http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=709168אל תטפס גבוה מדי, אלוהים עלול לנער את העץ.heCopyright 2026 Yellow Watermelon. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=709168http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=709168&blogcode=12052416<div align="right" dir="rtl"><p>מעט באיחור, אבל שנה טובה אפשר לאחל תמיד.</p> <p></p> <p>&nbsp;</p> <p>את ליל השנה החדשה שלי ביליתי בשינה.</p> <p>חמקתי לחדר ונפטרתי מהחצאית. נעלתי את הדלת, סגרתי את התריס, והדלקתי את האור. מהסלון עו'ד נשמעו קולות הצחוק של הדודים ושל החבר החייל הבודד שבן הדודה שלי הביא לחג. קרסתי על המיטה לא לפני שזרקתי מגבת אל החריץ שמתחת לדלת כדי למנוע אפשרות שקרן אור תועה תסתנן דרכו ונרדמתי.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>יום החג הראשון, ראש השנה, 10:15 A.M</p> <p>בית הכנסת.</p> <p>אני מנסה להשתחל דרך הגופים הדחוסים הלבושים לבן לפנים המבנה, מחייכת ומנידה בראשי לקראת מכרות שאני פוגשת בעיקר במכולת, תוך כדי מאמצים עילאיים שלא לדרוך על החצאית הארוכה-מדי שלי. מעזרת הגברים עולה נהמת מלמול המזמורים המקדימים את תקיעות השופר. אני מתמקמת יחד עם אחיותיי באמצע המעבר ומדפדפת במחזור ראש השנה שלי בחיפושים אחר סדר התקיעות. עמוד קלו', פד', תנה'...למה אין מספרים בדפים הארורים האלה?! אוה, הנה זה. בעמוד ער'. נהדר. </p> <p>הקולות מעזרת הגברים נודמים כשהרב מתחיל לקרוא את "מן המיצר קראתי יה". הוא מסיים וכול קהל בית הכנסת חוזר אחריו בקול רוטט.</p> <p>"קולי שמעת אל תעלם אוזניך לרווחתי לשוועתי".</p> <p>"קולי שמעת אל תעלם אוזניך לרווחתי לשוועתי"...</p> <p>"טוב טעם ודעת למדתי כי במצוותיך האמנתי."</p> <p>"טוב טעם ודעת למדתי... כי במצוותיך האמנתי?"</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני סוגרת את הסידור.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>השופר בוכה ואיתו רוב בית הכנסת, ואני מביטה מחוץ לחלון אל הכחול של סוף הקיץ במבט לא מבין. השופר מיילל ואני נדהמת, השופר נשבר ואני אובדת, השופר זועק ואני כבר מחייכת.&nbsp;</p> <p>אני יוצאת מבית הכנסת.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>מתוך המבנה הענק המזדקר על אינסוף השמים עולה קול שירה רועמת המרעידה את האויר. אני נעצרת ומביאה בפעם האחרונה לאחור. אוספת את חצאיתי כדי להמשיך לצעוד, אני מתחילה ללכת בדרך בה בחרתי.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>זו לא הולכת להיות שנה קלה. את בית הכנסת המלא אור השארתי מאחורי, ובדרך שלפני יש בעיקר חושך וביצות. אני עלולה ללכת לאיבוד בדרך חסרת השילוט הזו, אבל אני נחושה להמשיך לצעוד בה.</p> <p>זו אולי לא תהיה שנה קלה, אבל אני אעמוד על כך שהיא תהיה טובה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>שנה טובה גם לכם.&nbsp;</p></div>Tue, 21 Sep 2010 12:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Yellow Watermelon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=709168&blogcode=12052416http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=709168&blog=12052416http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=709168&blogcode=12051075<div align="right" dir="rtl"><p>אחרי ארבע שעות שינה בלילה (שיחת טלפון ארוכת דקות עם לילי) הגעתי לבית הספר בכאב ראש איום, בגרון חנוק מלחץ מהאודישן למקהלה ובתחושה מרוטה ותהייה לאן נעלמו לי הנוצות.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p><strong>האודישן: </strong>הוא הלך די טוב, אני חושבת. היו זיופים, אבל השמיעה המוזיקלית שלי סבירה. והגעתי לכל התווים שהמנצחת ניגנה לי כדי לבדוק לי את המינעד. תוצאות אחרי החג.</p> <p>&nbsp;</p> <p>בבית הספר התהלכתי נכאים בבדידות איומה למרות שכולן היו נורא נחמדות ולמרות שאני מתקדמת משמעותית בהרבצת מעט כבוד לזולת-בכלל-לקהילה-הגאה בחבורת הפאקצות החביבות.&nbsp;</p> <p>הבנתי שאני מוכרחה לעלות לארבע יחידות מתמטיקה, או שאני איהרג בנסיון. אני מרגישה אדיוטית מוחלטת בשלוש, וככול שאמתין יותר זמן המעבר ייעשה קשה יותר. יש לי שבועיים ללמוד שלושה ספרים למבחן בבקיאות (אחת מיחידות התנ"ך בבתי הספר של הדתיים. הזכרתי שאני לומדת באולפנה?), ובסביבות ה20 שאלות להשיב עליהן לעבודה להגשה. את המשוואה הארורה במהלך השיעור לא הצלחתי לפתור ונאבקתי עם דמעות התסכול עד שהגעתי הביתה, כשהן בחרו להיעלם. לעזאזל איתן.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p><strong>נקודות חשובות משיחת הטלפון:&nbsp;</strong></p> <p><strong>*</strong>אני לא באמת מסוגלת להסתיר ממנה דברים. הבנתי שלאחרונה הדברים שאני נמנעת מלומר לה נעלמים לאטמוספרה, וזו האלטרנטיבה היחידה.</p> <p><strong>*</strong>אנחנו ניפגש שוב שבוע הבא, ונקנה לי בגדים צנועים וחסודים לבית הספר. אחרי השיחה אתמול עם המנהלת לא נראה לי שאני אצליח להמשיך למרוח אותם ככה.</p> <p><strong>*</strong>אני לא אתן לעצמי לאבד אותה. היא היתה החברה הראשונה שלי, החברה הטובה הראשונה שלי, האהובה היחידה שלי ועודנה האדם האהוב עלי בעולם. אני לא אאבד רק אותה אם היא תאבד, אני אאבד בערך את הרוב.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p><strong>תוכנית של לילי לחופשת סוכות:</strong></p> <p>מסתבר שביום שלישי שבוע הבא יש מפגש של קבוצת המעריצים של מיקה בפייסבוק בקניון עזריאלי, והיא די נלהבת להגיע. אני החברה היחידה שלה שבאמת אובססיבית לגביו, אז לא היא לא ממש נתנה לי להגיע דעה בעניין. הטיעון שיש לו מירב הסיכויים להטות את הכף לטובת 'לכי על זה' היה, ואני מצטטת: "תחשבי שנוכל לצרוח Big girl ואנשים אשכרה יענו לנו You are beautiful!".&nbsp;</p> <p>טוב, אולי הניסוח היה קצת שונה, אבל כיסיתי את הנקודה העיקרית. אני עדיין מתלבטת אם להגיע. אני ואנשים זרים זה לא ממש מוצלח. אני לא יודעת איך להתנהג ומתחילה להיות קולנית ואנרגטית. אני מניחה שאני פשוט... אשן על זה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>מחר חופש ואני מתכוונת לגמור לשפץ את החדר. הערב אני מתכוונת לראות את כל סרטי מלחמת הכוכבים. ועכשיו אני הולכת לעשות שיחת טלפון, לחייך המון ולומר שהלך לי מצויין באודישן כי אני לא ממש בטוחה לגבי האמת.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>וזהו, בינתיים.&nbsp;</p></div>Mon, 20 Sep 2010 17:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (Yellow Watermelon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=709168&blogcode=12051075http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=709168&blog=12051075http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=709168&blogcode=12049410<div align="right" dir="rtl"><p>מסגרת עבה בגוני אדום ושחור. אני? אני חושבת שהן נראות כמו משקפיים של מתמודד פוטנציאלי ב'יפה והחנון'. הבנות בבית הספר? הן קוראות לי אוהד שרגאי. אני לוקחת את זה כמחמאה אדירה כי אני נוטה להאמין שהוא אדם מקסים והוא זמר דגול. מה גם שהוא הומו וחמוד למדי. אז שיהיה.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p><strong>עוד חדשה:</strong> כתבתי סיפור.&nbsp;</p> <p>זה הישג עצום, בהתחשב בכך שכתבתי אותו ברשימת ההישגים שאני שואפת אליהם השנה. אני אעתיק את הרשימה הזו לכאן בהזדמנות. מחינה ספרותית הוא זבל חובבני שלא שווה קריאה, אבל זה הסיפור הראשון שלי, ואפילו לא ביססתי את הדמויות על אנשים מחיי. היומיום הופך למבטיח.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p><strong>תובנה:</strong> אחרי יום חמישי, יום פגישתינו אחרי... מה, חודש?&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>היא לא הבינה את זה ולא טרחתי לתקן אותה כי ידעתי שגם לא תבין.&nbsp;</p> <p>זה יותר מרצון לא להיות הרצסיבית. זה רצון להיות אגף במשוואה. אני לא ניגשת ומחבקת אותה כי אני עדיין מרגישה שאני כופה את עצמי עליה, והפרפור הזה שאני מגישה בבטן כשהיא ניגשת ומחבקת אותי הוא לא ניצחון כי אם פליאה ותקווה. אני מרגישה דוחה וגמלונית איתה לא כי אני מקנאת, כמו שהיא עשויה לחשוב, אלא בגלל האדישות הטבעית שהיא ניחנה בה לגבי הדברים הקטנים שאני מאמינה שמרכיבים מערכת יחסים ושהיא, מן הסתם, תרים גבה בפקפוק שאני תמיד מפרשת לא נכון,לשמע דעתי זו.</p> <p>אני מתגעגעת אליה כל כך כי אני זוכרת איך זה היה כשהיינו ביחד, אבל כשבאתי אליה בשבוע שעבר הרגשתי כל כך לבד... החיבוקים מרגישים ריקים והנשיקות נעלמו כבר מזמן. אז אני מנשקת את כולה בבקשה אילמת ומנסה לשדר את הבדידות שלי בחיבוק החזק, אבל את המחשבות שלי היא עדיין לא יכולה לקרוא ואני יודעת שלעולם לא אומר אותן בקול שוב. </p> <p>אז אני אוהבת ומנסה להיות מאהבת טובה, אבל בשביל להיות זוג נאהבים צריך שניים, ואני כלל לא מרגישה נאהבת. ברגעים כאלה אני מנסה לדמיין אישה אחרת כאם ילדיי או גבר אחר רוקד לצידי, אבל כול שאני יכולה לראות זה אותי אל מול אוקיינוס סוער ומלוח שמתיז מדמעותיו על שלי ולא יכולה להרגיש בודדה יותר. </p> <p>&nbsp;</p> <p>אני לא מסוגלת שלא לחשוב שאיבדתי אותה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Sun, 19 Sep 2010 20:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (Yellow Watermelon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=709168&blogcode=12049410http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=709168&blog=12049410http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=709168&blogcode=12038876<div align="right" dir="rtl"><p>הייתי אומרת שנחמד להכיר אתכם, אבל מלבד שזה יהיה שקר גס,&nbsp; זו לא ממש המטרה של שק החבטות הזה. לא נראה לי שאני אכיר מישהו מכם אי פעם. אם לפתוח את הקטע בהצהרה כנה, אוכל לומר שזו הפעם הרביעית שאני פותחת בלוג. מסתבר שקשה הרבה יותר ממה שנראה להמציא לעצמך דמות ולדבוק בה. אז החלטתי לנסות את הדרך השניה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>זו אני: ילדה בת 15, התחילה השנה ללמוד בכיתה י', חמש יחידות אנגלית ושלוש מתמטיקה.</p> <p>כמה דברים שכדאי שתדעו לגבי:</p> <p>- אחי הגדול ניצל אותי מינית במשך ארבע שנים כשהייתי קטנה יותר, ומסיבה שעדיין לא מובנת לי אני מתייחסת לאירוע הזה כאירוע מפתח בחיי.</p> <p>- אני ביסקסואלית מזה שנה, אבל רק כיוון שאני עודני מתלבטת בנוגע לנטייה המינית שלי. נאמר לי שמוטב להתנסות ביחסים הטרוסקסואלים לפני שמחליטים להיות מתוייגים בתור הומוסקסואלים.</p> <p>- אני טיפוס אומלל, ולאו דווקא כי יש לי סיבה. כזו אני.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>כמה דברים שאין ממש צורך שתדעו לגבי, אבל אני אומר אותם בכל זאת:</p> <p>- חורף על פני קיץ, - שחור על פני לבן, - צבעוני על פני שחור, - קור על פני חום, - חיבוקים על פני נשיקות, - חוף על פני ים, - חברים על פני כל דבר אחר, - לילי על פני הכל.</p> <p>&nbsp;</p> <p>ועוד דבר אחרון שמוטב שאסביר עכשיו:</p> <p>לילי (שם בדוי, כמובן) היא הילדה שאני אוהבת. אם תשאלו אותי למה אני לא ממש אדע לענות לכם ואם תשאלו אותי באיזה אופן סביר להניח שאשאר חסרת מילים. כשאני אומרת 'היא' או 'שלה' או 'אותה' סתם כך, אני כנראה מדברת עליה. הכרתי אותה באינטרנט לפני שנה וחצי, בערך, ונפגשנו לפני שנה ומספר חודשים. בפעם הראשונה שהתראינו אחרי היכרות רצינית של שלושה שבועות נכנסו לחנות בגדי ים ומדדנו חזיות יחד, והנשיקה הראשונה שלנו קרתה לפני שנה, אבל&nbsp; לא נראה שזה היה אירוע חשוב כל כך מבחינתה. אני? אני חיה עם זה. ?Can't you see</p> <p>&nbsp;</p> <p>וזהו, בינתיים.</p> <p>&nbsp;</p></div>Mon, 13 Sep 2010 20:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (Yellow Watermelon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=709168&blogcode=12038876http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=709168&blog=12038876http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=709168&blogcode=11979595<div align="right" dir="rtl">בחוסר השראה מוחלט, החלטתי להיעזר בנושא החם ולדלות ממוחי המצומק מילה או שתיים בנושא הארור.&nbsp;<div>בית ספר, הא?</div><div><br></div><div>ובכן, לקראת שנת הלימודים שמאיימת בפתח הדלת (אני יכולה להישבע שהיא השמינה. ומה זה הקימטוט הזה שם, ליד העין?), החלטתי לעשות מאמץ זעיר ולהתכונן כמו שצריך. בסגנון הטקס שלפני כיתה א'. ישבתי עם הדובונת וזרקנו אל הכתב את רעיונותינו הפרועים לגבי הציוד הדרוש למבצע שכזה. אני מוכרחה להודות שרוב הפריטים היו בלתי ציוריים בעליל כגון מספריים ומחקים, אבל הרשיתי לעצמי להתפרע עם מגוון לורדי ארטליין בכל צבעי הקשת, 20 עטים צבעוניים, צבעי פסטל ועפרונות משולשים, וכמה אביזרים ססגוניים כמו בלוק כתיבה בצבע סגול מקסים, מספר מחברות ספירלה צבעוניות שהצלחתי לדחוס לכדי חמש (מחברות משולשות. מי הגאון שהמציא את זה?), וקלסר חביב.</div><div>לתיק בית הספר המשובץ בשחור ולבן שלי אני מתכוונת להעביר שידרוג רציני בצורת קשקושים נלהבים בטושי הארטליין החדשים, וסיכות בדש של הביטלס החדשות שלי שלילי קנתה לי ליומולדת חצי שהיה לפני חודשיים. נחמד מצידה.&nbsp;</div><div><br></div><div>לילי צחקה עלי שאני סתם מתרגשת. כי הרי בכלל לא בטוח שיעבירו אותי לכיתה הבאה והכול, ואם זה יקרה זכיתי להבטחה מצידה שהיא תצחק את הנושא כמה שהיא תוכל לפני שאני אעשה טובה גדולה לאנושות ואנעץ בה את העיפרון החדש שלי. כן, טוב, אתם מבינים, שנה שעברה היתה... איך לומר? די אסון. אני נוטה להאשים את עובדת היותי בכיתה ט' בדבר, אבל אנשים אוהבים לטעון שזהו רק תירוץ. אבל מה הטיפשים מבינים, הם לא נאלצו לבהות בחלל החדר שעות בזמן שיעורי ספרות, עם רגעי מודעות מעטים בהם התעוררתי כדי לתקן את המורה בניסוח שגוי או בטעויות לשוניות. עד כה זו היתה הכיתה הנוראה ביותר שנאלצתי לעבור. כמובן, אני לא ממש הוגנת, בהתחשב בכך שגם בכיתה ח' לא ממש הייתי נוכחת, אבל בואו לא ניכנס לדקויות.&nbsp;</div><div>אני חושבת להתחיל את השנה בגישת ה'אם כבר, אז כבר' ולחרוט עוד כמה חותמות על שולחנות בית הספר בצורת סמלי שלום, אבל אני מניחה שכדאי להמתין עד חנוכה ולראות איך אני מסתדרת.&nbsp;</div><div><br></div><div>חברים חדשים זה דבר נהדר, נכון?</div><div>הו, אני יודעת, יש לי שתיים. שתי חברות נחמדות שהכרתי ביום האחרון ללימודים בשנה הקודמת, כי הייתי צריכה להגיע ע"מ לקבל את התעודה (ארבעה נכשלים. בגלל המורה לפיזיקה אני נאלצת לעשות מבחני מעבר בתחילת השנה כדי להיות זכאית להמשיך לכיתה י'. כלבה סדיסטית מדחיקת טראומות ילדות שכמותה). בכל מקרה, אני מצפה שהשיעורים יחלפו במהירות בזכות חברתי החדשה, שבמקרה ניחנה בחוש הומור שנון, אינטלגנציה מרשימה וטעם נהדר בסדרות טלוויזיה. כרגע אני נמנעת מלתכנן תוכניות להפסקות, בהנחה שבעיית השינה שלי לא תיפתר בזמן הקרוב ואאלץ לבלות את הזמן הזה בשינה על-גבי השולחן הקריר.&nbsp;</div><div>כיתה י', היר איי קאם.</div><div>יאיייי.</div><div><br></div></div>Sun, 15 Aug 2010 21:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (Yellow Watermelon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=709168&blogcode=11979595http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=709168&blog=11979595