http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306heCopyright 2026 The girl that chased the rabbit. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13947446<div align="right" dir="rtl">עברו ארבעה חודשים מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן ואני חושבת שעברו לפחות חודשיים מאז שהציפורניים ננעצו כל כך עמוקעבר לפחות שבוע מאז הפעם האחרונה שבכיתיועברו חמישה ימים מהפעם האחרונה שראיתי אותועד לפני שעה וחצי. אני שונאת את הכל הדגש פה הוא אפילו לא על הכולם אלא על הכל לא רק אנשים אני חושבת שהיה בי מין כעס כזה נורא עמוק שהתפוצץ כמו בלון מים ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי עכשיו לא הרגשתי כל כך נטושה מאז הפעם האחרונה שהוא הלך ככה כמו כלב, (ונראה שזה היה די מזמן) רק שאני זאת שנשארה לבד ברחוב כמו כלבה נטושה ואני ייללתי לצלילי שיר של מיילי סיירוס. ובאופן כללי מה שמתאר אותי הכי טוב בחודש האחרון זה - "אין לי כוח" כי אין לי כוח לכלום בכל המובנים של המילה (או חצי משפט) וקשה לי אבל אני לא בוכה יותר כי אני בסה"כ מביאה את הכל על עצמי ולפעמים אסור להתנער מאחריות מרמור שקט זה יותר טוב? Don't you ever say I just walked away I will always want you I can't live a lie running for my life I will always want you </div>Thu, 24 Oct 2013 20:57:00 +0200gabiarye1@gmail.com (The girl that chased the rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13947446http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=710306&blog=13947446http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13827539<div align="right" dir="rtl">עוד 5 ימים ניר סקול!!!אני כל כך לחוצה ומתרגשת עמוק בפנים ולא סיפרתי לאף אחד על איך שזה מרגיש ואפילו לא סיפרתי לנטע שהתקבלתי מזל שאנחנו לא מדברות כבר חודש שזה נורא דבילי בפני עצמו אבל זו סטייה ענקית מהנושא אני רוצה שיהיה כיף ואפקטיבי ומדהים ולייף צ'יינג'ינג כמו שכל הסיפורים גורמים לזה להישמע, אבל אני אהיה לבד, וזה מפחיד (וזה לא תמיד מפחיד אותי) ואני רק רוצה שיאהבו אותי &gt;&lt; אני מרגישה מטופשת, אבל אוף. החלטתי שאני נורא יפה ואני אוהבת את הגוף שלי (טוב לפעמים, חלקים) ואני כל כך שמחה שאני מתאמנת ואני מאוהבת בשרירים שלי אחד אחד כן, עדיין יש לי בעיות טיפשיות קשות עם עצמי, כמו "בג'ינס הזה הרגליים שלי נראות כמו עמודי בניין" או "אבל הכתפיות האלה עושות לי זרועות שמנות" או "אני לא יכולה ללבוש חולצה צמודה היום - הכרס!" אבל זה לא קריטי והמצב טוב הכל טוב. אין לי כוח לכתוב בכלל אני רק אוסיף שהתחלתי לקרוא את הספר "אקדמייה לערפדים" (למי איכפת מהטייטל, אני שמחה שאני קוראת שוב) ואני כבר בפרק 7 (!) חוץ מזה, אני פשוט חולה על תל אביב, על האווירה ועל הכל וחוץ מזה תלכו לראות את ההצגו</div>Tue, 25 Jun 2013 22:59:00 +0200gabiarye1@gmail.com (The girl that chased the rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13827539http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=710306&blog=13827539http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13819782<div align="right" dir="rtl">אמג. זה מרגיש כמו שנים, זה מרגיש כאילו יש מלא מה להגיד אבל זה מסתכם בכלום קשה לי לפתח שיחות בזמן האחרון, חזרתי לשלב הזה שנורא נחמד לי לשבת בשקט, אני אוהבת שמדברים מסביבי, הרבה פחות אני אוהבת שיקשיבו לי לפעמים אני ממש צריכה את זה, בחודש האחרון מאוד, והיה לי מאוד קשה למצוא אוזניים מתאימות, והשקט הזה אוכל ובולע אותי, ואז אני פשוט יושבת ובוכה עם הכרית ואני לא באמת ילדה אומללה הכל באופן כללי טוב, יש לי הרבה דברים להיות מרוצה מהם, זה סתם שלפעמים יש משברון קטן, או אני לחוצה, או רבתי עם קושקוש, או לא עשיתי אימון ואכלתי עוגה ואז אני ארגיש פרה ברמות של לבכות על זה זה סתם אבל אני צריכה להוציא את זה כשאני לא, אני סתם פקעת עצבים ואין לי כוח שידברו אליי אבל בכל מקרה, יש חופש פתאום, יש לי שבועיים של חופש עכשיו, ואני מוצאת את עצמי יושבת בבית אחהצ, אכלתי סלט (משעמם לי נורא בארוחות צהריים לעזאזל) ראיתי פרק של משחקי הכס וכבר עשיתי אימון כוח היום, אז כאילו, אני די בוהה בתקרה, אני מוצאת את עצמי ישנה צהריים או נשכבת על הרצפה, או פשוט רואה שעתיים טלוויזיה, אפילו התחלתי לחפש בגדים בASOS</div>Tue, 18 Jun 2013 20:23:00 +0200gabiarye1@gmail.com (The girl that chased the rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13819782http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=710306&blog=13819782http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13762304<div align="right" dir="rtl">לא כתבתי בבלוג כבר המון המון זמןוזה לא כל כך חבל, כי אני כותבת הכל במחברת, ויש לי יותר מחויבות למחברת הזו, ופחות צורך בלייפות מצבים יהיו לי זכרונות אותנטיים עוד 20 שנה XD אני מאוד מרוצה מעצמי באמת לשם שינוי טוב לי עם איך שאני מסדרת את החיים שלי ואני מאמינה שבעוד חודשיים אהיה בנאדם שלם עם עצמו בהרבה משאני מכירה אוי כמה שאני מקווה...</div>Mon, 29 Apr 2013 22:14:00 +0200gabiarye1@gmail.com (The girl that chased the rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13762304http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=710306&blog=13762304http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13721330<div align="right" dir="rtl">לא. לא לא לא א לא. למה? היה יכול להיות כל כך טוב.</div>Wed, 27 Mar 2013 21:54:00 +0200gabiarye1@gmail.com (The girl that chased the rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13721330http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=710306&blog=13721330http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13717779<div align="right" dir="rtl">יש בי כעס עצור כזה, שלו ורגוע, זה מוזר נורא... אהבת חיי אתה לא החיים שלי. אתה רק החלק הכי מאושר בהם. אני מניחה שכיוצא בזה אתה מסוגל להבין, שזה לא שמתחשק לי, להיפטר ממך. לצפות בך מתעופף רחוק ברוח השרב, לא. ההפך הוא הנכון, (נראה לי) אתה פשוט צריך ללכת. בין כתלי הגולגולת שלי יש יותר מדי, וצפוף לפעמים, והרעש הוא בלתי נסבל. העצבים שלי פשוט, כבר לא מסוגלים לסנן, במרכבות החשמל המופלאות, את השטויות שאתה ממלמל, באמת, עכשיו זה כבר הכי פיזי שיש. משהו חייב לזוז, ללכת, לרחף בפסיביות מעל שמי העיר החשוכה מפנסים, רחוק. עוד שלושה ימים כנס עולמות ונלך ויהיה כיף ואני אפגוש אנשים וזהנחמד.</div>Mon, 25 Mar 2013 00:06:00 +0200gabiarye1@gmail.com (The girl that chased the rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13717779http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=710306&blog=13717779http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13712704<div align="right" dir="rtl">I JUST CAN'T STAND BEING ALONE I MAKES ME FEEL SO STUPID AND USELESS IREALY JUST A BIG HUG AND ITS EVEN OBVIOS SO PLEASE REACT.</div>Wed, 20 Mar 2013 23:16:00 +0200gabiarye1@gmail.com (The girl that chased the rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13712704http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=710306&blog=13712704http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13712468<div align="right" dir="rtl">אני אוהבת את הימים בהם אני מצליחה לכתוב סיפורים, גם את המשונים והכועסים &hearts; עד לשם. 1. לפעמים הוא ממש מביא לה את הסעיף באטימות הזו שלו, בחזירות בגבריות הנשית כל כך, המתפרצת. 2. שיער חום סתמי שכזה, אסוף ברשלנות. עיניים נפוחות מדמעות שהיא מבטיחה שהיו שלה, והוא רחוק. חצי שם, וחצי בכלל לא בסביבה, קולו עייף ועצבני כמעט, מטושטש מעט דרך מסך המגע של הפלאפון. והיא יושבת על רצפת הפרקט הקרה שבחדרה המסודרלמשעי, מקלפת בחוסר סבלנות את העור שמסביב לציפורניים, בשקט הזה שלה, ברגעים הללו שהיא לא מסוגלת להסביר, כשנעלמות לה המילים, והיא נשבעת שהיה לה המון על מה לדבר. ואז היא פולטת בפעם החמישית "אני מתגעגעת", למרות שהיא יודעת שאחרי שלושה ימים מאז הפגישה האחרונה, בכל פעם המילים מאבדות קמצוץ ממשמעותן. 3. "אבל היא יודעת שהיום הזה נורא ארוך, ושאין יותר מדי הזדמנויות לדבר, והיא גם אמורה לדעת שבסופי שבוע אני משתדל להיות שלה" הוא נאנח, מתרווח מול כערת פסטה שנעשתה בחמש דקות (על השעון) של רעב, נו כזה של ימים ארוכים. "והיא בטוח אמורה לדעת שאין לי זמן לשטויות שלה, כבר לא, ל</div>Wed, 20 Mar 2013 20:20:00 +0200gabiarye1@gmail.com (The girl that chased the rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13712468http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=710306&blog=13712468http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13705775<div align="right" dir="rtl">אני שונאת את הכל את ישרא ואת המחשב ואותו ואותן ואת המבחן ואת מה שקורה אחרי החופש ובעיקר את זה ששפכתי את הלב בפוסט שנמחק. אזאני אסכם אתזה בחרא לי ונמאס לי ממנו (ופירוש של הכותרת מערבית זה "קשה") וירדתי קילו ולא בא לי לאכול יותר אף פעם והוא מעצבן אותי אני מתגעגעת אליו ו13 חודש טוב ורע ומה הטעם בכלל? ~ אני נורא לא יצירתית בזמן האחרון וחבל ~</div>Fri, 15 Mar 2013 00:36:00 +0200gabiarye1@gmail.com (The girl that chased the rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13705775http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=710306&blog=13705775http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13695185<div align="right" dir="rtl">pinocio must tell no lies המבט אמנם לא מעומעם, חודר אפילו, אולי שכן ניתן להבחין בשאלות הצפות מאחוריו אך החיוך קפוא מעוות טיפה, חסר כעשרה סנטימטרים מדודים מתחת לריסים, שהודבקו אחד אחד, בדיוק שכזה, מורט עצבים. זה לא היה זול, לקנות אותך. אבל זה לא שהיית הכי מזמינה בחנות את עושה בעיות, לפעמים כאילו שוכחת איך מתנהגים, צועקת,בוכה, מתרוצצת ביללות, מטיחה האשמות ריקות ככדורי טניס צהבהבים על הקיר. שנה. שנה שאת שלו, עכשיו פחות שקטה, אולי יותר. עם בגדים, בלי כיסויים, מתחת לשמיכה, בשמי הלילה הקרים. כשכואב לא אומרים מילה כי צריך שיהיה להם הכי טוב מה את שווה, אם לא טוב? כשהוא לא מסתכל, והם גם מבטיחים שלא להציץ, את מטיחה את ראשך בדלת הארון, שורטת את עור הרפאים בציפורניים שבורות ודוחפת אצבעות מגושמות אל הגרון. כאילו שמשהו יעזור. וזה לא שהוא לא יודע, זה פשוט השקט הזה שנוח לך שאת מכירה שאת יוצרת כשטוב. מטרות זה טוב. כמו הממ לא לגעת ב:גבינה מעל 5%קטשופ לחם לבן משקאות שהם לא מים (גם לא דיאט) חומוס,</div>Tue, 05 Mar 2013 16:40:00 +0200gabiarye1@gmail.com (The girl that chased the rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=710306&blogcode=13695185http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=710306&blog=13695185