<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>יומני בקצרה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714659</link><description>כי אני פשוט חייבת לפרוק את זה לעיני הזרים :)</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 חתולה מקפצת. All Rights Reserved.</copyright><image><title>יומני בקצרה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714659</link><url></url></image><item><title>פגישה מחודשת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714659&amp;blogcode=12056258</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי שהלכת לפני כמעט וחודשיים
והנה שוב קפצת לחיי.
ידעתי שכשאראה אותך אחוש שמחה, 
רק לא כזאת
הרגשתי הקלה, הקלה שחזרת, שהכול שב לקדמותו, 
למרות שזה לא כך...
ניסיתי להימנע מלהביט יותר מידי.. 
אבל בכל פעם שהסתכלתי, איכשהו הרגשתי שעינינו נפגשות.
אולי זה היה סתמי מהכיוון שלך, אולי רק חיכית שאבוא לומר שלום אחרי כל כך הרבה זמן.
בסוף נשברתי, ניגשתי אלייך, וקיבלת אותי בזרועות פתוחות, יותר נכון זרוע פתוחה, 
אבל אי אפשר להאשים אותך על התיק הענקי שסחבת 
(ליבי אלייך, נסחבתי עם תיק ענק, שקית קרועה ומצלמה כל הערב)
ליבי פעם במהירות בכל דקה שעברה, כנראה גם האדמתי קצת
שאלת אותי למה לא הגעתי לפני כמה ימים לטקס &amp;ndash; נחמד לדעת שהיה לא אכפת שלא הגעתי
לא יכולתי להגיד לו שהסיבה שלא הגעתי הייתה בגלל שהתביישתי להגיע, אז עניתי בפשטות שהייתי חייבת לשמור על הלשכה.
הלוואי והייתי מדברת איתו קצת יותר, או הייתי זאת שאותה חיבק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 23 Sep 2010 05:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חתולה מקפצת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714659&amp;blogcode=12056258</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714659&amp;blog=12056258</comments></item><item><title>בקצרה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714659&amp;blogcode=12056255</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז החלטתי שהגיע הזמן להוציא את כל מה שאני מרגישה כאן
אני, חיילת שמסיימת את השנה הראשונה שלה ביחידה בלתי נחוצה בצה&quot;ל
רק התחלטי את חיי אחרי שלוש שנים של שינה
שלוש שנים של בדידות, של סירוס עצמי, שיעמום וכאב
אבל כל זה מאחורי, כאשר החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולעשות את השינוי הדרסתי שהוביל אותי למי שאני היום
יותר שמחה, מאושרת וחייכנית.
ועדיין קצת עצבות
אבל צריך אותה
אני אופטימית, שמחה רוב הזמן
וקצת מוזרה 
מתעסקת בכתיבה, למרות שלאחרונה אין לי באמת רעיון
אבל תמיד מנסה לכתוב משהו קטן על ימים שאני עוברת בצורה יותר סיפורית, מעט פואטית
טוב, זאת ההקדמה :)
אני מקווה שכאן אני ימצא מקלט לכל מה שעומד לי על הלב D:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 23 Sep 2010 04:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חתולה מקפצת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714659&amp;blogcode=12056255</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714659&amp;blog=12056255</comments></item></channel></rss>