<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>גאווה (כבר לא בהכחשה)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155</link><description>תקוע אמצע שום מקום</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Shone. All Rights Reserved.</copyright><image><title>גאווה (כבר לא בהכחשה)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155</link><url></url></image><item><title>יום חדש.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155&amp;blogcode=12150188</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;או.
יום חדש.
בנתיים הכל הולך טוב.
החיוך חזר.
הצחוק.
הדבר היחיד שחסר לי כבר במשך שנה - שנתיים זה החיבוק האוהב.
לא נורא, אני בינתיים מעסיק את עצמי יותר מדי כדי לא לחשוב על כאלה דברים.
כמו שאני מכיר את עצמי, או שזה יעבור מעצמו, או שזה יתפרץ. נראה.

אבל בכללי, אני מרגיש עייף כל הזמן. לא יודע למה. קשה לי לקום, קשה לי ללמוד.
אני ע-י-י-ף.
נו טוב זה יעבור..
כמו כל דבר.

אז המשפט השבוע כמו שאתם מנחשים זה - הזמן יעשה את שלו.

וגם הנה השיר. ;)








נתראה 

שון.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 10 Nov 2010 16:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Shone)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155&amp;blogcode=12150188</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715155&amp;blog=12150188</comments></item><item><title>צפוי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155&amp;blogcode=12133453</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה היה צפוי.
זה נגמר - תוך שבוע.
הפעם, במפתיע, לא בגללי.
גיליתי שהוא דיבר עם אחרים. שהוא התכוון להיפגש עם אחרים.
עצוב.
זה מה שיש.
אז לא דיברנו יום וחצי.
הוא שלח לי הודעה בפייסבוק שהוא מצטער.
למרות מה שכבר כמה אנשים אמרו לי, אני מאמין לו.
לא יודע למה. כן נוצר משהו בנינו. אבל האמון.. קרס.
בכל זאת, שנה שלמה היינו ידידים. רק אחר כך נהפכנו לחברים.
בקיצור, אני לא יודע אם אני רוצה להתחיל איתו שוב קשר. או משהו רציני.
לפחות לא עד שאני אאמין בו. שאני אדע שדבר כזה לא יקרה.
בנתיים אנחנו מדברים. מנסים להבין.
טוב.
מצד אחד, אחרי כזה דבר, נורא לא בא לי קשר.
מצד שני, כל כך הרבה זמן חיכיתי לחיבוק האוהב שהוא נותן. וככה זה הלך ממני. בשנייה.
הלוואי והייתי יכול לחזור שבוע אחד אחורה.
הלוואי.

למרות הכל, החלטתי שאני לא אהיה בדיכאון.
נמאס לי להתאכזב מאנשים.
לכעוס על הטיפשות שלהם.
החלטתי להיות מי שאני.
ומה שיבוא, יבוא.
ניתן לזמן לעשות את שלו.



כמו בתמונה, אני בסערת רגשות. פשוט לא יודע באיזה צבע לבחור.







שון.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 31 Oct 2010 22:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Shone)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155&amp;blogcode=12133453</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715155&amp;blog=12133453</comments></item><item><title>אופס.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155&amp;blogcode=12118213</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואו. שכחתי לעדכן כאן כבר איזה חודש.
טוב נו, לא נורא.
הרבה פעמים אמרתי לעצמי, אולי אני אעדכן?
והמחשבה הבאה שעברה לי בראש היא - אין לי כוח.
אז.. פתאום מצאתי לי קצת כוח! :)

ממ טוב. חדש? אין.
חוץ מדבר אחד מרכזי וזה.. מישהו.
אז כן,
מצאתי מישהו.
אז אני אתחיל מההתחלה.

לפני שנה ככה, התחלתי לדבר עם מישהו ממש נחמד.
אז כן, מההתחלה חשבתי עליו דברים נחמדים וטובים. וכן, רציתי אותו.
אבל, אף פעם לא חשבתי שיצא משהו. משום מה, זאת לא פעם ראשונה, שאני מראה את הביטחון העצמי הנמוך שלי.
תמיד חשבתי שהוא אף פעם לא חושב עליי, שאני מציק לו או שאני פשוט סתם מכוער. (הרבה אומרים לי שאני לא. אני מרגיש שכן בגלל טראומה בעבר שלא נדבר עליה עכשיו.)
בקיצור, הכל היה ספונטני כזה, הוא אמר לי שיש לו ערב פנוי ואם בא לי להיפגש אחרי שנה של דיבורים במסנג&apos;ר.
זה היה אתמול. דיברנו.. שעה בערך. הסתובבנו קצת ברגל במקום שאין כל כך אנשים.
הגיע הרגע, והייתי חייב לחבק אותו. פשוט.. בשנה האחרונה הוא היה חלק חשוב בחיים שלי. שיתפתי אותו בכל מה שהציק לי והוא תמיד עזר לי.
אני לא יודע אם הוא יודע על זה, אבל, הוא באמת היה לי ח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 23 Oct 2010 19:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Shone)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155&amp;blogcode=12118213</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715155&amp;blog=12118213</comments></item><item><title>קצת קשה להיות שונה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155&amp;blogcode=12068970</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מודה, זה קשה.
אבל מסתגלים.
כולם אומרים לי שאני בוגר מהבנים בגיל שלי.
לדעתי, הסוד הזה, הידיעה שאני שונה, ההתבוננות מהצד, ביגרה אותי.
מצד אחד, אני יותר מוכן לחיים האמיתיים.
מצד שני, בזבזתי את הילדות שלי במחשבות כמו &quot;למה אני כזה?&quot; &quot;למה דווקא אני?&quot; &quot;איך יקבלו אותי? או האם יקבלו אותי בכלל?&quot;

אז.. זה היה שווה את זה?
בעתיד, הבגרות הזאת תעזור לי במשהו?
ואני לא מדבר על עבודה ועל כסף.
הבגרות הזאת תעזור לי ליצור קשרים עם אנשים?
הבגרות הזאת תעזור לי למצוא אהבה?

שוב שאלות שרק מבזבזות זמן.
או שלא?


החלטתי שאולי כל כמה פוסטים אני אוסיף תמונה שאני צילמתי. תמוה שתמחיש איך אני מרגיש.
ופה, אני פשוט מרגיש קטן.







והוספתי את הסרטון הזה כי פשוט התמכרתי אליו.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 28 Sep 2010 21:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Shone)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155&amp;blogcode=12068970</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715155&amp;blog=12068970</comments></item><item><title>לנוח קצת לא מזיק.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155&amp;blogcode=12066322</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לנוח.
זה בדיוק מה שהייתי צריך.
בלי כאב ראש.
קצת שקט, קצת לישון והרבה לאכול.
זה עושה אותי רגוע. לבנתיים.

אז.. ברוב טיפשותי,
נרשמתי לאטרף לפני כמה זמן.
האנשים שמה, פשוט פתטיים. אין דרך אחרת להגיד את זה.
כל היום - סקס, סקס ועוד סקס.
כאילו.. אין בנאדם אמיתי איפשהו?
מישהו שכשאתה אתה אומר לו שאתה רוצה קשר, ימשיך לדבר איתך, ולא יתעלם כי אתה לא בקטע של סקס.

ודי, זה הספיק לי.
היה לי מספיק סקס.
יותר מדי סקס.
אני לא מתבייש בזה, אבל בהחלט לא מתגאה בזה.
אז מה אם הסקס הראשון לא יהיה עם אהוב אמיתי?
לא תמיד הכל חייב להיות כמו בסרטים.
ההפך הוא הנכון.

בא לי עכשיו.. שיר טוב.
שיר טוב וישן כזה.
אחד שמביא איתו זיכרונות.





&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 27 Sep 2010 19:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Shone)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155&amp;blogcode=12066322</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715155&amp;blog=12066322</comments></item><item><title>פסימי או אופטימי?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155&amp;blogcode=12064583</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום אני פסימי או אופטימי?כנראה תקוע בין שניהם.מצד אחד אני מרגיש בודד.כל כך בא לי מישהו.בא לי.. מישהו שאוכל לשבת מולו, בלי לדבר, שיבין אותי.הוא יסתכל לי בעיניים ויחבק אותי.חיבוק של דוב. חיבוק שאומר - &quot;אני אשמור עליך. אני איתך בכל מצב&quot;.מצד שני, אני תמיד אומר לעצמי שהמישהו הזה יבוא לבד.אני לא צריך לחפש אותו. אי אפשר לחפש אותו.הוא יבוא בזמן שהוא צריך לבוא.אבל ככה זה באמת?אהבה זה גורל, או מזל? אני מקווה שגורל. כי מזל אף פעם לא היה לי.לפעמים כשאתה רוצה משהו, אתה אומר לעצמך שזה לא יקרה ובסוף זה קורה.אבל זה חוק מרפי, זה לא מזל, זה פוקס, וכולם יודעים שפוקסים לא נחשבים.מצד שלישי,בא לי מישהו?או.. מישהי?להגיד את האמת, מעטים הגברים שמצאו חן בעיניי. אבל אלו שכן, תמיד היו המשובחים.ואצל בנות, זה ההפך. כל אחת שניה (שלישית אם יש איזה חבורת פאקצות בצד) מוצאת חן בעיניי.טוב, במילים פשוטות?בנים - אוהב את הגוף שלכם, אישיות? פף. (חוץ ממיוחדים!)בנות - אוהב את האישיות שלכן, גוף? לא מגרה. (חוץ ממיוחדות!)טוב. בלי שום קשר לבני זוג ודברים עמוקים אחרים, היום הרגשתי טוב.הרגשתי שאם אני מספיק רוצה משהו, אני יכול להשיג&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 26 Sep 2010 23:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Shone)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155&amp;blogcode=12064583</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715155&amp;blog=12064583</comments></item><item><title>בלוג חדש! או שלא?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155&amp;blogcode=12062311</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן. בלוג חדש.מה אני אמור להגיד?ממממ..טוב אז אני אספר קצת על עצמי, כדי שתכירו אותי קצת יותר..אני שון, הומו (או שלא?), בארון, בן 16 וחצי.אני מתנדב בכמה מקומות, חובב צילום ואוהב לעשות מה שכל נער בגיל 16 אוהב.אז.. למה פתחתי בלוג בכלל?ממ.. זה לא שלא פתחתי פה בלוגים בעבר.פשוט.. קצת קשה לי בתקופה האחרונה.אני מרגיש שאני צריך לספר למישהו מה עובר עליי בימים האלה.זה הקטע. אין לי עם מי לשפוך את הלב. יש לי חברים טובים ופחות טובים, חלקם יודעים עליי וחלקם לא,אך אף אחד לא נותן לי תחושה שהוא רוצה לשמוע.קצת מבאס, אבל בסוף, אחרי קצת זמן ואיפוק, לומדים לחיות עם זה.זה די עצוב כשחושבים על זה ככה, אבל זה מה שיש.אני לא יכול להבטיח לכם שיהיו פה פוסטים שמחים במיוחד למרות שמי שמכיר אותי יודע שאני בנאדם שמח.אני מקווה שתהנו מהשהייה פה.. לפחות כמוני.נתראה בפוסט הבא,שון.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 25 Sep 2010 23:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Shone)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715155&amp;blogcode=12062311</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715155&amp;blog=12062311</comments></item></channel></rss>