http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190heCopyright 2026 i never changing who i am. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14813593<div align="right" dir="rtl">עברו המון חודשים מאז הפעם אחרונה שכתבתי כאן עברתי על כל הפוסטים הקודמים הילדה האבודה שהייתי ועל מה שנהפכתי להיות יותר מידי אכזבות , עליות ונפילות אבל עכשיו אני יכולה להגיד שעם כל הכאב וכל מה שעברתי התמודדתי בבעיות שלי בדרך הכי טובה שיכולתי ואני כבר לא מצטערת , פחות כועסת על עצמי נכון אולי דברים לא הסתדרו כמו שרציתי , נכון יכולתי לפעול אחרת . אבל זה אחרי שדברים קרו . בדיעבד . ומצד שני אולי עדיף שהם קרו כל כך כעסתי על עצמי שסיפרתי על הבולימיה שהוציאו אותי מהצבא בגלל הפרעות אכילה איך יכולתי להיות כזאת חלשה אחרי שנים של הסתרות פתאום את נשברת? ומה כולם יגידו ? ומה תעשי עכשיו בבית כשכולם בצבא? ומה אמא ואבא חושבים על זה? עכשיו יש להם עוד סיבה להתבייש בי . לשנוא אותי ועכשיו ? כשאני מסתכלת אחורה הייתי צריכה לעזוב , הייתי צריכה לשחרר לספר להוציא להודות שיש לי בעיה וכן אני צריכה עזרה ! לא לשקר שהכל משתפר והכל נהפך גרוע להפסיק לטבוע בתוך השיגעון של עצמי הייתי צריכה את החופש הזה בשביל עצמי לטפל בעצמי ולהתחיל ללמוד לאהוב את עצמי עברה שנה מאז שהשתחררתי אפילו יותר</div>Sun, 03 Jul 2016 12:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (i never changing who i am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14813593http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716190&blog=14813593http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14608740<div align="right" dir="rtl">לא יכולה להפסיק להכאיב לעצמי בשביל רגע אחד מאושר איתך כל פעם מבטיחה לעצמי שזאת הפעם האחרונה ומגיע לי יחס הרבה יותר טוב ממך. ואז אתה והמילים והחיוך והקול שלך ממיסים אותי כל פעם מחדש כל הכעס שלי עלייך נעלם ואני שוב בעננים . מאוהבת בכל חלק שלך . ולא עוברת שנייה ואתה שוב נעלם . נאטם . מתרחק ממני אל תתקשר שאתה שיכור בשביל להגיד לי כל מה שאולי אתה לא יכול אל תתן לי לחיות באשליה שאתה שלי שברור שאתה לא. אתה מיוחד . שונה מכל האחרים בשבילי . אתה היחידי שבכיתי בגללו היחידי שאני חושבת עליו 24/7 מדמיינת כל רגע איתך וכל מה שאני רוצה להגיד לך עד שהגבולות בין הדמיון למציאות נהפכים לי למטושטשים.. ואני יודעת שאני מיוחדת גם בשבילך אני הבחורה הראשונה שלא ברחת ממנה אחרי חודש. הראשונה שלא שכבת איתה ולא חזרת . הראשונה שאמרת לה שהיא חשובה לך ושתנסה למרות שזה זר וקשה לך לשרוד בקשר. כואב לי איתך ויותר כואב לי בלעדייך. אנחנו יותר מידי דומים ואולי זאת הבעיה שנינו מתוסבכים -מצפים ומתאכזבים נותנים לחיים לסחוף בלי לחשוב פעמיים נוטים להיות אטומים ואגואיסטים שזה מגיע לרגשות מפחדים לפגוע אז נעלמים פוחד</div>Sun, 07 Feb 2016 18:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (i never changing who i am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14608740http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716190&blog=14608740http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14528845<div align="right" dir="rtl">אני מסתכלת על דברים שכתבתי לפני כמה חודשים ואני די בהלם מעצמי שכל כך הרבה השתנה לא יודעת אם הכל לטובה אבל אני לא אותו בנאדם שהייתי מי שהכיר אותי ויראה אותי עכשיו לא יזהה אותי הביטחון שלי עלה אני לא מתביישת יותר כמעט בכלל אני אומרת לרוב את מה שאני חושבת למרות שיש לי עוד הרבה לעבור בשביל שזה באמת ישתנה לגמרי.. אני כבר לא מקיאה . כמעט . יש לי מעידות פעם בשבוע שבועיים לפעמים מתפלק לי שהכל מרגיש מייאש אני כמעט 4 חודשים אותו משקל בלי להקיא אפילו פחות ממה שהייתי כשהייתי מקיאה 43-44 למרות שאני רוצה לרדת אני עושה ספורט לפחות משתדלת.. ואני יכולה לחשוב על דברים אחרים חוץ מאוכל 24/7 אני יכולה להתחיל את החיים שלי סוףסוף אבל עכשיו יש לי משהו שנראה לי שהצלחתי להתאהב בו אחרי שנתיים שהייתי מאוהבת בבולמיה וזה נוראי אני לא יודעת איך אנשים שורדים בזוגיות באמת נהפכתי לבנאדם הכי מעצבן בעולם וזה מציק לי לא לא רוצה שיהיה אכפת לי ממשהו לא רוצה להתעצבן בגלל שלא דיברנו לא רוצה להיעלב ממילה שלא במקום שהיה לי הפרעות אכילה הכל היה נפתר בבולמוס הקאה וללכת לישון ועכשיו אני צריכה להתחיל לחשוב על פיתרונות</div>Fri, 15 Jan 2016 15:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (i never changing who i am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14528845http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716190&blog=14528845http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14374610<div align="right" dir="rtl">חזרתי להיות 45 קילו זה נוראי הייתי פאקינג 40 קילו לפני כמה חודשים לא אכלתי כלום וחשבתי שלמשקל הזה אני בחיים לא יחזור הנה חזרתי חתיכת פרה דוחה אני שונאת את עצמי אני לא מסוגלת להסתכל על עצמי במראה כבר רווח ברגליים כמעט ואין הבטן ענקית י הכל מדלדל גדול מגעיל וענק אני ככ דוחה שבא לי למות אני אוכלת המון ומקיאה ואני לא מרגישה יותר קלילה אחרי הקאה רק יותר ויותר שמנה של השומנים נכנסו ובחיים לא יצאו יותר שכל ביס אני נהיית יותר ויותר גדולה שוב אני נזכרת באיך שנראיתי פעם ובא לי פשוט למות בחיים אסור לי לחזור למשקל הדוחה הזה הייתי 58 קילו וזה ממש דוחה ועליתי כבר חמשש ואני כבר בדרך לשם בקצב הזה השבוע הזה היו ארבעה ימים שאכלתי מסודר ואכלתי סלט וכאלה ולא הקאתיר והרגשתי שמנה אבל לא שמנה כמו בדרכ וירדתי קילו ועכשיו ביומיים האחרונים היו לי בולמוסים מטורפים ודוחים של יותר מ 2000 קלוריות בכל בולמוס והיו לפחות ארבעה ביום ועכשיו אני עליתי שוב ואני דוחה אני מגעילה שונאת את עצמי כל כך למה אני כזאת מגעילה שמנה ודוחה למה נמאס לי מעצמי אני לא יכולה להיות פשוט רזה ?. לא לאכול אני לא מצליחה או</div>Sun, 30 Aug 2015 20:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (i never changing who i am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14374610http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716190&blog=14374610http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14345096<div align="right" dir="rtl">כמו כל יום שלישי חוזרת ממנה הולכת והולכת כי זה משכיח קצת את כל מה שלא רציתי לשמוע אבל הפעם כל צעד יותר כבד . המחשבות לא נעלמות גם אם המוזיקה באוזניות תהיה על פול ווליום .עדר של פילים הוא כמו לחש לעומת הצעדים שלי . כולם מסתכלים עלי מוזר - הם רואים שעליתי קילו .. אני כבר לא יפה , אני דוחה ״ את יודעת למה גברים לא מתחילים איתך? כי את נראית דיכאונית וחסרת שמחת חיים, למה שאני בתור גבר יתחיל איתך? מה תתרמי לי חוץ מבאסה?״ תודה. אז עכשיו אני גם מפלצת וגם חסרת שמחת חיים שאף אחד לא רוצה להיות לידה הכובד מתחיל להחליש אותי . הדבר היחיד שמעודד אותי זה הקלוריות שנשרפות עכשיו . הכל באלגן הראש בטראנס מטורף , חנק דופק מהיר ולחץ מטורף בחזה ובחילה כל הגוף רועד וחם לי כל כך חם חברה מתקשרת אולי אם נדבר קצת עליה אני ינצל מהשיגעון שהיה יותר מידי קרוב . עכשין הנשימה קצת סדירה אפשר להתניע ולנסוע . התנתקה השיחה. ודבר היחיד שרץ לי בראש כמו בלופים ברכבת הרים . את לא אוכלת יותר , את לא אוכלת יותר - את שמנה הכביש לא מעניין ורמזור אדום לא מעניין הבטן שיוצאת מהחגורה הורגת אותי החנק מגיע שוב . לא בא לי לחזור</div>Thu, 25 Jun 2015 08:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (i never changing who i am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14345096http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716190&blog=14345096http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14301679<div align="right" dir="rtl">כל כך רציתי להתגייס , להיות חלק לא להיות שונה שרק אף אחד לא ידע שיש לי בעיה ומסתבר שעכשיו מגלה כגדולה מאוד... התגייסתי בטירונות פשוט התמוטטתי נפשית ופיזית .. לא יכולתי להקיא כי זה טירונות .. והמחשבה שלאכול משהו עוד מהמטבח הזה או אולי להשמין הרגה אותי אז העדפתי לא לאכול בכלל ולאכלתי ימים שלמים והייתי צריכה להיסחב עם נשק ולרוץ ולהראות שהכל בסדר בנוסף לכל הלחץ בלי קשר לבולימיה ה״מתוקה״ שלי.. הטירונות איכשהוא עברה ירד לי פרופיל על תת משקל בגלל ההתעלפויות שהיו לי בטירונות ועכשיו חשבתי שזהו הכל כבר יכול להתייצב אני כבר בסדיר והכל טוב אני מרגישה כלואה לא יכולה לעשות כלום מבלי לחשוב על זה לא יכולה לאכול כאן ואם כן הפחד שמשהו ידע שהלכתי להקיא או יראה או ישמע אני מרוסקת ובסופשים אני מקיאה ואוכלת ללא סוף אפילו קונה לעצמי מלא שוקולד ואוכל כדי לנסות ל״פצות ״ את עצמי ולמלא את הריק הענקי הזה ועכשיו אני חושבת שוב - זה היה טוב בכלל להתגייס ?כל יום הוא סבל בלתי נגמר אני לא מסוגלת להתמודד עם עצמי יותר ואני מפחדת לצאת מהצבא בגלל התגובות של כולם אני כל כך מבולבלת ולא יודעת מה הולך איתי כדי</div>Wed, 25 Mar 2015 13:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (i never changing who i am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14301679http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716190&blog=14301679http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14278392<div align="right" dir="rtl">אני רוצה להיות לבד , אבל לבד זה קשה מידי .. לא יכולה איתך ולא יכולה בלעדייך .. אני יודעת שאם לא היו לי את הבעיות שלי הכל היה בסדר בנינו ובין המחשבות שלי עלייך ועלינו יש רגעים שאני פשוט מרגישה באוויר איתך ויש רגעים שבא לי פשוט שתעלם להיות לבד לא לראות אף אחד ואני שונאת את עצמי על זה כי אני רק פוגעת בכל מי שקרוב אליי כי אני לא יכולה להחזיר אכפתיות וצומת לב כי הראש שלי מפוצץ ואני נהפכת לאגואיסטית יותר ויותר ושוקעת בתוך החרא של עצמי .. אחרי אתמול זה יהיה דפוק לעזוב כי אתמול זה כמעט נגמר נהפך למושלם לשנייה מבחינתי ועכשיו שוב זה מעיק ולא בא לי קשר .. וזה דוחה אני דוחה .. זה לשחק בך למרות שאני לא אומרת לך כלום על זה אבל ההרגשה לא עוזבת אותי סיפרתי לך על חלק מהבעיות שלי אתמול ובכל זאת נשארת איתי ובמקום לשפוט אותי נשקת אותי הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש בכל זאת כלום לא מספיק טוב בשבילי אני טיפוס דוחה , אופי רקוב ולהמשיך לשקר לכולם שהכל טוב זה כבר אני רגילה אבל המחשבה של הסבל שגרמתי לך זה כבר יותר מידי אפילו בשבילי....</div>Thu, 05 Feb 2015 12:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (i never changing who i am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14278392http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716190&blog=14278392http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14192686<div align="right" dir="rtl">אני לא יכולה יותר להדחיק , לברוח או לישון ואז להגיד לעצמי שהכל בסדר אני לא יכולה להיות לבד אפילו לשעה מבלי לעשות משהו כי אז מתחילות המחשבות והבעיות האמיתיות שוב עולות חשבתי שהתחלתי להתגבר על זה על כל העניין של המשקל , התפריט, להפסיק להקיא או לנסות לפחות שעכשיו אני אפילו לא מנסה אני שונאת את עצמי על זה שאני רוצה לאכול , אני שונאת את עצמי שאני אוכלת , אני שונאת את עצמי כשאני מקיאה ואין דרך לצאת מזה אני משקרת לכולם שהכל בסדר הם אפילו לא יודעים על זה כלום וכל המסכות האלה מתחילות להתפרק יותר ויותר קשה לי להסתיר אני רוצה רק להיעלם ולבכות אני לא רוצה להפסיק עם זה כי אני אהיה שוב שמנה ומגעילה ומצד שני אני חייבת להפסיק עם זה , חצי שיער כבר אין לי ואני מרגישה נורא אני בקושי עולה במדרגות וכל היום יש לי סרחורות ואי שווי משקל .. קשה לי מידי אני לא יכולה להתמודד עם עצמי אני אפילו לא יכולה להסביר את עצמי מרוב שזה מסובך קשה לי לשקר לך כל הזמן שהכל בסדר ואני בטוחה שאם תדע שאני בולמית מסריחה אתה לא תרצה להמשיך להיות איתי , מי ירצה להיות עם פסיכית? וגם עכשיו הם רוצים לדחות לי את הגיוס</div>Tue, 02 Sep 2014 18:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (i never changing who i am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14192686http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716190&blog=14192686http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14119052<div align="right" dir="rtl">קרו הרבה דברים בחודשיים האחרונים שבכלל לא נכנסתי שנייה לפה .. הבנתי שהכי טוב זה להיות לבד !! ובשביל להיות מאושרת אני לא צריכה אף אחד שיהיה בחיים שלי המשפחה והחברים שלי גילו על דברים שבחיים לא חשבתי שיגלו אחרי כמעט שנתייםם שאני ככה.. ובזמן האחרון הם מזיינים לי את השכל ולא נותנים לי לנשום אבל זה תקופה וגם זה יעבור למרות על הפחדים שלי לשינוי אבל אני בינתתים לא משנה כלום , שיחשבו רק שאני משנה משהו אני ממשיכה לרדת ולרדת עד שאני אגיע למשקל הרצוי (; שהוא 45 בינתיים לא ככ רחוק ! כן , אני בולמית . וכן זה קורה כל יום וכמה פעמים וזה חלק גדול מהחיים שלי , אולי אפילו כל החיים שלי ואני לא מוכנה לשנות כלום עד שאני בטוחה שאני יכולה להרשות לעצמי שינוי ולקחת סיכון שאולי אני אעלה ועכשיו אני לא יכולה לקחת את הסיכון הזה בדיוק שהחלפתי סיפרה (: אני 49.5 ושהתחלתי את כל זה הייתי 58.9 ואני לא אעצור עכשיו יש לי עוד קצת ואולי אחכ עוד קצת , עד שאני פחות או יותר ירגיש רזה.. החברות שלי הן בעצמן הקיאו כמה פעמים ועשו מלא דיאטות ועכשיו פתאום הן מייעצות לי איך לצאת מזה כיאילו מה עובר עליכן ? הכי צבוע שלכן</div>Fri, 23 May 2014 00:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (i never changing who i am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14119052http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716190&blog=14119052http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14008253<div align="right" dir="rtl">זה לא צריך לקרות שוב , אני לא רוצה להיפגע שוב למרות שזה הגיע לי אתה אהבת אותי , אני אהבתי אותך אבל יותר מידי פחדתי מה יגידו והכחשתי כל רגש אלייך .. הייתי רעה אלייך כי החברות שלי לא אהבו אותך אחרי חצי שנה הבנתי שאני מטומטמת ורציתי להגיד לך הכל ואז גיליתי שיש לך חברה חדשה . ושנאתי את עצמי , שנאתי את עצמי ככ שהיה לי את כל הזמן שבעולם להבין ובגלל מה שאחרים יגידו הפסדתי אותך כזאת רדודה ומטומטמת וזה הגיע לי אני יודעת אבל עכשיו אחרי שנתיים , ואתה עדיין עם חברה שלך התחלת שוב לדבר איתי יותר , התחלת שוב להסתכל עלי קצת אחרת ואני התחלתי לרגיש קצת שוב אני לא יודעת אם אני מדמיינת הכל , או שזה אמיתי אני לא יודעת אם אתם עדיין ביחד אבל אני חושבת שכן וכל המחשבות עלייך סתם ביזבוז זמן ואני הוזה הכל אבל התחילו שוב לעלות רגשות עלייך ואפילו חלמתי עלייך , אוי כמה פאטתי . אני לא רוצה להיפגע שוב את הלקח שלי כבר למדתי אני פשוט לא יודעת מה לעשות ומה להרגיש כי כל דבר נראה לי לא נכון לדבר איתך על זזה זה יהיה מהר מידי דפוק ויהרוס את כל הקשר ואולי מצד שני לא ואם אני יחכה אולי יהרוס הכל אבל מה ש</div>Fri, 03 Jan 2014 21:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (i never changing who i am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=716190&blogcode=14008253http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=716190&blog=14008253