http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144heCopyright 2026 * מילי *. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=13218909<div align="right" dir="rtl">שבאמת טוב?*אמרה כשהיא עם רגל נקועה, צינון וכאבי מחזורודמעות בעיניים. משמחה, ציפייה לעתיד והקושי להאמין</div>Thu, 19 Apr 2012 21:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (* מילי *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=13218909http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=7144&blog=13218909http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=12522986<div align="right" dir="rtl">הבדידות משתלטת.רכיביה: 1. לבד. ימים שלמים, כבר כמעט 4, אני מעבירה לבד בבית. כמעט ולא יוצאת, רואה רק משפחה. לא אנשים חדשים, לא אנשים בני גילי. אין את מי לפגוש. 2. ביחד. כולם ביחד. אנחנו הלכנו, אנחנו נוסעים, לא היה לנו כוח. ורק אני - הולכת, לא נוסעת ואף פעם שאין לי כוח. 3. בית. ההורים ימכרו את הבית, יעברו לבית אחר. ואני, כמו ב"אבא חורג אמא חורגת" מרגישה צורך לעצור אותם, לעשות קולות של רוח רפאים כדי להבריח את הקונים. אם יעברו, לא יהיה לי הבית הזה, של הורי, וטרם השגתי לי בית משלי. 4. בית 2. אני מפחדת, שלעולם לא אשיג לי בית משלי. לבית שכזה דרוש - בן זוג, כסף, שייכות. אין לי אף לא אחד משלושת אלו. 5. ילדים. יום אחד, והוא מתקרב לו בשקט, ארצה ילדים, משפחה.כדי להשיג זאת אצטרך לפחות אחד משני אלו - בן זוג או כסף. בינתיים אין לי אף אחד משני אלו. אולי גם לא יהיה לי. אם יהיו לי ילדים, אצטרך בית כדי לשכנם בו (ראה סעיף 4). 6. כוח. כשמחשבות כאלו, המגיעות פעם בחודש-חודשיים לערך,נכנסות לראשי, כמעט בלתי אפשרי להוציאן. אני מרגישה כמו שק תפוחי אדמה, ואין לי כוח לעשות דבר. לדוגמא - ללמוד, לתפור, לזוז. א</div>Sun, 29 May 2011 22:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (* מילי *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=12522986http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=7144&blog=12522986http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=10761456<div align="right" dir="rtl">היום ישבתי בגג, בשמש, וקראתי קצת שמעתי זמזום, וכשהרמתי את העיניים מהספר ראיתי דבורה מנשקת את הפרחים. בדרך כלל כשאני רואה דבורה אני מתרחקת מיד, אבל משום מה היא נראתה לי לא מאיימת. היא עברה מפרח לפרח, נתחתה עליו לכמה שניות, ועברה לפרח הבא. חשבתי שזה ממש צהריים מושלמים ביום שבת אביבי. על כיסא נוח, עם ספר בשמש, דבורה מתעופפת בין הפרחים ברקע. <SPAN style="FONT-FAMILY: 'A</div>Sun, 19 Apr 2009 00:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (* מילי *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=10761456http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=7144&blog=10761456http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=10233601<div align="right" dir="rtl">פוסט של ילדה שבדיוק הפכה לבת 21. חיילת משוחררת. שמחפשת את עצמה. 1. לעשות ספר מתכונים אישי - לרכז את כל המתכונים שאני אוהבת להכין ולאכול. ולהכין אותם. 2. <SP</div>Sun, 30 Nov 2008 00:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (* מילי *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=10233601http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=7144&blog=10233601http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=10111864<div align="right" dir="rtl">היום את הציון של הפסיכומטרי (718), ובניגוד למה שהגיוני לא הייתי ממש שמחה, אלא יותר אדישה. ובכלל היה יום מוזר שהרגיש כאילו הכל נקטע בו באמצע(פרק של סדרה שהיה מאוד מותחאבל הייתי צריכה לצאת לעבודה, סיפור שהייתי חייבת להפסיק כדי לרדת מהאוטובוס, וציפייה להגיע הביתה כד י לראות את הציון) ויש לי מכנסי פיג'מה חדשות עם משבצות שחור לבן שאני פשוט מתה עליהן והייתי שמחה ללכת איתן כל היום. ובועות סבון ליד הכיור באמבטיה. לילה טוב וגשום לכולם :)</div>Fri, 31 Oct 2008 00:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (* מילי *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=10111864http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=7144&blog=10111864http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=10111170<div align="right" dir="rtl">"מי אתה" "מי שואל?" "אני" "ומי את?" "אני שאלתי קודם" "לא אענה על שאלה כל כך אישית לזרה גמורה" "ובכן...אני ילדה. לא, נערה. אישה?...אינני יודעת" "אווו...זו בעיה" "מעולם לא חשבתי על כך" "לא ייתכן. לא עבר בראשך אפילו לא פעם אחת?" "אולי כן. אך עובדה שאינני יודעת את התשובה" "אז אולי תנסי אחרת. נגיד שילדה. ילדה רעה או טובה?" "טובה. ברור שטובה. למרות שאתמול...ולפני שבוע...אולי לא כל כך טובה?" "עצובה או שמחה? אגואיסטית? אטאיסטית? מרובעת או פתוחה? בתולה? בריאה? יש תקווה?" "קצת מזה וקצת מזה. קצת מהשלישי ומהרביעי. ואולי לא. אבודה." "ומה עם אהבה?" "את זה אני לא מכירה" "חבל. אומרים שזה טוב להגדרה" "אז כנראה שבודדה" "ילדה בודדה. נשמע עצוב, ומעט מעורר רחמים...תשני את זה. תגידי...בררנית יתר על המידה" "לא בררנית. אולי פחדנית" "פחד? לא מוצלח. מעורר תהיה. תנסי 'לבד מבחירה' " "קצת לא אמין, אה?" "אולי, אך איך אעזור לך אם תפסלי הכל על הסף?" "צודק. אולי זו הבעיה. ילדה בלי פשרה..בלי רצון..בלי מטרה..עצלה?</div>Thu, 30 Oct 2008 21:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (* מילי *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=10111170http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=7144&blog=10111170http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=9853731<div align="right" dir="rtl">כשאני חושבת על העולם שאני חיה בו, זה מעורר בי המון פחד, יראה ואהבה והערכה, אבל גם המון פחד. לפני כמה זמן ראיתי סרט על ג'ינגס חאן. מעין שיחזור של החיים שלו. ורואים שבט, שהבית שלו, המקום שהוא חי בו זה פשוט שטחים עצומים, הכל דשא וכמה הרים, בלי עצים אפילו, וכמה אוהלים קטנים מבד. וכשראיתי את זה, זה עורר בי תחושה לא נעימה זאת, לא הקדשתי לה יותר מדי תשומת לב, אבל היום כשחשבתי על זה הבנתי שזה משהו בשטח הענק, הפתוח, בלי הגנה מסביב. אני חושבת על העולם שאני חיה בו – בניינים, רחובות, הכל מרוצף, מסותת, הכל עובד על חשמל, ומחשבים שיצרו מעין עולם מקביל שלא קיים בא</div>Thu, 04 Sep 2008 03:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (* מילי *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=9853731http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=7144&blog=9853731http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=9754744<div align="right" dir="rtl">אני מסתכלת על הבנות דודות שלי, תינוקות קטנות בנות פחות מחצי שנה. מסתכלות על העולם ולא מבינות כלום. הכל נראה להן מוזר, בטח קצת גדול, מצחיק, לא הגיוני. הן לא מבינות מה זה, בדרך כלל לא יודעת למה זה משמש או למה משתמשים בזה. ואני קצת מרגישה כמוהן. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso</div>Sat, 16 Aug 2008 01:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (* מילי *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=9754744http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=7144&blog=9754744http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=9546984<div align="right" dir="rtl">החלפתי עיצוב כי הקודם היה כבר ממש ממזמן ונמאס לי ממנו וזה יותר קיצי ונעים לי וזה גם נראה כאילו אני חוזרת לעדכן, אז שלא יראה נטוש...</div>Thu, 10 Jul 2008 15:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (* מילי *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=9546984http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=7144&blog=9546984http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=9544250<div align="right" dir="rtl"> מה זה פרחים ופרפרים, עצים כבישים ומכוניות. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; ms</div>Thu, 10 Jul 2008 00:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (* מילי *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=7144&blogcode=9544250http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=7144&blog=9544250