http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310בלוג שפתחתי כדי לפרסם בו סיפור שעלה לי בראש ביום חורף בהיר. אז..קריאה מהנה - ואפשר לקרוא לזה "סיפור בהמשכים" .heCopyright 2026 נוקו קאט. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/10/23/71/712310/misc/20987003.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12957932<div align="right" dir="rtl">מצטערת שעבר הרבה זמן מאז הפרק האחרון. לא שמתי לב לזה שהתאריכים עולים ואז מתחילים מחדש.הייתי בלחץ ממבחנים. טוב אני לא בלחץ ממבחנים אבל אני כן רוצה להצליח בהם אז אני לומדת. וימים טסים לנגד עיני. קיבלתי 87 במתמטיקה אני גאה בעצמי. קיבלתי עובר בכימיה אני מתביישת וגאה בעצמי. שנפלתי רק על ההגדרות ולא על החומר שהוא חפר עליו מלא. יש מבחן חוזר - שאיפה :90-100יש מבחן במתמטיקה נוסף- שאיפה : 99-100 אחרת הממוצע שלי יהיה נכשל! ואני מסוגלת למאה!מבחן בהיסטוריה שאיפה ל80. מבחן בביולוגיה שאיפה ל 80-90. זה הולך להיות השבועיים הכי עמוסים שלי מבחינת לימודים. ביולוגיה כימיה מתמטיקה [3 מבחנים חשובים כבגרות שאני פשוט חייבת לעבור את 80 בהם!] אחר כך היסטוריה, אך לזה יש לי שבוע שלם בלי מבחנים אחרים ליד [בנתיים]. שיר מהממם. של להקה שאני מכורה אליה כמה זמן. enjoy להיות או לא להיות , זאת השאלה! [פרק 11] פסעתי לכיוון דלת היציאה מהבית ונזכרתי ששכחתי את הנייד בחדר "אני רצה להביא את הנייד, דקה אני פה!" סיננתי לאנה וקיפצתי למעלה במדרגות "אני מחכה בחוץ" אנה קראה לעברי. פתחתי את ד</div>Mon, 26 Dec 2011 10:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוקו קאט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12957932http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712310&blog=12957932http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12862488<div align="right" dir="rtl"> יצור מוזר! הוא שלח לי. "מה...עשית?" שאלתי את אנה במהירות. "פתחתי את החלון שיפלו וימותו שניהם" אנה ענתה נסערת. "מה?.. מה נסגר איתך!?" שאלתי. "מי הילד?" אנה שאלה.. "מי? מייקל" שאלתי במהירות והצבעתי לכיוונו. "כן" היא ענתה "זה ידיד שלי!" כמעט אמרתי חבר. "ידיד , הוא נגע בך וזה ניראה כמו אונס.. שמת לב איך הגבת?! אן את מכירה אותו בכלל?" אנה הטילה ספק. "כן!" צעקתי. ולפני שהספקתי להגיב יותר מידי ראיתי את [סוג של] הצללית שלהם קופצת מהחלון החוצה. [מכירים את זה שאתם רואים משהו בזווית העין אבל לא ממש רואים. אז ככה זה היה.. לא ממש קלטתי מה קפץ אבל הם נעלמו אז זה כנראה הם]. פאק , זה כל מה שהיה לי לומר לה. שתלך לעזאזל.. מה יש לה.. מה אונס בזה.. ואיך באמת הגבתי . הרהרתי הדבר הבא ששמעתי היה קול צעקה. "מה!?" שאלתי "Ho no.." הוספתי. פחדתי מהמחשבה על של מי היתה הצעקה ולמה. לא רציתי שהכמעט חבר שלי ימות בגלל טעות מפגרת של חברה שלי. שאני כבר לא בטוחה אם היא חברה שלי! .. מה שבטוח אני עצבנית וזה לא יגמר בטוב. "נלך לחדר..?" אנה לא נראתה מודאגת כלל ולהפיך כאילו הוסר לה אבן מ</div>Thu, 10 Nov 2011 10:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוקו קאט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12862488http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712310&blog=12862488http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12780484<div align="right" dir="rtl"> החדר היה חשוך, והואר רק מהאור שחדר דרך התריסים שהיו פתוחים מעט.. זה הספיק להאיר את רוב החדר- הקטן שלו. ראיתי שם משהו. דמות -זרה מוכרת ממש מוכרת. לא זיהיתי אותה. אוי גאד! אנה חשבה זה אח שלך? היא שאלה בתודעה.. שלא ישמע אותנו בחדר. יכולתי להישבע שהיא לא באמת שואלת אותי שאלה כזו! אם זה היה אח שלי-הוא לא היה מפיץ כזו עוצמה ממנו. היה שם נער הוא עמד עם הפנים לכיוון החלון והביט מבעדו.. על מה? לא הבנתי. ואיך הוא בכלל נכנס לפה??! הדמות לבשה בגדים שחורים והשער שלה היה בהיר כמו שלי, הדמות ממאחור הייתה גבוהה מידי להיות אח שלי, אבל הוא היה כל כך דומה לו חיצונית. השער ממאחור היה אותו הדבר בדיוק. לא.. לא נראה לי אמרתי. אנה תפסה לי ביד בחוזקה והרגשתי את פעימות ליבה המהירות שלא הרפו לרגע- היא הייתה די בלחץ מהיצור הזה. האמת שגם אני. מעולם לא נתקלתי בזה לפני. יותר מידי ליום אחד. הדמות הבחינה בנו- חשתי את זה וגם אנה חשה היא הידקה את הלחץ על פרק כף היד שלי.. תרפי מעט זה כואב שידרתי לה במחשבה. סליחה ..אבל הוא הבחין בנו היא חשבה. כל כך מוזר לי לתקשר במחשבה עם אחרים. הוא הס</div>Mon, 03 Oct 2011 20:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוקו קאט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12780484http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712310&blog=12780484http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12753281<div align="right" dir="rtl"> הינה ספר שיוצא ממש מחר! הוא ספר שידיד טוב שלי מוציא. "ג'ק הרלנסון ושפת השטן" - שמו. אני מחר הולכת לקנות אותו . אם אני לא טועה ניתן להסיג אותו רק בסטימצקי.http://www.steimatzky.co.il/Steimatzky/Pages/Product.aspx?ProductID=10140007&amp;CategoryID=777 פרק8 - החוש השישי כשהתעוררתי הייתי במיטה שלי -ראיתי את התקרה של החדר שלי. והקמתי מיד.. "מה?.. איך?" שאלתי את עצמי. "אנה חברה שלך פה!" שמעתי את אימא שלי צועקת מהסלון למטה, מה איך הגעתי לכאן חשבתי . בטח התעלפתי והוא הביא אותי לפה.. מוזר. אבל איפה הוא? . שמעתי דפיקה על הדלת החדר שלי ואנה פתחה אותה "היי" היא אמרה "אמא שלך ממש דומה לך!" היא אמרה מיד וניגשה אלי, היא הייתה לבושה בבגדים אחרים השער שלה נראה שונה, על החולצה שלה לשם שינוי היה ציור ולא כיתוב מגעיל. היה ציור של הארי פוטר - בכוונה? תמהתי "לא" היא אמרה פתאום "שיט" היא קיללה "אנה.. אין לך מה להסתיר ממני" פלטתי, "גיליתי משהו איום ונורא ועם זאת גם ממש מגניב!" אמרתי וממש לא התלהבתי מהרעיון. "מה?" אנה התיישבה לידי על המיטה. "שבי שבי.." אמרתי בעודי מסמנת לה לשבת</div>Sun, 18 Sep 2011 21:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוקו קאט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12753281http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712310&blog=12753281http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12713204<div align="right" dir="rtl">הדקה ה-90. יון עצר בצד. "אז.." יון אמר. "נפרדים" השלמתי. "כן.." הוא אמר שמעתי בנימת קולו שהוא עצוב "נפגשים מחר?" הוא שאל. "אממ.. אם אתה כלכך מתעקש&rdquo; אמרתי באי-ודאות טוטאלית "היום אני נפגשת עם אנה.. אוסטין" הסברתי. "אני יודע שמעתי" הוא אמר וחייך אלי. הבטתי לו בעיניים.. ממש רציתי לנשק אותו. לא אסור לי! הרגשתי כאילו אני מכירה אותו יותר מיומים וקצת, משהו כמו שנים! הרגשתי שאני מכירה אותו הרבה יותר מידי זמן. אנחנו מכירים הרבה זמן-אבל בעצם ממש לא! יון יצא מהאוטו ועבר לצד שלי ממסביב ופתח לי את הדלת "Wants to go out" הוא אמר. נחלצתי החוצה מהמכונית. עמדנו ממש קרוב. הוא רוצה לנשק אותי? שאלתי את עצמי זה רגע כל כך מושלם חשבתי. יון פתח את הפה לדבר.. ולא אמר אף מילה בסוף. נשמתי עמוק ... נרגעתי -יחסית לקרבה שלו אלי לא הרגשתי לחוצה בכלל והייתי אמורה להילחץ שנער כזה חתיך. עומד ממש קרוב אלי ומביט בי ישר בעיניים ואני בו והוא מתקרב. הרגשתי שאני נשענת על המכונית והוא רוכן לכיווני- לשפתיים שלי. החלקתי בין זרועותיו ויצאתי מהן החוצה "אני לא מכירה אותך" פלטתי והבטתי בו "לא מספ</div>Sun, 28 Aug 2011 14:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוקו קאט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12713204http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712310&blog=12713204http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12697547<div align="right" dir="rtl">השיעור האחרון היהמעניין, המורה אולי הייתה קצת משוגעת ..קראו לה 'מיסס. קריז' כמו הכינוי שלה גברתמשוגעת [=מיסס. קרייזי] ככה יהונתן-יון כינה אותה.היא נתנה שיעורי בית-כאילו מה כולה יום שני של ביה"ס. פרופורציות!הצלצול גאל אותנומייסורינו עם מיסס.קריז "Don't forget" מיסס.קריז קראה כשכולם התחילו לצאתמהכיתה "Yon"מיסס.קריז קראה. "Wait for me" יון סינן לי בעודו מועד לכיוון המורה.חייכתי ונאנחתי. "Anna"קראתי לאנה כשהיא חלפה לידי. היא עצרה והסתובבה לכיווני - עדיין עצבנית עלי, בליסיבה ברורה. יש מצב היא אוהבת אתדרו? ודרו נדלק עלי[!??].. ולכן היא כועסת עלי פתאום?? עלו לי שאלות לראש ואזקלטתי שאני מעכבת אותה. היא הנידה את ראשה מה-את-רוצה-?"אנחנו עדייןנפגשות היום?" שאלתי. "זה שאני כועסת עליך.. לא-" היא אמרה, ויוןבדיוק חזר וקפץ מאושר. "כן.." היא המשיכה והסתובבה לדרכה "רוצהשאני אקפיץ אותך?" יהונתן[אני אוהבת לקרוא לו ככה] שאל את אנה אחרישהיא התקדמה צעד וחצי ,"Nothanks"היא אמרה ונעלמה מטווח ראיה."זאת אנה.. אניאוהב אותה ממש ככה" יהונתן אמר ומשך בכתפיו והתחיל ללכת. "אתה.. אוהב,אוהב או אוהב אותה ככה?" שאלתי כמו</div>Sun, 21 Aug 2011 01:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוקו קאט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12697547http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712310&blog=12697547http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12666072<div align="right" dir="rtl">פרק 5 -מישהו אחר [15+] שיר שחשבתי שיתאים. וגם שיר די יפה ..לא? למחרת בבוקר הלכתי לבית הספר. מייקל פגש אותי בכניסה "מה חיכית לי?&rdquo; שאלתי. &ldquo;Yes&rdquo; הוא ענה. כאילו הוא לא יודע עברית ממש טוב &ldquo;I need talk with you later&rdquo; מייקל אמר התקדמנו לכיתה ונפרדנו. אני נשבעת הוא רצה לחבק אותי אבל לא נתתי לו. הוא לומד איתי רק בשיעורי ספרות וסוציולוגיה . השיעורים עברו. ניסיתי להקשיב. היה שיעור אחד מעניין כימיה, כמובן. עשינו ניסיון. ואני אומרת לכם אם המורה לא היה כותב על הלוח את כל היסודות החשובים שצריך ללמוד למבחן הקרוב. לעולם לא הייתי מזהה שזה כימיה, כי בהתחלה חשבתי שזה פיזיקה בכלל- מה ההבדל? די קשה ללמוד דברים חדשים שהכול בשפה שאת לא מבינה ואם כן במילים ממש מסובכות. בשיעור כימיה, גיליתי שיון זה הקיצור של השם של יון, בעצם קוראים לו יונתן.. ליצר דיוק יהונתן.XD היה לי ידיד שקראו לו ככה. ודווקא ממש אהבתי את זה עכשיו מעניין אם אליס זה קיצור של אליסה? יש שם כזה זה נשמע לי מוזר משומה. מה שבטוח אליס זה שם יותר יפה :] עברו 2 השיעורים הראשונים והגי</div>Fri, 05 Aug 2011 22:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוקו קאט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12666072http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712310&blog=12666072http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12650816<div align="right" dir="rtl">את הפרק הבא אני אפרסם ביום שלישי אז תעזרו בסבלנות. אם מישהו בכלל מציץ בבלוג :) ותגיבו בבקשה! </div>Fri, 29 Jul 2011 18:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוקו קאט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12650816http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712310&blog=12650816http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12637694<div align="right" dir="rtl">טוב, חברה שלי מתלוננת שהפרקים ארוכים מידי. אני לא יודעת מה לעשות. מה לקצר את כל הפרקים בחצי? לחתוך פרק ל2. או פשוט אני אתחיל לכתוב פחות. והכי קל אתם תתחילו לקרוא ברצינות. הפרק הבא אני מבטיחה יהיה יותר קצר. בנתיים תהנו לכם :) בבקשה תגובות!! איך אדע לשפר אם לא תגיבו ותאמרו לי מה לא בסדר. הביקורת סיפורים יקח הרבה זמן ואין לי אותו. אז אני אסתפק בכם קוראים יקרים שלי . קריאה מהנה ! ^.- פרק 4 &ndash; נקודת מפנה חדה מייקל ישב על המיטה והתעסק בשמיכה, הוא כאס על אחותו. &ldquo;מייקל..אתה מבין אותי?&rdquo; שאלתי כשאני מביטה בו במבט רציני ומלא תקווה. &ldquo;כן..אני-&rdquo; הוא התחיל לומר. החלטתי להיות רומנטית ככל האפשר לגרום לזה להראות יפה ולא מביך...ברמה לא נקלטת שפשוט יהרוס את הקשר בינינו. התקרבתי אליו,הרגשתי אותו נבוך. &ldquo;אני לא יודע מאיפה להתחיל"הוא אמר והרים את מבטו אלי והביט בי. הוא נשם עמוק "טוב אז ככה" הוא אמר. &ldquo;אני מקשיבה" אמרתי מהנהנת בראשי. נשמתי עמוק. &ldquo;אני איך לומר...&rdquo;הוא אמר. פשוט תגמור עם זה ודי חשבתי מקווה שהוא מקשיב "אני ל</div>Sat, 23 Jul 2011 00:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוקו קאט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12637694http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712310&blog=12637694http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12623145<div align="right" dir="rtl">טוב כדי להבין יותר את הפרק אתם צריכים לקרוא את החלק הראשון של הפרק.חפשו ברשימות [הכי קל].פרק קצר מהרגיל.. זה סך הכל חלק ב' .[ לגילאי 15 + :]קריאה מהנה D:חלק ב'הגענו. נפרדתי מיוןונשמתי עמוק וניסיתי להירגע "יהיה טוב" אמרתי לעצמי.נשמתי שוב עמוק ובאתילדפוק בדלת והוא בדיוק פתח אותה "Hi" אילצתי את עצמי לומר. למרות שבטחהייתי אדומה, ניסיתי להיזכר ולהירגע מהעצות שיון נתן לי לפני 'אל תתיחסי לזה כאלדייט והכל יהיה פשוט בסדר, הוא לגמרי בחור בסדר.. הוא לא ירצה יותר מסתם להיות חבר שלך.. הוא לא יקיים איתך שום יחסי מין' אלוהים על מה דיברתי עם יון בקושיהכרנו. אבל זה היה נחוץ- ממש נחוץ. ושוב עלתה לי המחשבה שזה ממש לא בסדר שהסכמתי להיפגש אצלו בבית, איזה רושם זה יוצר? אבל אולי הוא סתם רוצה עזרה בשיעורי בית?או לא הבין משהו?ניסיתי להבין למה דווקא אצלו בבית ולהירגע. המחשבות עליון המצחיק הרגיעו אותי מעט מהלחץ שהייתי בו "Anna youok?"מייקל שאל פתאום"Yes" אמרתי ואייאיזה סתומה אני פתאום עלתה לי הבעיהאיך אני אדבר איתו אם אני בקושי מבינה אחרים??שוב נשמתי, מנסה להירגע בפעם המאה מיליון."Okay, I'm really think you not</div>Fri, 15 Jul 2011 20:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוקו קאט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712310&blogcode=12623145http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=712310&blog=12623145