http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998בלוג לאימהות צעירות שמחפשות המלצות קנייה וטיפים מאמא עם קצת יותר ניסיון ובדרך גם כמה דברים מהלבheCopyright 2026 אמא לשתיים. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=13380668<div align="right" dir="rtl"><p>הלכנו לראות את הסרט "מראה מראה-הסיפור האמיתי".&nbsp;</p> <p>לפני שהלכנו לסרט התלבטתי בינו לבין סרט אחר אז נכנסתי לאינטרנט לקרוא ביקורות- משום מה אלו שקראתי ממש לא שיבחו, למרות שהטרילר נראה מושך. גם העובדה שמדובר בסרט מצולם ולא מצוייר הוסיפה להתלבטות. ברגע האחרון החלטתי שנלך אליו כי הוא מופיע כבר המון זמן ובטח בקרוב ירד, הסרט השני עוד יחכה לנו הרבה זמן.</p> <p>&nbsp;</p> <p>מזל שהלכנו! איזה סרט מהנה!</p> <p>&nbsp;</p> <p>היה פשוט תענוג! סרט מושלם לבנות שאוהבות נסיכות, שמלות וורוד אבל מצד שני גם עסוקות במלחמות וקרבות עם הבנים בגן...</p> <p>שלגיה בגירסה הזאת מתחילה כנסיכה תמימה ומסיימת כלוחמת מתוחכמת! או כמו ששלגיה אומרת בעצמה - "שמעתי סיפורים רבים על הנסיך שמציל את הנסיכה, הגיע הזמן לשנות את הסוף הזה".</p> <p>הבעיה עם הסרט, לדעת רוב הביקורות, היתה שבשלב כלשהוא הוא מתנתק לחלוטין מהסיפור המקורי והופך למשהו אחר לגמרי. בעיני זה דווקא מקור ההצלחה של הסרט! אם מקבלים את השינוי הזה וזורמים איתו מקבלים סיפור נהדר, אגדה נפלאה ומהנה!</p> <p>הסרט מצחיק אבל לא מטופש, העלילה סוחפת ומתפתלת אבל מאוד ברורה, ג'וליה רוברטס נפלאה כמלכה הרעה ושלגיה ממש מקסימה, התלבושות והתפאורה מצויינים - כל כך צבעוניים, עשירים ומושקעים. </p> <p>אוי, כל-כך נהננו, צחקנו, התלהבנו, דאגנו ושמחנו!</p> <p>וזה עוד בלי לדבר על סצנת הסיום המקסימה שכוללת ריקוד בסטייל הודי... (חבל, חבל רק שלא דיבבו את שיר הסיום! יכלו לתת עוד מאמץ קטן ואחרון),יצאנו מזמזמות ומרקדות...</p> <p>&nbsp;</p> <p>לכולנו ממש מתחשק לראות את הסרט שוב (אני ממש אשמח לצפות בגרסא הלא-מדובבת הפעם)</p> <p>מומלץ בחום אם עדיין תצליחו לתפוס אותו מציג בקולנוע ואם לא - חפשו אותו בחנות הקרובה למקום מגוריכם...</p> <p>&nbsp;</p> <p>סצנה שלא תשכח לבת השלוש - "אמא, נכון הם מרחו לה קקי של ציפור על הפנים?" (המלכה עוברת טיפול יופי ביזארי לפני הנשף)</p> <p>סצנה שלא תשכח לבת החמש - "אמא, איזה מצחיק זה היה כשהוא נישק אותה ואמר שיש לה טעם של תות בר" (שלגיה זוכה לאיפור תוצרת יער באדיבות הגמדים).</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>והנה הטריילר הכה מקסים שבהחלט מעביר נאמנה את אווירת הסרט.</p> <p>&nbsp;</p> <p><iframe src="http://www.youtube.com/embed/UhJTUxiEBhU" width="420" height="315" frameborder="0"></iframe></p></div>Mon, 23 Jul 2012 23:20:00 +0200imainbal@gmail.com (אמא לשתיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=13380668http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712998&blog=13380668http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=13372038<div align="right" dir="rtl"><p>בשבת בבוקר יצאתי לרגע לאוטו, להביא כמה תיקים שהשארנו בו ערב קודם. הבנות שיחקו ושאלתי אותן אם הן רוצות להצטרף אלי או להישאר לבד בבית. הגדולה (כמעט חמש) הודיעה שזה בסדר, שהיא תשמור על הקטנה ושאני יכולה ללכת. הלכתי. חזרתי אחרי שלוש דקות, בערך. כשחזרתי חיכו לי אחות גדולה עם פנים קורנות שסיפרה בגאווה שהיא הוציאה לקטנה מעדן מהמקרר וגם פתחה לה אותו! ואחות קטנה שנראתה נרגשת מהדאגה הפתאומית והכה מפתיעה בה היא זכתה מאחותה הגדולה והנערצת. ואכן על השולחן חיכה מעדן פתוח עם כפית בתוכו (!) ולצידו גם גבינה צהובה וגבינה לבנה!!! היא אשכרה ארגנה לה ארוחת בוקר!</p> <p>זה הפתיע אותי, בעיקר כי זה לא בא ממני...אני כמעט ולא מבקשת מהגדולה לעזור לקטנה. כן, מידי פעם כשהבוקר לחוץ אני מבקשת שתציע לה בגדים לבישים ("תגידי לה שלא לובשים גרביונים מצמר בקיץ") או שתדליק לה את האור בשרותים אבל בדרך כלל אני פשוט מבקשת שתפסיק להציק לה...</p> <p>זה לא אומר שאני לא מבקשת ממנה דברים, משתיהן אני דורשת, כל אחת בהתאם לגילה-לסדר את החדר, להתלבש לבד, להחליט עכשיו כבר ומייד אם עושים קוקו או צמה! אבל יחד עם זאת אני לא מבקשת מהגדולה לעזור לאחותה הקטנה בדברים שבהם כשהיא הייתה באותו גיל-אני סייעתי לה, דברים שנתפסים אצלי כתפקיד שלי.</p> <p>לפני שנתיים בערך דיברתי עם חברה, אחות בכורה בעצמה &nbsp;שסיפרה כמה מתסכל היה כשכל הזמן הוריה ביקשו ממנה לעזור לאחותה, שהייתה קטנה ממנה רק במעט, והיא רק רצתה שיפסיקו לבקש ממנה לעזור ויבואו לעזור לה, הרי גם היא ילדה קטנה...</p> <p>הסיפור הזה הפתיע אותי לחלוטין כי אני בכלל אחת משני ילדי סנדוויץ ותפקיד הבכורות תמיד נראה לי די נוצץ, אבל הוא העביר מסר שנראה לי כל כך חשוב ונכון&nbsp;אז עזבתי אותה, את הגדולה שלי, שחררתי אותה מנטל הבכורות, השארתי לעצמי את התפקיד שלי.&nbsp;</p> <p>טעיתי. כמובן.</p> <p>אי אפשר להתעלם מזה שהיא הבכורה, הגדולה, ובלי לשים לב היא עוזרת המון לאחותה, היא מלמדת המון את אחותה, ואחותה הקטנה מערצה אותה וזה עושה המון טוב לשתיהן.</p> <p>התשובה, כמו תמיד, נמצאת באמצע, או כמו שאמרה לי אחותי שלי הבכורה &nbsp;- במקום שבו היא רוצה, במקום שבו היא אוהבת את זה ונהנת מזה -קדימה, יאללה, תציעי לה לעזור, תעודדי אותה, שתרוויח את התחושה שהיא בוגרת ואחראית, היא רק תגדל מזה. אבל כשהיא תתחיל להתרעם שחררי, יש לה מספיק חובות חוץ מלעזור לאחותה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אז כרגע אני הולכת על גישת "לעודד אבל לא לדרוש", מנסה לפחות...</p> <p>&nbsp;</p> <p>ובנושא הזה אני ממליצה על הפרק הבא מתוך הסידרה "אחים לכל החיים" של גלית גוטמן, אומנם המקרים בו קיצוניים למדי אבל הוא בהחלט מעורר למחשבה לגבי יחסי ילדים-הורים אצלכם במשפחה (זאת שבה אתם הורים וגם זאת שבה אתם ילדים...)</p> <p>&nbsp;</p> <p>בהצלחה (:</p> <p>&nbsp;</p> <p> <object width="448" height="366" data="http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="allowfullscreen" value="true" /> <param name="allowscriptaccess" value="always" /> <param name="flashvars" value="VideoID=164185&amp;ArticleID=917997&amp;SectionID=0&amp;CategoryID=0&amp;HiroRatio=0" /> <param name="src" value="http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf" /> </object> </p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Wed, 18 Jul 2012 18:20:00 +0200imainbal@gmail.com (אמא לשתיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=13372038http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712998&blog=13372038http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12665572<div align="right" dir="rtl"><p>אני לא חושבת שאני אחדש או אפתיע אף אחד אם אכתוב שמהיום שהבנות נולדו אני מחפשת את הדרך "הנכונה" לי, או שלי, להיות אמא. כולנו, מן הסתם, רוצים להיות הורים טובים, כשמטרת העל שלנו היא לגדל ילדים מאושרים, ילדים שמחים, ילדים חסינים נפשית, דברים כאלה. איך שהוא במהלך החודשים והשנים שאת אמא פתאום מתגבשת לך מן ראיית עולם, בלי לשים לב נוצרת לך אג'נדה של מי את כהורה ואיך את מתנהגת ומגיבה לילדים במקרים וארועים מסויימים למשל היחס שלך לאוכל שהם אוכלים או לא, לטלויזיה, לרצונות חופשיים שלהם שלא תמיד תואמים את הסיטואציה, להקראת ספרים, לגינת המשחקים ועוד. בלי לשים לב יש לך תורה, יש לך מה כן ומה לא ומה לעולם לא, ולפעמים את מוותרת (או נשברת...) ולפעמים לא. אבל את נהיית אמא. ואת מרגישה שלפחות את חלק מהדברים את עושה טוב, אפילו ממש טוב. ועדיין לפעמים מקננת בך השאלה האם אני עושה נכון?&nbsp;</p><BR><p>אז הנה כתבה מקסימה שהתפרסמה היום בכלכליסט שמראה מה ילדים זוכרים מההורים שלהם, מהם זכרונות הילדות הטובים שלהם מהוריהם. והמסקנה (הכה משמחת בעיני) היא שהם זוכרים דברים פשוטים, קטנים: יחס, תשומת לב, השקעה, אינטימיות. הכתבה מקסימה בעיני ונותנת בטחון שאכן אלו הדברים הפשוטים שנותנים כל כך הרבה לילדינו. ממליצה בחום לקרוא וליישם (:</p><BR><p><a class="blog" href="http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3526797,00.html" target="_blank">והנה הכתבה</a></p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>קיץ נעים!</p></div>Fri, 05 Aug 2011 17:56:00 +0200imainbal@gmail.com (אמא לשתיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12665572http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712998&blog=12665572http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12592499<div align="right" dir="rtl"><p>אין כמו דפי צביעה לחימום האווירה כשמגיעים אורחים חדשים הביתה או לחילופין לקירור האווירה כשהבית רועש וגועש והצעקה "אמאאאא! היא חטפה לי" או "אוף אמא, היא שוב מציקה לנו" נשמעת לעיתים תכופות מידי. כשדפי הצביעה מגיעים לשולחן יחד עם כמות נדיבה של צבעים (חס וחלילה שלא תהיה שוב סיבה לריב...) פתאום נהיה שקט בבית...</p> <p>&nbsp;</p> <p>אז האתר המוביל אצלי ברשימה כיום הוא אתר <a class="blog" href="http://www.similarsites.com/goto/www.coloring-pages-kids.com?ref=063710598_0" target="_blank"><strong>הזה</strong></a>&nbsp;שנקרא "coloring pages for kids" שמצאתי כשחיפשתי אתר דפי צביעה להדפסה שיהיה מספיק עשיר ומגוון כדי שלא אצטרך לחפש אתר נפרד לכל בקשה מצד הגברות פה בבית... יש בו מגוון גדול של דפי צביעה לילדים ממויינים בצורה יעילה לפי קטגוריות ואפשר למצוא שם דפי צביעה כמעט בכל נושא אפשרי כולל דיסני (והנסיכות של דיסני כמובן), סדרות טלויזיה (דורה, דורה), סרטים (מדגאסקאר!), בעלי חיים, ספורט, תחבורה, דינוזאורים ועוד המון.</p> <p>&nbsp;</p> <p>וגם חשוב ונוח - שדפי הצביעה ממש נמצאים באתר ובלחיצה אחד מגיעים לאופציית ההדפסה, זה לא עוד אחד מהאתרים שכשאת לוחצת על הציור מסתבר שזה לינק לאתר אחר שבו, אם יש לך מזל, באמת נמצא הציור ורק שם תוכלי להדפיס...</p> <p>&nbsp;</p> <p>יאללה, מי באה לצבוע איתי איזו בראצ'ית...</p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: center;"><img style="width: 450px; height: 450px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/98/29/71/712998/posts/22947616.jpg" border="0" alt="" /></p></div>Thu, 30 Jun 2011 23:20:00 +0200imainbal@gmail.com (אמא לשתיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12592499http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712998&blog=12592499http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12579352<div align="right" dir="rtl"><p>את "סקוצ'קיד צורה וצבע" קניתי לגדולה כשהתחילה להצליח להרכיב את פזל הצורות, שהוא משחק בסיסי מצויין (נו, הטקסט הקבוע: מוטוריקה עדינה, תאום עין-יד, למידת צבעים וצורות וכו...),&nbsp;הרגשתי אז שהגיע הזמן לעלות מדרגה ממשחקי התינוקות למשהו מורכב יותר. לא הכרתי עדיין את הסדרה של סקוצ'קיד, פשוט חיפשתי משחקי קופסא שמתאימים לגילאי שנה-שנה וחצי.&nbsp;אני זוכרת שעמדתי בחנות צעצועים מול ערמות אדירות של משחקי קופסא והתקשתי למצוא שם משחקים לגילאים הצעירים. אחד הבודדים שמצאתי היה זה אז ברור שקניתי אותו.</p> <p>המשחק בנוי מארבעה לוחות דו צדדים (סה"כ 8 אפשרויות) ומסט של צורות עם סקוצ'ים. צריך להדביק כל צורה במקום הנכון בלוח, אותן צורות משמשות במספר לוחות. מה שנפלא בעיני זה שרמת הלוחות היא שונה וכך הילדות התחילו עם הלוחות הראשונים של התאמת צבע או צורה בלבד ובהמשך עברו להתאמת צבע וצורה יחד. היום הקטנטנה יושבת לבד ומבצעת את הלוחות הבסיסים שוב ושוב: מדביקה, מראה לי, מורידה ומדביקה שוב. משחק שילדה יושבת לבד ומבצעת באופן עצמאי שוב ושוב מקבל ממני קרדיט באופן אוטומטי על יכולת המשיכה שלו. ועל זה נוסיף שהוא משפר מיומנויות בסיסיות ובאמת מצויין ללימוד צורות וצבעים. </p> <p>הערה חשובה: מומלץ בשלבים הראשונים להפריד ולתת לילד רק את הצורות השייכות ללוח הספציפי שהוא עובד עליו, כי בהתחלה קשה להם מידי לאתר את החלקים שהם צריכים ללוח המסויים, בהמשך הם כבר לומדים לזהות לבד את החלקים.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>בהמשך קניתי גם את "סקוצ'קיד לבוש" שבת הארבע נהנת עד היום לשחק בו והקטנטנה מלבישה את הבובות בצורה שלא הייתי ממליצה לאף אחד לצאת ככה מהבית. משחק מצויין שאפשר לשבת איתו הרבה וללמוד פרטי לבוש, לבוש מתאים לעונות, ימין ושמאל ועוד. מומלץ גם כן.</p> <p>&nbsp;</p> <p>והנה תמונה:</p> <p>&nbsp;</p> <p><img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/98/29/71/712998/posts/22894908.jpg" alt="" width="600" height="395" /></p> <p>&nbsp;</p> <p>וזה פאזל הצורות המג'וייף שלנו...</p> <p><br /><img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/98/29/71/712998/posts/22894906.jpg" alt="" width="600" height="455" /></p> <p>&nbsp;</p> <p>שבת שלום!</p></div>Fri, 24 Jun 2011 17:19:00 +0200imainbal@gmail.com (אמא לשתיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12579352http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712998&blog=12579352http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12498402<div align="right" dir="rtl"><p>כשהבנות היו קטנטנות, בשלב האוכל המרוסק, תמיד התלבטתי אם זה בסדר לתת להן רסק קנוי. </p> <p> עם הגדולה עוד היה לי קצת יותר זמן ואידתי וגם הקפאתי ירקות ופירות ממש לפי ההוראות של התנ"ך "טעמים ראשונים" (בהזדמנות גם אכתוב על הספר מציל החיים הזה), וכמובן הקפדתי להתחיל קודם בירקות ורק אחר-כך לתת פירות ועוד כל מיני דברים שנראו אז כאמת משמים.</p> <p>עם הקטנה, נו, היא כבר הייתה השנייה, דלגתי על הירקות והתחלתי ישר עם הפירות מהסיבה הפשוטה שאין צורך באידוי אלא לקלף וישר למעיכה בבלנדר הידני. </p> <p>עם שתי הבנות השתמשתי גם ברסקים מוכנים, זה טעים והכי חשוב - זה מוכן... עושים קליק ויש ארוחה. אבל זה תמיד ישב לי על המצפון והרגשתי שזה פחות טוב מלרסק בעצמי. </p> <p>והנה השבוע קיבלנו להתנסות מחיות אורגניות של חברת גורי, "הבחירה האורגנית" זה השם הרשמי שלהן, והנה יש לי עכשיו מצפון אחד פחות לילד הבא.&nbsp;אז עכשיו מסתבר שיש רסקים שאני יודעת בדיוק מה שמו בפנים כלומר פירות אורגניים (בלי ריסוס), בלי חומרים משמרים ובלי מלח (אוי הנתרן!) וסוכר. וגם כמובן טעים ובמרקם הנכון (שזה חשוב!).</p> <p>וכדי להיות רגועה באמת הייתי חייבת לבדוק את התקן האורגני של המחיות ובחיפוש באינטרנט מתברר שאכן מדובר בתקן גרמני שנחשב מחמיר ומהימן מאוד. יופי, אז אני באמת יכולה להירגע... </p> <p>&nbsp;</p> <p>ואגב חוק הטעימות של ירקות לפני פירות - הגדולה שהתחילה לפי הספר קודם בטעימות של ירקות לא אוכלת מאז כמעט כלום, והקטנה שטחנה פירות מההתחלה ממשיכה בדרכה ואוכלת, הרבה. תענוג. </p> <p>&nbsp;</p> <p>אה, וגם נזכרתי שהכי כייף זה כשהקטנטנות בשלב הטעימות כי זה אומר שתי כפיות מהרסק להן ושאר הצנצנת עבורי!</p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: center;"><img src="http://www.theconsciouschild.com/images/100PercentOrganicBabybody.jpg" alt="" /></p></div>Tue, 17 May 2011 22:33:00 +0200imainbal@gmail.com (אמא לשתיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12498402http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712998&blog=12498402http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12489440<div align="right" dir="rtl"><p>קיבלנו ערמה של ספרי ילדים יד שניה מאחותי הגדולה. תענוג. אני כל כך אוהבת ספרי ילדים והספריה בחדר של הבנות כבר כורעת מעומס הספרים, כבר נשבעתי שאני לא קונה להן יותר ספרים, שיש מספיק, שיש לנו מנוי בספריה אבל הנה קבלנו שתי שקיות עמוסות בספרים. אוצר בלום. </p> <p>העניין בספרי ילדים שיש כאלה שלמרות שהם מעולים אם הם לא יצאו לאור בשנים הספציפיות בהן ביקרת בחנויות ספרים למטרת רכישת ספרי ילדים או שמישהו בדיוק נזכר להיפטר מאיזה סטוק ולמכור אותם פתאום ב-1+1 או הכי נדיר - אם זכית במוכרת שבאמת בקיאה בספרי ילדים, אז הסיכוי שתיחשפי אליהם שואף לאפס.</p> <p>וככה, בזכות הירושה נחשפנו לספר מתוק מתוק על...מכשפה! "טרמפ על מטאטא" נקרא הספר שיצא בארץ בשנת 2002 (ואוו, מזמן).</p> <p>הספר המקסים הזה מספר על מכשפה חמודה שזה כבר להיט בקרב הילדים, הגדולה כל הזמן ציפתה שהמכשפה תהיה כבר רעה והקריאה הראשונה עברה בחשש אבל לא, מדובר במכשפה מהסוג הקלולסי שמאבדת דברים ובחברים החדשים הנדיבים שעוזרים לה והיא להם ונוצרת שם חברות אמיתית.</p> <p>אותנו הספר קנה כבר בקריאה הראשונה, המכשפה המתוקה, החריזה המקסימה (זה סיפור שפשוט כייף להקריא) וכמובן הציורים היפים הופכים את הספר הזה לחווית קריאה מהנה שבצידה גם בונוס של מוסר השכל על כמה זה כדאי לעזור ולהיות נדיב(!) - וספרו לי על ילד שלא יזיק לו לחזק את הנקודה הזו...</p> <p>&nbsp;</p> <p>בשקית מצאנו גם את "לקוף יש בעיה" של אותם יוצרים, על הקופיף שאיבד את אמא ונותן בה סימנים כדי שהפרפר הנחמד יוכל לעזור לו למצוא אותה, את הספר הזה אני דווקא כן מכירה וגם הוא חמוד, מצחיק ומאויר נהדר. מומלץ גם כן.</p> <p>&nbsp;</p> <p>על הספרים אחראים&nbsp;גוליה דונלדסון המחברת ואקסל שפלר המאייר.&nbsp;</p> <p>לכו לחפש! ותודה אחותי! (:</p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: center;"><img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/98/29/71/712998/posts/22582396.bmp" alt="" width="278" height="208" /></p></div>Fri, 13 May 2011 17:57:00 +0200imainbal@gmail.com (אמא לשתיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12489440http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712998&blog=12489440http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12430697<div align="right" dir="rtl"><span style="-webkit-border-horizontal-spacing: 2px; -webkit-border-vertical-spacing: 2px;"> <p>הגדולה (רבע לארבע) חזרה מיומלדת של חבר עם מתנה - דג זהב. די גדול, בקופסא די קטנה.</p> <p>הילדה כמובן מאושרת ומתרגשת וכבר הספיקה לשפוך את הדג עם המים (הוא שרד!) מעודף התלהבות.</p> <p>ואני חושבת שבפרשת האימוץ הכפוי הזה מדובר בעצם בהתעללות נטו כלפי כל מעורבים בפרשה:</p> <p>&nbsp;</p> <p>1) הדג - שמצליח מקסימום להסתובב על ציר בתוך הקופסא הקטנה, שהגיע בלי אוכל (כמות אוכל שהייתה מספיקה לכל הילדים עולה בערך 20 ש"ח&nbsp;אבל&nbsp;אף אחד לא חשב על זה), ואני מניחה שלא כל ההורים רצו למחרת אחרי הצהרים לקנות אוכל לדג. אפילו חסרת הבנה בדגים שכמותי מבינה ש-99% מהדגים כנראה ימותו בשבוע הקרוב. לא חבל?</p> <p>2) הילדים - כי כאמור רובם יזכו לראות את הדג שלהם צף על הגב בימים הקרובים, בשביל מה כאב הלב הזה? וזו בדיוק הסיבה שאני משקיעה בדג שלנו וזה מביא אותי לסעיף הבא-</p> <p>3) ההורים - שלמרות שלא ביקשו אימצו חיה חדשה, בהפתעה, בלי ששאלו אותם. חיה שמסתבר (מהאינטרנט) צריכה אקווריום גדול (ועשויה להגיע&nbsp;לממדים גדולים) כולל משאבת חמצן, חול ושאר אביזרים (בינתים הסתפקנו בקערת זכוכית גדולה מסבתא). מישהו גם יצטרך לנקות את האקווריום הזה (מסתבר שדגי זהב הולכים די הרבה לשרותים), ובסוף מישהו גם יצטרך לאסוף את הגוויה ולהוריד את הדג בשרותים בטקס הלוויה מפואר ואחרי הסבר כלשהוא על מה בעצם קרה פה (שאני לחלוטין לא מעלה בדעתי מה הוא יהיה) לילדות. לא ביקשתי חיה חדשה ולא ביקשתי קישוט לסלון, כשארצה אקנה בעצמי. אז למה?</p> <p>&nbsp;</p> <p>אז הורים יקרים, אם אתם מחפשים מתנה לחלק ביום ההולדת של הילד שלכם בבקשה (היי, יש לי דג זהב, אולי המשאלה הזו תתממש), בבקשה, בבקשה, לא דג!&nbsp;יכולה להציע לכם רעיונות אחרים לפרסים שיביאו להתלהבות דומה בקרב הזאטוטים ובלי הטירחה והסבל לכל הסובבים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>האמת שבינתיים כבר ממש נקשרתי לדג...</p> </span></div>Fri, 15 Apr 2011 19:19:00 +0200imainbal@gmail.com (אמא לשתיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12430697http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712998&blog=12430697http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12426677<div align="right" dir="rtl"><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">חופשת פסח מתקרבת, עוד שניה היא כבר כאן, שבוע הבא כולנו בחופש. איזה כייף! ימים מלאים עם הבנות. אז מה נעשה בחופש? לא מוכנה שנבזבז אותם בהתמרחות בבית, עד שכבר יש חופש אנחנו חייבות לצאת ולעשות מלא דברים מעניינים ומיוחדים. אוקי, אז מה נעשה? במה נבחר? יש המון אפשרויות - <span style="mso-spacerun:yes">&nbsp;</span>האינטרנט מלא, הרדיו מספר, תיבת הדואר מתפוצצת. אבל בעצם... אני לא רוצה. לא רוצה לרוץ אחרי הבנות בקניון עמוס, לקפוץ אחריהן בג'ימבורי או לנסות להתחנחן לאיזה מנחה שיתייחס גם אליהן. טוב נכון שאני קצת מגזימה אבל באמת פשוט לא טוב לי אירועים המונים, זה לא אני ואנחנו אף פעם לא באמת מצליחה ליהנות שם. ובכלל התחושה העיקרית היא שאני נורא רוצה פשוט להיות <u>עם</u> הבנות. כן, השנה אני רוצה להיות איתן, לא לידן, לא מאחוריהן, איתן.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">אז ישבתי בערב במרפסת עם קפה ובלי סגריה (אוף, בא לי), בשקט, לנסות לחשוב מה כן, והבנתי שאני אחרת, לא מהזן של האימהות המתקתקות והמפעילות שהכל קטן עליהן (מעריצה אתכן!), וזה בסדר להיות גם כזאת, הבנתי שהדברים שהכי כייף לי ואני די בטוחה שגם לבנות, הם הדברים הפשוטים, הדברים שאנחנו עושות שלושתנו ביחד, באמת, ואז גם נוצר קסם בדינמיקה בינינו, בביחד שלנו. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p>&nbsp;</o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">אז עשיתי לי רשימה. בסוף יצאה רשימה שבכלל לא קשורה לפסח אלא מין רשימה של דברים נעימים שאנחנו עושות ביחד, אז זהו, זה מה שאנחנו עושות מעכשיו ועד פסח ובכלל וגם אחרי:<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p>&nbsp;</o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><u><span lang="HE">הדברים הפשוטים שעושים לנו טוב<o:p></o:p></span></u></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">ללכת לשדה מאחורי הגן/בקצה השכונה, לקטוף סביונים וחרציות ולחזור ולשים אותם בכוס על שולחן האוכל.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">לחקור ולבדוק את הפארקים בעיר ובערים השכנות עם בימבה ותיק גב, עם שמיכה וארוחת צהריים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">ללכת לים בתחילת האביב, לקפל את המכנסיים עד הברכיים ולרוץ פנימה והחוצה מהמים הקפואים, וכמובן לשחק בחול ולאסוף צדפים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">לרדת לדשא של הבניין (שלא ראה ילדים כבר לפחות 15 שנים) עם תיק מלא חלקי משחקים שהבנות ארזו לעצמן, כדור ושני בקבוקי מים (אפילו בלי מוצץ!).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">ללכת ברגל בחזרה מהגן, בשיירה - ילדה, ילדה ואמא, לקטוף בדרך פרחים ועלים, ללטף גדרות, להציץ לחצרות, לדבר עם חתולים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">לקנות גלידה אחרי הגן ולשבת על המדרגה מחוץ למכולת (איך תמיד יש מכולת ליד הגן?) ולאכול אותה בשקט, בלי לחץ ובלי מגבונים (אתגר רציני לאמא בשליטה על דחפים,"אוי הכתם הזה כבר לא ירד" את חושבת לעצמך).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">ללכת לספריה הציבורית ולקרוא כל ספר שרק מתחשק לשלוף מהמדף. <span style="mso-spacerun:yes">&nbsp;</span>והיי בספריית הקטנטנים כן מותר להרעיש!<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">להכין עוגת שוקולד בהחלטה של רגע, ובהחלטה מודעת שלא משנה כמה בלאגן ולכלוך זה יצור לא איכפת לי, ואם חסרים חומרים ללכת ביחד באותו רגע לסופר, ככה, מבולגנות ולקנות (עוגה מומלצת קלילה להכנה וטעימה – "עוגה שילדים אוהבים" של ניקי.ב. <a target='newWin' class='blog' href="http://www.nikib.co.il/recipe-146.aspx">לינק</a>&nbsp;).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">לשכב על מזרון במרפסת עם ערימת משחקי קופסא וערמת ספרים, כל ילדה בוחרת ספר בתורה, ובניגוד לטקס הספר של סוף היום ככה גם יש כח כשמקריאים להתעכב על הציורים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">ללכת ברגל לפארק, לאסוף מקלות ואבנים, לטפס ולשבת על הגבעה ולהשקיף על כל הכלבים (טוב וגם לשחק בגינת השעשועים שם).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">בדרך חזרה לעבור אצל הירקן ולבחור ביחד פירות מכל הסוגים ואחר כך לאכול אותם לארוחת ערב.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">לראות ביחד טלויזיה, ממש ביחד. לא לקפל כביסה תוך כדי, לשבת ביניהן על הספה, לחבק ילדה בכל יד ולהסתכל ולשוחח על מה שרואים, הדברים שעולים שם תמיד מפתיעים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">לשים דיסק עם שירים ולהשתולל! אהההה!<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">וזה רק עכשיו, כשהתחיל אביב, חכו מה נעשה בקיץ...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p>&nbsp;</o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">פתאום התמרחות בבית כבר לא מפחידה אותי בכלל, אה, כמעט...<o:p></o:p></span></p></div>Wed, 13 Apr 2011 19:05:00 +0200imainbal@gmail.com (אמא לשתיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12426677http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712998&blog=12426677http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12387146<div align="right" dir="rtl"><div style="color: black;">הבנות מתות על אמבטיות! הסטנדרט שלנו הוא לפחות 20 דקות במים כל ערב. אחרי שניסינו מגוון גדול של משחקים צפים/מצפצפים/נדבקים/נתלים/מפריחים בועות/מלכלכים גילינו שהכי כייף להן זה אוסף של בקבוקים ריקים שאותן הן ממלאות מים/סבון/שמפו/קצף ועורכות בעזרתם ניסויים מדוקדקים אחת על השנייה (למשל - מי בוכה כששופכים לה מי סבון על הראש? ). הכי פשוט והכי כייף. וככה זה נראה אצלנו...</div> <div style="color: black;"> <div style="text-align: center;" dir="rtl"><img style="width: 334px; height: 481px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/98/29/71/712998/posts/22197584.jpg" border="0" alt="" /></div> <div style="text-align: center;" dir="rtl"></div> <div style="text-align: center;" dir="rtl"></div> <div style="text-align: center;" dir="rtl"></div> <div style="text-align: center;" dir="rtl"></div> <div style="text-align: center;" dir="rtl"><br /><img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/98/29/71/712998/posts/22211548.JPG" alt="" width="389" height="292" /><img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/98/29/71/712998/posts/22211544.JPG" alt="" width="233" height="350" /><br /></div> <div style="text-align: center;" dir="rtl"></div> <div style="text-align: center;" dir="rtl"></div> <div style="text-align: center;" dir="rtl"><br /> <table border="0"> <tbody> </tbody> </table> </div> </div> <div> <div style="text-align: center;"></div> </div> <div style="color: black;"> <div style="text-align: center;"></div> </div></div>Wed, 23 Mar 2011 18:55:00 +0200imainbal@gmail.com (אמא לשתיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712998&blogcode=12387146http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712998&blog=12387146