http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317גיבורים הם אותם אלה, נשים וגברים כאחד, שחוו אונס/התעללות/הטרדה מינית והיה להם האומץ להחשף. להחשף בסיפור, להחשף בתגובה, להחשף ברגשות- אנונימים או לא. גיבורים הם אותם אלה שחושפים את הסוד האפל ונותנים ומקבלים תמיכה מאנשים.heCopyright 2026 צוות "גיבורים". All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12591301<div align="right" dir="rtl">"היי, אני לוליטה (שם בדוי) אני עברתי פגיעה מינית מקרוב משפחה, אני מפחדת ממגע אמיתי כשונגעים בי, ואני מפחדת מכל דבר. אני תמיד מסתכלת אחורה תמיד ואם מבוגר מסתכל עליי אני נלחצת. אני פוחדת מזקנים. אני פוחדת ממין אבל נמשכת אליו. אני התחלתי לאונן בעוד שאני נגעלת מזה. אני מרגישה אשמה על כל דבר ואני שונאת את עצמי. אני מסתכלת במראה ומקללת את עצמי. אני לא יודעת איך להסביר לחברים.. אני מרגישה פשוט חוסר אונים. אף אחד לא מבין. כשמישהו מנסה להכריח אותי לעשות משהו שאני לא רוצה אני מתחרפנת. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני מתנתקת מהעולם, אני מורדת בכולם, אני מרחיקה את כולם. אני לא יכולה לסבול יותר. אני מרגישה שאני לבד, אני יודעת שאני לבד... ואני יודעת שאף אחד לא יוכל לעזור לי..." קודם כל לוליטה: תודה על השיתוף וכל הכבוד על האומץ!! לא פשוט לבוא ולגלות לכולנו לא רק שעברת תקיפה מינית- אלא גם מה התוצאות של זה. חבל לי שאת חושבת שאת לבד ושאיש לא יוכל לעזור לך, זה לא נכון. זאת ההרגשה כי אחרי דבר כזה את מרגישה הכי גרוע שיכול להיות, בייחוד שאת היחידה. אבל האמת היא שאת לא היחידה, ו</div>Thu, 30 Jun 2011 11:41:00 +0200giborim2@gmail.com (צוות "גיבורים")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12591301http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714317&blog=12591301http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12586121<div align="right" dir="rtl">שלום גיבורות וגיבורים יקרים. כפי שאתם רואים- הבלוג עבר נטישה קלה. ושלא כמו שאומרות פה תגובות של מישהי שאני מבינה שניפגעה- הסיבה היא ממש לא חוסר איכפתיות. גם לי וגם לפייק מאוד איכפת מכם ומהבלוג אבל שתינו נימצאות בשלב של החיים שלנו שבו אילוצים כאלה ואחרים מונעים מאיתנו להיות במחשב מספיק זמן בשביל לעדכן. אני אישית (רוז) בקושי מעדכנת את הבלוג הפרטי שלי בגלל אותם אילוצים. אז או שתקבלו זאת בהבנה- או שתבחרו להפגע ממשהו שלאף אחד אין כוונה אליו. ולאחר ההבהרה הזו- הבא ניגש לסיפורה של הגיבורה סידני: "אחרי הרבה זמן אני מרגישה מוכנה לשתף את הסיפור שלי. אני בת 18.לצורך העניין סידני אז ככה,אני בחורה שלא ממש מסתדרת עם בנות אחרות אז ככה שיש לי 2-3 חברות שהן ממש טובות כאילו לדבר איתן ולשתף,אבל החברים הכי טובים שלי הם 3 בנים. יש לי עוד ידידים כמובן אבל לא מחשיבה כחברים. היה לי ידיד שבמהלך השנה התקרבנו ונעשינו חברים טובים.לשנינו יש חיבה לאלכוהול,ככה שהיה יוצא שתמיד היינו שותים. יום אחד הייתי מבואסת אז הוא רצה לעודד אותי וקנה לנו אלכוהול. שתינו ואז כולם התפזרו ואני והוא הלכנו להמשי</div>Mon, 27 Jun 2011 20:27:00 +0200giborim2@gmail.com (צוות "גיבורים")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12586121http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714317&blog=12586121http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12476296<div align="right" dir="rtl">"היי...אני אנונימית ואני בת 13.זו הפעם השנייה שאני כותבת זו, וכל אות שנכתבת גורמת לי לצמרמורת ולכאבים בגוף.לא סיפרתי לאיש על כך, ואת האמת שאני מנסה להדחיק זאת.קשה לי לספר זאת, כי אני ילדה מאוד ביישנית וסגורה. אני לא יודעת עם ככה נולדתי, או זה תופעה מההתעללות.בשבילי זה צלקת. כי כל פעם שאני עוברת ליד המקום, או חושבת על זה, יש לי הרגשה של הקאה.זה היה כשהייתי בגן. גן ילדים.היו שם 2 גננים, שאני חושבת שהם היו זוג.אחת אישה, ואחד גבר.אני זוכרת ממש במעורפל, כנראה ההדחקה.הוא היה מולי מרחוק [הגנן], ופשוט קרא לי.זה היה כשכולם ישנו שנת צהרים.סירבתי לו, ולמזלי לא עשה לי כלום.אבל הייתה עוד ילדה, שהסכימה לו.והיא פשוט ניגשה והכניסה את ה*** שלו לפיה.וזה פשוט הגעיל אותי. היום זה מגעיל אותי.כל פעם שרציתי ללכת לשירותים, התאפקתי כדי לא ללכת לבד.לא יכולתי ללכת לבד, בפחד שהוא יהיה שמה.אחרי שנה [או שנתיים] של סבל, יצאתי מהגן הזה.עברתי לגן טרום, שזה גן לפני בית הספר היסודי.שמה היה כול כך כיף, ונעים.אני זוכרת משמה הרבה יותר מהמקום הקודם.ואז הגיע היום, שאמא שלי החליטה לבקר שמה שוב.נאלצתי באי רצונות, ללכת, ולא עזב</div>Sat, 07 May 2011 13:05:00 +0200giborim2@gmail.com (צוות "גיבורים")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12476296http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714317&blog=12476296http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12428690<div align="right" dir="rtl">היי חברים, כאן שוב רוז. החלטתי להביא עוד קטע מהספר "זה מטריד אותי- לחיות עם החוק למניעת הטרדה מינית" מאת אורית קמיר. הקטע בעצם מסביר מה ההבדל בין החוק למניעת הטרדה מינית, מה החוק לגבי אונס ומה החוק לגבי מעשי סדום ומה זה בעצם אומר. הקטע הזה פתח לי לגמרי את העיניים וגילתי מלא דברים שלא ידעתי שניראה לי חשוב שגם אתם תדעו. אז.. הנה: "דוגמאות להתנהגויות אסורות מסוג סחיטה מינית באיומים מקרה ראשון: אברהם ושרה קיימו קשר מיני. השניים צעירים וחיים ביישוב קטן שהכל מכירים זה את זה והלחץ החברתי רב. יום אחד הביא עמו אברהם את חברו הטוב אל שרה, ודרש ממנה לקיים מגע מיני עמו. שרה נרתעה מלקיים מגע מיני זה. אברהם איים על שרה שאם לא תקיים מגע מיני עם חברו- הוא יספר להוריה, לחבריה, למוריה ולכל היישוב על המגעים המיניים שקיימה איתו, ויוציא לה שם של מופקרת וזונה שיהרוס את מעמדה החברתי. דיון משפטי: מיד עם השמעת האיום, אברהם ביצע עברה של סחיטה באיומים על פי סעיף 428 לחוק העונשין, שדינה עד 7 שנות מאסר (אם שרה נבהלה מאיומו של אברהם וקיימה את המגע המיני עם חברו, דין העברה שאברהם ביצע- תשע שנות מאסר)-</div>Thu, 14 Apr 2011 16:48:00 +0200giborim2@gmail.com (צוות "גיבורים")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12428690http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714317&blog=12428690http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12423881<div align="right" dir="rtl">"אני בת 17. אני אתחיל דווקא מהסוף. לפני כמה חודשים, הלכתי כהרגלי למשמרת בחנות בה אני עובדת. זה בקניון המרכזי בעיר, בדרך כלל מלא אנשים, אם לא בתוך החנות אז מבחוץ. בכל משמרת יש מוכרת אחת. הגיע מישהו, הלך לאיזור האחורי של החנות, זה שמוסתר בהמון סחורה. ניגשתי אליו לשאול אם הוא צריך עזרה. הוא שלח לי ידיים לחזה וחיבק אותי. השתתקתי. נכנסו אנשים לחנות והוא ברח משם עוד לפני שהצלחתי להבין מה קרה. בערך חודש וחצי אחר כך, קרה מקרה נוסף. ישבתי באוטובוס בדרך חזרה מבית הספר במושב שמאחורי הדלת האחורית רק בצד השמאלי. האוטובוס לא היה מלא אבל נכנס מישהו, והתיישב מאחוריי. קצת אחר כך הוא עבר ליידי כשאני יושבת ליד החלון. כל הנסיעה הוא ניסה לגעת בי כשכל פעם אני זזה.. כל פעם קצת עד שלא נשאר לי לאן לזוז יותר. באיזשהו שלב אמרתי לו שיפסיק ושזה לא נעים לי. היו אנשים לידינו שהסתכלו, הוא פשוט רץ מהאוטובוס בשניה שהדלת נפתחה. שני המקרים האלה החזירו אותי בערך חמש שנים אחורה, לתקופה די ארוכה שהדחקתי. העדפתי לשכוח.הייתי ילדה בת 12, בתקופה הקשה של חיה.רבתי עם כל החברות, עברתי נידויים חברתיים במהלך השנתיים האחרונות שלי ב</div>Tue, 12 Apr 2011 11:18:00 +0200giborim2@gmail.com (צוות "גיבורים")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12423881http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714317&blog=12423881http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12418548<div align="right" dir="rtl">היי חברים, כאן רוז. החלטתי להביא קטע שניכתב גם בבלוג הפרטי שלי לגבי החוק למניעת הטרדה מינית. אני קוראת את הספר "זה מטריד אותי- לחיות עם החוק למניעת הטרדה מינית" מאת אורית קמיר. הספר מביא דוגמאות מתיקים אמיתיים בבית משפט של הטרדות מיניות משלל הסוגים ובעצם מסביר מה אומר החוק למניעת הטרדה מינית, אילו חוקים קשורים אליו, איזה הטרדה מינית מותרת על פי חוק, איך לזהות הטרדה מינית שנעשית לידנו/עלינו, איך להמנע, למי ניתן לפנות כשאנחנו רואים/חווים הטרדה מינית ואיך בית המשפט מטפל בתיקים של הטרדות מיניות כאלה ואחרות. הספר הזה פתח את עיניי כי באמת שלא ידעתי בדיוק מה החוק למניעת הטרדה מינית כולל בתוכו. למשל: שריקה ברחוב לבחורה או קריאות מיניות לבחורה באמצע הרחוב (כמו "כוסית/מה הייתי עושה לך" וכדומה) לא נחשבים להטרדה מינית, גם אם בעיניינו יש בזה משהו פוגע ולא נוח ואפילו מטריד. לעומת זו- איום בעל אופי מיני, רק מעצם השמעתו, יכול להביא לבנאדם 7 שנים בכלא. אז בשביל שגם אתם תדעו מה בדיוק אומר החוק, מה כן נחשב להטרדה ומה לא וכדי שתדעו באילו מקרים אתם יכולים לפנות למשטרה/לייעוץ משפטי בגין הטרדה- החלטתי</div>Sat, 09 Apr 2011 19:40:00 +0200giborim2@gmail.com (צוות "גיבורים")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12418548http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714317&blog=12418548http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12334959<div align="right" dir="rtl">בלי יותר מידי דברי פתיחה, בואו נעבור ישר לסיפור: "טוב אז ככה ,הייתי בת 14 והיה לי חבר יותר מחצי שנה,הייתי מאוהבת בו בטירוף,הוא היה הנשיקה הראשונה שלי והחבר הרציני הראשון שלי.אני הערצתי אותו וכל כך אהבתי אותו והייתי מסוגלת להכול בגללו.אני מאמינה שהוא אהב אותי גם כי הוא סבל הרבה בגללי כמו שאני בגללו.ערב אחד היה לאחד הידידים שלי ושלו בית ריק אז תיכננו לשבת ולשתות ולהנות,קראתי לחברה הכי טובה שלי שתבוא גם ותגיד לאמא שלה שהיא ישנה אצלי (אמא שלה אף פעם לא הסכימה לה לישון אצל בנות אחרות ודווקא באותו ערב היא הסכימה).הייתי מאושרת וידעתי שהערב הזה יהיה טוב,שתינו הרבה,חברה שלי והחבר שלי באותו הזמן כל הזמן עשו לי סצנות קנאה יותר נכון הוא,הוא ניסה לגרום לי לקנא וכל הזמן עצבן אותי,בכיתי לא מעט באותו ערב אבל השלמנו והכל היה טוב.אני לא זוכרת כל כך הרבה אבל חברה שלי ישבה בחדר ליד ושמעה מוסיקה במחשב באוזניות ואני והאקס שלי היינו בחדר,אני לא זוכרת כל כך הרבה אבל אני זוכרת שאני מסתירה את הגוף שלי ,מסתירה את עצמי,מסתירה את הפנים לא רוצה שזה יקרה,אני זוכרת רק את זה,ואת התחושה המגעילה אחרי זה.אחרי שקרה מה</div>Mon, 21 Feb 2011 19:30:00 +0200giborim2@gmail.com (צוות "גיבורים")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12334959http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714317&blog=12334959http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12306590<div align="right" dir="rtl">לפני הכל,אנו רוצותלהבהיר שתגובות כמו תגובה שהייתה פה בפוסט הקודם- לא ישארו. עוד תגובה כזו ונעבור לשיטת אישורי תגובות. גועל נפש שיש אנשים כאלה בעולם, חסרי חמלה ורחמים והומור שחור משחור שלא מצחיק אף אחד. אנשים כאלה שיש להשמיד. תתחילו להרגיע ואת ההומור המזעזע והמעוות שלכם תשאירו מחוץ לבלוג הזה. ועכשיו לסיפור: "פייק ורוז היקרות,אני מודה לכן על המקום שאתן נותנות לנו לפרוק בו את זעקת נפשנו,אתן באמת מדהימות.וזה הסיפור שלי:כשהייתי בת שש, אבא עדיין גר עם אמא והיה לוקח אותי לפארק בכל ערב.וערב אחד הוא היה צריך ללכת לכמה דקות, וביקש שלא אדבר עם אנשים ושלא אלךלשום מקום כי הוא כבר חוזר. כשהוא הלך נשארתי לבד ובהיתי בשלוליות אור צהובות, סופרתאת השניות שעברו מאז שעזב. ראיתי דמות כלשהי מתקרבת אליי, אך לא ייחסתי לה שום חשיבות.כשהדמות התקרבה היא לבשה פנים של גבר בן 40 בערך, זיפים, עיניים קטנות ושחורות ושיער מרוט.הוא התיישב לידי ושאל למה אני לבד. לא עניתי לו, כמו שאבא ביקש ממני.האיש לא קיבל תשובה, והתיישב קצת יותר קרוב אליי. הוא תפס את הראש שלי והפנה את פנייכלפיו. הוא הניח את ראשי בכוח על חזהו, והע</div>Sat, 05 Feb 2011 14:08:00 +0200giborim2@gmail.com (צוות "גיבורים")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12306590http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714317&blog=12306590http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12298192<div align="right" dir="rtl">זהירות! טריגר! שלושת הסיפורים הבאים מכילים חומר קשה וכואב לקריאה, אך מלמדים הרבה ונותנים כוח ולהרגיש פחות לבד. אלה הם סיפוריה של שובי דובי: "זה כבר ידוע ומוכר לרוב חברי שב4.3 נאנסתי אבל קצת יותר מחצי שנה ב6.11 נאנסתי שוב.בפעם הראשונה שנאנסתי ע"י בחור דתי בסביבות גיל ה40 (הוא נשוי ויש לו ילדה קטנה ומהממת...) לא מבינהיום אחרי סיפרתי לחברה טובה שלי על זה ולאקס מיתולגי והחבר הראשון הממש רציני שלי (9 חודשים) והוא די זרק אליי זין ולא האמין לי, חשב שאני משקרת ועושה את זה רק כדי שיחזור עליי. אחרי זה נסגרתי בפני אנשים ולא סיפרתי את זה.. כמובן שהוא רץ לספר להורים שלי ברגע שידע כדאי לאמלל לי יותר את החיים, אבל לפתוח בקרב החברות הטובות שלי ולפתוח את הנושא הזה לא הייתי מסוגלת. אחרי כמה זמן, אני חושבת בסוכות עם אני לא טועה כתבתי פוסט בבלוג אחר שלי על המקרה ושלחתי לחברות שלי, הם תמכו והביעו דאגה. זה גרם לי לאושר...לפני קצת יותר מחודש נאנסתי במרחק שני מטר מהבית, במין גבעה כזו... יצאתי עם הכלבה שלי לטיול לא היה לי חשק לישון.. לקחתי אותה בלילה בסביבות 2 לפנות בוקר ליד הבית לגבעה. הגענו לגבעה ושחר</div>Mon, 31 Jan 2011 17:07:00 +0200giborim2@gmail.com (צוות "גיבורים")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12298192http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714317&blog=12298192http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12285640<div align="right" dir="rtl">הסיפור הבא נשלח לנו ע"י בחורה נהדרת שביקשה להשאר אנונימית. בלי הקדמות מיותרות, כי אין לי באמת מה להגיד, זה סיפורה: "טוב מאיפה להתחיל.קודם כל,חייבת לציין שזה מאד קשה בשבילי ואולי בגלל זה אני מעדיפה עדיין לא לחשוף בדיוק מי אני,כי אחריי הכל זה מבייש אותי אבל הסיפור כמו עוד רבים אחרים צריך להיות מסופר,לפחות בצורה הזו.דיי מצחיק אותי שלא סיפרתי על זה לאף אחד קרוב חוץ מהחבר שלי מפחד שישפטו אותי ודווקא ככה,באינטנט ה"כפר הגלובלי" הזה אני כן חושפת.אני בת 18,לא מרגישה הבדל משמעותי אבל גיל זה גיל,ומה שקרה לי קרה בערך כשהייתי בכיתה ג'-ד',התקופה הזאת מטוטשת מבחינת הזמן שלה אבל זה באיזור הזה.באותה התקופה היינו בארץ(עולים חדשים) כשנה ואמא שלי כאם חד הורית שהייתה צריכה להילחם על קימינו, חיפשה עזרה איפה שרק יכלו לתת וחבל.אני זוכרת רק שהייתה לנו דליפה בתיקרה והזמינו אינסטלטור,אני בדיוק עשיתי שיעורים או בכל מיקרה ישבתי בחדר ואז הוא נכנס,הוא היה בן 40 אני מתארת לעצמי. הוא שאל אותי משהו שאני באמת לא זוכרת מה אבל זה ממש לא מצא חן בעיני ורציתי כבר שילך מהחדר שלי.איכשהו בלי ששמתי לב הוא נכנס לחיים של אמא של</div>Mon, 24 Jan 2011 14:09:00 +0200giborim2@gmail.com (צוות "גיבורים")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714317&blogcode=12285640http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714317&blog=12285640