http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065נשואה ואם ל3 ילדים וכלב, אוהבת לקרוא, לצייר, לכתוב וחברות. מורה לחינוך מיוחד. heCopyright 2026 nevi. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14987176<div align="right" dir="rtl">-איפה את גרה? -כאן, בבניין הזה... -הייתי פעם בבית שלך? -כן אמא, הרבה פעמים... -אני לא זוכרת... -הנה... כאן המטבח ושם המרפסת... -אני לא זוכרת...אה.. את הכסא הזה אני זוכרת, אני נתתי לך אותו... -נכון, את נתת לי אותו...</div>Sat, 23 Mar 2019 18:13:00 +0200nevi68@walla.com (nevi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14987176http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715065&blog=14987176http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14967554<div align="right" dir="rtl">שאלתי אותך: "מה את עושה?"ואת נעצת בי מבט ריק מתוכן,כאילו, את מביטה דרכיואני חיפשתי בפנייךאת אמא שלי...</div>Fri, 28 Sep 2018 12:46:00 +0200nevi68@walla.com (nevi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14967554http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715065&blog=14967554http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14967552<div align="right" dir="rtl">אני יודעת שכתבתי שאני נפרדת, אך עדיין לא ממש מצליחה לתפעל את הבלוג החדש.</div>Fri, 28 Sep 2018 12:43:00 +0200nevi68@walla.com (nevi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14967552http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715065&blog=14967552http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14953654<div align="right" dir="rtl">החלטתי לפתוח בלוג ב blogger, שהוא המשך ישיר של הבלוג הזה ונקרא באותו השם. שומרת לעצמי את הזכות לחזור לכאן בעתיד, אם ארצה בכך ואם לא יסגרו את ישראבלוג. תודה לכל הקוראים ולישראבלוג. nevi https://nevietgarim1968.blogspot.co.il/</div>Mon, 28 May 2018 19:37:00 +0200nevi68@walla.com (nevi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14953654http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715065&blog=14953654http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14887874<div align="right" dir="rtl">אמא אהובה, בליל הסדר ישבנו כולנו מסובין, אחותי ואחי עם בני משפחותיהם, חמי וחמותי וגם את ישבת עם המטפלת הפיליפינית שסידרנו לך לפני כחודשיים. כל אחד מאתנו תרם את חלקו והביא ממטעמיו, כולנו קראנו בהגדה לפי הסדר וכולנו עזרנו במטבח להגיש, לפנות וגם קצת לנקות. האווירה הייתה נעימה ושמחה, הרגשנו משפחה מאוחדת ותומכת. האם בזמן שישבת וקראת ואכלת נזכרת בליל הסדר המצומצם בביתנו, כשעוד היינו ילדים ורק חמשתנו היינו מסובין סביב השולחן, וזאת כי נמנעת מלחגוג עם שאר קרובי משפחתנו על מנת שלא תצטרכי לארח אותם? האם היית מודעת לקנאה שחשנו כלפי בני דודינו שהרבו להפגש ולחגוג ביחד את החגים ורק אנחנו היינו נבדלים מהם, מפני שלא אהבת את הדודות? האם חשבת על כך שזה מזל שלא למדנו ממך דבר בנושא המשפחתיות? למרות הכאב, הקנאה והבדידות שחשנו בחגים ובאירועים המשפחתיים, לא נבוא אתך חשבון, ולא נדרוש תשובות ולא רק בשל מצבך השברירי על רקע מחלתך הפתאומית. הניצחון שלנו הוא בכך שאנו חוגגים את החגים ביחד, גם כשקשה להיערך לכך. הניצחון שלנו הוא באהבה ובקרבה שאנו חשים זה לזה. מחלתך קרבה אותנו אפילו יותר ואת מאוד מרוצה מ</div>Mon, 17 Apr 2017 13:14:00 +0200nevi68@walla.com (nevi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14887874http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715065&blog=14887874http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14861329<div align="right" dir="rtl">יום שישי בין ערביים בדירה החדשה, על הכיריים התבשל צלי בקר ולצידו מרק עגבניות מהביל, אתה חתכת פירות וסידרת יפה במגש, הבכור למד בחדר, הצעיר קרקר סביבך וסיפר על דה ועל הה, ואני מעבר לחלון הפתוח במרפסת השירות מקפלת כביסה,מביטה בכם וחשה שלווה, כמוה לא חשתי מזמן. נהנית מהאינטימיות המשפחתית, אשר למען האמת היא מצרך נדיר בביתנו.</div>Sat, 24 Dec 2016 20:30:00 +0200nevi68@walla.com (nevi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14861329http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715065&blog=14861329http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14860652<div align="right" dir="rtl">היום פגשתי משוררת, היא היתה דקיקה וגבוהה ודיברה בקול חרישי. היא סיפרה שהיא כותבת כדי לקחת פסק זמן מהרעש, כדי לברוח אל השקט. היא אמרה שכך היא מגיעה לתובנות עם עצמה ומנציחה רגעים קסומים. היום פגשתי משוררת שבקול חרישי ובמבט רך, היא אמרה שאני צריכה לשוב ולכתוב, כבר הערב. שזה חשוב בשבילי, שכך אוכל להתבונן אל תוך עצמי. אז עכשיו, אני יושבת וכותבת בשביל עצמי...</div>Wed, 21 Dec 2016 20:57:00 +0200nevi68@walla.com (nevi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14860652http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715065&blog=14860652http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14795543<div align="right" dir="rtl">דווקא היום, אני מתגעגעת אליך יותר. אני נזכרת בך, בסיפורים שסיפרת על היותך ילד בשואה. ילד בן 7 שיום אחד, חדל להיות ילד כשלקח על עצמו את הדאגה לאימו ולאחיו. שכאשר מצא פרוסת לחם, דאג להביאה לצריף בגטו ולחלקה בין אמו ואחיו, ילד גיבור, ילד שורד. לא אמשיך ואתאר את קורותיך במלחמה ההיא, אתאר רק אותך: אדם שמח, חיוני, אוהב כל רגע בחיים, היית אדם אהוב ולא רק על ידי משפחתך, אלא גם על ידי חבריך וכל מי שהכיר אותך, אדם שממגנט אליו את כולם. בהיותך בן 43, לקית בליבך ועברת מסכת ייסורים במשך שנים עד למותך בגיל 67. למרות כל זאת, המשכת להיות אדם שמח ואופטימי שמרוצה ממה שיש לו. לא תמיד הבנתי איך אפשר להמשיך הלאה לאחר כל מה שעברת ובאופטימיות שכזאת. רק בימיך האחרונים, זכרת את כל מה שחווית וסבלת ואנו סבלנו איתך. היום, התגעגעתי אליך במיוחד, צפיתי בטקס יום השואה, האזנתי לשירים העצובים וכמעט, זלגה לה דמעה, אך רק כמעט. כבר שנים שאינני בוכה כשעצוב לי, רק בלב. אתה חסר לי, אבא, ולפעמים, אני יכולה לדמיין את ידך מלטפת, מחבקת ומנחמת. 12 שנים עברו מפרדתנו ואין יום שאינני חושבת עליך וכמהה לחיבוק אבהי אוה</div>Thu, 05 May 2016 20:41:00 +0200nevi68@walla.com (nevi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14795543http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715065&blog=14795543http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14529836<div align="right" dir="rtl">כשהייתי כבת 18, נהגתי לדמיין את המשפחה העתידית שלי בדיוק כמו המשפחות בסדרות האמריקאיות, בהן הבעל והאישה מאוהבים עד אין קץ ומתואמים להפליא בחינוך הילדים. הילדים מחונכים, שקטים, בולעים את דברי ההורים בשקיקה. לאחר מספר שנים, כאשר משפחתי הפכה למציאות קיימת, התבדיתי מכל החלומות. אנחנו ההורים בהחלט לא זוג יונים, בחיינו לא שוררת אידיליה והתאמה בחינוך ילדינו, מתקשים להסכים על דברים הקשורים בחיי היומיום. הילדים, איך לומר זאת, לא בדיוק לפי הספר. כבר בשנותי הראשונות כאם, חוויתי את אחת הטראומות הקשות ביותר, עם ילד חולה שנאלץ לעבור 3 ניתוחי ראש, שגילה חרדות וחוסר ביטחון, לאור מה שקרה לו, אך את השיעור המאתגר ביותר, חוויתי עם האמצעי שלי, המכונה "האתגר". ביקורים אין ספור במסגרות החינוכיות בהן למד, כדי לספוג ביקורות על דרך החינוך שלי, שכן ה"אתגר" נולד עם קושי בויסות הרגשי, ADHD קשה עם התפרצויות זעם קשות, והמערכת לא ידעה להכיל אותו. לאחר כ8 שנים נולד צעיר בניי, ילד מתוק וברוך כישרונות, אשר מתקשה מעט בלימודים. ואני כיום, עייפה להחריד מהטיפול ב"אתגר" , מתקשה לעיתים, בשעות אחר הצהריים לה</div>Sat, 16 Jan 2016 11:52:00 +0200nevi68@walla.com (nevi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14529836http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715065&blog=14529836http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14369459<div align="right" dir="rtl">מאז שהאתגר הפסיק לבקר בבית הספר, פסקו הטלפונים המטרידים מהמורים אודות התנהגותו. גם התפרצויות הזעם פסקו כמעט לגמרי.לצערי, הוא לא סיים את חוק לימודיו, אלא החליט לפרוש מהם על דעת עצמו. "אני לא בנוי למסגרת הזאת" טען.תחילה, בילה את ימיו בשינה ובהסתובבות עם חברים, אחר כך הודיע שעובר לגור עם אימי, כיוון שדואג שלא תהיה לבד.ואז הגיעה התפנית: הוא מצא עבודה בקיוסק (תחילה בלילות ומאוחר יותר גם בימים).לשמחתנו, הוא מתייחס ברצינות לעבודתו, מתעורר בזמן ואפילו מונה לאחראי על העובד הנוסף.הוא מרוויח לא רע, יחסית לבני גילו (בן 18), אך אינו מצליח לשמור על הכסף. הוא מלווה כספים לחברים, כשהוא מוזמן לאירועים, "שופך" כסף ללא חשבון ועדיין מבקש ממני דמי כיס.לפני מספר ימים ניסיתי לשלוח לו הודעה בווטס אפ, אך ההודעה לא הצליחה להישלח. שאלתי אותו לפשר העניין והוא השיב לי באדישות שנתן את הנייד שלו לחבר (אייפון 6 שהשיג במיטב כספו) ובמקומו לקח טלפון פשוט ללא ווטסאפים וללא מצלמה.הדבר גרם לי לדאגה רבה, שכן אני יודעת שהוא עבד מאוד קשה כדי לקנות את הנייד ואילו הוא לא מבין מה לא בסדר בלתת מתנה כל כך יקרה.ברור לי שזה קשור לחו</div>Tue, 18 Aug 2015 15:31:00 +0200nevi68@walla.com (nevi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=715065&blogcode=14369459http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=715065&blog=14369459