http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746הבלוג הזה משמש כפורקן לכל מה שקשור באוטיזם שלי. כאן תוכלו לקבל הסברים לכל מה שרציתם לדעת ולקבל מבט מבפנים על החיים כאוטיסט.heCopyright 2026 Lepus Albus. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/46/17/71/711746/misc/20992249.pnghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12519927<div align="right" dir="rtl">לא?</div>Sat, 28 May 2011 15:37:00 +0200LepusAlbus32@gmail.com (Lepus Albus)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12519927http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=711746&blog=12519927http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12457368<div align="right" dir="rtl">לאחרונה חזרתי לשחק ב-Pok&eacute;mon Red ב-Gameboy Color. נוסטלגי משהו. לחדי-העין ביניכם מיד יקפוץ הקשר בין זה לבין נושא הבלוג, שכן היוצר של פוקימון הוא א"ס (ולא HFA, כפי שהתברר לי לאחרונה). במשך המון זמן תהיתי הרבה לגבי היכולת של א"סים להתברג לתפקידי מפתח בחברה ולקבל עבודות של משכורות עתק, ועכשיו כשחזרתי לשחק התברר לי ש(כמאמר הקלישאה): Yes we can. ומילא המשכורות והפרסטיג'ה: אפשר למצוא פוקימונים מצוירים על רכבות (ביניהן השינקאנסן) ביפן. באמת מחמם את הלב לראות מדינה שלמה שמעלה יצירה של א"ס על ראש שמחתה... זה הכל להפעם.</div>Wed, 27 Apr 2011 22:26:00 +0200LepusAlbus32@gmail.com (Lepus Albus)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12457368http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=711746&blog=12457368http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12430437<div align="right" dir="rtl">זה שיר שהמון זמן חשבתי שאני צריך לכתוב על נחשון בן עמינדב: נחשון נחשון, היטב אני זוכר ימיך כעולל: היית אז כמו אחר, נחשבת למקולל. חזקה ידך, קולך נעים, חכמה - תשעה קבין; אך להגך האקראי - אותו איש לא הבין. בכית כה, ילדי הקט, כבגרוש בן-הגר - אך זעמך כולו שקט באוהל מסוגר. רק אחותך ידעה היטב: "אתה, אחי נחשון, בראש השבט תתיצב להיות נשיא ראשון. כיצד צברת עוז, איכה, מסורת לנפץ? בזכות עוז זה עוד תחתך השבט יתקבץ." נחשון,זכור! זוהתושיה אינה</div>Fri, 15 Apr 2011 16:16:00 +0200LepusAlbus32@gmail.com (Lepus Albus)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12430437http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=711746&blog=12430437http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12388779<div align="right" dir="rtl">עושה רושם שישראל עוברת מעין רנסאנס אוטיסטי בחודשים האחרונים. זה התחיל מסדרת כתבות בוואלה!בריאות, המשיך בעוד עיתונים אחרים, אח"כ באה גם "פלפלים צהובים"... לאחרונה אפילו התפרסמה כתבה בוואלה!חדשות על ילד א"ס בגיל 12 שלומד אסטרופיזיקה ברמת דוקטורט ומתעסק עם בעיות שהוא עשוי לזכות בנובל על פתרונן. באופן מאוד מפתיע, דווקא בוואלה! התיחסו לסיפור בהרבה יותר הערכה כלפי הילד לעומת "ישראל היום", בו נתנו דגש יותר גדול יחסית (שליש מהכתבה בערך) לקשיים של הילד. מאחר והפסקתי לקרוא את "הארץ" אני לא יודע אם הסיפור התפרסם שם או לא, אבל אני כן יכול לדמיין איך הסיפור היה נראה שם: מלא בהתייחסות לילד כאל מסכן, שהאינטלקט יוצא-הדופן שלו פשוט לא מצליח לחפות על הקשיים היומיומיים בגידולו. מה שבעיקר חורה לי בכל הסיפור הוא קולם של האוטיסטים עצמם שלא מגיע מספיק לקדמת הבמה. לרוב שומעים על מומחים שמסבירים מאיפה אוטיזם נובע והורים שמתלוננים בעיקר על הקשיים ואומרים שהילדים שלהם "מקסימים" (מה שכל קורא כבר השכיל לקרוא כ"יכול להיות גרוע יותר ואני מנסה לנחם את עצמי כאן, והתפקיד שלכם הוא להתייחס בהערצה, לצקצק בלשון ולהודות</div>Thu, 24 Mar 2011 16:48:00 +0200LepusAlbus32@gmail.com (Lepus Albus)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12388779http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=711746&blog=12388779http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12374785<div align="right" dir="rtl">(על האסון ביפן ועל האסון באיתמר כתבתי בבלוג השני שלי. אל דאגה: למעט אחיה של החברה היפנית, שלא ברור עדיין מה קורה איתו ועם אשתו, כולם בסדר.) לאחרונה, במהלך שיטוטים ב-TVT (זהירות: זה אתר ממכר! לא להכנס בלי הרבה זמן פנוי!), מצאתי אזכור לסרט של דיסני מלפני שמונה שנים בשם "אטלנטיס". האזכור הזה העלה אצלי נשכחות. זכרתי שמאוד אהבתי את הסרט בתור ילד (אפילו שהגרסה שהייתה לי הייתה מדובבת...), וכשנזכרתי בדמות הראשית גם הבנתי במידה מסוימת למה: הדמות הראשית בסרט היא שלבחור צנום-גוף וביישן למדי ודי אידאליסט באופיו בשם מיילו. בשלב מסוים בסרט הוא גם מתאה בנסיכה באופן שדי מזכיר אותימעבר לזה, הוא בלשן במקצועו ומראה התלהבות מיוחדת כלפי המקצוע שלו - קצת אחרי שהמשלחת בסרט נפגשת עם המקומיים באטלנטיס מיילו מדבר בהתלהבות יתרה על שפתם של האטלנטים, ודמות אחרת אמרה שהוא "כמו ילד בחג-המולד", חג שאני מת להזדמנות לחגוג כראוי. אני חושב שאני אחד הבודדים שבגיל 10 כבר גילה עניין אמיתי בהסברים שלו (היום אני מגלה המון עניין בהסברים של שלדון ולא מבין את מי שטוענים שהוא משעמם). אמנם הייתי בטוח שהם מדברים יוונית או לפ</div>Wed, 16 Mar 2011 13:04:00 +0200LepusAlbus32@gmail.com (Lepus Albus)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12374785http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=711746&blog=12374785http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12329166<div align="right" dir="rtl">במשך חודשים כתבתי כאן, פרקתי את המטען הרגשי שהיה לי בגלל ההתמודדות עם האוטיזם שלי. למעט אנשים ספורים למדי אף־אחד לא ידע על זה, אף־אחד לא ידע למה אני מתנדב ולמה אני "כזה מוזר" או "אידיוט חכם". למי ששאל אותי למה אני מתנדב הייתי עונה: "זה מסווג". שנים שמרתי את הנושא בסוד. ובכן, לא עוד. מהיום, ה־18 בפברואר, יום הולדתו של ד"ר האנס אספרגר ויום שנה לאוטיסטים ברחבי העולם, אני מפסיק להתחמק. שקלתי עוד לשמור את זה לארבע־עשרבמרץ, יום פיי ויום ההולדת של איינשטיין, אבל החלטתי לותר: גם כי איינשטיין התיחס בצורה מבזה לנשים שלו, וגם כי זהדוחה סתם את הבלתי־נמנע.למי ששואל אותי למה אני מתנדב יקבל תשובה ישירה: "יש לי תסמונת אספרגר." אני לא אהסס יותר להעלות את הנושא באופן טבעי בשיחה. הגיע הזמן להוריד את הנטל הזה מהגב. ויותר מזה, חשוב שאתם הקוראים תדעו את האמת: בפוסט הראשון שלי, בו תארתי את החיים שלי, שקרתי בנוגע למספר פרטים מזהים. אני למעשה בן 19, אתאיסט (לכן לא רציתי לדון לעומק בנושא הנצרות; ישו אמנם אמר כמה וכמה דברים מאוד נכונים שאני ממש מתחבר אליהם, אבל בשלב מסוים פשוט עלה לו השתן לראש בצורה מבי</div>Fri, 18 Feb 2011 15:26:00 +0200LepusAlbus32@gmail.com (Lepus Albus)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12329166http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=711746&blog=12329166http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12327545<div align="right" dir="rtl">הגיע הזמן.</div>Thu, 17 Feb 2011 16:59:00 +0200LepusAlbus32@gmail.com (Lepus Albus)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12327545http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=711746&blog=12327545http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12326751<div align="right" dir="rtl">רק לפני פחות משעתיים הייתה סצינה שמאוד נגעה ללבי ב"אח הגדול": ג'קי שאל את רם איך הוא מתאר את עצמו, ורם אמר שהוא "פרח קרח" - פרח יפה, עם ריח טוב וצוף מתוק, שנמצא על הר מושלג, ומי שרוצה להגיע לפרח צריך לספוג קודם את הקור, אבל זה משתלם. התאור המדויק והקולע גרם לי לחייך מאוזן לאוזן, ואילו הייתי שם הייתי מגיש לו אגרוף ל-fist bump. :')</div>Wed, 16 Feb 2011 22:58:00 +0200LepusAlbus32@gmail.com (Lepus Albus)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12326751http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=711746&blog=12326751http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12308919<div align="right" dir="rtl">כפי שכבר ציינתי מדי פעם, אחרי מספיק חשיפה והתעמקות בנושא של תסמונת אספרגר, מפתחים במידה מסוימת מעין "ראדאר" שקולט תסמינים כאלה. כמו שיש "גיידאר", אני קורא לשלי "A-דאר", ולמרות שהוא לא מדויק, אני חושב שהוא שימושי למדי, בעיקר כי אני לא מרגיש ככה לבד. כמו כן ציינתי גם כמה וכמה אנשים שאני חושב שהיו "משלנו". כמובן שמדובר רק בהשערות, אבל חשבתי שבכל-זאת ראוי לציין כאן כמה: ג'.ר.ר. טולקין: מהמעט שידוע לי עליו הוא היה אדם מבריק עם כישרון יוצא דופן לשפות, ולמעשה המצאת שפות היתה תחביב שלו (שמעתי ש"שר הטבעות" וכל המיתולוגיה של הארץ התיכונה נכתבו כסיפור רקע תרבותי לשפות שלו). מעבר לכך הוא היה אדם מקובע למדי, וכמו הרבה א"סים אחרים שמסרבים לשתף פעולה עם כללים שנראים להם חסרי היגיון (זכרו תמיד! אם יש לכם ילד א"ס ואתם מנסים להסביר לו נוהג חברתי, תסבירו לו תמיד את ההיגיון מאחוריו!), טולקין הקתולי האדוק סירב להתנהג בהתאם להחלטה של הכנסיה לעבור לשיר בשפות המקומיות של הכנסיות ושר בקולי-קולות בלטינית בכנסיה במחאה על ההחלטה. לואי ה-16: האישיות שלו לוטה בערפל, אבל ידוע בביטחון שהוא היה מאוד ביישן ובעל</div>Sun, 06 Feb 2011 11:37:00 +0200LepusAlbus32@gmail.com (Lepus Albus)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12308919http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=711746&blog=12308919http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12283408<div align="right" dir="rtl">הזנחתי את הבלוג הזה יותר מדי... אני מתכנן פוסט אורח ארוך ומיוחד, התאזרו בסבלנות! בכל אופן, שמתי לב לאחרונה למשהו די מוזר. אני מקבל את הרושם שכאילו "התחלפתי בתפקידים" ופתאום אני נוירוטיפיקל בסביבה של א"סים... בין אם זה בחור שמסביר לי באריכות על הבדלים בפונטיקה של שפות בלקניות ומזרח-אירופאיות, אנשים שלא מבינים סרקזם, היותי מושא לחוסר אמפתיה מפתיעאו בדיחות חסרות טאקט של אנשים קרובים לי (ועוד אנשים עם הבנה חברתית גבוהה!), אני מתחיל להרגיש כאילו הצטיינתי יתר-על-המידה בלימודי הקוד החברתיהנוירו-וגו'. ולמה יתר-על-המידה? אם לומר את האמת, האוטיזם שלי הוא לא רק תכונה שנולדתי איתה, הוא גם חלק חשוב מהזהות שלי. בניגוד להומוסקסואליות, שלה אין באמת השפעה על האופי של הבן-אדם (גם השתייכות לתת-תרבות הגאה היא לא משהו ששמור רק ללהט"בים: יש גם fag hags ו-dyke tykes שמשתייכים לגמרי מרצון לתת-התרבות הזו, וכמובן שיש גם fag stags כמו בועז מעודה, גם אם פחות), אוטיזם הוא תבנית מאוד מהותית בצורת החשיבה של בן-אדם. זו חשיבה שיכולה להתנתק כמעט לחלוטין מגורמים רגשיים ולהתמקד בהגיון פשוט (גם אם לוקה כתוצאה מחוסר בהב</div>Sun, 23 Jan 2011 00:06:00 +0200LepusAlbus32@gmail.com (Lepus Albus)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=711746&blogcode=12283408http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=711746&blog=12283408