http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041heCopyright 2026 Blood lady - Red wolf. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/40/71/714041/misc/26490334.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=14070332<div align="right" dir="rtl"><p>אני יודעת שזה מאכזב , ומשכתי את זה ממש הרבה זמן אבל אני ממש לא יודעת איך להמשיך אותו ואני ממש לא אהבתי לאן הוא הולך...</p><BR><p>אז החלטתי להתחיל לכתוב מחדש ולהשקיע בסיפור הרבה זמן ומחשבה , הפעם אני לא מתכוונת לעזוב באמצע ולחשוב הרבה יותר על כול דבר שאני כותבת כדי שאני אוהב אותו ואהנה מהכתיבה שלו.</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>אני מצטערת בפני אלו שרוצים לקרוא את ההמשך , אני אנסה לכתוב מחדש אני באמת אנסה אבל לא עכשיו אני צריכה הפסקה מהכתיבה שלו.</p><BR><p>במשך כול הזמן שלא הופעתי בבלוג ניסיתי להתחיל מחדש ולחשוב על המשך של הסיפור RED WOLF אבל לא הצלחתי .. הרבה הרבה סליחה ...</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>החלטתי לפתוח בלוג חדש , כי הבלוג הזה מלא בסיפורים והחלטתי לפתוח בדף חדש , אני לא סוגרת את הבלוג אני פשוט פותחת חדש כדי להתחיל שם עם סיפורים חדשים מהתחלה :)&nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>מי שירצה להמשיך לקרוא את הסיפור שכבר כתובים בבקשה :) :)&nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>זהו אם מישהו רוצה להגיד משהו , שיכתוב תגובה על ההודעה הזאת או שישלח לי מייל Vumpy@walla.com ...&nbsp;</p><BR><p>אני הוסיף להודעה הזאת עוד מעט את הכתובת של הבלוג החדש ...</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>הכתובת של הבלוג החדש :)</p><p><a href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845534">http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845534</a><br><img style="width: 750px; height: 474px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/40/71/714041/posts/28075112.jpg" border="0" alt=""><br></p></div>Sat, 22 Mar 2014 12:58:00 +0200vumpy@walla.com (Blood lady - Red wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=14070332http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714041&blog=14070332http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=14009165<div align="right" dir="rtl"><p>אחרי השיחה שלנו אדמונד החליט לדבר על כך עם זאק ודיאנה , בתגובה לכול המידע הם החליטו להגביר את השמירה סביב השטח שלנו. אותי לא ישלחו יותר קרוב לשטח לבד , וזאק אסר עלי להשתתף בסיורים . זה הכעיס אותי נורא , אני לא יכולה להפסיק לסייר אני ציידת אני לא יכולה להפסיק למלא את התפקיד שלי בגלל פיטר .</p><br><p>אבל זאק לא הקשיב לי הוא אמר שזה מסוכן , והם התחילו לדבר על הנושא של צייד אחרי פיטר הוא עובר על החוק של הלהקות אנחנו לא אמורים להיות ביחד והדם לא אמור להתערבב זאק יצר קשר על הלהקה של פיטר ,השם של האלפא היה מריוס לפי הדברים שלו פיטר היה הבן שלו והיה אמור להיות האלפא הבא והוא היה מאורס לאחת מהלהקה שלהם אבל הוא ברח והחליט להקים להקה משלו. מריוס אמר שפיטר לא שולט בעצמו , מאז שהיה קטן. אבל לא זכרתי שבעבר הוא היה מתנהג כמו עכשיו בחלומות שלי , פעם הוא היה רגוע ואוהב עכשיו כול השתנה אני לא יודעת מה קרה לו אבל זה באמת לא היה מגיל צעיר האלפא הזה מסתיר משהו, אנשים שלא יכולים לשלוט בעצמם מתנהגים אחרת אני מכירה את זה הרי אני זוכרת את ההתנהגות של אנסלין היא הייתה כול כך מאוהבת באדמונד שהיא איבדה אתה שפיות שלה לגמרי היא לא הייתה מוכנה לעזוב אותו וזה הוביל למוות שלה .</p><br><p>אני לא מוכנה לתת להם להרוג את פיטר צריך להבין מה הוביל להתנהגות שלו , אני לא יכולה לעזוב הכול ככה.</p><br><p>&nbsp;</p><br><p>חיכיתי ללילה בקוצר רוח , הייתי חייבת לדבר עם פיטר , הייתי חייבת לשכנע אותו לעזוב אותי בשקט ולחזור ללהקה שלו אני מקווה שהם לא יעשו לו דבר . נשכבתי לישון וניסיתי להרגיע את עצמי כדי שהשינה תבוא מהר יותר אבל לא הצלחתי הלב דפק מהר מידי ... לקח לי שעה עד שהשינה עטפה אותי -</p><br><p>&nbsp;</p><br><p>הפעם הייתי באמצע היער , זאת הייתה חלקה קטנה ביער מלאה &nbsp;בפרחים כחולים . פיטר עמד לא רחוק ממני והסתכל עלי בשמחה ודאגה -</p><br><p>"אני כול כך שמח לראות אותך , דאגתי כול כך לא הבנתי למה לא הצלחתי ליצור איתך קשר אתמול" הפעם הוא התקרב עלי אבל לא נגע בי הוא זכר עד כמה שזה כאב לי. הושטתי את הידיים קדימה כדי לעצור אותו כמה שיותר רחוק ממני .</p><br><p>"אנחנו צריכים להפסיק להיפגש !" הוא הרים גבה וראיתי את איך השרירים בצוואר שלו מתכווצים והוא בולע את הרוק מנסה להרגיע את עצמו אבל הבנתי שהוא מתחיל לכעוס ,"למה ?!"</p><br><p>"אמרתי לך כבר זה מסוכן ואני לא מוכנה לעזוב את הלהקה שלי" העניים שלו נצצו בכעס , הבנתי עכשיו שהמילים של אבא שלו היו נכונות הוא באמת לא שלט בעצמו הוא לא יכל לעצור את הזעם שלו.</p><br><p>"אני לא מוכן לקבל את זה , את הסכמת להתחתן איתי!"</p><br><p>"אבל זה היה מלפני הרבה שנים , ואתה יודע שאני לא יכולה להיות אתך יותר אני מתחתנת עם מישהו אחר"</p><br><p>"לא !! אני המצא פתרון אני הקרע את החוזה שלכם אני לא מוכן לאבד אותך שוב" הפעם הקול שלו הפך לאומלל, שינויים במצב רוח שלו הפחידו אותי . אני מבינה את הכעס שלו אבל הוא באמת צריך להבין שזה לא אפשרי.</p><br><p>"אתה צריך לחזור ללהקה שלך" הוא הרים את מבטו ונעץ אותו בי ,</p><br><p>"השתגעת ?! אני לא מתכוון לחזור לשם אני לא שייך לשם יותר הם רצו לחתן אותי עם מישהי אחרת ואני בחרתי בך!"</p><br><p>"אבל אני לא בוחרת בך , אתה צריך לחזור לשם אני היא לא זאת שתביא לך אושר"&nbsp;</p><br><p>"לא !! את שלי ואני שלך אנחנו נהיה ביחד" הרגשתי שאני מדבר עם קיר , והוא לא היה היחיד שהתעצבן -</p><br><p>"פיטר !! הם מתכוונים להרוג אותך אתה לא מבין ! אתה עברת על החוק אסור לנו להיות ביחד אנחנו לא יכולים ליצור להקה חדשה ! הקשר שלנו הוא מחוץ לחוק אתה נמר אני זאבה !! מה אתה לא מבין ממה שאמרתי ?" צעקתי הוא נרתע ממני ואז ראיתי את הדמעות בעניים שלו , הרגשתי את הזעזוע צעקתי אליו , וכעסתי אליו בגלל שיש לו רגשות כלפי פלטתי אנחה , וניסיתי להרגיע אותו במילים אבל לא התקרבתי אליו -</p><br><p>"אני באמת מצטערת , אבל זה לא יקרה , אני אהבתי אותך באמת ואני מרגישה אלייך רגשות חמים הייתי רוצה שנהיה חברים , לא רוצה שהקשר יגמר ככה" הוא הרים את מבטו והבנתי שהוא לא מוכן להקשיב הוא שומע רק מה שהוא רוצה .</p><br><p>"את אוהבת אותי אני יודע את זה"</p><br><p>"לא אני לא" ריחמתי אליו ועל עצמי, לא הייתי צריכה להתחיל את הקשר הזה מלתחילה . אבל הייתי ילדה קטנה אז לא הבנתי לאן זה מוביל לא ידעתי שהיחסים האלה אסורים והרגשתי אליו את האהבה הכי תמימה שיש הוא הבין אותי הרבה מאחרים כי הוא היה באותו מצב כמוני אבל עכשיו הכול מתהפך אני החלטתי לזרום עם המצב שלי אני החלטתי ללכת לפי החוקים של הלהקה שלי והוא החליט לעבור עליהם.</p><br><p>&nbsp;</p><br><p>"אני לא רוצה שיפגעו בך"</p><br><p>"את פוגעת בי " הוא פלט ,</p><br><p>"אני יודעת ואני מצטערת על כך אני לא רוצה שתיפגע מאף אחד אבל אתה צריך לוותר על זה אתה לא תצליח גם ככה אני לא מתכוונת להיות אתך ואני מקווה שאתה לא מתכוון לעשות את זה בניגוד לרצון שלי?!" הוא נרתע והסתכל עלי בהלם ואז החלום נעלם , התעוררתי כי ניערו אותי . זה היה אדמונד -</p><br><p>"מה אתה עושה כאן ?" הוא ניראה מודאג ,</p><br><p>"באתי לקחת אותך לבית הספר, ולא התעורר זה פיטר הזה שוב ?"&nbsp;</p><br><p>"למה אתה לוקח אותי לבית הספר ?"</p><br><p>"כי ככה אני רוצה ! ואתה משנה את הנושא הוא ניכנס לך אל החלום ?"</p><br><p>"כן , דיברתי אותו ברצינות וניסיתי לשכנע אותו לעזוב אותי ואני מקווה שזה הצליח" אדמונד לא ניראה שמח ,</p><br><p>"על תתני לו להיכנס לחלומות שלך"&nbsp;</p><br><p>"אתמול הוא לא הצליח להיכנס !" אדמונד הופתע ,</p><br><p>"באמת ? את יודעת למה ?"</p><br><p>"לא יודעת אולי בגלל שבפעמים האחרות הרגשתי פגיע ואתמול כשהייתה איתי הרגשתי מוגנת יותר" אדמונד ניסה להסתיר חיוך אבל לא הצליח , גיחכתי במרירות אבל המרירות לא נמשכה להרבה זמן אדמונד נישק אותי על השפתיים והצמיד אותי אליו ובעקבות זאת כול הרגשות השליליים נעלמו מהראש שלי הרגשתי מוגנת הרגשתי בבית.</p><br><p>עם אדמונד ימשיך להיות לצידי יהיה לי הרבה יותר קל להתמודד עם הבעיות שלי. אדמונד שחרר אותי ויצא מחדר כדי לתת לי להתארגן לבית הספר התלבשתי בבגדים רגילים וחמים שמתי לב שמתחיל להיות קריר בזמן האחרון .</p><br><p>יצאתי מתוך החדר וראיתי שאדמונד לא נמצא שם , ירדתי למטה ומצאתי אותו ליד דלת הכניסה משוחח עם אימא היא חייכה אליו בחמימות וברגע שהגעתי למטה היא הסתובבה אלי ובירכה אותי בברכת בוקר טוב אבל תוך רגע הבעת הפנים שלה נהפכה לכעוסה -</p><br><p>"התעוררת מאוחר מידי ! ואם לא תמהרי תאחרי לבית הספר" פלטתי נחרה ,</p><br><p>"זה מה שמעניין אותך ? ומה עם זה שאני לא אכלתי ארוחת בוקר ?" היא הנידה בראשה אבל הבעת הפנים שלה הביעה שעשוע .&nbsp;</p><br><p>"אני יודעת שבזמן האחרון נפלו אלייך הרבה דברים לא נעימים אבל את צריכה להיות חזקה ולחיוך את החיים שלך כרגיל את צריכה לסיים בית ספר ולהתכונן לאוניברסיטה !" גלגלתי את עניי ופניתי אל הדלת יחד עם אדמונד -</p><br><p>"אימא שמעתי את הנאום שלך כבר מספק פעמים בימים האחרונים אז את לא צריכה לדאוג אני אהיה ילדה טובה" אמרתי בגיחוך ויצאתי מהבית יחד עם אדמונד בלי לשמוע מה אימא מתכוונת לענות לי על ההערה החצופה שלי.</p><br><p>"את צריכה להיות יותר נחמדה אליה היא דואגת לך"</p><br><p>"אתה באמת חושב שאני אכזרית אליה ? אני אוהבת אותה אבל היא מדברת עלי כמו אל ילדה קטנה אני יודעת טוב מאוד על האוניברסיטה ועד כמה שזה חשוב לסיים את בית הספר עם ציונים מעולים ההורים שלי רוצים שאני אהיה בת מושלמת אבל זה בחיים לא יקרה , אני לא ילדה קטנה ! אני מבינה את החובות שלי ועכשיו החובה שלי היא לשלב בין הלימודים בבית הספר לבין התפקיד שלי בלהקה" אדמונד נישק אותי על הלחי ,</p><br><p>"הכול היה בסדר בקרוב הם יעכלו שאת כבר לא ילדה קטנה ושאת זאבה מאוד חזקה , קדימה תכנסי למכונית קר בחוץ" התיישבנו במכונית , אדמונד התניעה אותה ונסענו לכיוון של בית הספר.</p><br><p>"אני מקווה שזה יקרה בקרוב כי אני לא יכולה לסבול את זה עוד הרבה זמן , אני אחת מהזאבים הכי חזקים בלהקה אני חכמה מספיק כדי לסיים בית ספר בהצטיינות אני מודעת לסכנות בתפקיד שלי אני לא טיפשה - לפעמים אני פזיזה אבל רק כשאני חייבת לפעול במהירות" הוא חייך והניח את היד שלו על הירך שלי והפעולה הזאת גרמה לי להשתתק ,</p><br><p>"אני יודע והם יודעים את כול זה אבל אנחנו דואגים לך, אני בטוחה שגם את דואגת לי ולהם"</p><br><p>"אני דואגת אבל אני יודעת שאתה והם מספיק חזקים התמודד עם סכנות , אני אוהבת את כולכם ומפחדת אליכם אבל עדיין אני מודעת לכוח שלכם והפחד נחלש" הוא חייך ויד שלו החלה לזוז מצד לצד וזה הוציא אותי מהריכוז ,</p><br><p>"אדמונד ..."</p><br><p>"כן רוז ?"&nbsp;</p><br><p>"אתה מוכן להפסיק לעשות את זה ?"</p><br><p>"את מה ?"</p><br><p>"להזיז את היד שלך" בלעתי את הרוק וזה גרם לו לצחוק בקול צרוד קצת ,</p><br><p>"את לא אוהבת את זה ? זה מרגיש רע?" הוא צוחק עלי אני בוערת עכשיו והוא צחוק עלי !!</p><br><p>"לא זה מרגיש נורא" אמרתי בשיא הרצינות , ולרגע אחד הפתעתי אותו והוא שלח עלי מבט נדהם ואני החזרתי לו מבט רציני לגמרי הוא הפסיק להזיז את היד שלו ואני הרגשתי איך הגוף שלי משתוקק להמשך ,</p><br><p>"באמת זה באמת מה שאת מרגישה?" היד שלו לא זזה ואני הרגשתי את המבט שלו עלי המכונית נעצרה בחניה של בית הספר, &nbsp;בשנייה אחת הוא פתח את חגורת הבטיחות והסתובב עלי לא הספקתי להתרחק וגם לא רציתי השפתיים שלו נצמדו לשלי ונשיקה בין רגע נהפכה למלאה באש ולהבה הגוף שלי בער והידיים שלו שטיילו על הגוף שלי. לא הצלחתי לשלוט בעצמי ברגע שהידיים שלו היו על הגוף שלי רציתי אותו כול כך , המבטים שלו הנגיעות הקצרות שלו גנחתי לתוך השפתיים שלו כשיד שלו לחצה על הירך שלי. הייתי עסוקה בנשיקה אבל לאחר כמה דקות שנמשכו כמו נצח זה היה כול כך נעים ששכחתי מהלימודים אבל התעוררנו ברגע ששמענו את הצלצול לשיעור הראשון . התנתקנו אחד מהשני והבטנו אחד בשני הוא ניראה משועשע ואני החזקתי את עצמי כדי לא לפרוץ בצחוק שיערו היה כול כך פרוע מהאצבעות ששלי וניחשתי שאני נראית אותו הדבר ואולי אפילו יורת גרוע כי הרגשתי שהחולצה שלי הייתה קצת יותר מידי למעלה וחשפה את החזייה שלבשתי בבוקר , העניים שלו ירדו למטה יחד עם העניים שלי והסתכלנו על החזה שלי ביחד ,</p><br><p>"אני מאחרת !!"</p><br><p>"אז קדימה תלכי !"</p><br><p>"אני לא יכולה להיכנס ככה לכיתה !"</p><br><p>"נו אז תסדרי את עצמך" הראש שלי היה עדיין מעורפל מהנשיקה התחלתי להעביר את האצבעות בשיער כדי לסדר אותו קצת לפחות, סידרתי את החולצה ויצאתי מהמכונית .</p><br><p>"נמשיך את זה בפעם אחרת רוז" אמר ונסע משם , עמדתי כמה רגעים במקום ולקחתי נשימה עמוקה ופניתי אל בית הספר ולאחר מכן לכיתה . השיעור כבר התחיל אבל המורה לא אמרה דבר כשהתיישבתי המקום ...</p><br><p>&nbsp;</p><br><p>יום הלימודים עבר מהר מאוד, חיכיתי לראות שוב את אדמונד השתוקקתי להרגיש שוב אתה שפתיים שלו ואת הידיים שלו. חזרתי הביתה יחד עם גריי כמעט ולא דיברנו , הרגשתי מתח ומבוכה באוויר הוא לא ידע עדיין שראיתי את ביאטריס נכנסת אליו הביתה אבל הוא כנראה הרגיש לא בנוח לידי בגלל זה .&nbsp;</p><br><p>"גריי אני יודעת על ביאטריס" אמרתי לבסוף , נימאס לי לחכות שהוא יגיד לי זה הפתיע אותו והמכונית נעצרה בחריקה ברמזור ,</p><br><p>"מאיפה ?"</p><br><p>"ראיתי אותה נכנסת אלייך הביתה"</p><br><p>"את כועסת ?"</p><br><p>"למה שאני הכעס ?" הוא התכווץ , וניראה לו מרוצה&nbsp;</p><br><p>"לא יודע"</p><br><p>"אני לא מבינה מה אתה מצפה ממני אני רק מקווה שאתה לא תפגע בבאטריס ! אם אתה לא מרגיש אליה שום דבר על תהיה איתה" הוא ניראה כועס וברגע שהרמזור התחלף לירוק הוא לחץ על גז והמכונית נסה קדימה במהירות .</p><br><p>"אני מחבב אותה"</p><br><p>"יופי אני שמחה בשבילכם"</p><br><p>"למה את עושה לי את זה ?" שאל ברעד ,</p><br><p>"אתה יודע למה אני אוהבת אותך ואני רוצה שתהיה מאושר ושלא תפגע באף אחד אני מצטערת שאני פוגעת בך אבל אין לי ברירה אחרת! אבל לך יש ברירה אתה יכול להתאהב מישהי אחרת !" הוא הניד בראשו,</p><br><p>"את לא מבינה כלום"</p><br><p>"אני מבינה ! ואתה לא מבין עד כמה ! אותי הכריחו להתחתן ולא אותך אתה יכול לבחור עם מי להיות , אבל עכשיו אני שמחה שזה אדמונד אני באמת שמחה להיות איתו עכשיו ואני רוצה שגם אתה תהיה שמח ותהיה עם מישהי שתאהב אותך" הגענו לבית שלי , ראיתי את המכונית של אדמונד בחנייה כנראה הוא חזר אלי הביתה , אחרי העבודה .</p><br><p>"אני מקווה שתהיו מאושרים" יצאתי מהמכונית אבל גריי יצא אחרי ותפס את היד שלי , הטון שלו היה גבוהה ,</p><br><p>"את באמת לא מרגישה עלי כלום ?!"</p><br><p>"אתה יודע את התשובה לזה !" אמרתי בכעס , אדמונד יצא החוצה ונעמד יד הדלת והביט באנו בחוסר הבנה ,</p><br><p>"אז למה את כול כך אדישה ?!"</p><br><p>"אני לא מתכוונת לכעוס או להיות עצובה !! כי אני רוצה שתהיה מאושר נקודה אני לא רוצה להמשיך בשיחה הזאת היא לא תוביל לשום מקום" אדמונד התקרב עלי וגריי שלח לו מבט זועם ואז חזר להביט בי בכעס ,</p><br><p>"את החברה הכי טובה שלי , ואת יודעת על הרגשות שלי ואני יודע על הרגשות שלך ! אז אני מקווה לראות לפחות קצת רגשות ממך !!"</p><br><p>"במה זה יעזור לך !! זה יגרום לרגשות להעלם !? לא !! אתה צריך לעבור הלאה !! גריי בבקשה אני גם ככה בצרות עכשיו אני לא יכולה להתמודד גם עם עוד סיבה להגיש רע עם עצמי" הרגשתי רע , והרגשתי חולשה המבט שלי היה מתחנן הוא נירתע ואז על הפנים שלו הופיע בושה ,</p><br><p>"אני מצטערת רוז אני לא רוצה לגרום לך להרגיש רע , אני לא הדבר על זה יותר ואנסה באמת לעבור הלאה אני לא רוצה להפריד בנכם אני תמיד ידעתי ששום דבר לא יכול לקרות בינינו אבל תמיד הרגשתי תיקווה אבל עכשיו איבדתי אותה אבל אני צריך להתמודד עם זה לא רק בשבילי אלה גם בשבילך אני לא רוצה לפגוע בך" הוא התקרב והתכוון לנשק אותי על הלחי אבל אדמונד משך אותי אחורה ,</p><br><p>"גריי , אני מבין הכול אבל לא עכשיו עד שלא תתמודד עם הרגשות שלך על תתקרב עליה אני לא רוצה להחמיר את המצב שלה ואני גם לא רוצה לעבד את קור הרוח אני צריך להיות מרוכז אבל כשאתה לידה קשה לי" גריי הסתכל אליו לרגע בעצבנות אבל לאחר מכן המבט שלו התבהר והוא הנהן ,</p><br><p>"מצטער" אמר ואני הנהנתי והוא נסע משם .</p><br><p>&nbsp;</p><br><p>"תמיד חשבתי שהייתם ביחד"</p><br><p>"לא זה אף פעם לא קרה, הרי כשהגענו לגיל שבאמת חשבנו על זה ברצינות הייתי מאורסת לך ולא רצינו לבגוד בחוקים של הלהקה"</p><br><p>"אתם באמת חברי להקה חשובים ! אתם חושבים רק על הלהקה" לא הגבתי יותר נשענתי אליו הרגשתי חולשה ברגליים זה כאב לי להגיד לו את כול הדברים האלה ולשמוע ולראות את הכאב שלו אני לא רציתי לפגוע בו אני לא רוצה לפגוע באף אחד אני הולכת להיות עם אדמונד וזהו אני צריכה למצוא דרך להחזיר את פיטר ללהקה שלו אני לא יכולה למשוך את זה עוד הרבה זמן אני רוצה חיים נורמליים.</p><br><p>&nbsp;</p><br><p><br><img style="width: 694px; height: 434px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/40/71/714041/posts/27898374.jpg" border="0" alt=""><br>&nbsp;</p>מאחלת לכולם שנה חדשה מוצלחת !!!&nbsp;<br><p>אז חזרתי !!! :) :) הפרק הוא מתנה לשנה החדשה !! אני מקווה שנשארו עוד קוראים ואוהבים של הסיפור שלי &lt;3 &lt;3&nbsp;</p><br><p>אני מצטערת על העיקוב הכול כך גדול :(&nbsp;</p><br><p>&nbsp;</p></div>Sat, 04 Jan 2014 20:18:00 +0200vumpy@walla.com (Blood lady - Red wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=14009165http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714041&blog=14009165http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13942525<div align="right" dir="rtl"><p>מצאתי את הזמן לכתוב , ואני מרגישה שאני מוכנה להמשיך את הסיפור :) :)&nbsp;</p> <p>מקווה שתואהבו את הפרק &lt;3 אני ממש השתדל לעלות עוד פרקים היום אפילו אז מחכה לתגובות :)&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>פרק 7 -&nbsp;</p> <br /> <p>ושוב לא דיברתי אם אף אחד על החלום , ועל הזיכרונות . פחדתי , פחדתי שלא יאמינו לי ואם כן ייאמינו יענישו אותי.</p> <p>אני לא אמורה להיפגש איתו , אסור לי לאהוב אותו אסור להיות עם אף אחד אחר חוץ מאדמונד ואני מרגישה ריגשות אשם כי אני אוהבת את גריי וגם את פיטר . אני צריכה להיפטר מהרגשות האלה אני צריכה לשכוח.</p> <p>אבל זה היה קשה והרגשתי שאני נכנסת יותר ויותר לתוך עצמי , האנשים היקרים לי שמו לב לכך אבל לא סיפרתי לא יכולתי להגיד להם במה מדובר אף אחד לא יבין אותי. ביאטריס וגריי התחילו לצאת וזה הכאיב לי אבל גם עזר לפחות עכשיו יהיה לי יותר קל לשכוח אותו כשהוא נימצא עם מישהי אחרת.</p> <p>&nbsp;</p> <p>זה היה סוף השבוע , ההורים הזמינו את אדמונד , זאק ודיאנה לארוחת ערב . התארגנתי לקראת הארוחה לבשתי שימלה אדומה משוחררת נעלי עקב שחורות סידרתי את השיער והתאפרתי , נישמעה דפיקה בדלת זה היה אדמונד-</p> <p>"אני יכול להיכנס ?"</p> <p>"כן" הוא נכנס לתוך החדר והסתכל עלי בעצב , כבר כמה ימים שהוא מנסה להוציא ממני מה קורה איתי.</p> <p>"את לא יכולה ללכת לארוחה עם פרצוף כזה , מה קרה בבקשה אני רוצה לעזור לך אני מנסה להבין אותך!!"</p> <p>"אני לא יודעת על מה אתה מדבר!"</p> <p>"את יודעת בדיוק אני רוצה לדעת עכשיו מה קרה לך !! אם לא זאק יוציא את זה ממך בקלות"</p> <p>"לא הוא לא ,כי אין מה להוציא אני פשוט בלי מצב רוח"</p> <p>"למה ?"</p> <p>"ככה"</p> <p>"את מסתירה משהו ואני מרגיש שזה חשוב"</p> <p>"אתה טועה"</p> <p>"לא אני לא"</p> <p>"אולי דיי" צעקתי , הוא התכווץ ואז קם וחיבק אותי ,</p> <p>"אני מצטער , אבל אני ממש דואג לך אני לא מסוגל לראות אותך במצב כזה"</p> <p>"מצטערת שצעקתי אלייך אבל זה באמת לא חשוב , אני יכולה להתמודד עם זה לבד"&nbsp;</p> <p>"לא את לא אם היית יכולה להתמודד אם זה היית במצב אחר לגמריי . בבקשה תספרי לי מה קרה" נאנחתי והחלטתי לספר לו , ראיתי שהוא באמת דואג ורוצה לעזור אבל הוא לא יכול לעשות שום דבר .</p> <p>סיפרתי לו על החלומות על הזיכרונות האבודים , ועל כך שפיטר הוא נמר ולא סתם נמר מלהקה שיש להם כוחות קסם , וגם כמובן סיפרתי לו שהוא עזב את הלהקה שלו והחליט להקים להקה חדשה יחד איתי .</p> <p>&nbsp;</p> <p>הוא בהה בי , הוא היה בהלם . נאנחתי -"רואה אתה לא יכול לעזור לי בשום דרך הוא אוהב אותי ואני מרגישה אליו רגשות הרי הכרנו לפני הרבה שנים ואני הבטחתי להתחתן איתו. אבל עכשיו אני מאורסת לך והוא מאוהב בי ומנסה לקחת אותי ממך"</p> <p>"הוא לא יצליח אני לא אתן לו , אני אוהב אותך ולא אשחרר אותך" נאנחתי ,</p> <p>"אני מבינה , גם אני לא רוצה לעזוב את הלהקה אבל הוא לא מבין אמרתי לו כמה פעמים הוא מופיע כול יום בחלום שלי ומנסה ליגרום לי להאהב בו מחדש אבל אני מרגישה כאב בכול פעם שהוא מנסה לגעת בי" אדמונד חייך ואז החיוך נעלם ,</p> <p>"אני מצטער על הכאב שלך אבל אני שמח שהוא לא יכול לגעת בך אם הוא אוהב אותך הוא ינסה לא להכאיב לך לכן לא יגע בך" הוא ניראה מרוצה ,</p> <p>"מה זה יעזור לי ? אני צריכה שהוא יעזוב אותי !! אתה מבין מה הוא עשה הוא עזב את הלהקה שלו בשבילי מה אני אמורה לעשות אני מרחמת אליו ואני אוהבת אותו !!" המילים האלו הכאיבו לו ולי אבל לא הייתה לי ברירה הוא צריך לדעת הכול .</p> <p>"כמה זמן כבר הכרתם איך יכולתם להתאהב אחד בשני?"</p> <p>"הוא היה היחיד שבאמת הבין אותי , בזמן ההוא אף אחד לא שם לב עלי ממש לא דיבר איתי ברצינות לא הקישב לי רק הוא היה היחיד שיכולתי לדבר איתו על מה שקורה בבית ועל הפחד מהאירוסים" הוא הרים גבה ,</p> <p>"למה אתה מופתע כול כך ? זה היה לפני שהתארסנו וגם אחרי אני לא ממש חיבבתי אותך בשנים ההן"</p> <p>"למה ?"</p> <p>"תנחש!" אדמונד הסתכל עלי בעניין מנסה למצוא סיבה אבל לא מצא ולכן שאל ,</p> <p>"נו למה ?"</p> <p>"כי אתה הייתה חבר של אינסלין ואני לא חיבבתי אותה ולא הבנתי מה עשית איתה" המילים שלי גרמו לו לצחוק ,</p> <p>"קינאת !"</p> <p>"לא"</p> <p>"אז למה ?"</p> <p>"לא יודעת" הוא הצמיד אותי חזק לחזה שלו ונישק את קצה של הראש שלי וגיחך ,&nbsp;</p> <p>"איך שאני מת אלייך , קדימה אנחנו צריכים לרדת למטה" חייכתי אליו והרגשתי איך הוקל לי עכשיו כשהוא יודע על פיטר אני מרגישה טוב יותר. ירדנו למטה , שמעתי מתוך הסלון קולות של דיבורים וגם קול של בכי של תינוק . קפאתי לרגע ואחרי כמה רגעים רצתי לתוך החדר וראיתי את דיאנה מחזיקה בידיים שלה תינוק קטן עטוף בשמיכה היא חייכה עלי -</p> <p>"אני לא מאמינה שלא אמרתם לי" היא חייכה ,</p> <p>"אני מצטערת , שלא אמרתי לך הכול קרה כול כך מהר אתמול בערך באמצע היום ירדו לי המים" היא הביטה למטה על התינוק התקרבתי אליו , התינוק הביט בי בחזרה היו לו עניים ירוקות בהירות ושיער שדמה יותר לפלומה אדומה בוהקת .</p> <p>"טיילור תכיר את דודה שלך רוז" חייכתי , והסתכלתי על התינוק היפה הוא הביט בי והרים את הידיים אלי. הוא היה גדול יחסית לתינוק בן יום . אבל ככה אצל כול אנשי הזאב , ההריון נמשך קצת יותר זמן והתינוקות יותר מפותחים.</p> <p>"אפשר להחזיק אותו ?" שאלתי בחיוך רחב , היא הנהנה והושיטה לי את הקטנטן הרמתי אותו על הידיים שלי .</p> <p>"הוא כול כך יפה" ליטפתי את הראש שלו ונישקתי אותו על המצח , הרגשתי חמימות כשהחזקתי אותו ככה על הידיים שלי , התינוק הרים את הידיים שלו ואני נתתי לו את היד שלא החזיקה אותו והוא לחץ את האצבע שלי.</p> <p>אדמונד חיבק אותי מאחור וגם הושיט יד ללטף את התינוק , הרגשתי את המבטים של המשפחה שלי עלינו הם חייכו באושר .</p> <p>הושטתי את התינוק בחזרה אל דיאנה היא חייכה , היא לקחה אותו על הידיים שלה וזאק חבק אותה הם ניראו מאושרים יותר מתמיד . ארוחה הייתה נעימה , אכלנו דיברנו מצב הרוח שלי השתפר גם בזכות אדמונד וגם בזכות האושר של המשפחה הרגשתי את האנרגיה החיובית שבאוויר ולא הצלחתי להפסיק לחייך לכולם . בסוף הארוחה אני ואדמונד עלינו למעלה לחדר שלי , ושכבנו על המיתה מחובקים .</p> <p>"הם ניראים מאושרים" הוא התכוון לאחי ודיאנה ,</p> <p>"כן" הוא חיבק אותי חזק יותר ונישק אותי על הלחי והעביר את הנשיקות לצוואר שלי , זה היה נעים והרגשתי איך צמרמורת נעימה עוברת בגוף שלי . הקשר שלנו התחזק אחרי השיחה , ועכשיו אני מבינה שאני יכולה לסמוך אליו ולספר לו הכול כי הוא אוהב אותי ויקבל אותי כמו שאני ויעזור לי בכול דרך אפשרית. שכבנו על המיתה בלי לדבר , השקט היה נעים והרגשתי חמימות בחזה מהחיבוק שלו. לאחר שעה נשארתי לבד , נשכבתי לישון מה שהיה מפתיע שבלילה הזה פיטר לא הגיע לחלום שלי .</p> <p>&nbsp;</p> <p><br /><img style="width: 850px; height: 567px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/40/71/714041/posts/27729188.jpg" border="0" alt="" /></p> <p>&nbsp;</p> <p> <object width="425" height="350" data="http://www.youtube.com/v/IUGzY-ihqWc" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/IUGzY-ihqWc" /> </object> </p></div>Sat, 19 Oct 2013 13:19:00 +0200vumpy@walla.com (Blood lady - Red wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13942525http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714041&blog=13942525http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13929922<div align="right" dir="rtl"><p>אני באמת מצטרעת שלא העלתי פרקים הרבה מאוד זמן &gt;&lt;</p> <p>&nbsp;</p> <p>הסיבה לכך היא שאני בשנה האחרונה בבית הספר ואין לי זמן , ובגלל הלחץ אני לא מצליחה לכתוב אפילו משפט אחד !!&nbsp;</p> <p>המוזה ברחה לי , אני מקפיאה את הבלוג בצער רב , כול מי שירצה להמשיך לקרוא את הסיפורים הבלוג יהיה פתוח אבל אני לא העלה אליו שום דבר</p> <p>עד שלא תהיה לי הפסקה , סליחה סליחה סליחה !!&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני באמת לא יודעת מה קרה לי בזמן האחרון שאני לא מסוגלת להפעיל את הדימיון , מקווה שזה יעבור בקרוב ...</p> <p>&nbsp;</p> <p>אוהבת אתכם מאוד <a rel="nofollow" class="list" href="mailto:vumpy@walla.com">Blood lady</a></p></div>Sat, 05 Oct 2013 13:48:00 +0200vumpy@walla.com (Blood lady - Red wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13929922http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714041&blog=13929922http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13884854<div align="right" dir="rtl"><p>אחרי החלום ההוא פחדתי להירדם שוב ,ניסיתי לשכנע את עצמי שזה רק חלום וזה לא אמיתי אבל לא הצלחתי להאמין בזה עד הסוף. לא סיפרתי על החלום לאף אחד אבל גריי ואדמונד שם לב שמשהו לא בסדר איתי הוא ניסה להוציא את זה ממני אבל לא סיפרתי לו דבר אני לא מוכנה לדבר על כך הייתה לי הרגשה שאם אני אספר למישהו על זה , החלום יתגשם.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אריק לימד אותי לשלוט בכוח שלי , הינו נפגשים כול כמה ימים הוא עזר לי להתמודד עם הזאבה שלי . זה היה השיעור השלישי , ישבנו ביער והוא סיפר לי קצת על להקות החתוליים .</p> <p>"אין לנו הרבה חוקים , וגם החוקים שלנו דומים מאוד למשני צורה האחרים . אבל יש חוקים ששומרים אליהם יותר מאשר אחרים כמו החוק של טיהור דם . ראשי הלהקות שלנו מנסים לישמור על טוהר הדם שלנו שאנחנו לא נערבב בין דם של משני צורה ובני אדם והכי חשוב בין משני צורה אחרים"</p> <p>"גם אצלנו ! אנחנו מתחתנים רק בתוך הלהקה אסור לנו להתחתן אם בני אדם או אם משני צורה מסוג אחר"</p> <p>"כן אבל לפי מה שאני יודע אצלכם לא מענישים על כך אבל אצלנו הורגים את התינוק תכף או מיד"</p> <p>"למה זה כול כך חשוב לכם ?"</p> <p>"העניין הוא שמאז או מתמיד הלהקות של החתוליים הן יותר קטנות , אנחנו לא מתרבים הרבה וקשה למצוא להקות אחרות אנחנו לא ביחסים טובים אחד אם השני משום שברגע ששני להקות נפגשות הזכרים מתחילים לריב על נקבות וזה מוביל למלחמה. אנחנו לא רוצים לערבב ולאבד את הגן שלנו לכן עירבוב דם לא בא בחשבון . אבל לפעמים שני להקות חותמות על הסכם שלום ונישואים בדרך כלל זה מוביל לחתונה של חברי שתי הלהקות ובמיקרים נדירים הלהקות הופכות ללהקה אחת" זה באמת היה ממש מעניין , לא ידעתי הרבה על החיים של להקות אחרות.</p> <p>"אני מבינה , אבל למה להרוג את התינוקות ? זה הרי נורא!"</p> <p>"ככה הם מענישים את ההורים , ומביאים דוגמא לכול אחרים כדי שלא יעשו את זה"</p> <p>"זה ממש אכזרי"</p> <p>"זאת דרך ההישרדות שלנו , אנחנו לא מנסים להביא כמה שיותר פנטרים לעולם ולא זאבים למשל אנחנו לא זקוקים להם ואם להשאיר את הזוג ביחד הם יעשו עוד בעיות לכן אנחנו הורגים גם את בן הזוג שלא מהלהקה שלנו" הוא אמר את זה בקרירות , הם היו אכזרים הם פוגעים בחברי הלהקה שלהם.</p> <p>"בגלל זה רוב הזמן אתם ניצאים רחוק מלהקות אחרות?"</p> <p>"כי אנחנו מנסים להקטין את הסיכויים , אבל על תדאגי זה לא קורה הרבה בדרך כלל אנחנו מצליחים למנוע את זה בזמן בלי להרוג אף אחד" הנהנתי ,</p> <p>"איך הולכים הנישואים אצלכם , לפי אהבה או לפי שידוך ?" הוא חייך ,</p> <p>"זה תלוי מי , אם האלפא מחליט מי תהיה בת הזוג שלו או הבטא שלו הבנות לא יכולות להגיד דבר אבל בדרך כלל הן גם רוצות את זה"</p> <p>"אני לא רואה אצלכם חברי להקה מבוגרים"</p> <p>"הם לא נודדים אתנו הם נימצאים במקום אחד , המקום שבוא נולדנו אנחנו חוזרים לשם כול כמה זמן"&nbsp;</p> <p>"זיין מצא לעצמו בת זוג ?"</p> <p>"עוד לא הוא לא החליט , למה את מתעניינת ?" הוא נירא מודאג לרגע , גיחכתי -</p> <p>"אתה באמת חושב שאני מספיק טיפשה אפילו לחשוב על זיין במובן הזה כשאני מאורסת ?" הוא חייך ,</p> <p>"לא את לא , ואני שמח שאת מספיק חכמה היו בנות טיפשות יותר גם מלהקות פנטרים אחרות זיין לא חשב על מערכת יחסים בכלל הוא היה עסוק בלהקה שלנו והן החליטו להפריע לו ושילמו על כך" גלגלתי את עניי ,</p> <p>"אתה רציני זאת הפעם הראשונה שאני שומרת שבנות מתנפלות על בן והוא מבריח אותן" אריק צחק ,</p> <p>"את ראית את זיין הוא תמיד היה כזה , אני יכול להישבע שבת הזוג שהוא יבחר תהיה קשה להשגה הוא אוהב בנות אם סיבוכים ואוהב סכנות וזה מה שהופך אותו לפעמים למנהיג מסוכן כול כך" ישבנו הרבה זמן , כבר החשיך הסתכלתי על השעון בטלפון וראיתי שכבר מאוחר ואני צריכה לחזור הביתה.</p> <p>ניפרדתי מאריק וצעדתי לכיוון של הבית שלי , בדרך עברתי ליד הבית של גריי . בכניסה לבית שלו עמדה דמות של נערה , זיהיתי את ביאטריס היא דפקה על הדלת ולאחר כמה שניות גריי פתח אותה ונתן לה להיכנס . לרגע הרגשתי כעס נורא ושאלות התחילו לצוץ לי בראש - מה היא עושה כאן ? מה היא רוצה מגריי ?&nbsp;</p> <p>עמדתי כמה דקות מול הבית ואחרי שהבנתי שלא הצליח לגלות דבר המשכתי ללכת .</p> <p>&nbsp;</p> <p>שוב בלילה חזר החלום , אבל הפעם לא היתי בתא אלה הייתה כבולה למיתה זוגית גדולה בחדר מואר באור נרות בחוץ היה לילה וראיתי דרך החלון יער מושלג . החדר היה בצבעים אדום וזהב המיתה הייתה מעץ אדום וכך רוב הרהיטים בחדר . הייתי לבד אבל זה לא נימשך להרבה זמן הדלת נפתחה ולחדר נכנס גבר צעיר היה לו שיער חום כהה ועניים שלו היו זהובות הוא היה גבוהה ובנוי היטב והבנתי שזה אותו הגבר שהיה בחלום הראשון. בגוף שלי עבר רעד הוא ניראה טוב &nbsp;היופי שלו היה מהפנט אבל הוא הפחיד אותי אחרי מה שקרה בחלום הראשון לא רציתי לחשוב אפילו מה יקרה עכשיו הסתכלתי על הגוף שלי וראיתי שהדבר היחיד שנימצא על הגוף שלי הוא חזיה אדומה מתחרה ותחתונים תואמים . הסמקתי , אני לא מכירה אותו ואני נמצאת מולו כמעט עירומה לגמרי .</p> <p>"את לא צריכה להתבייש , הגוף שלך מושלם" הוא חייך והתקרב ועלה על המיתה והתיישב בין רגליי ניסיתי להתרחק ממנו אבל הוא החזיק את הרגליים שלי והמגע שלו העביר בי רעד של פחד . הייתי מודעת מאוד לעובדה שהוא לא לובש חולצה , הגוף שלו היה שרירי וזהוב כול סנטימטר בגוף שלו היה מושלם.</p> <p>"אל תיגע בי" נהמתי אליו , הוא חייך&nbsp;</p> <p>"אני לא אפגע בך" גיחכתי ,</p> <p>"כן בטח אחרי מה שעשית בפעם שעברה אני ממש מאמינה לך" הוא הניד בראשו בעצב , כול הבעת פנים שלו הייתה מושלם הוא היה שחקן מעולה אבל משהו בוא לו ניראה אנושי הוא שיחק בן אדם ולא היה כזה.</p> <p>"אני לא רוצה לפגוע בך אבל אם את תהיה אם משיהו אחר אני אהרוג אותו ואני לא מוכן שיהיה לך תינוק ממשהו אחר"</p> <p>"אני מאורסת , ואני אפילו לא יודעת מי אתה!!" צעקתי אליו ,</p> <p>"את לא צריכה לצעוק רוזלי יקירה שלי , קוראים לי פיטר מיראוס את לא זוכרת אותי פשוט אבל אני החזיר לך את הזיכרונות"&nbsp;</p> <p>"אני לא יודעת על מה אתה מדבר , אבל על תיכנס לחלומות שלי יותר תעזוב אותי יש לי ארוס ואני אוהבת אותו !" פתאום הבעת הפנים שלו נהפכה לכועסת וזה הפחיד אותי ,נירתעתי ממנו .</p> <p>"אני יודע שיש לך ארוס , אבל זה לא מעניין אותי אני מתכוון לקחת אותך מהלהקה שלך"</p> <p>"ואם אני לא רוצה?!"</p> <p>"הבטחת !!"</p> <p>"אני לא מכירה אותך איך יכולתי להבטיח לך משהו בכלל ?" הוא קפא וניראה שהכאבתי לו , ריחמתי אליו -</p> <p>"אני מצטערת , אבל אני באמת לא זוכרת אותך . אני אוהבת מישהו אחר ואני רוצה להישאר בלהקה שלי אני שייכת ללהקה הזאת אני לא רוצה לעזוב את המשפחה והחברים"</p> <p>&nbsp;הוא הסתכל עלי בהבעה חתומה לא הבנתי על מה הוא חושב אבל פחדתי שהוא לא יסכים לשחרר אותי .</p> <p>"אני החזיר לך את הזיכרון רוזלי , ואת תחזרי עלי"</p> <p>"גם אם אני אזכר במשהו אני אוהבת מישהו אחר"</p> <p>"אני אגרום לך להתאהב בי מחדש" גלגלתי את עניי ,</p> <p>"מאוחר מידי , אני כבר שייכת למישהו אחר ! הבטחתי בטקס אירוסים אני לא יכולה לעשות דבר אני לא יכולה לבגוד בו"</p> <p>"אני ההרוג אותו!!" הקול שלו היה דומה לרעם !! הוא ניראה כועס ,</p> <p>"לא בבקשה!!"</p> <p>"את הבטחת לי לפני ! חכי ואני הוכיח לך" הוא התקרב נעמד מעלי על ארבע ונישאן קדימה כדי להצמיד את השפתיים שלנו , נירתעתי אבל לא היה לי לאן הוא נישק אותי וזה הכאיב לי הרגשתי שרפה בשפתיים זה כאב וזיכרונות החלו לעלות לי בראש . זה היה מזמן עוד לפני היום שבו והדיעו לנו על האירוסים טיילתי ביער לבד יחד אם הקשת . צדתי חיות קטנות שהיה קשה יותר לצוד אתן ופתאום ניתקלתי בנער צעיר היה לו עניים זהובות וזיער חום כהה הוא היה גבוה ממני בהרבה אבל לא ניראה מבוגר כול כך .</p> <p>"מה ילדה קטנה כמוך עושה לבד ביער ?" בהיתי בו העניים שלו היו כול כך יפות ולא רק הן הפנים שלו היו מהפנטות ,</p> <p>הרמתי את הקשת וכמה סנאים שהרגתי .</p> <p>"אני צדה" הוא הרים גבה ,</p> <p>"את צדה ? ועוד בחץ וקשת ? מעניין" הוא התקרב , והביט בסנאים , פגעתי להם בצוואר -</p> <p>"יש לך עין טובה " חייכתי אליו ,</p> <p>"ומה אתה עושה ביער ?"</p> <p>"מטייל"</p> <p>"אני יכולה להצטרף?"</p> <p>"אף פעם לא אמרו לך לא לדבר עם אנשים זרים ?" חייכתי ,</p> <p>"אתה לא מסוכן" הוא חייך ,</p> <p>"את לא מכירה אותי"</p> <p>"לא אתה לא מסוכן , קוראים לי רוזה ואיך קוראים לך ?"</p> <p>"פיטר"</p> <p>"יופי עכשיו אנחנו מכירים , ואתה לא איש זר" חיוך העיר את הפנים שלו .</p> <p>&nbsp;</p> <p>אחרי הזיכרון הזה הופיעו עוד זאת לא הייתה הפעם האחרונה שהתראנו , הייתי מטיילת ביער איתו עוד ועוד עד שיום אחד היום שבוא הבטחתי לו שאני אהיה שלו זה היה קמה ימים לפני האירוסים -</p> <p>"רוזלי , היית רוצה לברוח איתי להיות איתי ?" ישבנו מתחת לעץ ,</p> <p>"כמובן!"</p> <p>"את מבטיחה שברגע שתתבגרי אנחנו נתחתן ?"</p> <p>"כן אני מבטיחה !!" הייתי תמימה אז , ופתאום פיטר קם מהדשא והסכל בין השיחים ואני הסתכלתי גם שמעתי שצעדים קלים ומבין השיחים יצאה אישה היה לה שיער שחור ארוך שהיה קלוע בצמע ארוכה . היו לה עניים זהובות כמו של פיטר היא ניראתה כועסת -</p> <p>"פיטר אני כועסת מעוד , ביקשתי ממך לא להיפגש איתה יותר !!"&nbsp;</p> <p>"אבל ..."</p> <p>"בלי שום אבל אתה בא איתי וזאת הפעם ההאחרונה יותר אתם לא תתראו" היא התקרב עלינו ופתאום הרגשתי אותה את הכוח שלה היא יחד אם הכוח נכנסה לתוך הראש שלי ושמעתי את הקול שלה בתוך הראש -</p> <p>"תשכחי הכול , את לא תזכרי את פיטר ואם תפגשי אותו את תפחדי ממנו" נירתעתי ממנה ונאחזתי בראש ואיבדתי את ההכרה .</p> <p>&nbsp;</p> <p>פתחתי את העניים והסתכלתי לתוך העניים הזהובות של פיטר , מהעניים שלי ירדו דמעות - הוא היה היחד שהבין אותי אז יכולתי לספר לו הכול והוא היה מקשיב ועוזר לי אבל אני לא ידעת אליו דבר . ועכשיו אני מבינה שבאמת אהבתי אותו פעם וגם עכשיו אני מרגישה אליו אהבה . הוא חייך וניסה לנשק אותי שוב-</p> <p>"לא בבקשה , זה כואב"</p> <p>"זה בגלל ההבטחה של האירוסים שלך?"</p> <p>"כן , אני לא יכולה להיות אם אף אחד אחר"&nbsp;</p> <p>"אבל את אוהבת אותי" נאנחתי ,</p> <p>"כן ואתה יודע את זה אבל זה מסובך !!! אתה לא מבין עד כמה החיים שלי גם ככה מסובכים עכשיו"</p> <p>"אני העזור לך, אני אשחרר אותך מכול הבעיות"</p> <p>"אתה הוספת לי בעיות" מלמלתי ונאחתי , העניים שלו הביטו בי בהתרגשות הוא ניראה מאושר אבל דבר אחד הפחיד אותי , אני לא מכירה אותו גם אז הוא לא סיפר לי הרבה על עצמו אני לא יודע מי הוא אבל הוא לא בן אדם הרחתי את האוויר היה לו ריח של יער , הוא מחליף צורה אבל איזה ניסיתי לגשש בעזרת הכוח שלי אבל הוא לא היה זאב וזה בטוח.</p> <p>"אנחנו לא יכולים להיות ביחד! אני זאבה ואתה ... אני לא יודעת מה אתה אבל אתה לא זאב" הוא חייך ,</p> <p>"אני נמר" בלעתי את הרוק ,</p> <p>"אסור לנו להיות ביחד אני יודעת את החוקים של הלהקות שלכם , אתם חתוליים לא מערביבים את הדם איתנו" הוא הניד בראשו ,</p> <p>"אני כבר לא חלק מלהקה , אני אלפא אני יכול להקים להקה אחרת יחד איתך אם חוקים חדשים" בלעתי את הרוק ,</p> <p>וניסיתי להירגע , אני יודעת מי הוא אני מבינה שאנחנו קשורים אחד לשני אני מרגישה את זה עכשיו אבל זה מסובך והוא לא מבין עד כמה .</p> <p>"תביא לי זמן בבקשה , אני לא יכולה לעזוב את הלהקה"&nbsp;</p> <p>"אני אביא לך זמן , אבל כול לילה אני רוצה שתהיה לצידי" הוא חיבק אותי ופלטתי אנחה של כאב הגוף שרף .</p> <p>"בבקשה תפסיק זה כואב" הוא זז לאחור והסתכל עלי בעצב ,</p> <p>"אני המצא פיתרון לזה" נאנחתי , והרגשתי שהוא משחרר אותי ואני שוקעת לשינה עמוקה ועייפה...</p> <p>&nbsp;</p> <p><br /><img style="width: 800px; height: 718px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/40/71/714041/posts/27547246.jpg" border="0" alt="" /><br /></p></div>Mon, 19 Aug 2013 23:49:00 +0200vumpy@walla.com (Blood lady - Red wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13884854http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714041&blog=13884854http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13882312<div align="right" dir="rtl"><p>התעוררתי עם מצב רוח רע , וניזכרתי בויכוח שלי ושל אדמונד אתמול. הבנתי שקצת הגזמתי אבל אני לא הייתי היחידה. התארגנתי לבית הספר וכמו תמיד נפגשנו כולם ליד הבית של גריי .&nbsp;</p> <p>"נו איך את מרגישה &nbsp;אחרי אתמול ?" זאת הייתה השאלה הראשונה ששאל אותי גריי ,</p> <p>"עכשיו אני מרגישה בסדר אבל אתמול היה נורא , למה לא סיפרתה לי שארגיש ככה?" הוא הרים גבה ,</p> <p>"על מה את מדברת ?" הוא חשב לכמה שניות ואז ניזכר ,</p> <p>"אהה... אני מבין מצטערת באמת שחכתי מזה , מה זה היה כול כך נורא ?"</p> <p>"כן לא יכולתי להפסיק לכעוס " הוא שוב ניראה מופתע ,</p> <p>"את כעסת ? אדמונד עשה לך משהו ?" הבעה שלו נפכה לרצינית ומפחידה ,</p> <p>"לא פשוט הוא סיפר לי משהו שהכעיס אותי , מה איתך ?" הוא הסמיק , ולא אמר דבר ניסיתי להיזכר בטקס הבגרות שלו ומה קרה אחרי , זכרתי רק שהלכנו אחרי הטקס אליו הביתה ונירדמנו לא שמתי לב לשום דבר מוזר אצלו.&nbsp;</p> <p>"נו מה קרה אז , אני לא זוכרת שהתנהגת מוזר" הוא נהיה אדום יותר ויותר , הרמתי גבה אבל לפני שהצלחתי לשאול שוב רד סשה ודן נכנסנו לתוך המכונית -</p> <p>"בוקר טוב !!" קראה סשה ,&nbsp;</p> <p>"בוקר"</p> <p>"בוקר ..." כשנגמר סבב הברכות סשה התחילה לדבר ,</p> <p>"קאט תגיע לבית הספר לבד היא ישנה אצל ג'ולי והן נוסעות לבית הספר ביחד"&nbsp;</p> <p>גריי התניע את המכונית ונסע לבית הספר ....</p> <p>&nbsp;</p> <p>לא זכרתי שום דבר שיכול היה ליגרום לגריי להיות מובך ממני , אני באמת לא יודעת מה מביך הרי זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו יושנים ביחד כן אנחנו כבר גדולים אבל בכול זאת אנחנו כמו אחים. ואז עלתה לי המחשבה שהוא לא מרגיש ככה , הרי יש לו רגשות כלפי ואני יודעת אליהם טוב מאוד יכול להיות ששינה איתי לא סתם בשבילו לכן זה הביך אותו .</p> <p>חזרתי הביתה בארבע בצוהוריים , מהמשפחה לא היה אף אחד בבית עליתי אל החדר והחלפתי לבגדים רגילים .</p> <p>התיישבתי מול הטלפון וחשבתי אם להתקשר אל אדמונד או לא , אולי הוא עסוק הוא סיפר אתמול שהצליח למצוא עבודה . אולי הוא בעבודה עכשיו ואני הפריע לו ? אבל אני צריכה להתנצל על אתמול ! אבל אני לא מוכנה להפריע לו !! אוקיי אני צריכה להרגע לקחתי את הטלפון הנייד וכתבתי לו אסמס -</p> <p>"היי , זאת רוז אני צטערת מאוד על אתמול לא רציתי לצעוק אלייך , הגזמתי קצת אבל אתה יודע איך הרגשתי אתמול אז בבקשה אל תיכעס עלי הרבה זמן " אם סיימלי בסוף . חיכיתי כמה זמן ואז הוא שלח לי בחזרה -</p> <p>"את לא צריכה להצטער , אני גם אשם את לא היחידה שהגיבה בהגזמה - את פנוייה היום ? אם כן אני תתלבשי יפה היום יוצאים למיסעדה" חייכתי לעצמי ,</p> <p>"אתה לא עסוק ?"</p> <p>"לא , יש לי זמן אני מתחיל לעבוד רק משבוע הבא והמשמרות בבוקר אז בערב נוכל להיפגש" זה שימח אותי ,</p> <p>"בסדר ניפגש בערב באיזה שעה תגיע ?"</p> <p>"ב -8"&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>לקראת השעה שמונה כבר הייתי מוכנה לבשתי שמלה שחורה &nbsp;שמגיעה קצת מעל הברך חסרת כתפיות וגם בלי מחשוף , היא ניראת כמו שמלת סטרפלס אבל החלק העליון שלה מאל החזה שקוף. נעלתי נעלי עקב שחורות מלק ולקחתי איתי תיק קטן בו כסף ושפתון &nbsp;האיפור היה רגיל איפרון מסקרה וקצת שפתון.בשעה שמונה בדיוק שמעתי את המכונית של אדמונד נעצרת מול הבית שלי , יצאתי החוצה וראיתי אותו עומד ליד המכונית לבוש בחולצה כחולה כהה ומכופטרת , מכנסיים שחורים קלסיים והשיער שלו היה מוחלק לאחור המראה שלו גרם לי ללב שלי לדפוק מהר יותר. בכמה צעדים מהירים הגעתי אליו והוא הושיט לי את ידו -</p> <p>"את תמיד יפה אבל היום פשוט מושלמת" חייכתי כשהו נישק את היד שלי , אדמונד פתח לי את הדלת של המכונית . הנסיעה הייתה קצרה , דיברנו קצת על מה שעבבר אלינו ביום כשלא התראנו .</p> <p>אדמונד עצר את המכונית ליד מסעדה באחד מהרחובות העמוסים של שיקגו היו כאן כול כך הרבה מכוניות אבל אפשר להתקשר לפני ולהזמין שולחן יחד עם ההזמנה מקבלים חניה שמורה . המסעדה הייתה גדולה , היא התחלקה לשתי קומות למטה הייתה הקומה של אנשים שמגיעים בלי הזמנה לפני והקומה השניה היא לאנשי VIP &nbsp;זאת אומרת אנשים חשובים וגם ללקוחות קבועים כנראה שאדמונד היה לקוח קבוע אצלהם .</p> <p>המלצר הוביל אותנו לשולחן שהיה רחוק מהשלוחנות האחרים קרוב לחלון , המקום היה שקט יותר לא הינו צריכים לשמוע את כול השיחות של שאר הסועדים במסעדה -</p> <p>"אז.. מה קרה שפתאום הזמנת אותי לדייט במסעדה ?" שאלתי בהתעניינות בזמן שקראתי את התפריט ,&nbsp;</p> <p>"מה אסור לי להזמין את הארוסה שלי למסעדה ?" שאל בחיוך ואני גלגלתי את העניים ,</p> <p>"אתה יודע שאני לא מתכוונת לזה , פשוט זאת הפעם הראשונה שאנחנו באמת יוצאים לדייט אמיתי"&nbsp;</p> <p>"את צודקת , יש לזה סיבה מיוחדת אבל אותה תגלי בסוף הערב" היד שלו ליטפה את שלי ,</p> <p>"בחרת כבר משהו ?"</p> <p>"כן ניראה לי אני אקח פשטידה של פירות ים וסלט ירוק" הוא חייך ,</p> <p>"בחירה טובה , אני אקח סטייק סלומון אם תפוחי אדמה אפויים"&nbsp;</p> <p>"מה ניקח לשתות ?"</p> <p>"יין כמובן , איזה את מעדיפה לבן או אדום ?"&nbsp;</p> <p>"לבן בבקשה , תבחר אתה איזה סוג אני לא מבינה שום דבר ביינות" הוא גיחך ,</p> <p>"סמכתי על זה , הזמנתי לפני שתי בקבוקי יין אדום ולבן לא ידעתי מה את תעדיפי" חיכינו כמה רגעים והמלצר הגיע הוא לקח את ההזמנות והלך . דיברנו קצת על העתיד הוא שאל מה הייתי מעדיפה בית גדול ומפואר כמו של ההורים שלי או בית משפחתי וקטן , כמובן &nbsp;שאמרתי משפחתי וקטן אני אוהבת את הבית שבו גדלתי אבל הוא כול כך גדול וקר לפעמים שאני מעדיפה לגור בבית קטן יותר בלי כול המשרתים האלה רק אני האחים וההורים אבל זה כבר לא משנה בקרוב אני עוברת לגור אם אדמונד ולפי מה שהוא אומר הוא גם מעדיף בית קטן וחם . השיחה זרמה יחד אם האוכל והיין , הרגשתי נעים כהיין הטעים ירד במורד הגרום וחימם אותי -</p> <p>"יש לך טעם טוב ביין" החמאתי לו הוא חייך ולגם מהיין בלגימות קטנות , ראיתי איך הגרון שלו זז וזה לרגע גרם לי להרגיש יותר את החום שאלכוהול . אני לא יודעת כמה זמן ישבנו במסעדה אבל היה כיף צחקנו ודיברנו על הכול היה כול כך נעים לשבת ככה ולדבר איתו הרגשתי שאני יותר קרובה אליו והרגשתי שאני מתחילה להרגיש אליו יותר מרגשות רגילים של חיבה , פעם הייתי בטוחה ברגשות שלי הייתי מאוהבת בו אבל עכשיו אני באמת מתחילה לאהוב אותו בתור בן הזוג שלי . המלצר הופיע שוב הפעם הוא הביא שמפנייה הרמתי גבה -</p> <p>"אתה לא חושב ששתינו מספיק היום ?" הוא צחק ,</p> <p>"את הרי יודעת שאלכוהול לא משפיע אלינו אז הכול בסדר" המלצר מזג לנו ונעלם , פתאום אדמונד הוציא שתי קפסאות אחת קטנה שהייתה דומה לקופסא בשביל טבעת והשנייה גדולה יותר בשביל שרשרת העניים שלי נפערו הוא חייך והחל לדבר -</p> <p>"אני יודע שאנחנו כבר מאורסים , אבל פשוט רציתי לעשות את זה כמו שצריך אני באמת מרגיש שאת בת הזוג הנכונה בשבילי וזה לא רק בגלל השידוך ואת יודעת את זה אנחנו מסתדרים מצויין ואני באמת מרגיש שאני מתחיל לאהוב אותך אז ..." הוא קם מהשולחן והתכופף לצידי על הברך -</p> <p>"אני רוצה להיות לצידך כול החיים שלי ואני מקווה שגם את רוצה את זה , אני אהיה מאושר אם תגידי כן.." הוא קרץ אלי ופתח את הקופסא הקטנה , האוויר ניתקע לי בגרון לא ידעתי מה להגיד הטבעת הייתה כול כך יפה&nbsp;</p> <p>היא הייתה מכסף וכסף היה מפותל בכול מיני צורות מסביב לאבן אדומה , הטבעת נצצה באור של הנרות שבשולחן היא הייתה ממש יפה -</p> <p>"אתה יודע שכבר את התשובה שלי , אני הייתי מאוהבת בך ממזמן אבל עכשיו אני באמת מתחילה להכיר אותך ואני מרגישה שזה נכון להיות איתך אני מוכנה להיות איתך כול החיים ואני בטוחה שהחיים האלה יהיו מאושרים" הוא לקח את היד שלי ושם את הטבעת על אחת מהאצבעות שלי היא התאימה כול כך ואז פתח את הקופסא השנייה השרשרת הייתה תואמת לטבעת גם מכסף והאבן הייתה אדומה הכסף עטף את האבן בצורה של של מעויין .</p> <p>"זה כול כך יפה!!" הוא התקרב אלי &nbsp;מאחור הרמתי את השיער שלי ונתתי לו לסגור את השרשרת מאחור .</p> <p>"אני שמח שאהבת" הוא נישק אותי נשיקה קצרה על השפתיים , והתיישב בחזרה במקום שלו . את שאר הזמן העברנו בשיחה על העבר וסיפרנו פרטים חשובים על עצמנו אחד לשני .&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>השיחה הגיע לנושא של החברות שלי ושל גריי , הוא פתאום לא ניראה שמח כול כך .</p> <p>"מה קרה ?" שאלתי ,</p> <p>"למה את מעבירה יותר מידי זמן איתו"&nbsp;</p> <p>"הוא החבר הכי טוב שלי , ועכשיו אנחנו קיבלנו את אותו התפקיד אנחנו נתארה יותר ואני לא יכולה לעשות עם זה שום דבר וגם אני לא רוצה לעשות עם זה משהו" הוא הרים גבה,&nbsp;</p> <p>"אניי דואג !"</p> <p>"למה ? שניינו הבטחנו שלא נבגוד אחד בשני אני לא יכולה להיות אם גריי גם אם הייתי רוצה" העניים שלו הצטמצמו לפעמים ההתנהגות שלו עולה לי על העצבים ואני מרגישה שאנחנו שוב הולכים לריב אז עצרתי אותו לפני שהוא יספיק להגיד משהו מעליב עלי או על גריי אני לא רוצה לריב איתו -</p> <p>"אדמונד דיי בבקשה , אני איתך ולא איתו"</p> <p>"אבל את מרגישה משהו אליו" אמר בכעס,</p> <p>"לא אני אוהב אותו כמו אח וזהו מספיק עם זה" הבעת הפנים שלו אמרה לי שהוא לא מאמין למה שאני אומרת.</p> <p>"תנסי לשים את עצמך במקומי !"</p> <p>"אני מבינה אותך , ואתה רואה שאני לא מגיבה להחברות הקרובה הזאת שלך אם ביאטריס - הוא פתח את הפה כדי לומר משהו אבל לא נתתי לו - לא , אדמונד אל תעז להגיד שזה לא אותו &nbsp;הדבר כי זה בדיוק אותו הדבר אז אין לך זכות לביטוי בעניין הזה" הוא נאנח אבל לא אמר דבר ,</p> <p>אחרי הארוחה הוא החזיר אותי הביתה , בפעם לא רבנו אבל הרגשתי את העצבנות שלו הוא לא מאמין לי ובקצב הזה מערכת היחסים שלנו יכולה להירס . יצאנו מהמכונית וראיתי שכול האורות בבית כבויים חוץ מההמשרד של אבא . הסתובבתי אל אדמונד ולקחתי את הפנים שלו ביד שלי הסתכלתי לתוך העניים שלו שנצצו באור של הירח .</p> <p>"אדמונד , אתה היחיד בשבילי את זה אתה צריך ליזכור אני רק שלך ולא של אף אחד אחר אז אתה לא צריך לדאוג לגבי היחסים שלי עם גריי אנחנו כמו קרוביי משפחה ולא יותר מי זה" הוא חייך ונישק אותי , הרגשתי רע כי שיקרתי לו , אני אהבתי את גריי באמת שאהבתי אבל אדמונד לקח חלק גדול מהלב שלי גם שניי הגברים האלו נימצאים בלב שלי אני יודעת שבחיים לא אהיה עם גריי לכן אני מתעלמת מהאהבה שלי אליו אני מסוגלת לעשות את זה אדמונד חשוב לי וגם הלהקה חשובה לי והיא לא תקבל אותי אם אני אבחר את גריי.</p> <p>"לילה טוב" נישקתי אותו נשיקה קטנה ונכנסתי לתוך הבית .</p> <p>&nbsp;</p> <p>הלילה שלי לא הייתה נעימה כול כך , החלום שחלמתי גרם לי להתעורר באמצע הלילה אם צרחה של פחד וכאב .</p> <p>זכרתי את החלום בפירטי פרטים וההרגשה הייתה כול כך חזקה שמתוך שינה ניסיתי להתעורר וסרטתי את עצמי עד זוב דם והמצאים התמלאו בכתמים של דם.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>החלום התחיל מכך שמצאתי את עצמי כבולה אל הקיר אם שלשלאות מכסף , לא יכולתי להשתחרר התא שבוא נימצאתי היה אטום בלי שום חלונות חשוך . הייתי תלויה כך כמה זמן ואז הדלת של התא נפתחה ודרכה נכנס גבר לא ראיתי את הפנים שלו הצלחתי רק לראות את העניים הזוהרות שלו הן &nbsp;היו בצבע ירוק וזהוב הן זהרו בחושך , לא הצלחתי להעתיק את המבט מהן . איך זיהיתי שזה גבר ? הצל שלו לא דמה לצל של אישה הוא היה גבוהה וחסון הוא עמד בחושך והביט בי כמה זמן ואז התקרב פתאום ראיתי הבזק כסוף ואחרי זה הרגשתי כאב חד בבטן.</p> <p>ונשמע הקול של אותו גבר ,</p> <p>"אני לא מוכן שתולידי ילד שלא שלי רוזלי את שייכת לי ולא לאף אחד אחר" הרגשתי את הדם זורם במורד הרגליים שלי הדם שלי ורק אז שמתי לב שאני צורחת בכול הכוח את המילה - לא !! - אבל הוא לא עצר והכניס את הסכין שוב אני יודעת שלא אמות מפצע כזה אבל הפחד על התינוק היה גדול מדי ידעתי שזה חלום אבל ההרגשה של הילד בתוך הבטן הייתה כול כך אמיתי לרגע והכאב היה חזק ניסיתי להתעורר ניסיתי להתרחק מגבר הזה כמה שיותר.</p> <p>"רוזלי , זה חלום אבל אני מזהיר אותך בעוד שנה את תהיה בת 18 ואני אבוא לקחת אותך עד הזמן הזה אני מאוד מקווה שילד לא תולידי" ואם המילה האחרונה התעוררתי בצרחה ....</p> <p>&nbsp;</p> <p><br /><img style="width: 900px; height: 495px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/40/71/714041/posts/27537766.jpg" border="0" alt="" /><br /></p></div>Sat, 17 Aug 2013 15:12:00 +0200vumpy@walla.com (Blood lady - Red wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13882312http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714041&blog=13882312http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13882274<div align="right" dir="rtl"><p>אני ממש ממש מצטערת אני כול כך מצטערת שנעלמתי לכול כך הרבה זמן :(&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני יודעת שלא העליתי הרבה זמן פרקים , אבל בזמן האחרון פשוט לא הייתה לי מוזה ולא היה לי רצון לכתוב .</p> <p>אבל הרצון חזר עלי ואני מתכוונת לשבת עכשיו ולכתוב את הפרק הבא כמה שיותר מהר וכמה שיותר טוב ומעניין .</p> <p>כול הקוראים שנישארו ועדיין בודקים את הבלוג ,ואני מקווה שנישארו כאלו אני ממש מצטערת ומקווה שאתם לא כועסים .</p> <p>&nbsp;</p> <p><br /><img style="width: 900px; height: 590px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/40/71/714041/posts/27537616.jpg" border="0" alt="" /><br /></p></div>Sat, 17 Aug 2013 14:21:00 +0200vumpy@walla.com (Blood lady - Red wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13882274http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714041&blog=13882274http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13839150<div align="right" dir="rtl"><p>למחרת העוררתי בשעה שבע בבוקר , לבשתי את תילבושת בית הספר זאת הייתה חצאית שחורה עד הברך וחולצה לבנה ומכופתרת אם עניבה אדומה ובלייזר שחור אספתי את השיער לקוקו גבוהה ואיפרתי קצת את העניים בעיפרון שחור ומסקרה .</p> <p>לקחתי את התיק וירדתי אל המטבח לאכול ארוחת בוקר , הטבחית הכינה לי פנקייקים אם סירופ אחרי שסיימתי לאכול יצאתי לדרך לכיוון הבית של גריי מישם נוסעים במכונית שלו כולם מגיעים לבית שלו בשבע וחצי . איחרתי בחמש דקות , כולם כבר היו שם בתוך המכונית המקום ליד גריי במושב ליד הנהג היה תפוס קאט היא כנראה הגיע הכי ראשונה .</p> <p>"בוקר טוב" כולם החזירו לי ברכות בוקר טוב והתחלנו לנסוע -</p> <p>"סדריק שכח שאת לומדת היום הוא יכעס שלא הגעת לדבר איתו!" דיבר גריי בזמן שנסענו מתוך השטח של הלהקה . ביער ליד הגבול ראיתי אוהלים הם היו של הלהקת החתולים . זיין עמד ליד הכביש והסתכל אל המכונית שלנו שעברה לידו הוא ראה אותנו דרך החלון וניפנף אם חיוך גריי לא עצר הוא המשיך לנסוע לכיוון של בית הספר .</p> <p>בסוף היום כשנסענו בחזרה הביתה שוב עברנו ליד מחנה של החתולים הפעם לא ראינו את זיין , גריי הקפיץ את כול אחד מאיתנו הביתה , ניפרדתי מגריי ונכנסתי לתוך הבית הייתי צריכה לרוץ למשרד של אבא כבר בכניסה לבית הרגשתי את הלחץ בבית אבא בטוח במצב רוח רע היום.</p> <p>"היי אבא" נכנסתי לתוך המשרד שלו , הוא ישב מאחורי השולחן וכתב משהו במחשב . כשניכנסתי הוא הרים מבט עצבני עלי ואז ראה את תילבושת בית הספר והמבט שלו נירגע -"שחכתי שיש לך בית ספר היום, בואי לכאן תתיישבי" הנהנתי והתיישבתי מכיסא מולו ,</p> <p>"בטח שמת לב שבזמן האחרון השתנה בך משהו ?" הנהנתי שוב ,</p> <p>"הגעת לשי של הכוח שלך , בדרך כלל זה קורה קרוב יותר לגיל 18 ויש כאלו ששי הכוח מגיע גם אחרי אבל אצלך משום מה זה התחיל מוקדם אנחנו לא נעשה טקס התבגרות אלה רק תצטרכי לקבל על עצמך את תפקיד ציידת" אוקיי זה באמת היה מפתיע ,</p> <p>"למה עכשיו ?"</p> <p>"למה לחכות ? את יכולה לעשות הכול גם עכשיו" זה היה מוזר הוא ניסה להסתיר את זה אבל הוא ניראה מודאג -</p> <p>"אבא קורה משהו שאתה לא מספר לי ?" הוא נאנח ,</p> <p>"חשבתי אל להגיד את זה לפני כולם אבל את יכולה גם לדעת על זה לפני , אני מתכוון לוותר על התפקיד שלי זאק כבר מספיק מבוגר הוא נשוי ובקרוב יהיה לו בן אז אני חושב שהגיע הזמן לפרוש" היום הזה מלא בהפתעות העניים שלי נפערו -</p> <p>"למה דפקה עכשיו ?" הוא התכופף והשעין את הראש על היד -"אני אלפא כבר 40 שנה , אני חושב שכבר הגיע הזמן לפרוש " ידעתי שאבא היה אלפא הרבה זמן , זה לא היה מפתיע הוא הפך להיות אלפא לפני שהתחתן אם אימא הרבה לפני , סבא וסבתא נרצחו במלחמה שהייתה בין הלהקות והוא היה צריך לקחת על עצמו את התפקיד רק אחרי כמעט 10 שנים אבא פגש את אימא והם התחתנו.</p> <p>"מתי תודיע על הפרישה ?" "כשתקבלי את התפקיד אני רוצה לעשות את זה כמה שיותר מהר עוד יומיים יהיה ירח מלא אני רוצה לעשות את זה ביום הזה " קמתי ממקומי ,</p> <p>"בסדר אבא , אני הלכתי לאכול אני ממש רעבה לא הספקתי לאכול היום בבית הספר" הוא הנהן ואני יצאתי מחוץ למשרד . הכול משתנה , אבא כבר לא היה האלפא , את הבית הזה זאק ודיאנה יקבלו בשביל המשפחה שלהם, הבית הזה עובר בירושה כבר דורות מאלפא לאלפא ואנחנו נעבור קצת יותר רחוק .&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>הגיע היום שבוא יש ירח מלא והיום בו אני וזאק נקבל את התפקידים שלנו , לבשתי חולצה שחורה צמודה חסרת שרוולים מכנס שחור ונעלי עקב שחורות התאפרתי בצבעים שחורים ואספתי את השיער לקוקו גבוה . הייתי מוכנה השעה היייתה תישע וחצי בערב החושך כבר ירד לגמריי ירדתי למטה והלכתי לכיוון של הגינה בדרך אדמונד וגריי הצטרפו אלי וההורים של אדמונד הלכו מאחרינו -</p> <p>"את צריכה להיות מוכנה לכך שזה יכאב " אמר והראה לי את הקעקועים שלו על הידיים אלה היו שתי רצועות שעטפו את המפרקים שלו כמו שני צמידים הם היו ברוחב ארבע סנטימטרים כול אחד מהם .</p> <p>"לא נורא זאת לא הפעם הראשונה" בערך לפני חצי שנה עשיתי את הקעקוע הראשון שלי הוא נימצא על הכתף בצורה של תווית כף של זאב . כמובן שהם כבר ידעו את זה ברגע שאני לובשת גופיה רואים את הקעקוע .</p> <p>&nbsp;</p> <p>נכנסנו לתוך הגינה , וחיכינו שכול שאר הלהקה תגיע אחרי כמה דקות הגינה התמעלה לגמריי ואז האבא החל לדבר</p> <p>"אני שמח שכולכם הגעתם היום , יש כמה סיבות לאספה היום הראשונה היא שהגיע הזמן לפרישה שלי אני כבר חמישים שנה בתפקיד של האלפא והילדים שלי כבר גדולים הבן הבכור שלי זאק כבר מוכן להפוך להיות אלפא - הסיבה השני שאנחנו כאן היא שבזמן האחרון יש מתח גדול מאוד בין להקות של משני צורה הלהקה שלנו נמצאת בסכנה כי זאת להקה אם שטח מאוד גדול כמובן שאנחנו גם להקה גדולה אבל הרבה מהזן שלנו היו רוצים לקבל את השטח שלנו , אז הגעתי להחלטה למנות עוד צייד ואת התפקיד הזה אני נותן לבת שלי " הלהקה הייתה בהלם שמעתי התחששויות , אני צעירה מאוד אף פעם לא נתנו תפקיד כזה לנערה ובמיוחד לנערה בת 17 .</p> <p>"אני יודע שזה מפתיע אבל במקודם או במאוחר היא הייתה מתמנה להיות הציידת של הלהקה , היא הגיע לשיא של הכוח שלה אז לא צריך לחכות שנה שלמה לטקס הבגרות שלה...." אחרי המילים הללו לא הקשבתי יותר הייתי במקום אחר לא יודעת מה קרה לי אבל פתאום הכול ניראה לי כמו חלום אבא קרה לי ואזה טקס התחיל הוא אמר את המילים שלו ואני אמרתי את מה שאני הייתי צריכה להגיד אבל זה עבר במהירות הגבר היחיד שיכל להעיר אותי זה הכאב של הופעת הקעקועים . הכאב היה כמו חדירת אלפי מחטים מתחת לעור הסתכלתי על הידיים שלי והופתעתי לראות שבמקום רצועות שחורות היו שם רצועות אדומות . הצבע דמה יותר לצבע של דם , אני לא הייתי היחידה שהופתעה -&nbsp;</p> <p>"זה לא אמור להיות בצבע שחור ?"</p> <p>"זה ממש מוזר אבל היא תמיד הייתה כזאת אצלה שם דבר לא רגיל" שמעתי את הלחשושים שוב , אבל לא הרגשתי דבר רציתי כבר ללכת מכאן אבל לא רציתי להעציב את זאק הוא רצה שאני אהיה כאן אז אני אשאר.</p> <p>אחי קיבל את התפקיד של האלפא כולם שמחו בשבילו וגם אני הוא לא רצה שאבא יפרוש אבל הבין שהגיע הזמן שלו ולקח על עצמו את התפקיד הזה . אני ואדמונד חיבקנו אותו ואיחלו לו הרבה הצלחה וביקשנו ללכת , גריי רצה להישאר אם זאק בשנה האחרונה הם הפכו להיות חברים ממש טובים . אני ואדמונד ניראנו חסרי מצב רוח ולא רצינו להרוס את החגיגה יצאנו מהבית והחלתנו לטייל קצת .</p> <p>"קרה משהו ?" אדמונד ניראה מודאג ,</p> <p>"ולך ? אני הרי לא היחידה עם מצב הרוח רע"&nbsp;</p> <p>"אני דואג לך וזה הכול מה קרה הרי לפני זה הכול היה בסדר""לא יודעת פתאום נעלמה כול ההתרגשות והבנתי את הכובד התפקיד שקיבלתי על עצמי" הוא הנהן ,</p> <p>"כן את צודקת זה תפקיד חשוב וקשה אבל אני בטוח שתצליחי איתו חוץ מי זה את לא לבד גריי איתך ובקרוב תמצאי את השומרים שלך ותגנו על הלהקה ביחד "&nbsp;</p> <p>"זה לא סתם"</p> <p>"מה לא סתם ?"</p> <p>"זה שניבחרנו שנינו , אני וגריי מהילדות היינו חזקים יותר מאחרים תמיד התעניינו בדברים כמו לחימה וכול דבר שקשור לכך אבל לא ידענו שזה יוביל לכך כאילו הגורל ידע שבחיים שלנו בזמן הזה יהיו בעיות ואני לא מתכוונת לבעיות אם להקות אחרות אני חושבת שמשהו הרבה יותר גדול הולך לקרות" אדמונד הסתכל לכיוון של היער ,</p> <p>"אני חושב שאת צודקת , אבא שלך דיבר איתי בטלפון לפני כמה חודשים והודיע לי שבקרוב הערפדים מתכוונים להודות על קיומם ומבקשים את התמיכה שלנו דילן דיבר אם אבא שלך והם הסכימו שהם יחשפו יחד" העניים שלי נפערו , מה ??? לא האמנתי !! למה אבא לא אמר לי שום דבר מזה ? פשוט בהיתי בו בלי להגיד דבר הוא חיכה לתגובה שלי .</p> <p>"אתה רציני ? למה הוא לא אמר דבר ובמיוחד עכשיו ? הוא השאיר את זה לזאק עכשיו זאק יצטרך להתמודד אם הזעם והפחד של בני האדם ?" אמרתי בכעס ,</p> <p>"הוא הרי רק התמנה להיות ההאלפא הוא לא יודע דבר הוא עוד ירוק איך הוא יצליח להתמודד אם כול הבעיות אלו?"</p> <p>"אנחנו נעזור לו !למה את חושבת הוא מינה אותך עכשיו , וגם זאק ידע על כך והוא הסכים לתפקיד"</p> <p>"לא הייתה לו ברירה אם אבא החליט שהוא פורש הוא לא יכול לעצור אותו !" העניים של אדמנד הסתכלו למטה כיאלו הוא היה אשם והוא התבייש בכך .</p> <p>"אני מצטערת אתה לא אשם בשום דבר , רק אבא אשם שהוא פחדן" אדמונד התכווץ ,</p> <p>"אל תגידי את זה , סדריק אלפא טוב והוא אמר לי לגבי זה כדי להיות אלפא טוב צריך לעבור דברים קשים וזאק יצטרך להתמודד אם זה הוא בחר את הזמן הזה בשביל שלזאק יהיה יותר קל בעתיד" גלגלתי את עניי ,</p> <p>"תרוצים תרוצים , אני אדבר איתו כשהגיע הביתה אני מתכוונת להגיד לו כול מה שאני חושבת אליו" אמרתי בעצבנות והתחלתי ללכת יותר מהר נכנסנו ליער וכבר היינו קרובים למחנה של להקת החתולים .</p> <p>"אל תעשי את זה בהתחלה תחשבי על זה טוב טוב , מחר תדברי איתו כשתרגעי"</p> <p>"לא!!"</p> <p>"ככןן !!"</p> <p>"אני שומע כאן זוג יונים רבים ?" הסתובבנו אל עבר הקול , זה היה זיין אלפא של להקת החתולים.</p> <p>"זה לא עניינך" ירקתי והתיישבתי אל הדשא באותו המקום שבוא נעצרתי , שמתי את הראש בין הידיים וניסיתי להרגיע את עצמי אני לא מבינה מה קורה לי לפני כמה דקות בטקס הייתי קפואה חסרת רגשות ועכשיו כול הרגשות גועשים ומפריעים לי לחשוב בצלילות.</p> <p>"תקרא לצייד שלך!" פקדתי הוא הרים גבה אבל עשה זאת , לצייד קוראים אריק , לקח לו חצי דקה להגיע למקום בו היינו ,</p> <p>"כן אדוני קראת לי ?" זיין הנהן והצביע עלי ,</p> <p>"היא רצתה לדבר איתך"</p> <p>"מה תירצי גברת ?" הרמתי גבה ,</p> <p>"אתה יכול לקרוא לי רוז , רציתי לשאול אותך איך הרגשת אחרי קבלת התפקיד כצייד?"</p> <p>"בהתחלה התרגשתי מאוד והייתי לחוץ ואז איבדתי את כול הרגשות אני כבר בקושי זוכר מה היה בטקס אבל אחרי זה הכול נהיה הרבה יותר גרוע מישהו אמר לי משהו שעיצבן אותי ואני תקפתי אותו , כול הרגשות שלי הפכו להיות חסרי שליטה , אני מבין שגם את מרגישה את זה וזה רגיל וטבעי ציידים צריכים להיות חדי הבחנה וקרי רוח בכול מצב את צריכה ללמוד לשלוט ברגשות שלך לגמריי אסור שהם ישלטו בך זה קורה לכול צייד חדש את יכולה לשאול את הצייד השני בלהקה שלכם העניין הוא ששנייכם צעירים מאוד ובדרך כלל צריך להיות צייד יותר מבוגר שילמד את הצעיר שלקח ממנו את התפקיד אצלנו היה ככה אבל המצב שלכם שונה אין לכם אחד כבר כמה שנים לפי הדברים של האלפא שלכם אז הוא נרצח לפני כ - 10 שנים ובזמן הזה הלהקה שלכם הגנה על עצמה והצליחה" ושוב הרגשתי את הכעס גועש וגורם לי לרצות לשחרר את הכוח שלי , הרגשתי חייתית הייתי חייבת איך שהוא להרגיע את עצמי אבל שום דבר לא עזר . אריק התקרב אלי וחייך ,</p> <p>"אני יכול לעזור לך , תשחררי את הכוח שלך את האנרגיה זה יעזור" הוא הושיט יד ונגע בכתף שלי ואני נהמתי אליו אבל עשיתי את מה שהוא ביקש וחשבתי לרגע איך זה שגריי הצליח לעשות את זה לבד ? בזמן שחשבתי על כך האנרגיה שלי השתחררה ונבעה ממני בגלים לסביבה כולם ניראו מופתעים אריק חייך -</p> <p>"אני מבין עכשיו למה כול כך קשה לך להתמודד אם הרגשות" אריק השתתק , ושום קול יותר לא נישמע חשבתי שעבר נצח עד שהרגשות הפסיקו לגעוש , צריך רק לקוות שזה לא יקרה יותר אני לא יכולה לעצור בכול פעם ולנסות להרגיע את עצמי .&nbsp;</p> <p>"את הולכת לשבת ככה עוד הרבה זמן ?"</p> <p>"לא , אני כבר רגוע" קמתי מהדשא והסתכלתי על אריק -</p> <p>"זה עובר , נכון ?" אריק הרים גבה , כניראה שואל את עצמו אם אני רצינית -</p> <p>"כמובן שזה עובר , אבל את צריכה לעבוד על כך השליטה לא תגיע בלי עבודה" הרגשתי עיקצוץ והרמתי את מבטי זיין בהה בי , הבעתו הייתה חסרת רגשות ואי אפשר היה לקרוא אותה . חיכיתי שהוא יפסיק להסתכל עלי , אבל הוא לא הוריד את העניים כשהעניים שלנו נפגשו הוא המשיך להסתכל לי בעניים אם הבעה מהורהרת על הפנים .</p> <p>הפנתי את ראשי אל אדמונד , וראיתי שאני לא היחידה שמסתכלת על זיין . הבעתו של אדמונד הביעה עצבנות וחוסר סבלנות הוא צעד אל עבר זיין וכניראה אני לא היחידה שסובלת מעצבנות יתר -</p> <p>"אתה מתכוון עוד הרבה זמן להסתכל על הארוסה שלי ?" פלטתי אנחה , זיין מצמץ והסתכל על אדמונד בהפתעה, כניראה הוא לא הבין שעשה משהו רע , גם אני לא הבנתי למה זה מעצבן את אדמונד לפעמים זאבים מתנהגים ברוכשנות יתר.</p> <p>"כבר מאוחר , אני עייפה ואני בטוחה שאני לא היחידה . אדמונד בוא נחזור בבקשה" גרמתי לטון להישמע מרגיע , הראש שלו הסתובב עלי והעניים שלו נפגשו הוא הסתכל עלי כמה רגעים ואני חזרתי על עצמי עם קול עצוב ומסכן -</p> <p>"בבקשה" מלמלתי והבטתי בו בעניים מסכנות וגדולות הוא הנהן והתרחק מזיין -</p> <p>"לילה טוב לכם , ותודה על העזרה" הושטתי את ידי אל אדמונד וחכיתי שהוא יקח אותה , הוא עשה את זה בלי להסתכל עלי ופנינו אל הבית שלי . בדרך לא דיברנו , אבל כשהגענו הוא נעצר ולקח את שתי הידיים שלי -</p> <p>"אני מצטער , לרגע איבדתי את קור הרוח" גיחכתי וזה גרם לו לכווץ את הגבות ולהזעיף פנים -</p> <p>"זה בסדר , אבל זה היה מוגזם הוא רק הסתכל עלי , אולי זה ישמע כמו שחצנות אבל אני הציידת היחידה שכול ראו בחיים שלהם אף פעם לא קרה דבר כזה הוא מופתע ממני ומנסה ליראות למה אני כזאת מיוחדת" שוב גיחכתי והוא גלגל את ענייו ,</p> <p>"כן , רואים מישהי כאן שמחה מהעניין"&nbsp;</p> <p>"מאיזה עניין בדיוק ?"</p> <p>"מהתפקיד שלך!"</p> <p>"אה אם כך אז כן אני שמחה" הוא הרים גבה ,</p> <p>"אז על איזה עניין חשבת" לקח לו כמה רגעים להבין ,</p> <p>"אל תיגרמי לי לכעוס יותר"</p> <p>"ושוב אתה מגזים , אני לא נמשכת לחתולים"&nbsp;</p> <p>"כן אבל את נימשכת לציידים ואריק הוא צייד וגם גריי ואת ניראת לא רע " עכשיו הוא באמת הגזים אני מבינה שעכשיו אני מתנהגת ביהירות אבל תמיד ידעתי שאני ניראת טוב והוא עכשיו אומר שאני ניראת לא רע ? הרגשתי את הכעס שוב גועש בי .</p> <p>"לילה-טוב!" הוא נירתע מהמבט שלי ,</p> <p>"מה אמרת?"</p> <p>"אמרתי לילה טוב !!" צעדתי אל דלת הכניסה וטרקתי אותה , העניין הוא שכעסתי יותר על עצמי משום שלא הצלחתי לעצור את הכעס הוא סתם אמר שטות ואני לא אמורה לכעוס ככה טוב שהלכתי כי אם הייתי נישארת זה לא הי הניגמר טוב .</p> <p>&nbsp;</p> <p><br /><img style="width: 650px; height: 486px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/40/71/714041/posts/27381030.jpg" border="0" alt="" /><br /></p></div>Sat, 06 Jul 2013 16:36:00 +0200vumpy@walla.com (Blood lady - Red wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13839150http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714041&blog=13839150http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13831330<div align="right" dir="rtl"><p>פרק 3 -&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>לבשתי מכנס שחור וגופייה לבנה לבשתי נעלי בובה שחורות וירדתי למטה , זיין זאק ואבא היו במשרד של אבא שאר להלהקה של החתולים הייתה בחוץ גריי ואדמונד היו יחד איתם . יצאתי אליהם -</p> <p>"גריי על מה רצית לדבר איתי ?"&nbsp;</p> <p>"אחרי זה טוב אנחנו לא יכולים לדבר אל זה כן ואנחנו גם &nbsp;לא יכולים להשאיר את אדמונד לבד איתם" הנהנתי והתיישבתי על הדשא בגינה . כמה מהפנטרים הסתכלו אלינו שתיים מהם התקרבו אלינו אלה היו הבטא והצייד של הלהקה -</p> <p>"פעם ראשונה אני רואה שניי ציידים באותה להקה" נאנחתי ,</p> <p>"אני עדיין לא קיבלתי את תפקיד" הם ניראו מופתעים ,</p> <p>"באמת ? אז איך יש לך כוח ברמה של צייד" משכתי בכתפיי&nbsp;</p> <p>"אני לא יודעת"</p> <p>"בת כמה את ?"</p> <p>"17" הם עוד יותר נראו בהלם ואז הסתכלו על גריי&nbsp;</p> <p>"מה איתך?"</p> <p>"18" הם נרתעו ,</p> <p>"אז רק לא מיזמן קיבלת את התפקיד ואתה כבר ממש חזק מעניין .." הבטא ניראה מהורהר לרגע ,</p> <p>&nbsp;</p> <p>ישבנו כמה דקות בשקט ואז הדלת הכניסה של הבית נפתחה , זיין זאק ואבא יצאו מהבית הם הצעדו אל הכיוון שלנו.</p> <p>זיין דיבר אל הלהקה שלו -</p> <p>"קיבלנו את האישור להישאר לזמן מה כאן בשטח אז קדימה בואו נחזור אל היער"&nbsp;</p> <p>"אם תהיו זקוקים למשהו תיפנו לכאן , ובבקשה אל תעשו בעיות" זיין הנהן והם נעלמו לתוך היער ,</p> <p>"רוזה , מחר ברגע שאת מתעוררת את באה אלי למישרד את מבינה ?!" הוא ניראה כועס , הרמתי גבה לא מבינה מה עשיתי אבל הנהנתי אין לי ברירה אחרת.</p> <p>אדמונד התקרב אלי מאחור ותפס את היד שלי -</p> <p>"רוז בואי נטייל קצת" הסתכלתי על גריי והוא הנהן ,</p> <p>"נדבר מחר"</p> <p>"קדימה בוא" משכתי את אדמונד אל היער אבל לצד השני מהמקום שבוא נעלמו החתולים , לא רציתי להיתקל בהם . הלכנו כמה זמן בשקט חיפשנו מקום שבוא אפשר לשבת ולדבר בנחת , לבסוף מצאנו עץ שנפל התיישבתי ואדמונד התיישב לידי.</p> <p>"אז תספרי קצת מה השתנה בזמן שהייתי בלונדון" ביקש ואני סיפרתי לו , אל הטקס ההתבגרות שבוא חמישה מחברי הלהקה קיבלו על עצמם את התפקיד של השומרי הלהקה (שומרים אלה זאבים שעומדים בדרגה אחת מתחת לצייד לפי התפקיד הם צריכים לבצע את כול מה שהצייד אומר זאבים אלו שומרים אל הלהקה ויש בין הצייד לשומרים קשר טלפטי) אלה היו בנים בני 18 ואם רובם גריי שמר על קשר קרוב אבל היום הוא לא קרה להם לעזור לו וזה היה מוזר אני השאל אותו מחר .</p> <p>סיפרתי לו על הלימודים שלי בבית הספר , על כך שאני מצטיינת ושאני מתכוונת ללמוד באוניברסיטה של שיקגו שם אני אלמד ביולוגיה . אחרי עוד פרטים כמו על ההריון של דיאנה ועוד אל היחסים שלי אם ההורים שאלתי אותו אל הלימודים שלו בלונדון הוא סיפר על חברים חדשים שהכיר בלונדון יחד אם ביאטריס , שמחתי בשבילו אבל בכול פעם ששמעתי את השם של ביאטריס הרגשתי גל של קנאה היא הייתה איתו שנה שלמה הוא והיא התראו כול יום ואני שנה שלמה לא ראיתי אותו אני לא יודעת איזה סוג יש להם אבל אני מפחדת שזה יותר מידידות אני יודעת שהוא אף פעם לא יעבור על החוקים של הלהקה אבל הוא יכול לאהוב אותה ולהיות איתי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אחרי כמה שעות טובות שישבנו החושך כבר התחיל לרדת -</p> <p>"אולי כדי שחזור אתה בטח עייף עוד לא ישנת אחרי הטיסה" הוא חיבק אותי , ואני הרגשתי חמימות כאילו אני נימצאת בבית מתחת לשמיכה יחד איתו וזה הרגיש נכון .</p> <p>"בואי נלך" אדמונד ליווה אותי עד הבית ואז נסע בחזרה לבית שלו , ההורים שלו הלכו כבר ממזמן אבא ואימא היו עסוקים במשהו זאק ודיאנה נסעו כבר הביתה אז עליתי למעלה והתקשרתי אל גריי -</p> <p>"היי רוז "</p> <p>"היי גריי , אני חופשיה עכשיו לבוא אלייך הביתה ?"&nbsp;</p> <p>"את בטוחה ? לא רצית להיות קצת אם אדמונד ?" הקול שלו היה אדיש ורציני ,</p> <p>"הוא עייף מהטיסה אז הוא הלך הביתה לישון , אני אבוא בעוד כמה דקות" ניתקתי את הטלפון ויצאתי לכיוון של הבית שלו בדרך התקשרתי אל סשה וקאט ביקשתי מהן לקרוא גם לבנים ולבוא באוד שעה לבית של גריי , ידעתי שאבא כועס כול פעם שהוא מגלה שאני נישארת בבית של גריי לבד רק איתו עד מאוחר בלילה לא רציתי שיהיו בעיות וגם לא רציתי לחזור להיות בבית .</p> <p>הדלת הייתה פתוחה וגריי חיכה לי בסלון שלו הוא שכב על הספה וראה טלווזיה , היה שקט כמו תמיד הרי גריי גר לבד עבר חמש שנים מאז המוות של ההורים שלו ועברה שנה מאז המוות של אנסלן וסולן , אני לא יודעת אם הוא התרגל לבדידות או שהוא כבר לא מראה את זה לאחרים אבל הוא תמיד שמח כשהיינו באים אליו .</p> <p>"גריי קראתי גם לכול החברה לכאן , הם &nbsp;יבואו בעוד שעה אז נישערו לנו 60 דקות לדבר" גריי גיחך והתיישב ,</p> <p>"בואי תישבי איתי" התיישבתי לידו והוא חיבק אותי , התחושה של הידיים שלו סביבי הייתה נעימה ורגועה תמיד הרגשתי ביטחון בין הידיים שלו . היה זמן שהרגשתי אליו יותר מקשר של חברים טובים אבל ידעתי ששום דבר מזה לא יצליח וידעתי על הרגשות שלו עלי וכול פעם מחדש הזכרתי לו שאני מאורסת ידעתי שזה מכאיב לו אבל לא הייתה לי ברירה אחרת הוא צריך לזכור שאין לנו שום סיכויי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>"רציתי לדבר איתך על כול עניין התפקיד שלך " חיכיתי להמשך של הדברים ,</p> <p>"החלטתי לדבר אם אבא שלך אל התפקיד שלך , כולם כבר יודעים שאת הולכת להיות ציידת אבל זה היה קשה כתהיה נשואה לאדמונד אז אני אדבר איתו אל כך שיבטל את התפקיד אני יכול להסתדר גם לבד" המילים שלו עיצבנו אותי , השתחררתי מהחיבוק שלו וזזתי -</p> <p>"אתה לא תעשה את זה !" הוא הרים גבה ,</p> <p>"למה ?"</p> <p>"כי אני לא רוצה שתעשה את זה , אני כן רוצה להיות ציידת אני לא רוצה לחיות חיים משעמים כן אני אהיה נשואה אל אדמונד נו אז מה ??? אני יכולה לעשות שתי תפקידים באותו הזמן !" אמרתי בעצבנות ופתאום ראיתי את הכאב על הפנים שלו הוא לא אהב לדבר על עניין הנישואים שלי אבל עכשיו אין ברירה -</p> <p>"אתה עד כמה קשה לי לקבל את זה שאני צריכה להינשא למישהו שההורים שלי בחרו , כול החיים שלי הייתי סגורה בתוך הבית ורק אנשים שהם בחרו יכלו להתקרב אלי !! אתה לא יודע איך זה לחיוך ככה כמו בכלוב ! זאק הבטיח שזה לא יקרה יותר לשום בת המשפחה של האלפא אבל אני חייבת לעבור את זה ! אז אם אני חייבת לעשות את זה אני מקבלת לפחות משהו שישחרר אותי &nbsp;מדי פעם מהתפקיד!" צעקתי אליו הוא ניראה מופתע לרגע , ואז הבעת הפנים שלו התחלפה להיות עצבנית -</p> <p>"זה מסוכן מידי בשבילך ! חוץ מי זה מה תעשי כשיהיו לך ילדים את לא יכולה לסכן את עצמך כשיש לך משפחה"</p> <p>"מה איתך ?! אתה לא מכוון להתחתן בחיים? הרי בסופו של דבר גם לך יהיו אישה וילדים!"</p> <p>"אני לא בטוח בכלל שזה יקרה מתי שהוא אבל לא בקרוב אבל את הולכת להתחתן עוד שנה"</p> <p>"אני לא התחיל להוליד ילדים ישר , אני הולכת לאוניברסיטה בהתחלה"&nbsp;</p> <p>"זה לא משנה"</p> <p>"אתה לא תיקבע מה משנה או מה לא ! אתה לא אבא שלי ואני אמרתי שאתה לא תלך לדבר אם אבא כי זה לא עניינך" הוא ניראה כועס יותר ויותר -</p> <p>"את יודעת שאני לא מרגיש אלייך רגשות אבהיים !! - הוא טפס את הסנטר שלי - אני לא רוצה לאבד עוד אדם שאני אוהב , איבדתי כבר מספיק אנשים אני לא רוצה לאבד אותך את מבינה אותי" נאנחתי וליטפתי את הלחי שלו &nbsp;</p> <p>"אני מבינה , אבל אני מסוגלת להגן על עצמי חוץ מי זה אני לא אהיה לבד אתה תהיה שם איתי - ואני אהיה שם איתך כשתמצא את החצי השני שלך ואנחנו נישמור על הלהקה ביחד !" הוא חיבק אותי והרגשתי פתאום את הדמעות שלו מרטיבות אותי זה הכאיב לי -</p> <p>"גריי אני לא העזוב אותך אף פעם אני מבטיחה , אבל יבוא היום שתפגש מישהי שתהיה חשובה לך יותר ואתה תצטרך לשחרר אותי ולהיות מאושר" הוא בלע את הרוק והסתכל עלי הדמעות נעלמו והוא חייך בעצב -</p> <p>"זה יהיה קשה במיוחד שאני אוהב אותך כול כך ! אולי את לא מרגישה את אותו הדבר אבל בשבילי את היא החצי השני שלי"&nbsp;</p> <p>שמעתי את המכונית של החברה נעצרת מול הבית ,</p> <p>"אני אוהבת אותך מאוד ואתה ממש חשוב לי אבל אני חייבת לעשות את זה אני לא יכולה לברוח מהתפקיד שלי ומהעתיד שלי הוא יבוא ואם ההורים שלי החליטו שאני התחתן עם אדמונד אז אני התחתן איתו אין לי ברירה אחת אני לא רוצה לפגוע במשפחה שלי ולא בכבוד של אנסלן וסולן" גריי נירעד כשמע את השמות שלהם -</p> <p>"אני לא רוצה המוות שלהם יהיה לשב ואני בטוחה שגם אתה לא רוצה" הוא הנהן , החברה נכנסו לתוך החלפנו ברכות של שלום והתיישבו על הספות והתחלנו לראות סרט . הגעתי הביתה בערך ב -2 בלילה ונפלתי על המיתה היום הזה היה ממש מעייף ומחר אני צריכה ללכת לבית הספר הזעפתי פנים ונירדמתי .</p> <p>&nbsp;</p> <p><br /><img style="width: 550px; height: 654px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/40/71/714041/posts/27348970.jpg" border="0" alt="" /><br /></p></div>Sat, 29 Jun 2013 16:25:00 +0200vumpy@walla.com (Blood lady - Red wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13831330http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714041&blog=13831330http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13831326<div align="right" dir="rtl"><p>פרק 2 -</p> <p>2012 אני בת 17 -</p> <p>&nbsp;</p> <p>עברה שנה מאז שאדמונד עזב לאנגליה . בשנה הזאת קרו הרבה דברים ששינו את הלהקה הופיע צייד חדש זה גריי הוא הצייד הכי צעיר שהיה אי פעם בדרך כלל בוחרים אותם יותר מאוחר אבל בזמן האחרון נישמעים שומועות בקשר ללהקות פראיות של משני צורה הם הרבה פחות אנושיים מאיתנו . בגלל השמועות אלה הם ישר נתנו גריי את התפקיד ולא רק זה ביום ההולדת של בת הדודה שלי , סלינה היא הייתה בת שנה בדיוק הדודים שלנו הזמינו את המשפחה שלנו לחגיגה. בחגיגה היה שמח ומשפחתי אפילו שהיינו בסביבה של להקה אחרת . דוד שלי לקח אותי לצד גם בלהקה שלו הופיע ציייד חדש הוא היה צעיר בן 20 אולי הוא הסתכל עלי בסקרנות -</p> <p>"את עוד צעירה אבל אני מרגיש את הכוח שלך , את גם תקבלי על עצמך את התפקיד של הציידת" צחקתי בקול רעם אנשים הסתכלו אלינו לכמה שניות ואז חזרו לשיחות שלהם ,</p> <p>"זה בלתי אפשרי יש לנו כבר צייד בלהקה וחוץ מי זה אני לא יכולה להיות ציידת אני מאורסת לבטא של הלהקה אני אמורה להביא ילדים ולא להגן על הלהקה" דוד שלי הניד בראשו ,</p> <p>"אני מרגיש את זה , יש עוד יותר משנה אבל הכוח שלך גדל וגדל אני מרגיש אותו ואני בטוח שגם אבא שלך ובני משפחתך אבל הם לא מבינים מה קורה איתך את הרי יודעת מה את , תמיד היית שונה מהילדים האחרים"</p> <p>"אני לא היחידה גם גריי היה כזה"</p> <p>"כי שנייכם ציידם" הנדתי בראשי ,</p> <p>"זה בלתי אפשרי וזהו אני לא רוצה להמשיך את השיחה הזאת" דוד שלי נאנח ובילגן את השיער שלו אבל לא עצר אותי הלכתי משם .&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>מאותו היום הרגשתי אחרת כאילו המילים של דוד שלי פתחו לי את העניים , באמת הרגשתי אחרת הרגשתי איך אני קשורה אל כול הלהקה אני מרגישה את הרגשות שלהם ותמיד יודעת מי בסכנה ומי נמצא במקום בטוח .</p> <p>עמדתי מול המרעה היום אדמונד חוזר בחזרה יחד אם ביאטריס החברה הכי טובה שלו , אפשר להגיד שסלחתי לו יותר נכון הבנתי שטעיתי בכך שהאשמתי אותו אבל זה לא מקל על כך שאנחנו הולכים להתחתן .</p> <p>אדמונד לא היה הגבר היחיד בחיי , גריי החבר הכי טוב שלי אני מכירה אותו כול כך הרבה זמן ומרגישה שתמיד הוכל לסמוך אליו בכול דבר הוא הבין אותי טוב יותר מכול אחד אחר משום שהינו דומים .</p> <p>אני חושבת שאני אוהבת אותו ,אבל אני צריכה לשכוח את הרגשות שאלה אני מאורסת לאדמונד ואני צריכה להחזיר את הרגשות שלי בחזרה כדי להקל על העתיד .</p> <p>&nbsp;</p> <p>הסתכלתי במראה התלויה על הקיר מול המיתה שלי , החדר היה מאור באור השמש השיער שלי בער באור השמש הוא נהיה כהה יותר , גבהתי בשנה הזאת לא נראיתי יותר כמו ילדה קטנה הפנים שלי התחדדו והפכו לפנים של אישה צעירה הגוף שלי התפתח גם כן הייתי לבושה בשמלה סגולה ככה צמודה בחזה ומשוחררת עד מעל הבירכיים אספתי את השיער לפקעת מרושלת העניים היו מאופרות בצבעים כההים העור היה זהוב כמו תמיד חיפשתי את נעלי העקב השחורות שלי ומצאתי אותן מתחת למיתה החדר היה מבולגן כמו תמיד .</p> <p>&nbsp;</p> <p>פתאום נישמע הצליל של שיחה בסקייפ , התקרבתי אל מחשב הנייד וראיתי שזאת שיחה משותפת סשה וקאט שתייהן היו חלק מהחבורה שלנו סשה בלונדינית עם עניים כחולות בגילי אחות של ריד שגדול מאיתנו בשנה הוא היה בלונדיני עם עניים חומות הם דומים מאוד חוץ מצבע העניים . קאט ההפך מסשה היה לה שיער שחור ועניים חומות בהירות שהיה בהן גם גוונים זהובים היא הייתה בת הזוג של רד , ויש גם את דן הוא הנער המוזר בחבורה שלנו יש לו שיער שחור והקצבות של השיער צבועים לכחול אלקטרו העניים שלו הם כחולות ירוקות והצבע בשיער ובליט אותן .</p> <p>כולנו חברים כבר כמה שנים וכולנו בשנה האחרונה בבית הספר .</p> <p>עניתי לשיחה וישר הופיעו הפרצופים של שתי הבנות שהיו כול כך שונות אחת מהשנייה סשה הייתה קופצנית ואנרגתית וההפך הגמור ממנה היא קאט ההתנהגות שלה הייתה דומה יותר להתנהגות של חתול שחור ועצלן היא שתייהן חיכו אליי -</p> <p>"היי מה קורה ? איך את מרגישה לגבי הפגישה המחודשת שלך אם אדמונד?" ישר סשה התחילה לשאול שאלות ,</p> <p>"את מלחיצה אותה יותר ממה שצריך , רוז הכול היה בסדר את הרי תתקני את הטעות שלך ותסדרי את העניינים בינייכם!" הנהנתי ,</p> <p>"אני קצת בלחץ , אבל הכול יהיה בסדר" ניסיתי להרגיע אותי יותר מאשר אותן , שתייהן הסתכלו אלי במבטים המביעים דאגה .</p> <p>"הוא כבר אמור להיות בבית השעה הזאת ובקרוב הוא וההורים שלו יגיעו לכאן"&nbsp;</p> <p>"מה אם גריי ? מה את מתכוונת לעשות אם הרגשות שלך אליו" כיווצתי את גבותיי -</p> <p>"סשה בבקשה יש לי עכשיו מספיק בעיות כדי לחשוב אליהם אני הטפל בזה אחר כך , אני הצטרך לשכוח את גריי אין לי ברירה אחרת , אני צריכה ללכת נדבר אחר כך" מלמלתי וניתקתי את השיחה.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>ירדתי למטה , זאק ודיאנה כבר הגיעו כולם ישבו וחיכו בסלון התיישבתי ליד דיאנה ונישקתי לה ולזאק אל הלחי הבטן שלי התכווצה והרגשתי פרפרים בבטן היד שלי תופפה אל הרגל שלי והרגשתי שאם כול דקה הלחץ שלי גדל דיאנה הניחה את היד שלה אל שלי -</p> <p>"הכול יהיה בסדר את צריכה להירגע קצת" אפילו המילים המרגיעות שלה לא עזרו לי הפעם , בלעתי את הרוק והרגשתי איך הלחץ ניתקע לי בגרון . הקשבתי לצלילים בחוץ ושמעתי מכונית נעצרת מול הבית התחלתי להתנשם אבא שלח אלי מבט עצבני -</p> <p>"תירגעי כבר" הוא ציווה אלי אימא שלי שלחה לו מבט מעוצבן עוד יותר ,</p> <p>"אל תכעס עלי זה ברור שהיא בלחץ מהפגישה אז אל תלחיץ אותה עוד יותר" נאנחתי בקול בלעתי את הלחץ לרגע והצלחתי להירגע הלב שלי פעם לאט יותר , דיאנה חייכה -</p> <p>"כול הכבוד" זאק גלגל את ענייו ושמענו את הדפיקה על הדלת , אבא הלך לפתוח להם את הדלת שמעתי את הדיברי השלום שלהם שמעתי איך אבא תופך על הכתף של אדמונד והם הצעדו אל הסלון .</p> <p>הראשונים נכנסנו אבא וההורים של אדמונד רק אחריהם נכנס אדמונד , הדבר הראשון שעלה לי לראש שהוא לא השתנה הוא נישאר אותו אדמונד שהיה לפני שנה אבל כשפגשתי את העניים שלו ראיתי את השינוי בעניים שלו הוא ניראה רציני יותר המבט שלו היה הרבה יותר מבוגר הוא חייך אלי קמתי ממקומי והתקרבתי אליו , ברגע שהייתי במרחק של הושטט יד הוא לקח את היד שלי ונישק אותה -</p> <p>"אני שמח לראות אותך , התגעגעתי" חייכתי והרגשתי שהלחיים שלי מתחממות ,</p> <p>"גם אני שמחה לראות אותך , לא השתנתה בכלל" הוא גיחך ,</p> <p>"אני לא אבל את כן תיראי את עצמך את כבר ניראת כמו אישה צעירה ולא נערה" הוא חיבק אותי סיבב הכתפיים והרגשתי איך הלב שלי פועם יותר מהר בהתחלה לא הבנתי למה אבל פתאום הרגשתי סכנה , לא זאת לא אני זה מישהו מהלהקה קפאתי במקום הרגשתי את הפחד שלה ופתאום הייתי בתוך הראש שלה היא הריחה חתולים , חתולים גדולים זאת הייתה להקה של פנטרים שחורים הם היו ממש גדולים היא לא זזה היא לא יכלה לעשות כלום היא הייתה אחת והם הרבה היא הרגישה את הסכנה הם היו פראיים ואז בבת אחת יצאתי מהראש שלה התנתקתי מאדמונד -</p> <p>"אבא , לינה בסכנה - להקה של פנטרים מתקרבת לשטח שלנו הם כבר ממש קרובים אליה היא לא תוכל לעשות דבר הם בערך 10 והיא אחת גריי כבר בדרך אליה אבל צריך לעזור לו" אמרתי בפאניקה וישר הורדתי את נעלי העקב -</p> <p>"אני באמת מצטערת , אבל אני חייבת לעזור להם" אבא קם ממקומו -</p> <p>"את תישארי כאן , זאק תלך אתה " נהמתי בזעם ,</p> <p>"לא אני הלך איתו אני חייבת לעזור" הרגשתי כאב בחזה הרגשתי את הצורך לעזור להם -</p> <p>"זאק בבקשה מהר יותר " אמדמונד נעמד לצידי -</p> <p>"גם אני הלך איתכם את תצטרכו את כול העזרה שתוכלו למצוא" אבא הסתכל עלי בכעס ואז פתאום הפנים שלו התבהרו הוא הבין ,</p> <p>"בסדר רוזה את יכולה ללכת" אימא קפצה על הרגלים ,</p> <p>"לא זה מסוכן "&nbsp;</p> <p>"זה התפקיד שלה" אם המילים האלה יצאתי בריצה מתוך הבית , זאק ואדמונד רצו אחריי הם לא ידעו לאן ללכת לכן עקבו אחרי רצתי במהירות שלא התאימה לבני אדם הרגשתי את הסכנה מתקרבת עכשיו הרגשתי שגם גריי בסכנה הוא כבר שם .</p> <p>הם היו בגבול הצפוני של השטח הלהקה , לכך לנו שתי דקות להגיע לשם ברגע שהיינו מספיק קרובים השתנתי לזאבה ורצתי במהירות גדולה יותר ראיתי את הגב של לינה היא עמדה מאחורי גריי וניראתה מפוחדת מולם עמדה קשת של פנטרים שחורים ענקיים הם היו גדולים מאוד בחיים לא ראיתי חתולים גדולים כאלו הגוף שלהם היה שרירי מאוד וכפות שלהם היו עוצמתיות וידעתי שבהם מסתתרים ציפורניים ענקיות וקטלניות הם היו חיות חזקות ומיהירות אבל זה לא היה מספיק הם לא רגילים לעבוד בקבוצה הם חיוך שאוהבות לעבוד לבד אנחנו לעומת זאת חזקים גם אחד אחד אנחנו מהירים מחזקים השיניים שלנו מסוגלות לקרוע לגזרים את הבשר של האוייב וברגע שאנחנו כמה זאבים אי אפשר לנצח אותנו.</p> <p>אדמונד וזאק השתנו גם נעמדתי לצד גריי השתנה גם , ואז שמעתי את זאק פונה אל האלפא של החתולים הוא היה הכי גדול מהם לצידו עמד הבטא והצייד של הלהקה שלו הרגשתי את זה לפי האנרגיה שהם הקרינו .</p> <p>"שלום לכם , שמי הוא זאק ואני הנציג של האלפא"</p> <p>"נעים להכיר שמי זיין ואני האלפא של הלהקה"</p> <p>"אפשר לדעת למה אתם רוצים להיכנס לשטח שלנו ? ולמה רציתם לתקוף אחת משלנו ?"</p> <p>"לא רצינו לתקוף אותה , רצינו שהיא תיקרה למישהו כדי לאפשר לנו פגישה אם האלפא שלכם" הסתכלתי על לינה היא שלחה אלי מבט מפוחד ואני בפלטתי גיחוך עד כמה שזה יכול לישמע כמו גיחוך בזמן שאני בצורה זאבית.</p> <p>"אם הייתם באים בשלום הייתם משתנים לצורה האנושית שלכם כדי לדבר , היא אחת ואתם הרבה במיוחד כשאתם בצורה השנייה שלכם איך היא עוד יכולה להגיב על כך ?" האלפא הסתכל אלי בסקרנות ואז השתנה לצורה האנושית שלו , הוא היה נאה היה לו שיער ארוך בצבע חום בהיר ועניים ירוקות בהירות הוא היה שרירי וערום סובבתי את הראש כדי לא להסתכל אליו וראיתי שלינה עושה את אותו הדבר אבל בגלל הצורה האנושית שלה ראו עד כמה שהיא מובכת הפנים שלה היו אדומות .</p> <p>"באנו בשלום , מצטערים זאבה קטנה שהפחדנו אותך" לינה הנהנה במהירות אבל לא הסתכלה אליו , זיין גיחך היה לו קול צרוד קצת הקול היה נעים לאוזן . זאק פנה אל אדמונד -</p> <p>"אני הלך לדבר אם אבא ואתם תישמרו אליהם , לינה את יכולה ללכת " לינה הנהנה , היא וזאק נעלמו בין העצים המשכתי לעמוד מול האלפא הוא הסתכל אלינו בסקרנות , הרחתי את האוויר הריח של החתולים הזכיר ריח של עלים דשא וגשם . עמדנו בשקט מקשיבים מחכים שזאק יחזור גריי פנה עלי -</p> <p>"אני צריך לדבר איתך אחרי זה טוב?" לא הספקתי לענות כי אדמונד ניכנס באמצע -</p> <p>"לא היום גריי אני לא ראיתי הרבה זמן יש לי את הזכות לקחת אותה לעצמי ליום אחד לא ?"</p> <p>"בואו לא נדבר על זה עכשיו בסדר בהתחלה באו ניפתור את הבעיה הזאת בהתחלה - הפנתי את הראש אל החתולים - ואז ניפתור את הבעיות ביניינו" גריי ואדמונד הנהנו ,</p> <p>"יופי , לא נצטרך לחכות הרבה זמן זאק כבר קרוב" שמעתי אותו רץ אלינו במהירות אבל אנושית הוא לא השתנה יותר הוא רץ אם חבילה של מכנסים ועוד שלושה חולצות הוא הושיט אותן לחתולים זיין לקח לעצמו מכנס וכול שאר הלהקה גם השתנתה בחזרה הם לא התביישו בעירום שלהם היו שם שלוש בנות וכול השאר בנים כנראה החולצות לבנות הרי הן לא יכולות להיפגש &nbsp;אם אבא שלי בחזה חשוף .</p> <p>הם התלבשו והתחלנו לצעוד לכיוון של הבית שלנו , זאק התקרב עלי ואמר לי -</p> <p>"רוזה זאת כבר השימלה החמישית שאת הורסת , אימא כועסת אלייך " נאנחתי ,</p> <p>"אני כבר רגילה לצעקות שלה אתה יודע את זה" הוא גיחך ,</p> <p>"כן , אבא ואימא לא ציפו שתהיה כזאת חסרת מישמעת"&nbsp;</p> <p>"זאת אשמתם ואתה יודע את זה , אני הולכת לחדר שלי להתלבש" הגברתי את הקצב מחוץ לבית חיכתה לי משרתת אם שמיכה התקרבתי אליה והיא שמה אלי את השמיכה החלפתי צורה ותפסתי והתעטפתי בשמיכה ראיתי מזווית העניין שכולם כבר מתקרבים לבית ועליתי לחדר שלי .</p> <p>&nbsp;</p> <p><br /><img style="width: 550px; height: 303px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/40/71/714041/posts/27348962.jpg" border="0" alt="" /><br /></p></div>Sat, 29 Jun 2013 16:24:00 +0200vumpy@walla.com (Blood lady - Red wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714041&blogcode=13831326http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=714041&blog=13831326