http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712969heCopyright 2026 ZiiVaa:) , סיפורים בהמשכים. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712969http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712969&blogcode=12049195<div align="right" dir="rtl">תקשיבו, אנשים, הבלוג לגמרי התבלגן לי!אני לא מוצאת שום דרך לתקן את זה וזה פשוט מייאש!החלטתי לפתוח בלוג חדש ( אותו הסיפור, העיצוב וכל הדברים שהיו גם פה, על דאגה ^_^ )זה הבלוג החדש:<p style="margin-to</div>Sun, 19 Sep 2010 18:51:00 +0200__ziva__@walla.com (ZiiVaa:) , סיפורים בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712969&blogcode=12049195http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712969&blog=12049195http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712969&blogcode=12047111<div align="right" dir="rtl">Soul ForSale פרק 3 : גופי קפא למשמע אותם הדברים. הכל היה נראה לי כל כך לא הגיוני... בראשי הדהדו המילים של אותה הילדה האווילית. ''הוא תפוס..הוא איתי...'' היא אמרה. זה היה מצחיק, הרי ניק מעולם לא אהב בנות מהסוג שלה, זולות ומזויפות. הרשתי לעצמי לצחוק בקול רם, זה היה נורא משעשע ניק, מצחיק! לעומתי, שניהם נראו רציניים לגמרי. הם הביטו אחד על השנייה בבלבול. שנייה לאחר מכן מנדי גיחכה. ''מה יש לה?'' שאלה שאלה מיותרת לאוויר. התעלמתי ממנה. ''ניק בחייך, אני מכירה אותך, על תעבוד עליי, אתה יודע שאני שונאת את זה'', אמרתי לו והנחתי בעדינות את ידי על כתפו אך הוא רק הביט בי בבלבול. הוא היה נראה מאוד רציני. אולי אפילו כועס. ''מי מכיר אותך בכלל? תעשי טובה ותתרחקי ממני כמה מטרים.. מוזרה'' אמר לי בבוטות וקם ממקומו. משאיר אותי עם פה פאור. לאחר מכן הוא כרך את זרועו סביב הברבי העונה לשם 'מנדי' שנדבקה אליו והחל לצאת אל מחוץ לכיתה. מנדי לא הפסיקה להתבונן בי במבט הארסי שלה שגרם לי לרצות לחנוק אותה . היא עצרה את ניק והניחה את ידה על עורפו. היא תפסה בפניו והחלה לנשק אותו. זה צרם לי. אני לא יודעת כמה</div>Sat, 18 Sep 2010 18:27:00 +0200__ziva__@walla.com (ZiiVaa:) , סיפורים בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712969&blogcode=12047111http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712969&blog=12047111http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712969&blogcode=12040353<div align="right" dir="rtl"> Soul ForSale פרק 2 : הוא התעורר בזעם למשמע צרחות ברחבי הבית.הוא ניחש שאלה קולות מהקומה שמעליו, שם השכנים תמיד הפריעו והרעישו משום שהוא ידע שאין איש מלבדו ומלבד אשתו, שישנה עכשיו, מכורבלת בזרועותיו בתוך הדירה, אך עם הזמן הבין שמשהו לא בסדר.הוא התמתח במיטה ומבלי שהרגיש נפל אחורנית על גבו.הנפילה הייתה רועשת והוא חשש שתתעורר, אך כאשר התרומם הכל נראה לו מוזר פתאום.המיטה הייתה מיטת יחיד. החדר היה, אומנם פחות או יותר בגודל של החדר שלו, בדירה שלו, אבל החדר היה נראה כחדר של בן נוער. החדר שבו גדל.הוא לא הבין דבר. הוא חיפש סביבו זכר לדירה שלו אך לא מצא שום זכר, אפילו ל</div>Tue, 14 Sep 2010 18:56:00 +0200__ziva__@walla.com (ZiiVaa:) , סיפורים בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712969&blogcode=12040353http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712969&blog=12040353http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712969&blogcode=12036779<div align="right" dir="rtl">Soul For Saleפרק 1 :התעוררתי בבהלה מהחלום המזעזע ביותר שחלמתי עד כה. נשמתי לא הייתה כסדרה, והתקשתי לנשום כראוי כדי לא להיחנק ממקרה של חוסר נשימה. ידי מיהרו אל המצח, לבדוק את חום גופי. המצח שלי בער ויכולתי להרגיש בזיעה קרה מכסה את פניי. רעד בלתי נשלט תקף את גופי כשנזכרתי בחלום המחריד שחלמתי בשנתי... ראיתי את ניק. הוא נהרג בתאונת דרכים, ממש לנגד עיני. גופו היה מרוטש תחת המשאית האכזרית שדרסה אותו במהירות, הורגת אותו לאט. <span lan</div>Sun, 12 Sep 2010 19:35:00 +0200__ziva__@walla.com (ZiiVaa:) , סיפורים בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712969&blogcode=12036779http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712969&blog=12036779http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712969&blogcode=12034508<div align="right" dir="rtl">טוב אני דיי חדשה פה:Pוזה סיפור ראשון שאני מעלה, וזה דיי מלחיץ.. חייבת להודותXDאני מקווה שתצליחו להתחבר לכתיבה/סיפור..אני לא אחפור הרבה.. ופשוט אאחל לכם קריאה מהנה 3&gt;&#9829;~ ~ ~soul for saleהקדמה: ''- לאאאאא!'' צווחה באיימה כאשר ראתה את המשאית הענקית שהגיחה מעבר לפינה, עוברת על גופו, רומסת ושוברת את צלעותיו. עיניה ננעצו בגופו המרוסק והמדמם ללא הפסקה. פניו, שכל כך אהבה, תווי פנים מושלמים עד כאב ועיניים כחולות כמו האוקיינוס הגדול, נראו מרוטשות לגמרי, הרוסות ומלאות חבלות טריות, ועיניו, מלאות החיים והשמחה, נגללו קדימה כשמבטם מופנה אליה. הוא מת. היא הייתה משותקת מהלם. היא לא האמינה שזה הוא, שעד לפני שעה, חשבה שזה היום המאושר בחייה כאשר שאל אותה את השאלה שכל כך אהבה לשמוע מפיו, את הצעת הנישואין, וכבר החלה לדמיין ולפנטז לעצמה, אבל עכשיו הכל דמה. <p class="MsoNo</div>Sat, 11 Sep 2010 19:11:00 +0200__ziva__@walla.com (ZiiVaa:) , סיפורים בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712969&blogcode=12034508http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712969&blog=12034508