http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666רשומון גאה לייט. הרשומון , בהתאם לאישיות שלי, יעסוק,בעיקר, בי. החלטתי לכתוב את חיי, כאן, מסיבות, שעדיין אינן ברורות לי לחלוטין. במסגרת הפוסטים, אנסה להעביר, לחלוק ולשתף אתכם/ן במורכבות, שהיא חיי. heCopyright 2026 Yet to be decided. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/66/86/70/708666/misc/20873029.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11986134<div align="right" dir="rtl"> הערב אני שפוף ביותר... אחרי יום עמוס בפעילות, היצר ההרסני שלי לקח פיקוד על חיי ופאקינג ניווט אותם לאייסברג הכי גדול שהים התיכון אי פעם ראה. כלכך קשה, לחיות עם הניגוד הזה של מערכת יחסים סבוכה, כואבת ומכאיבה עם המשפחה שלי שמצד אחד אני לא יכול איתם, אבל גם לא יכול לגמרי- בלעדיהם. אנסה לרכז עכשיו את מה שיש לי להגיד,לכל אחד מהם/ן, ולמרות שמאוד סביר, שהפעם הבאה שבv אראה אותם, תהיה, רחוקה, חשוב לי להוציא את ה"דיבוק" הזה ממני. אז, ככה: אבא- אני כלכך סקרן לדעת מתי נהיית כלכך ריק. יש לי כזאת תחושה שאם הייתי מצליח לבודד את הנקודה בזמן שבה וויתרת על האושר שלך והחלטת להיות כלכך רע אולי, רק אולי, החיים של כולנו היו נראים אחרת. כל אותן שנים שבהן היית ד"ר ג'קל ומיסטר הייד...מדוע רק אני הוצאתי את מיסטר הייד בכזאת תכיפות, וגם- איך ד"ר ג'קל הגיח מידי פעם ...איך אדם יכול להיות אבא כלכך גרוע ומצד שני לחייך לעולם כשצריך. אמא- אני כלכך אוהב אותך. ורק בגלל זה אני מנסה כל יום מחדש לסלוח לך:-( כשאני לידך, אני עדיין אותו ילד שחושב שאמא שלו תביא לו את הירח , רק אם י</div>Thu, 19 Aug 2010 00:28:00 +0200altneuland@nana10.co.il (Yet to be decided)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11986134http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708666&blog=11986134http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11979985<div align="right" dir="rtl"> Some where over the rainbow/ Judy Garland Somewhere over the rainbowWay up highThere's a land that I heard of once in a lullabySomewhere over the rainbowSkies are blueAnd the dreams that you dare to dream really do come trueSomeday I'll wish upon a star And wake up where the clouds are far behind meWhere troubles melt like lemon sA way above the chimney topsThat's where you'll find meSomewhere over the rainbowBlue birds flyBirds fly over the rainbowWhy then oh why can't I?If happy little blue birds fly beyond the rainbowWhy oh why can't I? </div>Mon, 16 Aug 2010 00:06:00 +0200altneuland@nana10.co.il (Yet to be decided)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11979985http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708666&blog=11979985http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11978029<div align="right" dir="rtl"> שלום, שמי הוא אלט נוי ואני שמן. מי היה חושב שאיפיון גופני אומלל אחד יגזור עלי כלכךהרבהסבל. העולם הגאה מאוד הומוגניורוב הגייז הם רזים/ממוצעים/שרירים ו/או נעריים. אני מודע לזה שהרבה אנשים יצקצקו לשונם ויגידו שאני מדבר ממרמור ושיש המון שמנים שיש להם זיונים ו/חבר. ובכן- לזה אני אומר Fucking Bullshit! הומואים אשר חורגים מעל הBMI של 23 נחשבים מלאים ומכאן הדרך להגדרה של BEAR קצרה ביותר. אני מוצא שלמרות שאני מלא/שמן במונחים גאים ואולי אפילו לפי הסטנדרטים הרפואיים אין שום סיבה שאדמה עצמי לחיה ענקית שעירה שלרוב מפחידה אנשים. האם שמעתם על גבר או אישה סטרייטים שבגלל סממן גופני אחד מושווים לחיה? ושוב, לאותם מצקצקים שיגידו שאני מגזים ושגם אצל הסטרייטים אישה שמנה תקרא דבה, ובכן- אתם צודקים. אישה שמנה מאוד, עלולה להיות מושא לעלבונות אבל- לא תתפתח סביבה תרבות שלמה של חיות יער שבה תוגדר כדובת קוטב/פולו ויגזר עליה לחפש צ'סרים או צ'אבים!!!! אני פשוט לא מבין את זה. מה לא בסדר עם הקהילה הזאת. הקטע הוא, שלמרות כל הכעס שלי</div>Sun, 15 Aug 2010 01:19:00 +0200altneuland@nana10.co.il (Yet to be decided)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11978029http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708666&blog=11978029http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11976459<div align="right" dir="rtl"> מוזיקה, על הבוקר- </div>Sat, 14 Aug 2010 11:17:00 +0200altneuland@nana10.co.il (Yet to be decided)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11976459http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708666&blog=11976459http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11976046<div align="right" dir="rtl"> מדוע הכל קורה לי, אבל, כלום לא קורה איתי? אני מנסה, כל יום מחדש, להבין את עצמי: מדוע כלכך קל לי לדבר עם נשים, אבל, עם גברים, אפילו הסטרייטים שבינהם, כלכך קשה לי למצוא שפה משותפת. ו- מהי תחושת הזרות הזאת, האופפת אותי, כלכך המון זמן. אני תוהה, אם, אכיר את עצמי}?{, ברגע שארגיש שייך למקום... וחס וחלילה, איך ארגיש, אם אאפשר לעצמי, להתאהב{שוב}?! הזהויות הסותרות האלו, פשוט לא נותנות לי מנוח. אני מרגיש, לעיתים, כמו מחשב תואם IBM, שיום אחד, הוציאו לו את המעבד, והחליפו אותו בפנטיום 4 . איך אני, ילד מהפרברים, שגדל בסביבה הומו{!}גנית, המקדשת את הנורמה, ומצפה/דורשת קונפורמיות בלתי מסוייגת, יכול להשלים עם העובדה, שאני ההפך המוחלט מהישראלי יפה הבלורית, שהייתי אמור להיות. הרי, כל דבר שאעשה, יהיה, בגדר- התרסה לערכים עליהם גדלתי. ומהם אותם ערכים? אם אסתכל, על הדמויות שהכי השפיעו עלי- הורי- הרי, חייהם, על אף בורגנותם היחסית, הם סבל איטי ומתמשך, אשר המפלט היחידי ממנו, הוא- מאבק עיקש לשמר , נגד כל הסיכויים, את הסטטוס קוו. ועל אף מה שכתבתי, הסבל הניצחי שלהם, עדי</div>Sat, 14 Aug 2010 00:45:00 +0200altneuland@nana10.co.il (Yet to be decided)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11976046http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708666&blog=11976046http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11974033<div align="right" dir="rtl"> שלום לקוראים/קוראות, הלילה, אחרוג, קצת מהכללים שקבעתי לעצמי, אתמול- כאשר התחלתי לכתוב, כאן. עצם הפנייה, אליכם/ן, היא משהו, שחשבתי שלא אעשה, במיוחד, בשלב, שבו רק התחלתי לכתוב כאן , ואינני יודע בדיוק, אם ומי קורא את הפוסטים שלי. עכשיו, אני מרגיש, שמה שלא אכתוב, יהיה מבחינת, כתיבה מרפרפת, ויהיה, כמו הרבה דברים בחיים שלי, הקדמה, לדברים, אותם באמת אני רוצה להביע, ואף להרגיש, ואינני מאפשר לעצמי. לכן, החלטתי, לעשות קופי פייסט, למשהו שכתבתי, לפני כמה חודשים, ולמרות שנראה שאין לו קשר להווה, המשהו הזה, נוגע בנימים הכי רגישים שלי. ********************************************************************************************* יום יום התנהלו החיים במחנה בשלווה מצמררת: האס אס וואפן קומנדר השליט טרור בדרי המחנה, הסרג'נטים הגרמנים שלטו בכל אספקט בקיום העלוב של אסופת פליטי החברה, זאת שהקיאה אותם מקרבה. היחסים בין באי המחנה היו מנותקים מהמציאות ששררה בחורף הקר ההוא. מעמדות נוצרו- פחותים,הפכו לפחותים יותר, ועלובים הפכו למוקצים. ההירראכיה היתה מאוד פשוטה: א</div>Fri, 13 Aug 2010 00:37:00 +0200altneuland@nana10.co.il (Yet to be decided)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11974033http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708666&blog=11974033http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11972471<div align="right" dir="rtl"> אתמול, בשל השעה המאחורת/מוקדמת שבה כתבתי,לא ממש הסתדרתי עם הפונקציות, הכה רבות, של מדיום הרשומון,והפוסט יצא, סטייל- אלבניה, טרום נפילת הקומוניזם:-) או :-(אי לכך, ובהתאם לזאת,כצעד ראשון, לתיקון העוול שיצרתי אתמול,אנקוט בשני צעדים:1. אעלה את הקליפ, הגנוז, מאתמול.2. אנסה להתגדג'ט( מלשון גאדג'ט) על פונקציות הרשומון.****יוצא לבראנץ'{ מאוד בוצ'י}. </div>Thu, 12 Aug 2010 11:44:00 +0200altneuland@nana10.co.il (Yet to be decided)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11972471http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708666&blog=11972471http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11972192<div align="right" dir="rtl">אוקיי, אני, קצת מבואס, כרגע... אחרי, שעמלתי במשך כשעה{תיים}, בכתיבת הפוסט הראשון שלי, בלחיצת עכבר{וש}אחת, מחקתי את כל אותן השורות, בהן הבעתי את עצמי, בצורה, כלכך מדהימה{ If i do say so, my self}. אבל, אני מסתכל על הצד החיובי שבדבר- למדתי, שצריך-לגבות! החלטתי שמבקום לנסות ולשחזר, את השורות, חוצבות הלבבות, או - חופורות המנהרות{ תלוי איך קוראים את זה}, אכתוב משהו חדש ומחודש. אתחיל בכך שאציג את עצמי: ובכן, אני הומו ומתמודד. מתמודד והומו. אני אוהב לכנות עצמי Double Trouble. שתי זהויות אלו, מתקיימות במעין דיס-הרמוניה, וחובקות את מארג החיים, הדי מורכב שלי. עם מוסיפים למיקס, את העובדה, שבתוך כל זהות, יש תת הגדרות, אפשר להגיע לנקודה מאוד מת{ו}סכלת. וכשאני אומר, שאפשר להיות מתוסכל אשר מתסכל אחרים/ות, אני , אומר זאת מניסיון. עצם כתיבת רשומון זה, היא מעין, ניסיון אקטיבי{חחח} לצאת{שוב-חחח} מהלופ המייאש, של התמודדות עם הנון קונפרמיות שלי, אשר, מלווה אותי, בצורה כזאת או אחרת, מירב שנות חיי. מצבי הרוח שלי,</div>Thu, 12 Aug 2010 04:13:00 +0200altneuland@nana10.co.il (Yet to be decided)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708666&blogcode=11972192http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708666&blog=11972192