http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899יצירות, מכירות, השראה ושאר ירקות.heCopyright 2026 Art Box. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=13455181<div align="right" dir="rtl">אני לא יכולה להסביר אפילו עד כמה שאני מתרגשת.אז נכון, חברה שלי עשתה את זה כבר בכיתה ח' - אבל אני חיכיתי עד שאהיה טובה מספיק [לטעמי] כדי להעז לפנות אליהם. ונכון, אני בת 16 ואני יודעת ששלושת השקלים לזוג שמשלמים לי הם ממש... גרושים ביחס למה שאני יכולה להרוויח לבד, אבל אני רואה את זה כפתח. כי אם יקנו ממני... נניח... שלושה זוגות בשבוע? זה עדיף מזוג אחד בחודש [זה לא בגלל שאני לא מוכרת כלום, זה בגלל שמתוך המאה ומשהו תמונות בקטלוג יש פחות משבעה תמונות של עגילים צמודים].מה גם שאני חושבת שמותר לי לקוות שיום אחד העגילים הצמודים האלה יהפכו ללהיט ויבקשו ממני גם שרשראות.אגב, אני חושבת שכמעט אף אחת לא יודעת על זה: כשהייתי בדוכן בגרנד קניון, בחיפה, איש אחד מדוכן שעומד שם באופן תמידי [ראתי אותו גם בפעמים אחרות שביקרתי בקניון ההוא] ניגש אלי, ואמר לי שהוא מחפש מקומות חדשים להביא מהם תכשיטים לדוכן שלו - ולדעתו, הדברים החמודים שאני מכינה יכולים להתאים בדיוק לחלקת ה''ילדים'' שהוא מתכנן. הוא נתן לי את המספר שלו, אבל מכיוון שאין לי פלאפון רשמתי אותו על חתיכת נייר עיתון והשלחתי איפשהו בתיק, במחשבה על כך שאיני</div>Sun, 09 Sep 2012 12:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (Art Box)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=13455181http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714899&blog=13455181http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=13452858<div align="right" dir="rtl">אחר צהרים טובים לכם, גולשי החביבים.אני חייבת לציין שנוראה הייתה התקופה בה לא יכולתי לעדכן כאן, זה מרגיש נורא מבפנים. אבל יהיה טוב :)אני חולה כרגע.וכשאני אומרת חולה, אני לא מתכוונת לה ''אמא כואבת לי הבטן אז אני לא באה לבית הספר היום, למרות שבמקריות מצערת כל כך יש מבחן במתמטיקה''. לא. אני מתכוונת לזה שאני נראת, מרגישה, וכרגע גם יוצרת - כמו גיהנום. זה נורא. מה שיפה זה שכבר שבוע וחצי לאף אחד אין מושג מה יש לי. קסום.וזה לא מעודד, בכלל.ובנימה אופטימית זו, מעט מוצרים מהזמן האחרון :)זה ממש מוזר, מעניין למה התמונות לא בגודל שווה.בכל אופן, הנה הדף שלי:https://www.facebook.com/CherryJewelriesעדכון נוסף בקרוב ^^ניצן</div>Fri, 07 Sep 2012 20:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (Art Box)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=13452858http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714899&blog=13452858http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=13316363<div align="right" dir="rtl">אחר צהרים טובים לכל הקוראים והקוראות שלי. התנצלותי הלא כנה בעליל כלפי כל אלה שחושבים לעצמם ''לעזאזל, למה היא כותבת כל כך הרבה?! אני רוצה תמונות של דברים יפים! הרבה תמונות! רק תמונות, אם אפשר!''. תמונות אני מעלה בכמויות מסחריות לעמוד הפייסבוק, כאן אני גם כותבת. חוץ מזה, נחמד שיש מקום שבו אני גם חופרת קצת מעבר ל''כמה למכור את המוצר הזה?'', לא?בכל אופן, תנו לי לספר לכם סיפור קצר: לפני שבוע בערך נסעתי לעיר הגדולה לראות הופעה של נערות ריינס, אבל מסתבר שכל האוטובוסים נגמרו וכשבבוקר יום שישי נותר לי כסף והייתה חסרה לי כמות מכובד של שעות שינה החלטתי לנצל את המצב ולקנות בדים חדשים לחצאיות קלוש בנחלת בנימין. אמרתי לכם שזה סיפור קצר, לא?בכל אופן, אני בעצמי לא יודעת לתפור. בכלל. כפתורים שאני תופרת נעלמים כעבור דקה, ומכנסיים שאני מתקנת נקרעים עוד יותר. לכן, חברים, חשוב שתהיה לכם ''החברה התופרת'' - זה ז'אנר מקסים ושימושי למדי של ''החברה הכשרונית'', שימושי בעיקר אם החברה הכישרונית היא באופן מקרי ולא מוצדק במיוחד אתם, ואתם לא יודעים לתפור. לכן, החלטנו לעשות עסקאות חליפין - היא מקבלת היפופוטם ואריה מעו</div>Fri, 15 Jun 2012 19:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (Art Box)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=13316363http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714899&blog=13316363http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=13313812<div align="right" dir="rtl">בוקר אור, חברים וחברות!אני מקווה מאוד שאתם לא שונאים אותי/מתכננים קנוניה להתיז את ראשי בגלל שלא כתבתי כאן כבר שלושה חודשים. במקרה ואתם כן, אני לחלוטין מבינה אתכם. זה לא היה בסדר מצידי ולמען האמת העדכונים היו די חסרים לי. אז לאחר שסיימתי להיזכר בססמא [ובהתחשב בזה שיש בה יותר מעשרה תווים זה היה קשה למדי] החלטתי שאני חוזרת לכאן, ואף הופכת אתכם לאנשים שיודעים הכל לפני כולם. למה? כי אני מותק. זה למה. ובכן, אני לא חושבת שאני צריכה לספר לכם שיש לי בערך כל שבועיים התמכרות לסגנון חדש, נכון? [אלה שעקבו אחרי דף הפייסבוק שלי יודעים את זה כבר - כנפיים, שוקולד וסוכריות ודומיהם]. אז בכל אופן, לאחר המון נבירות בין דפי הפייסבוק של יוצרות אמריקאיות ואיטלקיות הגעתי למסקנה שבולט זה השטוח החדש - זהו הזמן שלי, יקירי, לנטוש את ממלכת הציור ולחזור לשורשים - פרצופים מפימו. אני יודעת שלחלק זה מציק וכבר קיבלתי הזמנה ממישהי שרצתה שבמקום פרצוף בולט אצייר לה פרצוף שטוח [אבל אני לא שופטת לקוחות, כל אחת והטעם שלה!] אבל מהרגע בו אני מתחילה להכין משהו, אי אפשר לעצור אותי. אתם רואים את המוצרים כאן למעלה? זה פחות או</div>Thu, 14 Jun 2012 07:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (Art Box)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=13313812http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714899&blog=13313812http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=13062148<div align="right" dir="rtl">http://www.youtube.com/watch?v=v8nnG9bdmp8 נכון שנחמד להסתכל במייל ולראות שחזרתי? בין אם כן ובין אם לא, אני מאוד שמחה שסוף סוף יש לי הזדמנות לחזור ולעדכן כאן.את הפוסט הזה אני פותחת בנימה הססנית, כי אין לי מושג איך האמרה בו תתקבל. אני מניחה שרוב קוראי הקבועים [והעוקבים אחרי עמוד החנות] כבר ניחשו את זה - נמאס לי מהפייסבוק. לא מפני שלא היו לי שם קשרי ידידות ולא מפני שנמאס לי מהפרגון והעידוד, אלא שמיום ליום גיליתי כמה שהדבר שואב אותי לתוכו - במקום לצאת מהבית יום יום הייתי יוצאת פעמיים בשבוע, החברים מהעמוד של החנות התערבבו עם האלה של העמוד האישי שלי ובאופן מעט מוזר התחלתי לצפות בבנות שעזרתי להן בתחילת הדרך ממשיכות האלה ונהיות גדולות ממני [האם כבר ציינתי שטרול סגר לי את העמוד כי סרבתי לעזור לו בלרמות ולהונות? ובכן, אז זה מה שהיה.]ממש בתחילת הדרך, כשאלף חברים היה משהו נורא נורא גדול, הייתה לי שיחה עם מישהי שלימים הפכה ללקוחה קבועה וידידה טובה שלי ולאחר מכן לזכרון מטושטש. היא אמרה לי שלפי דעתה אני המקצועית והנחמדה מבין הרוב, ושאמשיך לנצח. מה שהסברתי לה, כמו מה שהסברתי לרבות מאוד אחריה בין אם ה</div>Sat, 18 Feb 2012 13:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (Art Box)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=13062148http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714899&blog=13062148http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=12695003<div align="right" dir="rtl">הידעתם כי אחד התחביבים הכי גדולים שלי הוא לצפות בערוץ MTV ולנסות לזהות כמה שיותר שירים ע''פ צלילי הפתיחה שלהם? אני אפילו מוצלחת בזה.אז חברים וחברות, כמה זמן לא עשיתי לכם פוסט כזה? עם תמונות יפות, וצבעוניות?מעוררות השראה, ואולי גם קצת קנאה?זמן רב. לכן, הנה פוסט אחד כזה, ואני מאוד מקווה שתהנו ממנו למרות שהמצלמה שלי נדפקה לחלוטין [הייתי אומרת ''מכל כיוון'' אבל זה מעט פרובוקטיבי, לא?]מדבקות מדהימות מיפן.גלילים + חתיכות גלילים במתנה [אני אוהבת את הנוהג הזה!]למקרה שתהיתם אילו גלילים הזמנתי. ובבקשה, אל תצחקו על זה שהציפון באגודל שלי שונה מחברותיה. היא מיוחדת.מהתמונות האהובות עלי! אין כמו ורדים חדשים.הרבה הרבה צנצנותהרבה הרבה גליליםוהרבה הרבה צנצנות עם גלילים<img border="0" src="http://f.nanafiles.co.il/upl</div>Fri, 19 Aug 2011 20:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (Art Box)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=12695003http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714899&blog=12695003http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=12657050<div align="right" dir="rtl">בפוסט הזה לא יהיו תמונות קטנות וחמודות, אני צריכה שהפעם באמת תקראו.אני רוצה להבהיר לכולכם משהו: אני לא חייבת כלום, ולאף אחד. מבחינתי אני יכולה לשלוח את ההזמנה האחרונה ולהימחק מפה לחלוטין. אני לא חייבת להעלות פוסט, אני לא חייבת להעלות מוצר ובטח שלא להכין לכם מדריכים ולהסביר דברים שאתם אמורים להבין לבד. מה גם, שאין שום סיכוי שבעולם שאני אגיד לכם מאילו חומרים ומאילו חנויות אני קונה. כמו מה אני נראת לכם? ילדה בת 12 שלא מבינה מהחיים שלה ושלא יודעת שתלכו להכין לבד? או שאפילו תפיצו את זה, כמו שכבר עשו בעבר? אם אני אגלה לכם ממה אני מכינה את הקצפת בטבעת כולם יתחילו להשתמש בחומר הזה. ואני אפילו לא משערת, אני יודעת. אם אני אגיד לכם מאיפה אני קונה את הציוד, כולל זה שאני מוכרת, כל הרווחים שלי ממכירת חומרי היצירה יפסקו כמעט לחלוטין [ונכון לעכשיו הם שווים לרווחים מהתכשיטים הרגילים, רק שתדעו!].&amp;;תחשבו לרגע. אתם באים אלי לצ'אט ושואלים אותי איך אני מכינה... נגיד... את החתולים עם העיניים הזוהרות בחושך [לא קישרתי, שלא תגידו שהפוסט הזה למטרת פרסום]. עכשיו: יש לי עשר שיחות כמעט בכל רגע נתון, למה שאני את</div>Mon, 01 Aug 2011 17:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (Art Box)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=12657050http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714899&blog=12657050http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=12646605<div align="right" dir="rtl">יש לי עד ליום שישי בשבוע הבא להכין מאתיים ושלושים מוצרים, היום הכנתי רק עשרים. אין מצב שאני אגיע לדוכן הזה מוכנה, מה?אני אצא מתוך נקודת הנחה שכולכם קראתם את הפוסט הקודם [או לפחות את ההקדמה שלו], ואקווה שיש כאן מישהו שעוד זוכר כמה שאני אוהבת לצייר, וכמה שאני אוהבת לעשות מחווה.אתמול ראיתי את הפוסט המדהים הזה. במשך דקות אחדות תהיתי אם להגיד לכותבת המוכשרת שאני אוהבת אותה ואת חנות האטסי [אני מנוייה של החנות עוד מלפני ימים אחדים, הרבה לפני שראיתי את הפוסט]. אבל אז הגעתי למסקנה שיש לי פיילוט וצבעי מים בשולחן העבודה למעלה, בחדר הקטן והמבולגן כג'ונגל שלי. אז הלכתי לראות טלביזיה טובה עד אחת ומשהו בלילה ורק אז עליתי וציירתי שני ציורים שמשקפים את רגשותי, פחות או יותר, כרגע.העין הכי יפה שציירתי עד היום. אז החלטתי שלא להסתכן בלהכין את תאומתה. אוייש, חוסר הפרופורציות פה גורם לי ליובש בגרון.רק רציתי להגיד את זה שוב: אני הולכת למות.כל כך, כל כך למות.ביום שישי החמישי לאוגוסט הולך להיות לי דוכן ויש לי רק שבעים מוצרים, הדוכן עולה מאה וחמישים שקלים. זאת אומרת, בחישוב פשוט, שאפילו אם</div>Wed, 27 Jul 2011 14:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Art Box)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=12646605http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714899&blog=12646605http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=12636387<div align="right" dir="rtl"> הידעתם כי גיליתי שיש גם בנים שקוראים את הבלוג הזה? עולמי הפך עלי.אני יודעת, אני יודעת, לדעתכם אני מזניחה מאוד. מצד שני, אפשר לנסח את זה גם בתור ''כל כך עסוקה עד שאין לה זמן לעשות את מה שהיא התחילה ממנו.'' וגם זה נשמע נורא ואיום. נבליג.בתור הקדמה שלישית במספר לפוסט הזה, הנה לכם שחזור של דיאלוג:''אני קונה את זה!''''למה? זה עולה עשרים שקל וזה רק סוכריות!''''כי זה צבעוני, ובזמן האחרון אני בקטע של צבעוני!''''את תמיד בקטע של צבעוני!''ובסוף קניתי שתי חבילות כאלה. הכימיקלים שמסתובבים לי עכשיו בדם ככול הנראה רבים יותר מתאי הדם האדומים.אז למקרה שטרם הבנתם, אני אוהבת דברים צבעוניים. מאוד. המשקפיים שלי צבעוניות, הבובות שלי צבעוניות, כל החדר שלי מלא במוצרים קטנים וצבעוניים שמתחלפים בקצב מסחרר, החולצות שלי צבעוניות [אני לובשת רק מכנסיים כההים] ועוד כמה דברים שאני לא בטוחה שיהיה נבון מצידי להגיד פה.כתוצאה מכל השטויות שנקראות ''כוח רצון'' ו''יכולת'' אוסף הדברים הצבעוניים להחריד שלי בחדר גדל מרגע לרגע. ואני באמת מתכוונת מרגע לרגע - מסתבר שיש לנו המון מגרות סודיות בבית ובתוכן המון</div>Fri, 22 Jul 2011 12:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (Art Box)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=12636387http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714899&blog=12636387http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=12609804<div align="right" dir="rtl">הידעתם כי תמונות האגרופנים מהפוסט הקודם כמעט ושרפו לי לקוחה ותיקה? למזלי הרב אמא שלי הייתה שם כדי להגן עלי. השבך לאם.בזמן האחרון אהבתי לדברים בעלי צבעוניות ולחיות גדלה וגדלה כמו שיער על ראשה של רפונזל. לצערי הרב, החסכונות שלי גדלים בקצב הרבה, אבל הרבה יותר איטי ביחס למחירים של כל הדברים שאני רוצה.למרות זאת, אני מוצאת שלערוך המון תמונות לתמונה אחת מגניבה זה כיף ענק. אז הנה בפניכם כמה מהדברים שהייתי מתה להחזיק אצלי במגרה:שימו לב לשרשרת המשקפיים! והנה כמה מהדברים שאני כן קונה:הבה נרייר ביחד!Nikolas</div>Sat, 09 Jul 2011 11:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (Art Box)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714899&blogcode=12609804http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714899&blog=12609804