלי כאלה מדהימות, רזות, גבוהות, שופעות.
כולן כאלה מדהימות, ואני כלכך.. לא.
בקשר לזה שאני שמנה, אני יכולה לעבוד על זה, אבל זה דורש המוווון מאמץ, וכמו שאני מכירה את עצמי אני לא אצליח.
בקשר לזה שאני נמוכה ושטוחה, אין לי הרבה מה לעשות וזה מה שכל כך מתסכל.
ובקשר לזה שאני עקומה...? עדיף לא לדבר על זה.
אוח.
גנים ארורים.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Sep 2010 14:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (big girl.. dont cry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12039848</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716343&amp;blog=12039848</comments></item><item><title>אסור לברוח.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12036033</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מחייכת וצוחקת.
אבל מבפנים מצטבר רק כעס, ועוד כעס.
על העולם, על כולם, ובעיקר עליי.
איך אני סומכת כל פעם, ושוב חוטפת.
מאמינה, ונופלת.
מרשה לעצמי להיפתח, ונפגעת.
נמאס.



אני כן רוצה לספר!
אני לא מתביישת בזה.
אבל אני יודעת מה ייקרה אם אני אספר לה.
זה יגרור תגובות של בהלה, שוק, התרחקות, ואולי אפילו גועל.
מצידה, ומצד כולם.
לא מתאים לי עכשיו. באמת.
הרי אם אני אספר לה, זה לא שפתאום נהפוך להיות זוג ונאהב. אין סיכוי.
אז מה אם אני אוהבת גם בנות?
זו סיבה להתרחק ממני? לברוח? לפחד?
מקווה שיבוא יום שבו אני אהיה חופשייה להגיד ולספר כל מה שבאלי בלי לפחד ממה ייקרה.
אני.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 12 Sep 2010 14:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (big girl.. dont cry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12036033</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716343&amp;blog=12036033</comments></item><item><title>אי אפשר לסמוך על אף אחד.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12034915</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חשבתי שיש לי חברות כל כך טובות.
שאפשר לסמוך עליהן לפחות בדבר קטן, שיידאגו שאני אהיה איתן בחדרים בטיול השנתי.
אבל פתאום אני מגלה שש7 בנות מביניהן החליטו להיות ביחד, 7 מאלה שאני מגדירה כחברות הכי טובות שלי.
מילא תגידו 3-4 בנות שהחליטו להיות יחד, זה עוד מובן, אבל 7?!
מה עוד אני צריכה לעשות כדי שהם יבינו שאני כל כך אוהבת אותן, ורוצה להפוך להיות אחת מהן. שלא יוכלו לוותר עליי.
לפני כמה זמן הייתי עם חברה שלי איפשהוא, ומישהו אמר לנו שיש איזה סרט שיש שם שתי בנות שדומות לנו, שאחת היא כזאת לוזרית והשנייה מצליחנית, ושאני בדמות של הלוזרית.
הוא לא אמר את זה בכוונה להעליב, אבל אני נפגעתי.
ואני מתחילה להבין שזה כנראה נכון.
שום דבר לא הולך לי בחיים המסכנים האלה.
האחים שלי שונאים אותי.
החברות שמצאתי לעצמי, אי אפשר לסמוך עליהן.
בנים? עדיף שלא נדבר על זה בכלל.
אין לי משהו כזה שאני ממש טובה בו, כמו שיש אנשים שטובים בצילום, יש אנשים שטובים בפוטושופ, יש אנשים שטובים בכתיבה, יש אנשים שטובים בפימו, ויש אותי, שאני לא טובה בכלום.
אני רק מבינה שבגלל שכל כך התלהבתי מזה שהתחברתי עם בנות כאלה חמודות שאנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Sep 2010 21:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (big girl.. dont cry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716343&amp;blogcode=12034915</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716343&amp;blog=12034915</comments></item></channel></rss>