http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099Imagine there's no heaven... it's easy of you tryheCopyright 2026 אורגית. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099http://f.nanafiles.co.il/upload/52005/IsraBlog/71099/misc/2224519.jpeghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=5720387<div align="right" dir="rtl">כשהייתי קטנה ולא ידעתי איך אני יראה כשאני יהיה גדולה, כל פעם שראיתי מישהי קצת מבוגרת עם עיניים חומות ושיער חום ראיתי אותה בתור פוטנציאל בשבילי. די מוזר עכשיו, להסתכל במראה ובערך לראות את עצמי בתור אישה, עדיין לא כל כך... אבל בערך. די רע לי אבל עכשיו קצת... אולי עוד מעט אני ידע באמת מה אני רוצה, או שלא.. או שאם יש לי מזל אז פשוט לא יהיה לי אכפת. </div>Wed, 24 Jan 2007 23:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (אורגית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=5720387http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=71099&blog=5720387http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=5599705<div align="right" dir="rtl">היא ישבה שם, ליד השולחן כתיבה על הכיסא שפעם פעם התאים בדיוק תחת משקלה, כעת הייתה בו תחושה זרה. היא ישבה שם, מניחה את ידיה על השידה ומרימה אותם רק לראות את סימני הידיים שנשארו באבקעל השולחן הנטוש. כמה זמן עבר... היא שלחה את ידה אל המגירה התחתונה ופתחה אותה(רק בשביל התמונה נוסיף שהמגירה חרקה). היא הוציאה את ערימת הדפים, הניחה אותה על השולחן ונשענה אחורה על כיסאה במבט של נוסטלגיה. למי יש זמן היום? מי יכול עכשיו לשבת ולכתוב? יש כל כך הרבה לעשות שלמח אין זמן לקבל השראה. היא הרימה את הדף הראשון והחלה לקרוא את המילים. לא רע... היא חשבה לעצמה, ותהתה אם היום היא תוכל יותר טוב. הדפים השונים החזירו אותה לזמנים שונים ותחושות שונות, רגשות ישנים שהיא שכחה בכלל מקיומם, זאת אולי הייתה הסיבה שלפני כל כך הרבה שנים היא שמה את אותם רגשות במגירה התחתונה. כדי שהיא לא תשכח. איך זה אפשרי שרק אז, כשהיה לה עוד יותר זמן, היא כל כך דאגה לשמר אותו. איך זה אפשרי שעכשיו, כשיש לה כל כך הרבה זכרונות חדשים, היא שוכחת לזכור. היא, הסתכלה על ידיה, אצבעותיה הארוכות שפעם היו חלקות כל כך כעת מלאות צלקות וטבעות. היא ה</div>Fri, 05 Jan 2007 21:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (אורגית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=5599705http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=71099&blog=5599705http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=5264807<div align="right" dir="rtl">לפעמים נדמה לי שאכפת לי טיפה יותר מידי מכל מיני דברים בעולם... עזבו את זה שלפעמים נדמה לי שאכפת לי פחות מידי. תכלס נחמד לי... לא רע לי בעולם או משהו, אבל לא יותר מידי מצוין. אולי אני נותנת לעצמי להכנס יותר מידי לדיכאון בזמן האחרון... או שלא מספיק, לא בטוחה. הכל אצלי מעורער קצת. התחלתי לבנות מחדש את המחשב שלי, לתת לו אופי.. בלע.. אני מקווה שהשנה הזאת תעבור בסדר, יש קטעים שאני באמת צריכה להחזיק את עצמי לא להשבר.. בעיקר בגלל הידיעה שאלה קטעים שהולכים להשאר איתי לאורך השנה... אולי יום אחד אני יבקש עזרה. ***עכשיו שמתי תדיסק הכבש ה-16, של יוני רכטר וכל מיני זמרים... אחד הדברים הטובים :) אני יכולה לחרוש עליו שעות ולהיות בשיא הסבבה. מי שמביט ביצוע: הכבש השישה עשרמילים: יהונתן גפןלחן: יוני רכטר מי שמביט בי מאחורלא יודע מי אנימי שמביט בי מאחוריכול בקלות לחשובשאני זה לא אנימי שמביט בי מאחורלא יכול לבוא ולשאול אותי:ילד, של מי אתה?מה אתה עושה פה?למה אתה לא בגן?מתי תסתפר כבר?מי שמביט בי מאחורלא יכול לשאול אותישאלות ששואלים מלפניםמי שמביט בי מאחורלא יכול לצבוט אותי בלחיכי הלחיים</div>Mon, 13 Nov 2006 22:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (אורגית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=5264807http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=71099&blog=5264807http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=5188998<div align="right" dir="rtl">קטע חדש... למרות שעוד לא הגיבו לישן.. באמת מישהו עוד נמצא פה?? זה היה שעתיים של אבל רציני כזה... ורק בסוף נזכרתי לעשות גם קצת חשבון נפש... לפני יומיים בערך ניסיתי לעדכן את הבלוג עם פוסט פילוספי ארוך, והוא נמחק.. אבל לא משנה. בפוסט ההוא כתבתי בין השאר איך יש דברים שאף פעם לא נחשוב עליהם בתור תקופה בחיים שלנו, אנשים או חפצים.. שאם יבקשו מאתנו לדמיין את העתיד שלנו, הדברים האלה תמיד יהיו איכשהו ברקע. אולי זה טפשי להביא את זה פה כיכשחשבתי על זה ממש לא חשבתי על תיקייה במחשב. בתקייה הזאת היו שמורים זכרונותמכמעט שש שנים מהחיים שלי, והיא נמחקה ביחד עם עוד הרבה דברים. אבל זה בסדר עכשיו, זה בסדר כי הגיע הזמן להמשיךהלאה עם דף קצת יותר נקי. חלק מהדברים אפשר לשחזר ממקומות אחרים,אולי זה יותר נחמד ככה, יעזור לי קצת להזכר בדברים, להעריך אותם יותר. והיה שם גם הרבה דברים שהגיע הזמן למחוק אותם... עצלנות יתר. עשיתי לעצמי שיחה (כשאתה עצוב ורק אתה יודע מה אתה באמת צריך לשמוע אז אתה צריך לעשות לעצמך תשיחה.. למרות שגם היה לי שיחה עם אנשים ממשיים! תשתקו!) על איך זה יותר נחמד לא להיות כל כך תלויה בדברים ושזכרונ</div>Wed, 01 Nov 2006 23:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (אורגית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=5188998http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=71099&blog=5188998http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=5188496<div align="right" dir="rtl">קיבלתי את המחשב בחזרה... הכל נחמק... התיקייה שלי מכיתה ה'.. האייסיקיו.. המסנג'ר.. השירים... הכל הלך :( קודם גנבו לי את הארנק ותפלפון, ועכשיו זה.. כל הזכרונות שלי. אני יודעת שזה לא כזה טרגדיה ואפשר להמשיך הלאה, אבל באמת שכל כך הרבה דברים שהיו כל כך משמעותיים בשבילי פשוט נעלמו. אפילו הרשימת קבועים שלי פה :\ אני יודעת שרוב הסיכויים שלא... אבל סתם אם שלחתי לכם תמונות או סיפורים או שירים או ציורים או משהו... בניסיון נואש לשחזר כמה דברים. וגם את הלינק של הבלוג שלכם אם בא לכם גם באיי סי.. ברגע שאני יצליח להוריד אחד. בלעט. לפחות לא נמחק לי כל הבלוג. (אתם לא שמעתם את זה! בלי עיין הרע!)</div>Wed, 01 Nov 2006 22:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (אורגית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=5188496http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=71099&blog=5188496http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=4947738<div align="right" dir="rtl">if you don't know where you're going, any road will take you there. קפצתי לאמר שלום... טוב לי עכשיו, מאוד טוב לי... בלי עין הרע. שיהיה לכם גמר חתימה טובה, אוהבת אותכם המון.</div>Thu, 28 Sep 2006 23:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (אורגית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=4947738http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=71099&blog=4947738http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=4742338<div align="right" dir="rtl">I'm losing faith in the world... I'm losing my streangth to smile</div>Tue, 29 Aug 2006 00:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (אורגית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=4742338http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=71099&blog=4742338http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=4709770<div align="right" dir="rtl">וזהו... p.s. אהההההההההההההההההה ההההההההההההההההההה הההההההההההה!!!</div>Fri, 25 Aug 2006 00:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (אורגית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=4709770http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=71099&blog=4709770http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=4669323<div align="right" dir="rtl">נרקיסיזם!!!!@#@#$@#$ אני מרגישה צורך להתנצל על הפוסט הזה.. חפיף :) יום שבת בצהריים, משעמם תחת ויש לי בפלפון מצלמה עם אפקטים... אז שמתי שמלה ואיפורושרפתיכמה שעות. הרי חלק מהתוצאות :\ איסנט שי לאבלי? בלע... ואז עשיתי סיבוב ופאך! ירד לי האיפור והשתנו לי הבגדים! והרי היא! סופר היפית!!!!!!! מממ.. וזהו hope to see y</div>Sat, 19 Aug 2006 23:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (אורגית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=4669323http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=71099&blog=4669323http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=4659455<div align="right" dir="rtl">וואי רועדות לי הידיים... בשעתיים שלוש האחרונים אני מסדרת, בעיקר זורקת דברים כמו שרציתי לעשות הרבה זמן. זה לא כל כך עוזר בנתיים :\ לאט לאט אבל... אחותי הייתה אצלנו לאיזה שלושה שבועות, בגלל המלחמה (היא גרה בצפת, אתם מבינים). כמה התגעגעתי אליה... לא היה לי מושג כמה היא יצאה לי מהחיים. יש לי רק אחות אחת... לא היינו כל כך חברות עד שהיא עזבה את הבית (באמת שזה לא יצא בכוונה, פתאום כשהיא כבר לא גרה איתנו היא נעשה חברותית... או שזה כן בכוונה.. הממ..). אני רואה אותה פעם ב... ליום יומיים כל פעם, בכל זאתהיא גרה בקצה השני של הארץ. אז השלושה שבועות האלו זה היה משהו ממש יוצא דופן. כמה היא השפיעה עליי... היא בנאדם כל כך יפה, שמח כזה, רגוע.ממש התחברנו, נעשינו אחיות כאילו פתאום. הסתובבנו, הצקנו, התקרצצנו, דיברנו, שיחות נפש, שיחות סתם, ירדנו אחת על השנייה, וסידרנו. זה היה קצת מחרפן, השיגעון סדר שלה, אבל כנראה שקצת נדבקתי וזה אפילו קצת כיף. פתאום לא היה אכפת לי להשאר קצת בבית... פתאום מישהו אהב פה לחיות. עזבו שהיא לא נתנה לי לראות טלוויזיה, עשתה לי רגשות אשם כשלא עזרתי בבית, ירדה על הצורת לבוש שלי (</div>Fri, 18 Aug 2006 16:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (אורגית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=71099&blogcode=4659455http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=71099&blog=4659455